אם למשל את בחברה נפרדת לחלוטין ודאי שלא תהיינה לך תקריות.

תחשבו שמהיום שהילד יוצא לרחוב (גיל 5 בערך) הוא מקבל מדי יממה עשרות אלפי טיפטופי פריצות למוח (שמיעה וראייה).

אז תחשבו מה קורה כשהוא מגיע לגיל 15 למשל.

איזה קושי אדיר יש לו....

זה קושי ראשון, ההחפשות והמתירנות של דיבור על מיניות.

   מה שאומר שאם היה באפשר, כמה שפחות טלוויזיה וגלישה יותר מודעת

   [חסמים אובייקטיביים לא יעזרו ללא שליטה עצמית]

פשוט הם אוהבים לשתף.. ולומר את האמת.. ואם תעשי סקר ניראה לי תגיעי בערך לאותו מידה של קושי

גם לבנים קשה וגם לבנות קשה.. כולנו בני אדם..

תסכים איתי שהראש של בנים והראש של בנות שונה במהותו?

אני לא בן.

אבל אני חושבת שהאמירה שלבנים היצר הרע במובנים של בנים ובנות הוא יותר חזק.

בנים לא רואים מה שבנות רואות על אותה תמונה... אבל זה ככה ה' ברא בכוונה כדי שיהיה יצר חזק בין הבעל לאשתו. היצר הזה הוא עם מטרה ברורה לקיום בתים נאמנים... זה נשמע פלצני אבל זה כככה כדי שתתגבר האהבה בין הבעל לאשתו ולצערנו היום יש יותר פיתויים ובאמת צריך להיזהר...

כל השאר נכון.

מכליל ויותר מידי בכותרות אבל הכיוון הכללי נכון

למה יותר קשה?

אולי היצר יותר חזק וזה מתבטא במחשבות או בראייה, אבל מי שמרגיל את עצמו לא לגעת יתקשה פחות. אני לא מרגיש שזה כל-כך קשה, אבל אני גם לא ממש רגיל לזה. לא זוכר הרבה סיטואציות שהייתי ממש צריך להתאפק.

זה תלוי בעוד גורמים: קרבה לבנות, הרגל, חשיפה וכו'... 

לא רק לבנים כ"כ קשה לשמור נגיעה!

הקושי הוא לשני המינים לכל אדם ברמה שונה, כי זה תלוי בסביבתו,

בחברתו, ועוד ועוד כמו שכבר הזכירו...

העניין הוא שהראש שלנו נבנה שונה, לנו הבנות..

המחשבות עוסקות בדברים שונים ונמשכות לכיוונים שונים.

כנ"ל אצל הבנים!

אצלם, היצר יותר חזק בדברים שונים,

אצלינו היצר יותר חזק בדברים השונים משלהם.

זה כל מין לגופו!

אולי זה נראה לך יותר קשה כי הם נדרשים לשמור על דברים יותר מחמירים מאיתנו...

שמירת עיניים, שמיעת קול אישה ועוד,

ואז כשהבן נופל בנגיעה זה נראה כאילו יותר קשה לו לשמור...

אבל זו טעות!

(ואם הבת היתה מאפשרת לו לא לגעת בה, כך שהיא לבושה צנוע, היא בעצם גרמה לשמירה להיות יותר קלה!

יש פה עניין של ערבות, אם נשמור על צניעות הדדית, גם הבן וגם הבת, יהיה יותר קשה ליפול, וככה השמירה נהפכת להיות יותר קלה! שנזכה כולנו)

סליחה על החפירות

יומעולה

בחברה נפרדת לחלוטין לא יהיו לך תקריות?!?!?!

שטיות.

היצר קיים! ואין על זה ויכוח.

אבל כשאתה מתעלם ממנו לגמרי (כמו בחברה מופרדת לחלוטין) הוא יתפרץ בדרך הכי מגעילה שיכולה להיות... כי הוא קיים בתוכנו ואי אפשר להתעלם ממנו, צריך אותו בהגבלה... אי אפשר לכלוא אותו לגמרי!

וכשאתה ותן לו חופשי אז אתה הורס אותו ושוחק אותו.

ולכן, הדרך שלנו,היא הכי קשה, כשאנחנו לא כולאים ת'יצר ולא נותים לו הכול.

צריך למצוא את האיזון הנכון.

אבל לא את ולא כל בנאדם בסדר גודל שלנו יכול לקבוע  שמותר ללכת לתנועה מעורבת  בשביל שהיצר אח"כ לא יתפרץ יותר בחזקה.

האחריות להחלטה כזאת היא רק על גדולי הדור שהם פסקו (כולם!)

