ציטוטים:

כל המעורבים דוסים דוסים.

ידידות די קרובה.

זה יהיה חייב להיגמר ברגע שאמצא את הבעל.

ובכן, דוסים דוסים (וגם סתם אדם חכם..) אמורים לא לפתח ידידות די קרובה שלא בנישואין.  וזה חייב להיגמר לפני שמוצאים את הבעל, לא כשמוצאים בלבד, כי זה לא ראוי מצד עצמו וזה גם מפריע למצוא את הבעל (כמבואר, למשל, במכתבך זה..)

לכן, כדאי ללמוד מזה (שוב) את חכמת ההלכה ולא להתחיל קשרים כאלה (הרי יש עוד שקוראים..). וספציפית: תחליטי מה שתחליטי, תעשי תשובה על זה שלא גמרת עם האופן הזה מזמן (את צודקת, יצר הרע..). ועם מי שאת מחליטה - זה הוא ולא עוד.  כמובן, אפשר גם להחליט לבדוק עם זה, ואם לא ילך - אז עם זה (לפי הסדר שנראה לך). אבל לגמור טוטאלית עם הסיפור.

בשורות טובות.

גם אני הייתי מודע לכך - אבל הסברתי שבהיות שעוד אנשים קוראים, אני מרשה לעצמי לכתוב את הלקח הנלמד מחכמת ההלכה. אולי זה יעזור למישהו להיזהר מראש...

לדן

אני מבקשת גם דוסים דוסים יכולים לדבר עם עוד מישהו שהוא לא הבעל, לא בגלל שהם לא דוסים אלא בגלל שבנות חייבות קשר עם מישהו,

וזה ממש קשה להיות לבד, עכשיו עם היינו יודעות שיש מישהו טוב והוא יגיע בזמן מסויים הרבה יותר קל להתאמץ ופשוט לחכות אבל במצב הנתון שאין כלום באופק וגם לא רואים ישועה מתקרבת אז נופלים לקטנות ..

מישהו הבין אותי?

לי נראה שעד שלא תסגרי את הפינה עם בחור 2 (לכאן או לכאן- לחתונה או חזרה לשכונה) זה לא יניח לך, ולא משנה מי זה בחור 1, וכל כמה זמן הוא מתחלף..

ב"הצלחה..

מודה ועוזב ירוחם.

אבל הזהרי מאשליות.

לכן תבדקי מה חושב המספר 2  לפני שאת מחליטה.

מבינה ממש לליבך ולמצב המתסכל.

לפי דעתי המצב בו את נמצאת כרגע לא יכול להמשיך , ונשמע מדברייך שאת מודעת לכך וזה כבר טוב.

המצב לא פייר הן מבחינת הבחור מס' 1 והן מבחינתך.

מס' 1 חי באשליה שאת כולך מרוכזת בו כרגע ואת לא ממש, ואת חיה באשליה כי כל עוד המחשבה "רק נמצאת בראש" על בחור 1 - לא תוכלי להתקדם בשלימות לשום מקום.

קודם כך, את צריכה לחשוב למה בחור 2 עולה לך בראש??? זו באמת התאמה עמוקה ונכונה? הוא כן עונה על רשימת המכולת בניגוד לבחור מס'1? או שפשוט כבר הורגלתם לדבר אחד עם השנים (נשמע שאתם מכירים כבר הרבה שנים, שכנים)- וכשיש הרגל תמיד השיחות יותר זורמות וגם אין את כל המבוכה של "קשר למטרת נישואין", מרגישים הכי פתוח לדבר על מה שעובר ביומיום- השאלה אם זה יכול להגיע לרבדים יותר עמוקים??? ואם את עונה לעצמך ומחזקת את הרצון בקשר אמיתי איתו, אז-

על בחור 1 את בטח לא צריכה לוותר בטרם את יודעת אם בחור 2 בעניין. זה אולי נשמע לא מוסרי אבל אם זה משהו שתבדקי בהקדם זה יחסוך מכמה צדדים בסיפור עוגמת נפש בשלבים יותר מאוחרים. לכן הייתי מציעה לך עכשיו לדבר עם בחור 2 ולראות איך הדברים מבחינתו, ולהתפלל שה' יכוון את הרצון של שניכם לדרך הנכונה.

