אתה תמיד מנסה למצוא עליהם נקודות זכות..shimi11

בכל זאת הם עדיין חתן וכלה ביום הכי שמח בחייהם..

אבל זה מעצבן שאתה מרגיש שהם מזלזלים בך...

 

אתה משקיע.. חולב כמה שעות חופש מהמפקד שלך, נוסע לקצה הארץ לחתונה נידחת של חבר קרוב..

וזה כ"כ מעצבן שהוא מחליט שלחברים יש בר בעמידה! בלי אפילו כסאות לשבת.

או שהם מתחתנים במקום הכי נידח בארץ, ועושים את החופה מה זה מאוחר.. ומושכים את החופה כאילו אין מחר... כאילו מחר לאף אחד מהאורחים אין יום עבודה שהוא צריך לקום אליו, והאטובוסים לצויליזציה מחכים לנו עד שהחתונה תסתיים.. ואללא יסטור עכשיו איך אני חוזר לבסיס, אפילו לרקוד לא הספקתי ואני מגרד את האטובוס האחרון בדרך הביתה.

לא ביקשתי 3 סוגי בשר וודקה רד בול קפואה.. ביקשתי שתחשבו על האורחים שלהם, מה הם עוברים בכדי לשמח אתכם ותכבדו אותם קצת.. שיהיה להם יותר קל.  לא כיף לחזור מחתונה כזאת שאתה מרגיש קצת עצבני על הזוג המאושר....

 

לתשומת לב המתחתנים העתידיים..

העם איתך....חוויה מתקנת!

 

עצוב לשמוע דבר כזה.כנראה בגלל שיש אמת בדבריך.מחפשתותו

שנזכה לצאת מעצמנו החוצה ולפעול לטובת הכלל.

זו בהחלט עבודה יומיומית- לא רק של חתן וכלה, הרבה הרבה לפני. 

צודק! אבל לא כל הדברים באחריות החתן והכלה-משה ר-

צריך להבין שהזוג כמעט ולא שם לב למה שקורה באולם ולארגון, לרוב זה המשפחה אחראית לזה.

מסכים עם השדרותי...לביא
גם אני מסכים בהחלט לא הכל באחריותםאנונימי (פותח)

בס"ד

 

הרבה פעמים זה בכלל ההורים שלהם שקובעים את הפרטים האלו..

אבל זוג שרוצה שיתחילו בזמןבתאל1

והאירוע יתקתק כמו שצריך- עושה את זה. זה לגמרי בידו!

ובכלל לא תמיד יש אילוצים...

ואפשר להגיד לצלם שיצלם בסוף

או שלא יסחף

אני הייתי בהרבה חתונות (גם של אח שלי) שהיו מתוקתקות להפליא- חופה בערך ברבע שעה עד חצי שעה איחור גג

וסבב שני בשעה שעוד כולם נמצאים...

והייתי בחתונה שב12 בלילה האולם נסגר לגמרי.

בהחלט נקודה חשובהנקדש את שמך..
שלא כולם נותנים עליה את הדעת כראוי.

אם כי, צריך לחלק בין הנושא הכללי שהעלית לבין הדוגמא הפרטית.
הנושא הכללי בהחלט לא פשוט, ומעורבים בו כל מיני גורמים שלא בשליטתנו (כסף?).
כל בני זוג עושים את השיקולים שלהם ובוחרים במה וכמה להשקיע בערב הזה, זה לא מקומנו.
אחרי שהשניים עשו את השיקולים שלהם, כרגע לא משנה מה הם בחרו, עלינו להתחזק במחשבה כי אנו באים מתוך שמחה אמיתית של מצוה לשמח חתן וכלה, וכי כל השאר שולי ותפל.

משיכת חתונה עד שעות מאוחרות זה בהחלט לא נעים.. אתה צריך להגדיר לעצמך שעה מסויימת שנראית לך ריאלית ותאפשר לך להתחזל״ש עד היום שלמחרת.
בני הזוג מבינים שלכל אורחיהם יש מחר עבודה, לימודים וכו׳ והם צריכים לחשוב על כך לפני אם הם רוצים שהקרובים שלהם יוכלו לשמחם ולשמוח עמם יותר משעתיים.. 
בשורה השניה התכוונתי ל*דוגמא הנוספת*נקדש את שמך..
שמביעה כביכול זלזול מצד החתן והכלה.
עוד דבר..-משה ר-

בקשר למה שכתבת שלחברים שמים בר ולא שולחנות, צריך להבין שהעלות של כל מנה היום היא יקרה מאד ולזוג אין כסף מיותר מה גם שלרוב בינשי"ם כמעט ולא שמים כסף אז יוצא שהזוג מפסיד מהם...