שאסור ללכת לתנועה מעורבת בגלל הנסיונותו וכו..

ולכן, לא בשביל לפגוע, אבל פשוט שלא כל אחד יזרוק היתרים הלכתיים שרק לרבנים הגדולים באמת מותר לפסוק.

אבל באופן כללי הרעיון נכון.. מקווה שהובנתי. 

למרות שבאופן כללי אסור לכולם, יש את היוצאים מין הכלל.

 כל רב (כמעט) יאמר לך שאסור. (אם אתה רוצה פירוט תדבר איתי.)

וכתבתי את המילה כמעט בגלל שיש כמה דעות שכבר אמרו עליהם גדולי הדור שהם "תמוהות",

ובכל מקרה-הלכה כרבים. 

רשום בכותרת שאני מסכימה עם בל"חית.

רק הגבתי על התגובה של האדמו"ר מצנעא... כי הוא רשם שבחברה מופרדית לא יהיו תקריות.

מקווה שעכשיו זה קצת יותר ברור.

דעת המיעוט הוא הרב שלי?

אם כל אחד היה יכול לקבוע היתרים הלכתיים אז היתה לנו כאן בעיה

לרבנים ולגדולי הדור יש את מקומם

מכירה את המשפט: "משביעו - רעב, מרעיבו- שבע"?

המשפט הזה נאמר על יצר העריות, משמעותו היא שככל שאנחנו משביעים את היצר ונותנים לו את רצונותיו כך הוא יותר דורש, ואילו כשאנו מדכאים אותו ושומרים עליו הוא פחות חזק.

ודאי שהיצר הזה הוא דבר חשוב מאוד, אנחנו לא כמו הנוצרים שסוברים שצריך לדכא אותו לחלוטין, הרי ביצר הזה טמון כח החיים, אלא שלפי היהדות מקומו של היצר הזה הוא אך ורק בין איש ואישה נשואים, אין שום מקום לתת ליצר הזה להתבטא לפני החתונה!

אני לא יודע באיזו חברה את נמצאת, אבל בחברה שבה אני גדל: נפרד לחלוטין, לא יצא לי אפילו פעם אחת שהייתי צריך להלחם בעצמי כדי לשמור על נגיעה! זה חשבון פשוט מאוד- כשאתה לא מדבר עם בנות ולא מתקרב אליהם ואין לך שום קשר איתן, אז גם אין לך התמודדות!

והטענה שאח"כ היצר הזה מתפרץ בצורה הכי מגעילה- תסלחי לי - אבל זה פשוט שטויות! כל האנשים שאני מכיר שגדלו בחברה נפרדת  (כמוני) גדלו להיות אנשים צדיקים ויראי שמיים שהקימו בתים קדושים, טהורים וצנועים!

(אני לא בא לומר חלילה שמי שלא גדל ככה לא יצא כזה, אבל וודאי שהיה לו פחות קל וההתמודדויות שלו היו יותר קשות!)

אני לא אומרת את דעתי בעניין נפרד/מעורב, אבל להכליל ולהגיד שמי שיצא מבנ"ע שומר נגיעה יותר ממי שיוצא מאריאל קצת (הרבה) לא נכון. אי אפשר להכליל פה כלום. 

מסכימה- שמי שנמצא בחברה מעורבת ומצליח לשמור על עצמו, זה מחשל ומחזק.

לא מסכימה- האם שווה להסתכן? לא כולם מצליחים להחזיק מעמד ולהתגבר. הרוב עלולים ליפול בצורה חזקה מאוד.

חברה נפרדת היא האידיאל- ולו רק כדי שלא ליפול במה שחזק לעיתים מהאדם.

ונתקלתי בהרבה הרבה מקרים של כאלו שלמדו לאורך השנים בבועה ובישיבות (גם גבוהות, והרבה שנים) ובפחות מחצי שנה ירדו מטה מטה.

לא הייתי מתחמק ממנה, כן הייתי מכין אליה.

הלוואי והיתה לזה הכנה ראויה ..

אני לומד בכתה י"א וכבר במשך כשנה וחצי מדברים איתנו על זה בצורה פתוחה לחלוטין!

אותם בחורי ישיבה ירדו מטה לא בגלל שהם חיו בבועה ולא כי הם חיו בסביבה סטרילית.

זה מגיע ממקום אחר..

הכנה נכונה צריכה להיות בכ"מ, גם בחברה נפרדת.

אני מקבלת את זה שכיום יכול להיות שזה הכרח, החברה המעורבת, אבל להבין שזה מצב זמני

ולהתכונן (כמה שאפשר) למצב המתוקן.