אם הוא בעניין- תחתכי עם בחור 1 ובהצלחה עם בחור 2.

ואם הוא לא בעניין- תנקי אותו מראש, תתירי את הספקות ותתני את כל כולך לבחור 1.

אשמח לדבר באישי...

תצליחי!!! בעזרת ה'!!!

וגם העצה המעשית - גם אני חשבתי עליה, ואני חושב שבמצב הנוכחי היא הכי "מוסרית" ונכונה - כמה שזה נשמע לא נעים, ביחוד לבחורה..

"מחפשתותו" כתבה: "אולי זה נשמע לא מוסרי, אבל" וכו'.

והסכמתי איתה, בענ"ד, שכרגע זה הכי "מוסרי" - כמה שזה באמת נשמע מגעיל, ביחוד לבחורה..

אלא אם כן, את יכולה לעשות את כל המהלך בראש שלך ולהחליט מי המתאים לך - לפחות בשלב זה - או שכמו שהיא כתבה, תגיעי למסקנה שההיכרות האחרת בכלל לא קשורה לנישואין.

אבל אם לא - וזה קצת מה שנשמע ממה שכתבת - אז מה יותר טוב: לצאת עם אחד וכל הזמן לחשוב אולי אני מפספסת מישהו אחר? או, לאידך, לסגור עם אחד ואח"כ להגיד, מה עשיתי?

כמובן, את יכולה גם להחליט שאת גומרת לגמרי את הקשר הנוכחי - ואם יתברר שהשני לא בכיוון בכלל, אז לנסות לחדש..  אבל גם זה לא לגמרי "לגמור".  נו, אז בתסבוכת הנוכחית - יש לכאורה, שתי ברירות, אחרי שאת חושבת קודם בפנים מה את באמת רוצה, ואם את מגיעה למסקנה שהבעיה אמיתית וקשה מאד להכריע : א. להחליט שאת הולכת על האפשרות המועדפת לך, ורק אם משום מה יתברר שלא שייך - את יכולה לנסות שוב לברר את האופציה השניה (לפי מה שנראה לך).     ב. לברר בקצרה אם הבחור שהיכרת משכבר בכלל רלוונטי, כמו שהיא הציעה. לא חייבים לעשות זאת ישירות: אפשר שמישהו אחר יברר בזריזות לא בשמך.

זה באמת לא נעים, ואני מסכים שלא כל אחד/ת יכול/ה לעשות זאת.  אבל מה נעשה, יש גם מצבים מסובכים-לרגע שצריך לפותרם באופן מתאים.

מה שברור, שאם עושים כך ומתברר שהצד השני לא בכיוון הזה בכלל - מוציאים את זה לגמרי מהראש, ולעולם לא מדברים על כך עם הנוכחי, שעלול לא להבין את ההתלבטות האמיתית ולהרגיש כ"ברירת מחדל" ח"ו.

באמת לא נעים. אפילו לכתוב לא נעים.. אבל צריך לנסות לעזור גם כשלא נעים.  והכל זה בסה"כ עניות דעתי. יכול להיות שאני טועה.

בס"ד

ב"ה ראיתי שכבר החלטת לפנות אל בחור 2 כמו שייעצו בחוכמה מחפשתותו ודן, ורציתי להוסיף נקודה לדיון, הרבי הרייץ מחב"ד אומר שלעיתים היצר הרע מתלבש בלבוש של צדיק. וכאשר יש מחלוקת פנימית כאשר כל צד במחלוקת אומר שהוא המוסרי והנכון יותר בעבודת ה', צריך לראות לאן כל דרך מובילה. וכמו במקרה שלך, קול פנימי אומר לך שלא מוסרי לפנות לבחור השני, כי זה כמו "לצאת עם שניים במקביל", מאידך את יודעת שזה מה שקורה בצורה לא רשמית כרגע... אם תקשיבי לקול הזה הטוען שהוא מוסרי המצב ימשיך להסתבך, בין אם תנתקי את אחד הקשרים, ותשארי עם חוסר וודאות פנימית של אולי פיספסתי, ובין אם זה ימשך כך... לעומת זאת אם תעשי את הדבר הנראה כביכול "לא מוסרי" תיפתר הקושיה, המצב יתבהר, ותדעי יותר בוודאות לאן מועדות פנייך. עוד נקודה, לפעמים אנו נמשכים לדברים חסרי סיכוי מלחתכילה, מעצם זה שזה חסר סיכוי. כמו יעד בלתי מושג. יכול להיות גם שברגע ש2 יסכים  את כבר לא תהיי מעוניינת...