דעתי האישית היא שכן צריך להשקיע קצת בחברים וב"משמחים" כי בסופו של דבר הם אלו שעושים את כל השמח..

ועדיין!! גם בתור מרוקאית >>>אלירז

שמבחינת המנטליות, המנה לסבא ולסבתא חסרי השיניים והבאים בימים-

צריכה לעלות בסביבות 2,000 $...

בעזרת ה' -

למשמחים שלי יהיה מנה אמיתית!!

 

אין כסף? תנו לכולם משמחים.. לא רק לחבר'ה..

 

[כן, כבר הודעתי להורים.. השאלה רק איך הדודים יבלעו את זה]

כמוני כמוך =)נקדש את שמך..
רק בלי להסחף ל 2000 $.. (אצלנו זה ב € )

כשאחותי הגדולה התחתנה, ההורים שלי שמעו בפעם הראשונה מה זה משמחים...
מיותר לציין כי כולם ישבו וסעדו כשווים בין שווים.

אז יש גם עניין של מנטליות..
מכירים את הבנות האילו שכל החתונה אצלם כבר סגורה ..הרבי מיאוטו

רק חתן..אין

 

 

 

ומה אם החתן שלך ירצה משהו אחר ?

ומה אם ההורים שלו לא יסכימו ?

ומה אם תתחתני בגיל 39 וכבר לא יהיה לך קשר עם כל החברות מהאולפנה ?

 

 

מאמינה שהקב"ה יסדר את זה הכי טוב..אלירז

ואם החתן ירצה משהו אחר - 

כנראה שאני אוהב אותו מאוד ואהיה מוכנה לוותר.

איך יבלעו? עם סכו"ם אני מניחה...מאמע צאדיקה
מסכימה לגמרי!אפוש

בס"ד

באמת זלזול באורחים...לדעתי עדיף להזמין פחות חברים שישבו בצורה מכובדת משר להזמין הרבה ולהעמיד להם בר מסכן ומזלזל..

העם דורש צדק-חברתי-גם במשמחים ;)

הייתי פעם בחתונה..שבותיה

שלא היה לנו אפילו שתיה.... שלא לדבר על אוכל... התחננו למלצרית לאיזה בקבוק שתיה....

קצת תקיפה, אין חובה לפתוח.פלונים אלמונים

חזרת עצבני מחתונה כזו?

תטפל בעצמך!

 

כן, אומנם ראוי (ודאגתי לזה בחתונתי) מצד משפחות החתן והכלה להשוות בין המשמחים (חברי החתן...) לבין מוזמני הכבוד (צריך להזמין אותו כי הוא ...),

אבל זה אך ורק עניין של בעלי השמחה,

מי שמתעצבן על כך שלא כיבדו אותו מספיק אז הוא בבעיה קשה.

 

לגבי חתונה במקומות נידחים,

כנראה שהיתה סיבה לזוג לעשות את החתונה שם,

אתה רשאי לא להגיע, למרות שסביר שתקבל יותר הערכה אם תגיע,

אם אני זוכר נכון ברוב ההזמנות מצויין מקום החתונה כך שלא קשה לברר מרחק,

אז פשוט פעם הבאה קח את זה בחשבון.

 

 

 

לסיכום:

מחתונה מסויימת אתה תחזור עצבני אם לא יהיה לך את התנאים שלך בצורה מספיק טוב?

אז עדיף במקום זה להסתכל פה למשל ולבחור מקום טוב ללכת אליו.

 

ובחתונה שלך תארגן כפי שאתה חושב שצריך להיות, בתקווה שלא תדפוק את הראש בקיר עם ההורים והמחותנים.

 

שיהיה במזל טוב!

סליחה? למה שיטפל בעצמו?!אנדרלמוסיה

חתונה זה אירוע חברתי- זה לא שהוא הזמין את עצמו למשפחה והתלונן שלא היה אוכל.

 

אם מזמינים אנשים, צריך לדאוג לתנאים מינימליים לפחות בשבילם. וכיסא, זה מספיק מינימלי.

 

לגיטימי לחזור עצמי במצב כזה..

איזה איש מוזר אתהכל הזמן שמח

מה אחי?

עשיתה חתונה כאילו זה בית אבל.....

 

אתה רק מקטר פעם אחת אתה אומר אין אוכל עש רק בר...ואח"כ אתה מתלונן על זה שיש הרבה אוכל כמה סוגי בשר...וזה מאריך את החתונה......

