"

בדיוק קראנו ספור באנגלית על אמא של הרב וואזנר (-רב חרדי ממש ידוע) שבו כתוב איך היא זכתה לבן כזה.

היה לה קול ממש יפה והציעו לה לשיר עם הפילהרמוניה בוינה! (הציעו לה לשיר! לא לנסות לעבור אודישן!)

כמובן שהיא ממש רצתה את זה אבל ההורים שלה לא רצו אך לא ידעו איך לשכנע אותה לא לשיר.

הם הלכו מרב לרב ואף אחד לא הצליח שכנע אותה לא לשיר, חוץ מרב אחד,לא זוכרת את שמו, ששאל אותה למה היא בעצם רוצה לשיר.

והיא ענתה בהכי אמיתיות שיש-"כי אני רוצה להתפרסם, שיכירו בקול שלי,יעריכו ויעריצו.."

והרבה הבטיח לה שאם היא לא תשיר למרות הרצון הגדול והנסיון המאוד (!) קשה הזה, היא תזכה לבן שיהיה מפורסם מאוד בתורתו.

ואכן היא זכתה לבן כמו הרב וואזנר שהוא פוסק גדול.

ועכשיו ת'כלס- לא לשיר כשיש לך את זה,זה אחד הדברים הקשים ביותר שיש ואין בכך שום ספק!

ונכון שאת השכר א"א לדעת מתי תראי והחברה לוחצת נורא.

וכמה שמשכנעים אותם-את מרגישה שאת פחות ופחות משכנעת את עצמך...

אז אולי פשוט תאמרי שזה לא מתאים לך מבחינה דתית, מבחינת התזמון ושלא ישגעו אותך כי את לא רוצה לשמוע על זה בכלל?

יצא שעצות ממש אין לי חוץ מלחזק אותך ולתת לך ח"ח על המאמץ הזה!

חופר,מה אתה רוצה בידיוק ?!

מסכימה איתה לגמרי ..

אבל מנסה להבין שזאת כניראה הדרך האידיאלית,ונסיון מימנו יתברך.

נעשה ערב שירת נשים ?! כדי לפרוק תסכולים?

יאללה..ערב שירת (וצרחות) נשים

את יודעת איפה ומתי..

תודה אחותי

אני מכירה מישהי שהיתה איתי בבי"ס והיום היא מופיעה עם זמרת דתיה ביחד.

כמובן את לא חייבת להופיע עם זמרת דתיה וגם לא בדואטים

תתחילי להופיע במסיבות של בנות באיזור, בסניף בפעילות של בנות

תהי חלק מערבים מעניינים

גמאני כשאני יכולה אני מופיעה.. [לא בשירה]

ב"הצלחה מתוקה.

אשרייך ממש.. זה לא מובן מאליו להתגבר ככה..

שד' יפנק אותך!

תקחי עוד בת או שתיים ותשירו ביחד כל שניה-ככה מותר לשיר,ובכללי מותר לך לשיר-לבנים אסור לשמוע

אבל העוון עלי לא?

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...