כך או כך כל החלטה שתחליטי תהייה הרבה יותר בהירה ונכונה לאחר שתפני אל 2, ולכן זה הדבר הכי מוסרי לעשות. כי המעשה נמדד לפי התוצאות שהוא עשוי להוביל אליהן. בהצלחה רבה, וישר כוח על האומץ!

ואכן לא סתם דווקא באלול החלטת לתקן את העניין הזה...

לא במקום ההודעה הראשונה, אלא בנוסף.

והיה והחלטתי לפנות אל בחור 2.
לפנות אליו בעצמי או דרך גורם שלישי?
מבחינת הנעימות של עצמי, זה לא כזה משנה. תוהה מה פחות יביך אותו...

כמו שאת מבולבלת ייתכן מאד וגם הוא. לגורם שלישי שאינו מעורב רגשית בסיפור יהיה לו יותר קל לענות אם הוא זקוק לזמן מחשבה וכו'..

ב"הצלחה!

תפני אליו  (ל2) בעצמך

א-ל תספרי לו על בחור 1, אלא תגידי בכלליות- מסקנות בחיים שלי, לכבוד חודש אלול (זה בסדר- אלול רגיל שמאשימים אותו...) הגעתי למסקנה שבאמת לא מתאים לי... אלא אם...

מה אתה חושב על זה?

או -שהוא יגיד שהוא צריך לחשוב

או- שהוא יגיד שגם הוא רצה לדבר איתך על זה בדיוק- באחת משתי האופציות של חשיבה

או שתחשבו ביחד

במידה ותחליטו שנכון לכם לומר שלום- זה יהיה הכי פייר כלפיו

לא נחתת ביום אחד ואמרת לו "נהייתי דוסית ואתה לא מספיק טוב בשבילי יותר- ביי" כי זה פוגע

(מניסיון של חברות- במציאות- כן זה פוגע.) (מה??? לבנים יש רגשות?!?!?!)

גורם שלישי לא יבין את כל הניואנסים

ולא יוכל להיות "קבוצת דיון" של ידידים

במידה ותחליטי להפרד מבחור1 - הוא לא צריך לדעת לכום מבחור 2- זה סתם כאב לב...

"למה את יוצאת אם הלב שלך לא פנוי?" תגידי סתם "לא התאים לי"

(יחי העירפול!)

אשמח לשמוע עוד דעות בעניין (האמת שבעיקר מבנים).

אין דעה חדשה אבל אם את צריכה חיזוקים אז...

אני מסכים לחלוטין עם מחפשתותו ועם דן

נכון זה לא מוסרי להכנס למצב כזה אבל את כבר בפנים אז זה הכי אנושי שיכול להיות

כי גם ככה את "עם שניים" אז לפחות שיצא מזה בירור

לגבי האופן מסכים עם הצדיקה

לדבר איתו ישיר וזהו היא הסבירה בצורה מעולה את הסיבה

אז קבלי חיזוק ובהצלחה

דייט זה ארוע מלחיץ יחסית. לוקחים שני זרים ומצפים שיצא מזה משהו. בתור מי שעבר כמה עשרות דייטים (עם כ-15 שונות), אפשר להגיד שזה ארוע שנמצא "בלו"ז" משעות הבוקר.

עולם חופשי (וגם אינטרנט) זה כבר משהו אחר. אפשר לבנות דברים עמוקים מאוד בלי לחץ ובלי ששמים לב בכלל שזה קורה. הנה, עברו חודשיים ויש לנו משהו משותף ביחד.