 

בקיצר אחי בא תבין מזה חתונה(לא,אני לא עומד להסביר לך כאן...)אבל חתונה זה כאילו אתה רוקד ומשמח לפני השכינה בחינת בי המקדש,איפה תמצא כזאת שמחה חוץ מחתונה.....בקיצר אחי בא נלך לחתונהנ מתוך שמחה

 

בתור חברים לחתונה שלי אל תבוא....רק מי שרוצה באמת שיבוא

 

אולי אני יעשה את זה בקצה הארץ כדי שרק מי שבאמת רוצה יבוא!!!

 

 

בא נזרום כבר!!!!

 

 

לחיים לחיים!!!

עכשיו אני רואה שזה לא רק לך!!כל הזמן שמח

אז לכולם אתם אנשים מוזרים!!!

נראלי שפיספסת את הנקודה...מחפשתותו

אף אחד לא מבקש תנאים מפוארים ומנות גורמה, רק יחס מינימלי ואנושי.

לבקש כסא בחתונה זה בהחלט הגיוני. גם אתה לא היית רוצה לעמוד כמה שעות ובטח לא אחרי ריקודים מעייפים.

ואין ספק שלקבל רק כוס מים בלי לזכות בסעודת מצווה של חתונה כדי לברך את החתן והכלה- זה בהחלט מבאס

 

אני חושבת שכוונת הכותב הייתה לדברים בסיסיים ולא מעבר.

אין ספק שכל זוג נאלץ לקבל החלטות כאלה ע"פ מצבו הכלכלי,

וחס שלום לא באים לשפוט אדם שאין לו אפשרות.

 

אבל לפעמים יש תחושה שהחתן והכלה בחרו בסדר עדיפות קצת אחר,

כי הם יצאו מתוך נק' הנחה ש"בקטנה , החבר'ה בטח ישרדו, לא נורא שהם יטרחו להגיע לשמח אותי מכל קצוות תבל ומוותרים על לימודים/עבודה וכד', הם יתמודדו כי הם באים לקיים מצוות שימוח חתן וכלה".

גישה מבאסת.

יש פה בקשה לקצת רגישות. זהו.

 

 

 

לא מרגיש כמוך...ארמי

אתה לא בא רק לשמח אותו...

אתה מגיע כי כיף לך לפגוש חברים, אתה מגיע כי זה אירוע כייפי.

 

ואם זה כ"כ קשה לך- אל תבוא!

 

מה שכן, החתן והכלה צריכים לעשות השתדלות גדולה- ולהתייחס יפה לכל מי שהגיע.

גם אם הוא לא החבר הכי טוב שלך.

 

אוכל?

בר בעמידה?

 

שטיות... נתגבר על זה.

נכון, אבל זה לא כיף לבוא ככה..צפורה

בס"ד

 

והחתן- כלה צריכים להיות מספיק רגישים ולדאוג שהחברים שלהם יקבלו כבוד מינימאלי.

 

אם זה כבר ככה, אז ברור בגישה טובה, באנו לשמח חתן וכלה (ועל הדרך לפגוש ת'חברים שלא ראינו מיליון שנה..)

צפורה, כבוד מינימלי? מה אנחנו סבתות...ארמי

השרשור הזה באמת מחרפן אותי...

מדובר פה בזוג צעיר חסר אמצעים, ותכלס, חבל שהם יבזבזו הון תועפות.

על קהל- שלא יחזיר להם אגורה.

 

המבוגרים- לרוב מכסים את המנה שלהם.

אנחנו- לא נותנים גרוש.

 

בואו נזרום ונשמח בכיף, למה להיות כאלה כבדים!

סליחה? מה הזוג משלמים את החתונה?מאמע צאדיקה

אם הזוג משלמים את החתונה- אז כן- הם יעזו פשוט וצנוע

אבל יש גבול בין פשוט לבין- מבייש!

 

בעיני כן יש מקום נירחב להתחשב באורחים- בדברים הכי בסיסיים כמו

שיהיה להם איך להגיע ואיך לחזור

שיהיה להם מקום לשבת

שיהיה להם אוכל נורמאלי (וכן- אם התקציב שלהם מאפשר מנות פשוטות יותר לחברים- אני מכבדת את זה! אני לא סבתא או דודה שצריך ואכפת לה ממנה מכובדת ומרשימה)

שיהיה מוזיקה שלא מחרישה את האוזניים

 

 

 

וגם אנחנו החברים צריכים לשים לב-

למשל בריקודים- לתת מקום של כבוד וריקוד לסבתות דודות ומי שחשוב מאוד- אבל פחות אנרגטי....

