כמה רעיונות:

שעון (קיר) - שמכינים...

קולאז' תמונות (למרות שאם יש דיסק עם מצגת אז אולי לא כדאי..)

לוח מודעות (עם מסגרת תמונות)

וממש כדאי - מכתב אישי..!

אנחנו קיבלנו לוח עד(לוח שנה בלי ימים שיכול להיות לפוללל שנים) עם כמה תמונות של השבט כל חודש בלוח עד ומכתב אישי לכל בת.

שבהתחלה יש ברכה מהמדריך והמדריכה.

ואז בפנים מעבירים את הפנקס בין כל הקבוצה,וכל אחד כותב משהו לבנאדם שהפנקס שלו!

כרית קטנה שהם תפרו בעצמן (סומכות עלייך בעיניים עצומות..),

דף קשר מושקע ואלי מחובר משוו שאפשר לתלות איתו,

כמובן- מכתב אישי(מווומלץץץ!!)

ממש בהצלחה!!

השנה מכתב לכל בת מכל מדריכה + סכם אותי עם תמונות של השבט כזה במחשב וקטע מהמם..

ושנה שעברה גם כמובן מכתב לכל בת מכל מדריכה  + לוח מודעות כזה עם תמונות לכל בת תמונות אחרות. תמונות שהיא מופיעה בהם / תמונות שהם שמו לכולם.

קיצצ הם שיא ההשקיעו.. ואי איזה חמודות הם..

חוברת עם קטעים לחיים- כשבכל קטע יש הערה שלכן בצד.

והכריכה של החוברת היא קרטון שעליו מודבקת התמונה של השבט.

שימושי במיוחד

-לוח מודעות ממש מושקע עם תמונה של השבט+ ""כל מה שעשיתי..."

- דיסק שקראו לו "שיר למעלות..." (שבט מעלות)

-מכתב אישי לכל בת

-מכתב לכל השבט

המדריכות הביאו פתק שכתבו לכל חניכה

וקלסר שעליו הם עיצבו את השם של החניכה....יצא ממש חמוד!!!!

ככה ש"סכם אותי" וקלסר זה לא ממש מתאים...

דברים בסגנון של לוח מודעות וכו'...

עד שעליתי על זה

והצ'ופר צריך להיות צ'ופר: א. מקורי; ב. שלא מתכלה (כן, נחשי גומי מתכלים...).

צ'ופר מקורי יכול להיות גם צ'ופר שונה לכל אחת מהחניכות... כלומר, לא אותו צ'ופר. כל חניכה ומה שמתאים לה ע,פ מה שאתן מכירות אותה. תחשבו היטב על כל חניכה.

אני זוכר שבפעולת העזיבה של אחד מהמדריכים שלי הוא נתן לכל חניך צעצוע של קינדר (הוא אשכנזי, אוכל אבקת חלב נוכרי...), כל אחד מקבל משהו שמתאים לו, ומכיוון שהיו ה-מ-ו-ן (הקטע של צעצועי הקינדר היה שאת האוסף הזה הוא אסף כל החיים שלו, והנה אנחנו מקבלים אותו...) - כל אחד קיבל את מה שמתאים לו + מה שהוא רוצה, כמה שהוא רוצה... וכמובן, מכתב אישי (במקרה דנן זה היה מיוני נתניהו ז"ל הי"ד) מרגש ומחזק...

- חברה שלי עשתה חוברת שירים מנויילנת עם תמונות של כל השבט לאורך החוברת [משו בקטנה כזה, 10 עמודים.] עם דיסק מצורף. (הדריכה זרעים-נבטים)

- לוח מודעות מעוצב יפה, קרטון ביצוע/עץ וכו'.

- לוח שנה מושקע עם תמונות..

- עוד חברה שלי הדפיסה קולאז' של תמונות והדביקה אותו על שעון שהיא ציירה על עץ וצבעה יפה, כתבה שם של כל חניכה בלמעלה. קיצור, בהשקעות. יצא לה מהמם!

- אני יכולה לשלוח לך חוברת שאני עשיתי. אבל עשיתי את זה לשבט נעלה וזה מאד רציני כזה..

ב"הצלחה!