חברה מעורבת היא פיתרון לא בהכרח פותר את הבעיה ולא מכוון בכלל לשאלה,

  אבל לצורך העניין זה יוצר בעיות של חיבור טבעי בקשר שאחרי.

  חברה מעורבת לכתחילה זה פיתרון שלא הצעתי בין השורות,

  אבל אני מודע שיש כאלה שמציעים את זה כמות שהוא.

כל עוד אתה יודע איפה לשים את הגבול.

הבעיה היא- שרובנו הגדול כ"כ לא יודע איפה הגבול עובר.. וזה לא רק בשמירת נגיעה.

יש מעטים ממש, שיודעים איפה הגבול עובר.

ב"ה- אני היום יודעת, אבל למדתי את זה בדרך הקשה..

חברה נפרדת זה ללא ספק הפתרון הקל, השאלה היא אם מה שקל הוא מה שנכון וגם מה שיחזיק..?

ח"ו בלי הכללות ובלי הכפשות- אני מכירה כ"כ הרבה מקומות נפרדים שהיו חזקים כ"כ הקטע הזה ופרקו כל עול ברגע שיצאו מהבועה.. ואני מדברת על גיל 15, 16. 

ובקשר ליצר, בנים או בנות?

עוד לא הייתי בן, ולכן אני לא יודעת (;

אבל למיטב ידיעתי, לבנים ההתמודדות יותר קשה. 

היצר אצלהם יותר מקשה..

אבל כל מקרה לגופו ואשריי הבנים, באמת שאשריכם. והבנות כמובן(;

שבת קודש

להתגבר גם באריאל ומי שלא קשה לו בכלל יוכל לצאת מבני עקיבא פחות חזק מזה שבאריאל... חוץ מזה שב"ע אצלנו הוא נפרד אז אין טעם להכליל....

אני מעידה על עצמי שזה נושא שממש לא קשה לי... ת'כלס- במי כבר יש לי לגעת? באח שלי, אבא שלי?? אין לי שום משיכה ליגוע בשכן שלי! איזו סיבה יש לי לבוא במגע עם מורה (זכר) שלי?? זה נהיה קשה רק בגיל בוגר יותר (נגיד בין האירוסים לחתונה...). הכי הרבה שיכול להיות זה שאני אגיע לשכנים שלי לבקש חומוס, ואז כשהבן שלהם יביא לי חומוס אני אגע לו בטעות ביד וזה לא כל כך חמור... נראלי שהבעיה היחידה שנתקלתי בה זה לשחק ג'ונגל ספיד עם בני דודים שלי כשאנחנו איתם בשבת אצל סבתא שלי שזה באמת מעצבן... (למרות שנראלי שאם הייתי משחקת איתם הם היו שוברים לי ת'עצמות...), מה שאנחנו עושים בדר"כ זה משחק בנים ומשחק בנות אבל גם עם זה אפשר להתמודד...

ושלא תבינו לא נכון- אני לא מזלזלת במי שקשה לו אלא רק מנסה להגיד שזה לא סוף העולם ואם מסתכלים חיובי אז מתמודדים!

את מקרה מיוחד. אולי גם כל החברות שלך מקרה מיוחד!

העניין הוא, נשמה שלי- שאנחנו בגיל ההתבגרות. כןכן, הגדרה מעצבנת שכזו ><

אבל. 

מה שקורה, זה שיש מקומות שברגע שהבנים יוצאים לישיבות, הם מכירים שם חבר'ה טובים, שמכירים להם בנות, שמביאים את התרבות הזו ליישוב\עיר, שלאט לאט כל הבנים מתנהגים ככה..

ובבנ"ע? עוד יותר.

הייתי בסיירים השנה, וראיתי סניף- מהזה צדיק. סניף נפרד, לפני שנתיים שראיתי אותם במעפילים צחקתי עליהם שהם דוסים.. (אשריהם.)

ובסיירים, לצערי הרב ( מ א ד ) ראיתי משהו שונה לגמרי.

הם באו למחנה מעורב, אחרי שהם כל החיים רגילים לנפרד.. ומה לעשות. לכולנו יש יצר.. וכשדוחקים אותו, הוא מתפרץ. אז נכון שהבנות שלהם צדיקות עדיין (מתוקות להפליא..) אבל.. מה איתם? כמה חוסר צניעות, שבירת נגיעה וכד'. ואני לא שופטת, שלא להבין לא נכון.

זה בעייתי.

(אמאלה, יורד גשם~ היש הזוי מזה? Oo)

כאילו זה חצי מעורב אבל הצוות הדרכה זה בכלל נורא

אבל כל האלו של אריאל לא צדיקים כל כך כמו שהם חושבים...זה דעתי... וכשפתאום יהיה להם הזדמנות לפול ככה בחשאי..יהיה להם קשה הרבה יותר כי הם לא הורגלו לנסיונות..לא חושלו... ככה נראלי..!!