נתפסת למילה..צפורה

בס"ד

 

כל אחד וסדרי העדיפויות שלו. לענ"ד יותר נכון לחסוך בדברים אחרים ולא על החברים כשרוצים מוצאים במה לחסוך. וגם אם חוסכים על החברים יש לחסוך ויש לחסוך. (ואני לא מדברת על מקרים ממש חריגים)

 

ואני דווקא זורמת עם מה שיש מצדי שיתנו שוקו ולחמניה.. בעייני לבא לחתונה זה לבוא לשמח לא משנה מה יש או אין.

 

 

 

 

אפשר להבין את הזוג הצעיר וההורים שלו, אבל....אנונימי (פותח)

אבל זה צריך להיות ידוע מראש לאורחים. כך למשל קיבלתי הזמנה לחתונה, (אמנם חתונה של חרדים). שהיה כתוב בה שעת הגעה מסוימת לחברי החתן והכלה.ואני מצטטת "לשמחת חתן כלה נא להגיע בשעה 9". וכך כל החברים והחברות יודעים/ות בדיוק למה הם מגיעים, הם מגיעים לשמח חתן וכלה (יחסית בשעה מאוחרת), בעיקר בריקודים (והמנות בהחלט יהיו פשוטות יותר). והעיקר לשמח את הזוג הצעיר.

 

וכל אחד יעשה את החשבון שלו אם לבוא או לא לבוא.

אני למשל החלטתי לא להגיע זה היה רחוק מדי בשבילי וליסוע 3/4 כל כיוון (וזה במקרה שנפלתי על טרמפים לכיוון ובמהירות) רק בשביל שעה שעתיים של ריקודים ולמחרת יש יום עבודה.  

בשביל זה מתחתנים ברבנות ולא דופקים ת'חבריםרות014

אני עוד 2 דקות נוסעת לחתונה בגולן..ואכן זה באמת סיוט המרחק..

אבל מה לעשות.. אני יודעת מה הקירבה שלי וכמה הרבה אנשים לא מגיעים בגלל זה.. והחלטתי ללכת למרות זאת

כבר אמרתי לך!מאמע צאדיקה

אני לא מרשה לך לעשות את זה!!

 

 

בעצם

מה אכפת לי?

תתחתני ברבנות מצידי!

העיקר שתתחתני באמת סוף סוך!

[למה אין פה סמיילי של פולניה???]

איזה כיף שאני לא היחידה שהשירשור הזה מחרפן אותה!אמת ואמונה

אם תחשבו שהכל מגיע לכם לא תקבלו כלום,

ברגע שתחשבו שלא מגיע לכם כלום תקבלו הכל!

 

שכל אחד יעשה מה שהוא חושב...

לא רוצה ליסוע כל כך רחוק? אז אל תיסע,

לא רוצה לשים כסף על המנה? אל תשים.

 

העיקר שתבואו לחתונה במטרה אחת ויחידה-

לשמח חתן וכלה!

 

קצת עבודה על המידות והכל מסתדר...

 

וזה בדיוק הגישה הדוסית -מעצבנתמאמע צאדיקה

אנשים אומרים- טוב אני אעבוד על המידות שלי...

במקום לומר-

טוב אני אגרום לתיקון של תופעות בחברה!

 

אני כאורחת- יש לי עין טובה

אומרת תודה על מה שנתנו

ושמחה עם הזוג- ולא בגלל הפולקע.

 

אבל אני כיוצרת תודעה, חברה של מה מקובל ומה נכון-

למי שמתכנן אירוע-

אז כן- צריך לכבד אורחים

צריך לדאוג להם

חברים הם דבר חשוב- לא איזה "שלעפערס" שבאים לשמח

מסכים עם צדיקה-משה ר-

יחד עם ההבנה של הזוג והקשיים צריך לכבד את מי שבא לכבד... אז לא צריך להוציא להם אנטריקוט אבל מינימום זה מקום לשבת ומנות משמחים...

כי עם כל הכבוד את הערב של החתונה לא עושים הדודים והחברים של ההורים עם הצ'קים השמנים אלא חברי החתן וחברות הכלה, הם אלה שרוקדים מתחילת הערב ועד סופו גם אחרי שרוב האורחים כבר בבית...

מתסכל מאוד לשמוע...צחינא מיא

יכול להיות שזה בגלל שהמשפחה היא זו שמתעסקת בהפקת הארוע עד הפרטים המעשיים (דבר

לא פשוט בכלל כשלעצמו), ואין מספיק מוּדעוּת או תשומת לב לחלקם של המשמחים. קל להתחשב

יותר במבוגרים המכובדים. אם כי כשאפילו אין כיסאות - זה קיצוני.

 

כשנזכרים בעובדה שדווקא המשמחים היוו את רוב סביבתם וחברתם של החתן והכלה, זה נהפך

קצת לציני... 

 

אכן, לתשומת לבם של מארגני החתונות.