זו גם הסיבה שהרבה מאוד קשרים מוצלחים שהובילו לחופה יצאו מכל מיני סיטואציות של פעילות חיובית. מטות המאבק על פולארד לדורותיהם כמו גם המאבקים לפני הגירוש.

תוך כדי הפעילות (במיוחד אם מאמינים בה) מגלים הרבה צדדים חיוביים של הצד השניי, מה שמעודד עוד יותר התפתחות של  קשר.

אני חושב שנכון יהיה ליישר את ההדורים מול בחור 2 ולהבין אם יש לו בכלל כיוון. אם יש - בהצלחה!

"דוסים דוסים" זה לא ערובה לשום דבר, במיוחד שנראה שבמקרה הנוכחי כולם פעלו כשורה ובתום לב.

ומהרבה מאד דייטים יצאו דברים מעולים ביותר.

כך שההגדרה קיצונית מאד מאד.

נכון שלעיתים מהיכרות "טבעית" יוצאים דברים טובים - אך המחיר של זה הוא, שלצורך כך, לא תמיד נשמר המרחק שראוי להיות בחברה בין בנים לבנות (שהרי אחרת לא היו כ"כ הזדמנויות לראות זה את זה "בפעולה").

והמחיר של אי מרחק כזה, הוא לא פעם שיחה יתרה לא רק עם מי שמתחתנים איתה, וגם קצת קלות ראש וכד'.  גם דברים כאלה יכולים ליצור, ויצרו, הסתבכויות ודחיות בלי להתכוון.

ומאידך, יש גם יתרון בפגישות שהם יותר ממוקדות,ולא אצל כל אחד יוצרות מתח מהבוקר - ולעיתים אדרבה, ציפיה נעימה. זה גם משתנה מאדם לאדם.

אז העולם מורכב - ולפעמים גם צריך קצת אי נוחות, כדי לא להגיע לאוירה לא רצויה.

על כן - מי שבדיעבד הכיר באופן אחר ו"הלך" לו - מה טוב. לכתחילה, בוודאי שלא מחפשים להיות במקום כזה ששם "נתחכך" עם המין השני ואולי "טבעית" ינחת עלינו משהו..

אתם מעשירים את הפורום מאוד.

יש הכרות שנובעת מפעילות חיובית ומחתירה להשגת מטרה, ויש הכרות שנובעת מפעילויות יותר "סתמיות".

לא תמיד, אבל כמדומני שיש הבדל לא קטן ברמת ובאיכות הקשר שנוצרת בתהליך כזה.

וממילא נזקקים גם ל"דייטים"...

להפסיק עם 1?

לבדוק דחוף מה קורה עם 2?

זה לא הוגן כלפי שום צד כי זה לא פה ולא שם

אי אפשר לפתח קשר ככה,

אפשר להיפגש, לדבר ולבדוק אבל בשביל לפתח קשר אמיתי חייב להיות פנוי ונכון לכך

חיכוך בחיי היומיום הו הרבה יותר אמיתי, זה שאני מסתדר עם הגברת בדייט, לא אומר שני אסתדר איתה בחיים, זה שאני מסתדר איתה בחיים, זה אומר שאסתדר (בעז"ה) בחיים...

ושוב אני חוזר אל אותו 'דרך פיקודיך'(ל"ת לה, אות ח או ט) שאמרתי פעם, שבו הוא מצטט בשם הלבוש במנהגים כמדומני אות מג, שאומר שאנו מברכים שהשמחה במעונו כיוון שהיום זה לא מקום עבירה כשנשים וגברים יושבים ביחד, ועל פי זה הוא קובע כלל- שהדברים השתנו, ואנו מקבלים את זה שהם השתנו, וכשם שהם השתנו פעם, הם השתנו גם היום, היום ישנו חיכוך הרבה יותר גבוה בין המינים, וזה לא אסור, ובלשונו של הדרך פיקודיך 'כיוון דדשו בה, דמי עלן כקאקי חיוורי'(מהגמרא בברכות כמדומני.

אז הדברים השתנו, ואין צורך להסתגר במאה שערים ולהכחיש את זה...

כמה שפחות להתערב אחד בשניה.

לא סתם קבעו חזלינו ז"ל שצריך להתרחק מאוד מאוד..

