בס"ד

בהתחלה של הפעולה משחקים משחק אסיצואציות (אומרים מילה והחניכים אומרים את המילה הראשונה שעולה להם בראש) לדוגמא: חילוניף שמן, מורה, חרדי, עשיר, דתי לאומי, מנהל, רבף וכל מה שעולה על ראשכם...

מכינים מראש בריסטול שמחולק לטבלה כזאת:שם, מקצוע, מקום מגורים, ותחביבים.

עושים כרטיסיות :

שם: אחמד טיבי, שירה אפרתי, מיה ליפל, שמעון בוסקילה, שמחה כהן וכ"ו.

מקצוע: מורה, מוכר בפיצריה, רב, דוגמנית, חקלאי וכ"ו.

מקום מגורים: ירושלים, ת"א, ב"ב, קיבוץ יגור וכ"ו...

תחביבים: להמר, לשתות וודקה, לזרוק אבנים, ללמוד תורה, להתאמן במכון כושר, לטייל בא"י וכ"ו...

החניכים צריכים להתאים לפי מה שניראה להם.

הכי טוב, לדעתי, זה לקחת אנשים אמיתים- לדוגמא, אני לקחתי את דוד שלי, הוא גיור אז השם שלו עדיין רוסי, חניכים שלי אמרו עליו שהוא אוהב להמר ולשתות וודקה, גר ברחוב, לא עובד וכ"ו... את האמת היא שהוא מדען הוא ממש לא גר ברחוב, אני בטוחה בזה שהוא שונא להמר, לגבי הוודקה- הוא מעדיף מיץ ענבים

דבר נוסף שעשיתי, זה להקריא פרטים על אנשים והחניכים צריכים לנחש מיהו אותו אדם.

לדוגמא: -כונה "אבי ההתנחלויות" (אריאל שרון.).

           -שימשה כרכזת קבוצת הכדורסל אליצור בת"א, בהיותה בת 16 הפגינה נגד נסיגה ישראלית מרמת הגולן ומסיני. למדה לתופף, וממשיכה לעסוק בזה גם היום, צמחונית ממצפון. (ציפי לבני).

          -שירתה בצה"ל כפקידת רס"ר. (טלי פחימה).

          -עד סמוך ליום הולדתו ה40 חי חיים פרועים שכללו שתייה מופרזת של משקאות אלכוהוליים (ג'ורג' בוש).

          -שירת בחיל האוויר. (אורי חיזקיה).

(בדרך אגב, הכל מויקיפדיה, פשוט צריך לשבת לחפש...)

צ'ופר- "מותק?יש לך סיגריה?" (תחפשו בגוגל, אני מצאתי אותו שם בקלות...)

ב"הצלחה, אם צריך עזרה בשמחה באישי...

אפשר לשחק אותו סתם ואפשר גם לחבר לפעולה בנושא...

מכינים כתרים עם כיתוב כמו מורה למתמטיקה,מקבץ נדבות,וכל מיני תיאורים של אנשים

ואז במהלך הפעולה החניכים צריכים להתנהג אחד לשני לפי התיאורים שכתובים להם...

בסוף הפעולה כל חניך צריך לנחש מה כתוב לו ולהגיד איך הוא הרגיש שהתיחסו אליו בתור ה"תוית שהודבקה לו" ולא בתור מה שהוא באמת...

(כמשחקים את המשחק סתם לכיף (אפשר במהלך ארוחת ערב או משהו כזה) אפשר גם לכתוב חפצים וכו')

ציירים על לוח/דף גדול בסיס של איש, ומזמינים כל חניך בתורו להוסיף לאיש משהו (כובע, ידיים, חולצה, בלון דיבור, רקע וכיד הדמיון הטובה) וכך נוצרת דמות (היא תמיד יוצאת זוועה אז לא להתרגש). אח"כ בסבב כל חניך צריך להגיד על הדמות הזו משו (קוראים לו דני, הוא ואהב חתולים, הוא דתי, רווק וכו') וכך נוצרת לדמות בעצם אישיות שלמה בלי שמכירים את הדמות ורק על סמך ההופעה היצונית שלה.

זה ממש חזק לחניכם כי הם בעצם יצרו את הדמות וכל אחד מכניס משהו משלו לדמות ואז בעצם "מסתגמטים" אותו לא כפי שהם רצו...

עוד רעיון-

אם נמצאים בחוץ זה טוב-

בוחרים אדם ברחוב שכולם רואים, לא מוכר, (מישהו שיושב בבית קפה, קורא מודעה, יושב בגינה וכו') ואז המדריך אומר- עכשיו כולם אומרים עליו דברים רעים על פי ההתנהגות שלו. בההתחלה זה קצת מוזר לחניכים אבל תוך שניה זה זורם- (אני נותנת דוגמא על האיש בבית קפה- "מה נראה לו שהוא שותה לבד"? "הוא בטוח לא משלם על זה" עוברת גברת לידו-"מה הוא לא קם להביא לה שתיה"? "איזה בן אדם בלי נימוסים"! "שילך להזמין לה" , שיפסיק לנעוץ מבטים באחים" איזה מעופף" וכו' וכו'..) עד שממש תופרים לו "תיק" בלי שהחניים בעצם שמים לב למה שהם עושים...

אח"כ אפשר לעשות על אותה דמות אבל עדיף דמות אחרת שבוחרים ועושים ב-ד-י-ו-ק ההפך, תופרים לו "תיק" טוב, ("איזה צדיק" "הוא בטוח קונה משהו גם לאתו בבית" "איזה טיפ שמן הוא נתן למלצר" "הוא עבד כ"כ קשה היום עד שהוא כ"כ עייף ויושב לבד לקפה"......)

קיצור, המסר מאוד מובן, ובדוגרי, אנחנו עושים את זה במחשבה בלי לחשוב אפילו, זה ממש חזק לחי=ניכים כשהם בעצם מבטאים בקול את מה שחושבים.

(יש פה גם את הקטע של סטיגמות אבל אם רוצים לחפור עמוק יותר- זה בעצם קשור לשפיטה על פי מראה חיצוני, חוסר תייחסות לאופי/פנימיות ומציאת נק' ובות בכל אדם (תורת רבי נחמן) וכו')

מקוה שעזרתי.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....