באמת לא יפה. כבוד מינימלי לאורחים..רחלקה

בעזהי"ת.

 

מבאס מאוד להגיע לכזה אירוע.

אבל מה, בדיעבד- תראה איפה זה יכול לעזור לך לתקן את עצמך. לפחות מזה תרוויח... =]]

הזלזול הוא לעיתים לא רק בחבריםמשה

אלא גם בכלל האורחים.

 

תסתכלו על השעון. כניסת שבת ויציאת שבת.

לפי ההלכה (מעשית) אי אפשר לעשות חופה בין כניסת שבת ליציאתה. חופה לוקחת 20 ד' וחייבת להיות לפני שקיעה או אחרי צאת הכוכבים.

חופה שנקבעת לזמן של כניסת שבת+-, פשוט תידחה בשעה כשכל האורחים מתייבשים.

 

לא לקבוע חופות לשעות מאוחרות, לאנשים יש יום עבודה למחרת. כבר קרה שמצאתי את עצמי ב-1 וחצי בלילה בטרמפיאדה בחיזמה בגלל חתונה שהתחילה מאוחר. לגמרי לא נעים.

 

לא צריך להשקיע 200 שקל במנה. בשבילי גם 20 לא צריך, אבל את המינימום - עמידה בזמנים, כיסא ושולחן, כוס מים וקצת אוכל.

בדרך כלל בחתונות שאני הולך אליהן חופה מתחילה...אדם כל שהואאחרונה

לפחות חצי שעה אחרי הזמן שכתוב. נראה לי שרוב האנשים מתכננים מראש לפי זה. (לפחות אם לא כתוב "בדיוק" בהזמנה), ועמידה מדוייקת בזמנים במצב הקיים תגרום לחלק גדול מהמוזמנים להפסיד את החופה.

 

בנוסף, לא הכל תלוי במתחתנים, (למשל, הרב מסדר הקידושין תקוע בפקק), ולפעמים גם זו התלבטות האם לחכות למישהו קרוב שיצטער/ ייפגע אם לא יחכו לו.

בכל אופן, יש דבר מאוד חשוב...ארמי

וזה הדבר שלפי דעתי, כל המתחתנים לעתיד צריכים לעשות...

 

להתייחס.

קורה הרבה פעמים, ששיעור שלם מהישיבה, או קבוצה מסויימת שאתה חבר בה,

מגיע לשמח אותך, חלקם חברים יותר טובים וחלקם פחות.

 

נכון, אתה- החתן, ממש רוצה לשמוח עם החברים הטובים.

 

אבל אל תתייחס כמו אוויר, לחברים האחרים.

בסופו של דבר-יעלי_א

הם אלו שבאמת משמחים בחתונה..

חברים בחתונה זה עד כדי כך חשוב-

שישנם חבר'ה מישיבות שמתנדבים לבא ולהוות כחברים בחתונות שאין בהן מספיק כאלו..

 

הייתי פעם בחתונה עצובה של 800 מוזמניםמשה

אמא של החתן הייתה בתפקיד כלשהו כך שנאלצה להזמין את "כל העולם". החופה נקבעה למה שהיה אמור להיות אחרי הגירוש.

אלא שהגירוש נדחה, וכך חזרנו ישירות מבית המעצר בבאר שבע, לחתונה שהייתה בחיפה.

 

חלק מהאנשים ישבו בחוץ באוטו ובכו, חלק פשוט ישבו ולא הצליחו לזוז בכלל, ולמותר לציין שלא היה מי שירקוד.

 

בסוף איכשהו אני (שלא אוהב ריקודים באופן כללי) גירדתי את עצמי איכשהו כדי שיהיה מעגל כלשהו, גם של שלושה אנשים....

צריך~א.ל

וחשוב מאוד להתייחס לאורחים

הכי מצחיק שתמיד אומרים שמה שחשוב הוא לשמח את החתן והכלה.. (ולכן, יש כאלה.. שמשקיעים בדברים שישרתו את המטרה הזו דווקא) אבל כשזה נוגע לחברים- שהם אלו המשמחים האמיתיים- שוכחים קצת את הנקודה הזו

 

 

אני חושבת שיש פה מסר: גם אם לפעמים בני הזוג לא אחראים על כל מה שמתרחש בחתונה כי לפעמים ההורים מחליטים, יש דברים שעליהם צריך לומר: עד כאן. ולא לאפשר להורים להתערב..

 

מחפש שדכניתגבריאל.ק.צ

שבוע טוב לכולם.

אני מחפש שדכנית או עמותה שעוסקת בשידוכים לבנים דתיים שעשו שירות לאומי.