דברים השתנו, אבל הלכות לא.

יכול להיות שיש מקום קצת יותר להתגמש, אבל לא לשכוח את הבסיס ולא להתעלם ממנו.

אלא על מזדמן, פוגשים ברחוב..

לא על חברה שפועלים ביחד.

זה פשוט לחלוטין - ואין לי ספק מה היה אומר על השימוש בכך לזה...

אגב, חייב לומר לך מציאותית, שההיכרות "בחיים" הלא-נשואים כלל אינה אומרת בדווקא לגבי ההמשך יותר מאשר פגישות "דייטים". אם כי תמיד טוב לברר עם חברותיה שמכירות מחיים שאין שם בנים, שזה כבר גורם התנהגות שונה במקצת לא פעם.

אמר לי פעם מישהו שהכיר את אשתו שש שנים לפני החתונה (היו "חברים" כאילו, מגיל צעיר, לצערי) שאחרי שהתחתן ראה שכלל לא הכיר אותה. ואני ראיתי שהיו להם גם בעיות.. 

נכון שיש דברים מסויימים שאפשר להכיר. שוב: לא הולכים לכך לכתחילה, והנזק בכללי גדול מהתועלת.

ואם אתה רוצה לראות דוגמה - אחת מיני רבות - לבעיות שנגרמות מ"החיכוך ביום יום" הזה, תסתכל על נושא השירשור הזה. ופה זה עוד בעדינות...

אינו מעיד על מה שיהיה אח"כ, יותר ממה שהיה מכיר בפגישות; בניגוד למה שהוא חשב.

וממילא, חוזר ביתר בהירות הערך של אי התערובות מצד עצמו.

נקודות למחשבה:

אם תתחתני עם אחד מהם - תשמרי ממנו בסוד שיצאת עם עוד מישהו במקביל

ובעצם עשית מעין "מכרז" ושהטוב מבין השניים ינצח?

אני אישית - אילו הייתי יודע שהבחורה יוצאת במקביל עם עוד מישהו, או מחזיקה קשר אחר "על אש קטנה" - הייתי רואה בזה פגיעה באמון שלא ניתנת לתיקון והייתי מסיים את הקשר מיד. (שלא לדבר על החשש שמא דבר כזה יכול לקרות ח"ו כשתיהיי נשואה בע"ה)

את צריכה לקבל החלטה - בודאוי לא למשוך עם המצב הקיים - אפילו לא יום אחד נוסף (!) - ואני מתכוון לזה.

ההחלטה חייבת להיות לכאן או לכאן - או בחור מס 1, בלי "תקוות", בלי "חלומות" ובלי המשך הקשר עם מס' 2

או לחילופין בחור מס' 2 על כל המשתמע מכך לגבי בחור מס' 1.

תחשבי שאם את מחזיקה את הבחור מס 1 "על אש קטנה"  - את מונעת ממנו להמשיך בשידוכים, ומצערת אותו לחינם, נוטעת בליבו תקוות שווא.

זו חובה מוסרית שלך כלפי הבחור מס' 1 - או להיות מסורה לקשר (שזה אומר למחוק את המס' 2 מהמילון) או להפסיק ומיד את הקשר עם מס' 1.

"עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייס את חברו"

אישית הייתי מתקשה מאוד לסלוח במקרה כזה, וכנראה שלא הייתי סולח בכלל

שתברר בתנאי אחד -  היא חייבת לספר לו (למס' 2) שזרקה מישהו באמצע הקשר, כי חשבה על אפשרות הקשר איתו

שידע לאיזה סיכון הוא מכניס את עצמו - כמו שזה קרה לה לפני הנישואין - אין שום סיבה שזה לא יקרה לה גם אחרי.
 

לדוגמא - היא תלך לעבוד ותבלה ליד בחור דתי נחמד את רוב שעות היום

יווצר קשר "טבעי" הרבה יותר מבוסס מאשר נניח יש לה עם בעלה, והיא תרצה לפרק את החבילה.

אני לא חושב שאנשים לגמרי מבינים את החומרה של המצב

והמצב אכן מאוד חמור.

זה לא מצב כ"כ חמור,

קודם כל.

