אני לא יודעת מי ראה את הסקר של עולם קטן-כיפה לשבוע הבא, שבא בעקבות מה שקרה בבה"ד 1 בהופעה של אחת הלהקות הצבאיות לצוערים שהיו בקורס קצינים.
הסיפור כזה למי שלא שמע: הלהקה הצבאית הכילה שירת נשים וכמה חיילים דתיים שהיו שם יצאו,בשקט,בלי לחולל מהומות.
אחד המפקדים ראה זאת,יצא ואמר להם להכנס. הם הסבירו לו שהם דתיים,וזו לא פעילות צבאית שהם מוכרחים להיות בה,ויש חופש דת וכו'.
המפקד לא הסכים לשמוע והורה להם להכנס - "בפקודה".
הם סירבו,אז המפקד הודיע שמי שלא נכנס - מודח מהקורס.
הם לא נכנסו.
והסיפור עוד לא נגמר..
צה"ל כפה על החיילים להגיש מכתב התנצלות בו הם מבטיחים שלא יחזרו על זה, ולהבא לא יצאו מכל פעילות שלא תהיה שהצבא יארגן..
חייל אחד אכן הגיש מכתב כזה, והוחזר לקורס, והשאר - לא הגישו. לפי מה שידוע לי - הם עוד לא הוחזרו לקורס..
אז מה אתם אומרים?
אני אישית נכנסתי לכיפה והצבעתי,וגם הגבתי ככה:
"הם עשו יפה כשיצאו בלי לעורר מהומות,בשקט,כראוי. הם עשו מה שהם מאמינים בו,בלי יותר מדי "טררם".
מה שקרה אח"כ היה נורא. המפקד,ובעקבותיו כל מי שפסק לגרשם מקורס הקצינים,עבר בפירוש על החוק של "חופש הדת". ההופעה לא הייתה חלק מפעילות מבצעית,ולא הייתה לצבא זכות לדרוש מהם להשאר,בטח לא להגיש אח"כ מכתב התנצלות,ובטח ובטח שלא להתנות במכתב הנלוז הזה את השארותם בקורס.
השאלה נוסחה קצת מוזר,כי זה לא סותר אחד את השני ש"הצבא צריך גם הוא לגלות רגישות וכו'" ו"לצאת החוצה בנימוס".
מלכתחילה - הם היו צריכים לצאת בנימוס,אח"כ - הצבא היה צריך לגלות רגישות.
אבל להשאר באולם? - בושה לאמונה שלנו שיש יהודים שחושבים ככה,בושה לציבור שלנו ש(לפחות ברגע זה)30% מאמינים שהם היו צריכים להשאר בשקט באולם,בושה לחיילנו שאחד מהם נכנע וכתב מכתב התנצלות!
"חזקו ואמצו כל המייחלים לה'"!"
) ומצאתי מישהו (שאני ממש לא זוכרת מה תפקידו, אולי בצבא ואולי לא...) דתי שרשם שזאת בושה וחוצפה שאותם דתיים קמו באמצע ויצאו, ושלדעתו צריך להוציא את רוב הרבנים שבצבא שרק גורמים לנו לקיים "מצוות ממוצאות" (להגדרתו...)- אני הזעזעתי!