אבל בלי שיגרמו לך להרגשה שאתה פחות טוב.

תודה

בנים שעשו שירות לאומי הם יותר טוביםאריק מהדרום

ושאףשדכנית לא תגיד לך אחרת.

אף אחד לא אומר את זה אפילו לא הבנותגבריאל.ק.צ
עבר עריכה על ידי גבריאל.ק.צ בתאריך י"א בכסלו תשפ"ז 20:17

אבל זה מתבטא ביחס וההצעות

תתפלאאריק מהדרום

יש בנות שמעדיפות גברים שלא עושים מילואים.

השאלה אם הן מוכנות לצאת עם גברים שלא היו בצבא ?גבריאל.ק.צ
עבר עריכה על ידי גבריאל.ק.צ בתאריך י"א בכסלו תשפ"ז 21:24

לא לעשות מילואים זה דבר אחד. לא עשה צבא בכלל זה משהו אחר לגמרי.

עוד שאלה חשובה, האם מדובר בנשים נשואות או רווקות ? פעם מישהי נשואה בעבודה סיפרה לי שבעבר היא רצתה מאוד קרבי והתחתנה בסוף עם ג'ובניק. והיא שמחה שהוא לא צריך לעשות מילואים (זה היה לפני המלחמה).

גבריאל היקראריק מהדרום

אנחנו מכירים לא מהיום, אתה כבר לא רווק צעיר, תגיד לי מה רלוונטי לבחורה שנפגשת איתך בכלל איזה שירות עשית? זה מתאים לרווקות עד גיל 23 בלחץ להתעניין בשטות הזאת.

גם אני עשיתי שירות לאומי ומה בכך, למה זה צריך להיות אכפת למישהי? הוואסח של "קרבי זה הכי אחי" זה שטות של ילדות, אם מישהי מעל גיל 23 חושבת ששירות קרבי יועיל במשהו למישהו לזוגיות ונישואין זו בעיה שלה, אתה לא חייב לצאת דווקא עם הילדותיות האלה.

נכון אני כבר לא צעיר.גבריאל.ק.צ

אבל אני יכול לספר לך על 3 בנות שיצאתי איתן בשנים האחרונות שאחרי הפגישה שסיפרתי להן על השירות לאומי הן חתכו, ועוד שתיים שאבדו עניין באמצע השיחה.

גם כמות ההתאמות באתרים / אפליקציות של דתיים ששואפת לאפס מעיד שזה משמעותי.

מסכימה עם אריק.לגיטימי?

האם ייתכן שזו רק פרשנות לסיטואציה?

אולי היה משהו אחר בפגישה שגרם להן לחתוך?

ממה שראיתי בהודעות שלך, היית בן 30+ לפני כמה שנים,

ובעיניי - אם יש מישהי שבשלב הזה של החיים תקועה במחשבה שאם עשית שירות לאומי זה סיבה לא לרצות להמשיך את הקשר - אני לא הייתי רוצה להמשיך את הקשר מהצד שלי, כי זה נראה לי ממש לא בוגר.

אני מכירה בנים שעשו שירות לאומי והתחתנו. מכירה בנים שעשו צבא ולא התחתנו. זה לא הפרמרטר היחיד בבחירת בן זוג, ובטח שלא בגיל כזה.

אולי שווה לשלוח מישהו\מישהי שיפנה אליהן באופן ישיר, דמות שהן ירגישו בנוח לשתף בכנות - ולשאול אותן אם זו היתה הסיבה, ואם לא, מה היתה הסיבה.

ועוד משהו

לא הייתי מנפנפנת דווקא בפרט הזה -

זה נשמע שאתה רואה את זה כדבר רע, חסרון. ואתה מחפש שדכנים שמתעסקים באנשים עם הבעיה הזו.

וזה לא בעיה! ולכן לא נראה לי שצריך שדכנים שמתעסקים דווקא בזה.

אבל אם אתה רואה את זה כבעיה, ומשדר שזו בעיה - אולי זה היחס הזה הופך דברים לבעיה??

השאלה היא למה עשית ש"ל ולא צבאיעל מהדרום

לק"י

זה אולי מה שמרתיע את הבנות.

יש הבדל בין בנאדם אסמטי שיש לו פטור לבין פציפיסט.

אז הייתי מתמקדת בסיבה לפטור, ומחפשת בנות שזה יתאים להן.

בהצלחה רבה ובקלות!

(אתה כמובן לא צריך לפרט פה מה הסיבהיעל מהדרום

לק"י

כתבתי את זה כשאלה בשבילך).

מסכימה ממשאשר בראאחרונה

מה?זיויק

למה צריך שדכנית מיוחדת לזה? מוזר מאד

דייט בטרמפיאדה לגיטימי?נתקה

ככה...