אפשר לקחת כמה אפשרויות

מראה שכותבים עליה-אם היה ביכולתי לתת לך את המתנה הטובה ביותר הייתי נותן/ת לך לראות את עצמך כמו שאחרים רואים אותך

מחזיק מפתחותבצורת לב-שכותבים עליו בתוליפ את שם החניכים (לכל חניך את השם שלו)

חוברת-של כל מיני סיפורי פרדה למיניהם...

או אם לא היה חרם דרבינו גרשום אז שתי סיבות...😜😜

יאללה עוד מעטט חח רציני הייתה רוצה 2?

והיא תהיה כולה שלי...

אז.. כן גם אני גם ממש רוצה זה

זה הדבר היפה בלחכות עד לחתונה ולשמור למרות שזה קשה רצח....

והאחת הזאת היא תהיה כולה רק שלי, ואני אהיה כולי רק שלה ולא של עוד אחת...

אצל אף אומה ועם בעולם, מלבד מי שחיים בתרבות של העולם העתיק, באורח חיים של שבטים, חמולות…

לא פשוט בכלל לתחזק זוגיות ומשפחה רגילה, נדרשת השקעה יומיומית, אז להחזיק משפחה של יותר מאישה אחת?

חג טו באב שמח

ומה היו אומרות הבנות לבחורים? התלמוד מחלק אותן ל-3 קבוצות:

1. יפהפיות – הבנות הנאות היו אומרות: "בחור, שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך. תן עיניך ליופי, שאין האישה אלא ליופי…".

2. מיוחסות – הבנות המיוחסות היו אומרות: "בחור, אל תיתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. שאין האישה אלא לבנים…".

3. מכוערות – הבנות המכוערות היו אומרות: "שקר החן והבל היופי" – אל תלכו אחר החן של המיוחסות ולא אחר היופי של היפהפיות, אלא "אשה יראת ה' היא תתהלל" – תלכו אחרינו, יראות השמיים, בתנאי שתעטרו אותנו בתכשיטים אחר החתונה…".

יצוין כי חג ט"ו באב נחגג במתכונת המלאה רק בתקופה שבית המקדש השני היה קיים. כיום אין הוא נחשב ליום טוב, אולם לא אומרים בו תחנון.

את סוגיית 'מחוללות בכרמים' התלמוד חותם במחול אחר שצפוי להיות לעתיד לבא: "עתיד הקב"ה לעשות מחול (=מעגל) לצדיקים והוא יושב בתוך המעגל בגן עדן, וכל אחד ואחד מהצדיקים מצביע על הקב"ה ואומר: "הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה יְהוָה קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ".

אם יעשו את זה יהיו ישר פמינסטיות שידרשו שגם הבנים יחוללו בכרמים והבנות תבחר אותם,

והחרדים יגידו שזה שיקצע ואם משהו כתוב בגמרא זה לא אומר שצריך לעשות אותו, והשתנו הטבעים.

וזכינו לצניעות מרובה על־ידי השדכנים העוסקים במלאכת הקודש

"אני בחור נחמד מחפש בחורה נחמדה"

"וואו, שמע, אין לי ממש רעיונות בשבילך..."

דופק?

"הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה."

קרבן העדה: "אל תתן עיניך בנוי. אלא באשה שתמצא חן בעיניך מחמת מעשיה."

"תן עיניך במשפחה. כלומר היופי הוא לבנות מחמת שאביהן עשירים כדנתן בנדרים בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן הרי היפות מסתמא בנות עשירים הן."

גם ראיתי אי־שם באמרי אמת שאחת הטעויות "שלח לך אנשים" הייתה שהיה צריך לשלוח בנות במקום בנים כי מסתמא הייתה להן עין טובה (אולי לכן בט"ו באב שזה התיקון של ט' באב זה יותר חג של הבנות. ונראה לי שזה גם קשור למחולות של יוה"כ.)

אבל זה היה בכלל אפשרי בזמנם לשלוח בנות לדבר כזה?

היו נכנסות עם ויזת תייר

אולי זה לא היה בעיה כי זה הענקים מהגובה שלהם לא הבדילו בין גבר לאישה

הקטע של הלוויות כו' המדרש הידוע

המרגלים יכלו לקחת את הבנות איתם

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....