בכל מקרה אני שולחת חיבוק ועידוד לכל אחד ואחת פה ששומרים נגיעה וששומרים על עצמם..וגם למי שלא...אני עוד יותר מחזקת ותדעו לכם שזה בשבילכם...יום אחד עוד תבינו!!! אמן!!!

ממי שהיה באריאל? לא מסכימה.

וכל מי שאמר שאפשר להתחמק מהיצר- אי אפשר, בפשטות- כי זה נמצא בכל מקום! בפרסומות, באינטרנט, על שלטי אוטובוסים! 

מה שאומר, שמה ששמר נגיעה באריאל- ממש לא שווה פחות ממי ששמר בבני עקיבא. כלומר- גם לו היו הרבה פיתויים, ולאו דווקא במסגרת הסניף.

בכלל, אני לא חושבת שאפשר להגיד שמישהו יותר "שווה" בצורה זאת או אחרת. זו צרות עין. אנחנו לא באמת מכירים את הנפשות הפועלות, בשביל להחליט.

שמי שהיה בניסיון והחזיק בו הוא יותר חזק, תסתכלי בהלכות תשובה לרמב"ם..

יש לו בני דודים ובנות דודות ואי אפשר לומר שאתה לא מסתכל עליהם או לא מדבר איתם...

הכי חשוב זה לשאול.

התורה נתנה לנו מצוות וחוקים מסויימים בשבייל לרסן את היצר ולהפוך אותו למשהו יותר קדוש ונקי.

אם התורה אסרה או הגבילה אותנו במשהו, כנראה שהדבר המדובר הוא הכי טבעי הכי מושך והכי יצרי שיש.

קשה לנו לשמור נגיעה כי הדבר שתכלס' הכי מחבר בין מישהיא ומישהוא זה המגע.

מאמוש, אל תתייאשי, תזכרי גם שמכל נפילה אפשר לקום

ההלכה ידעה שקשה ליגוע אז היא אסרה.

למה קשה?

כי העובדה שנגע יכול להיתפס בציבור הכללי לעיתים באמת רק מגע היא טעות.

מגע גופני הוא מגע פנימי נפשי לכל דבר ועניין.

כתבתי פעם על הקריעה של האדם שמצד אחד מחפש את החיבוק הזה,

את המקום החם שאחרי הבית [לא פירטתי עד עכשיו עד כדי כך]

אבל גם הוא מחפש נפש תאומה לחיות איתה גם במובן האפלוטוני.

כך שהצרכים שבין חיפוש החצי השני של הנשמה שלו,

והתחושת בית אבל אחרת מתחלפות בקלות, במיוחד בגיל הנעורים.

כל ההתנסות הראשונית הזו שבאה לא תמיד במודע נובעת מאחד משני המניעים האלו,

לעיתים שניהם ביחד ועדיין לא באופן בשל.

דרך של אש ודרך של פרישות,

האהבה היא אש בוערת, והיא יכולה להצית את עצמה מנגיעה אחת, אי אפשר לדעת.

אבל בלעדיה כל החיים הם כפור בכל מיני רמות ומי שלא ידע אהבת אישה לא ידע אהבת ה'.

[ציטוט מאוד לא מדוייק של הרמב"ם לענ"ד על אהבת ה']

~~

מי שירצה לקרוא מעט יותר..

  פנים וחוץ – על הנסירה IV [שקפים]

     קוויה העדינים של הנשמה כמכחול
      רקע מתאריה של הנפש ברישום וחריטה
      לאורך קימוריו של הגוף לארכו ורחבו
      בעיקר עמקו
      סימנים המראים את שהיו חייו
      את שרצה לחוות בחייו

    ...

שאני ארצה את הנכון...

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

זה היה ככה עוזר באנגליתת

בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות

זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)

ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.

(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)

ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?

בטח מתישהו אולי בעתיד הקרוב כבר לא יהיה ביס לאידעת בטח יהיה משו אחר

(לפי איך שהטכנולוגיה מתקדמת בטיס)

ואנחנו נהיה הדור הישן😂

אבל זה דיון ארוך מאוד

אני גם הייתי רוצה שיישאר ככה

למרות שנגיד מבחינה רפואית אני הכי רוצה שיתקדם וישתכלל ובעוד תחומים

שיהיה אפשר להכניס את החומר ישר למוח

(כרגע יש מחקרים על זה ששימוש בבינה מלאכותית דווקא מזיק לציונים, מה שהגיוני מאוד)

העולם יותר מורכב מזה, גם אם זה יקרה

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.