השבוע נתקעתי עם מישהי דוסה באיזה טרמפיאדת חור

בצפון השומרון.. אני חושב חיכינו שם איזה 20 דקות

והיא הייתה שם עוד לפני

עכשיו הייתי מאוד עייף.. מאוד..

מה שקצט מנע ממני לפעול..

כלאחר מעשה..

לגיטימי לדעתכם לדבר עם בחורה בטרמפיאדה

ולהחליף אח"כ מספר או פרטים וכו, אם..

ממה שהיא משדרת היא מעוניינת לדבר איתך?

כ"כ.. בהנחה והתשובה היא כן..

האם לדעתכם שיחה כזו יכולה להלחיץ?

מה הדרך הנכונה חפתוח שיחה כזו?

האם זה אומר עליה שאולי היא מתלבשת כמו דוסה אבל היא לא דוסה באמת?

האם בכלל כל התפיסה הזו זה חוסר אמונה בה' שיישלח לך עד אליך את המיועדת?

על המשפט האחרוןעיונית

הוא שלח עד אליך את המיועדת ותקע אתכם חצי שעה בטרמפיאדה שוממת, מה אתה עוד צריך? שהיא תכרע ברך בפניך?

הכוונה, לא מחייב שזו באמת היא, אבל אתה לא יודע איך או מתי כלתך תופיע, והרבה שליחים למקום...

אז את חושבת שמותר לפרוץ את מחסום הבושה גם אםנתקה

לא נעים או מביך..

וכן ברור שזה מרגיש פיספוס נדיר..

אבל מאמין בקב"ה שלא מקפח שכר כל בריה..

יכול להיותנתקה

שהוא שלח לי אותה

בשביל שאולי כשאפגוש את האחת

אדע מה לעשות...

אם היא רוצה להקים בית נאמן בישראל היא לא דוסית?חושבת בקופסא

יש בנות שמתאים להם שמתחילים איתן ברחוב ומביעות עניין ויש כאלו שזה לא מתאים להן. יש מתאם מסויים ביחס לציבור שאליו היא משתייכת ועד כמה דברים כאלו מקובלים והיא רגילה אליהם, אבל זה לא אומר שום דבר על יראת השמיים לכאן או לכאן.

אבל למרות שיש הבדל בין שיוך לנורמות חברתיות מסוימות ליראת שמיים, עוד לא פגשתי מישהי שלובשת חצאית ארוכה עד הרצפה, חולצת בסיס חנוקה סביב כל פינה בצוואר, ושיער אסוף בקפידה בצמה (אחרי החתונה- מגדל בבל ענק על הראש) שהיא לא קווניקית/ גבעוניסטית/ איפשהו בטווח בין לבין.

יעני, מה שרוב האנשים יגדירו דוסית או דוסית טרור. (יש עוד דרכים להתלבש צנוע, אבל הסגנון הזה מאפיין את הציבורים האלו).

שוב, לא בטוח שסגנון היכרות כזה יתאים לבחורה כזו, אבל אנשים הם לא תבנית מדויקת של הנורמות החברתיות שלהם. עדיין סביר שבחורה כזו תעדיף היכרות דרך צד שלישי כלשהו. אבל היא זורמת שניכם הרווחתם.

בהצלחה.

תודה חחנתקה

הגזמת זה נפוץ מכירה הרבההפי

שהכירו ככה

אין ספק שלא כל מי שהולכת עם חצאית ארוכה דתייה אבל הגיוני מאוד שהרוב כן

כנ"ל. גם מכירה כמה. למה לא לנסות?לגיטימי?

אולי היא תיפגע?נתקה

זה לגיטמי וכל השאר סרטיםadvfb

באמת שמתחילים עם בחורה לא יודעים איך היא תקבל את זה. נכון, זה חלק מהפורמט.

בכל זאת- כל עוד זה בטקט וברגישות - מותר ואולי אף מצווה להתחיל עם בחורה אם ראית לנכון

הוא שלח אותה עד אליךנפשי תערוג

לאיפה את רוצה שהוא עוד יביא אותה?

דרך אגב.

אני ואישתי הכרנו בדרך די דומה

לא טרמפידה. יותר הזוי

אבל גם מפגש מקרי

לא יהיה לך ולה מה לענות ביום הדין.אדם פרו+

הוא שלח אותך עד אליה

ולא עשית דבר.

עייף גם עשיו היה עייף

זה לא מנע ממנו לבקש אוכל

עייף זה לא תירוץ קביל בשמיים.