דייט זה לא כמו חתונה,

לא שאני בעד השני,

אבל לא צריך להגזים....

מאוד תלוי מה היחסים, מה רמת הפונטציאל עם כל אחד,

ובאופן כללי, אם יוצאים עם מישו לא נפרדים רק כי יש מישו אחר.....

בס"ד

אין מה להשוות קשר של זוג נשוי לזוג בדייט. בחור2 היה "ידיד"(שכבר זמן ארוך יושב בנפשה, רק בצורה מודחקת)-והיא כבר קיבלה על עצמה לא לקשור קשרי ידידות עם בחורים. מיותר להציג אותה כ"סכנה לציבור" ועוד יותר מיותר שהיא תספר לו על הקשר עם בחור 1. "גלויים"שכאלה לא יתרמו לבניית בית, וןלא לשום דבר אחר.

תחשבי בכנות, איבדו את תוקפן כי דברים השתנו? או שכלום לא השתנה חוץ מ..מך??

יודעת מה המינוס הגדול של הכרות ספונטאנית?

בדיוק זה.

וסתם ככה טיפ-את התכניות שלך לגבי העתיד תנסחי קודם לבד, אח"כ איתו.

אני הייתי לאשתי במשך כמה שנים הבחור ההוא, הידיד הטוב והיציב, החביב וכ'. אני מהרגע הראשון ידעתי  שאני רוצה אותה ולא אזרתי עוז לפנות אליה. בינתיים היו נסיבות מקילות פה ושם, וחלפו שנים (לא רבות לשמחתי).

בסוף פניתי אליה ולאחר תהליך של חודשים בודדים (היא חשבה ואני המתנתי) היינו לזוג והשאר הסטוריה.

בהרבה מהמקרים, ידידות אפלטונית בין בחור לבחורה היא יחסים לא סימטריים בין הצד שהיה מאוד רוצה והצד שלא מודע או לא מעוניין בפיתוח היחסים.

במיוחד כך הדבר אצל הזכרים, שאצלם קשה ונדיר למצוא ידידות נטולת רגשות רומנטיים אל ההיא הנחמדה. שבעתיים קשה הדבר אם הנחמדה הזו, הידידה, נראית ממש טוב. אז כמעט שאין דבר כזה.

זה מסוג האמיתות שגלויות לחברים בקליקה אך סמויות לאחרות.

אני אומר- תארגני באיזו צורה שנוח לך פנייה אל הידיד היציב החביב. אם הוא לא בעניין, תבררי מה המצב אצל מס' 1 ותחתכי עניין בלי לבזבז זמן.

ברכה והצלחה

שלום

למה שלא תצאי להפסקה של שבועים עם הבחור הראשון

תגידו לו שאת צריכה זמן. . .את צריכה לברר עם עצמך . . . וכ"ו

שזה לא שקר, אלא בדיוק הדבר הנכון

בשבועים הללו תבררי עם הבחור השני

והיה וזה עולה עם פסים רציניים עם הבחור השני

יש לך אליבי לגבי הראשון

אך אל תמשכי זאת זמן רב מדי

אין שמחה כהתרת הספקות

בברכה

אלי גרון

www.zoogyot.co.il

עם האמירה שאין דבר כזה אצל בנים ידידות אפלטונית. להפך!

יש הרבה בנות שכיף לי לדבר איתן (ואני בהחלט יכול להזדהות עם ההגדרה של לא היה בפסים רומנטיים מעל פני השטח אבל מתחת לפני השטח זה בהחלט היה קרוב בצורה מסוכנת), ואני בטוח שכל בן יכול לחשוב על רשימת בנות שכיף לו לדבר איתן אבל אין סיכוי שהוא ירצה להתחתן איתן. כדאי מאוד לדבר גלויות מעל פני השטח, שלא יצא שצד אחד מחזיק את הקשר בשביל הכיף (נפוץ מאוד(!!) אצל בנים, במיוחד תיכוניסטים אבל לא רק) והצד השני חושב על חתונה.(כמובן לא מתוך מחשבה רעה אלא מתוך ראיית מציאות שונה (נוגה, מאדים וכו'...).

בהצלחה!

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.