מי שמחפש איך לבשל סימנים מיוחדים, מוזמן (לקוח מתוך בית מדרש של "כיפה"):
רוביא: מטגנים במעט שמן בסיר עמוק ראש בצל קצוץ, עד להזהבה. מוסיפים את הרוביא הנקייה, מתבלים בכף דבש ובמלח (כדאי להוסיף גם מעט כרכום וכמון), מוסיפים מים (לרוביא יבשה יש צורך בהרבה מים), מביאים לרתיחה ומבשלים הרבה זמן על אש נמוכה עד לייבוש המים והזהבת התבשיל.
כרתי: לחתוך את הגלדים (נגד כיוון הסיבים) לחתיכות באורך 3-4 ס"מ, להכניס לסיר עם מים, להביא לרתיחה ולבשל כ - 5 דקות. לסנן ולצנן (בַּמסננת).
כאשר הירק מתקרר, לסחוט אותו בידיים ולטחון במעבד מזון או במטחנת בשר. להוסיף ביצה, פירורי לחם, מלח ופלפל שחור וכן תפוח אדמה מבושל ומעוך. ליצור קציצות ולטגן על אש בינונית עד להשחמה.
קרא: את הדלעת מאדים על אש נמוכה מאוד בסיר, עד שכל הנוזלים מתאדים (מידי פעם מועכים את הדלעת עד למיצוי הנוזלים שבתוכה), ומצננים היטב. ממש לפני ההכנה מוסיפים לדלעת סוכר ומעט קינמון (אם התערובת עומדת היא מתחילה להפריש שוב נוזלים וזה מפריע להכנה).
פורשים ומרדדים בצק עלים, מורחים במחית הדלעת, מגלגלים לרולדה ופורסים "חלזונות" בעובי של כ 2-3 ס"מ. מעמידים בתבנית ואופים לאט בחום של 170-180 מעלות. אפשר לבזוק לסיום אבקת סוכר, או לחמם לפני ההגשה במחבת שבו סירופ סוכר (סוכר מומס במים).
(מאחר שעדיין לא ניסיתי אין לי שמץ של מושג איך יוצאים ה"סימנים" המושקעים הללו...)
)
)