אתה סתם מקשקשקעלעברימבאר

מותר לדבר עם מישהי אם זה לצורך שידוך

תגיד אתה קראת מה כתבתי?אדם פרו+אחרונה

נראה שלא

כללי, ספציפיטאבי

מחשבה שעלתה לי בעקבות שרשור שהיה כאן.

מה דעתכם על התמקדות, כלומר לחפש מישהו/י "מדויק/ת", שתתאים לא' ב' ג', עונה על קריטריונים מסוימים כו', או לאו דווקא ברמת האדם עצמו, אלא ברמת מה שמחפשים בקשר, שייראה כך ולא אחרת וכן הלאה,

לעומת לא להציב (כמעט) שום פילטרים מההתחלה, ולתת לדברים לזרום ולראות מה הולך?

חושבני שככל שה"אני", עולם הרגש והמציאות נתפשים כיותר מוצקים ומוגדרים, ממילא הצורך שדברים לא יבלטו מבעד למסגרתם.

אבל ככל שאני חושב על זה, הרי אין לנו שום מושג לאן הזוגיות תתפתח, איך אנחנו והמציאות ישתנו, ואם לצאת מנקודת ההנחה האחרונה, הרי שאין שום משמעות לחיפוש דברים ספציפיים.

שאלו אותי פעם "מה אני מחפש" או "איזה סגנון אתה מחפש", well, מאיפה אני, או מישהו בכלל, אמורים לדעת? התחברתי לאנשים שקטים להפליא ורועשים להפליא, עדינים ורגישים וגם מחוספסים ועוצמתיים, אנשי רוח ואנשי חומר, פדנטיים ומבולגנים, וחוץ מזה, מאיפה אני יודע מה אני צריך?

בסך הכולל נראה שאנשים מחפשים או משהו נורא, נורא מדויק וספציפי, או "מחפשים" משהו כל־כך כללי ובנאלי שבזבוז זמן בכלל לבטא אותו ("מחפשת בחור דתי נחמד ששואף להקים בית נחמד". "שלום שדכן, אני במקרה גם מחפש בחורה נחמדה להקים בית נחמד." "ביררתי עם הצד השני, אבל זה לא נראה להם מתאים. אין לי כרגע רעיונות נוספים." ...........................), או שאין להם מושג.

מה אתם חושבים? דונו ונמקו את דעתכם.

לדעתי מאוד תלוי גיל - ככל שמצליחים להכיר ולמצואפ.א.

זוגיות ולהתחתן מאוד צעירים, ככל שיש פחות "כוויות" ואכזבות מניסיונות חיים "שמשאירים סימנים" - כך יש פחות דרישות והגדרות ורשימת מאפיינים שהצד השני צריך להתאים אליהם, והרבה יותר פשוט וקל להכיל, לקבל שונות, להתחבר לאופי שונה …

קודם כלפצל"פ

יש עניין של התאמה כלשהי בערכים ובכיוון של הבית שרוצים לבנות

אחרי זה, זה באמת מאוד תלוי אדם נראלי

אתה אדם שנצליח להתחבר להרבה סוגים

יש אנשים שלא יצליחו להתחבר לסוג מסוים של אנשים או לאנשים עם תכונה מסוימת

לא חושב שזה צורך בהתאמה מדויקת כמו גם ניסיון חיים ההיכרות עם עצמך

ברו יודע אנגליתכְּקֶדֶם

ברוטאבי

דברים שלדעתי חשוביםמילה בסלע

גיל

רמה דתית באיזור טווח רחב, לדוגמא אני לא אחפש לצאת עם מסורתית כי זה ממש עולם אחר.

יש עוד כמה דברים שכדאי לדעת לפני שנפגשים כמו תמונה (אף בחורה לא מגיע לה להרגיש בדייט ראשון עם מישהו שאיך שהוא ראה אותה הוא נכבה)

אבל בגדול צריך לבוא פתוח ואני מסכים עם בסיס הדברים.

יש דברים שמאוד חשובים אבל אי אפשר לדעת עד שבאמת מכירים.

לי למשל חשוב כנות, יושרה ואחריות אבל זה משהו שצריך להכיר כדי לדעת.

"מחפש בחורה עם כנות, יושרה ואחריות"טאבי

"אה, בעצם אני קלפטומנית שקרנית פתולוגית שאוהבת להמציא גוזמאות לרוב, נראה לי שפחות יתאים"

כאילו...

התכוונתי שזה בהכרות לעומק...מילה בסלע

בגדול מסכים איתךadvfb

ובכל זאת, יש פעמים שדברים מסויימים מושכים לבנאדם את העין, או עוזרים לו לממש את עולם הערכים שלו ולכן בנאדם בוחר בהם. זה הגיוני לגמרי.

בן עשרים ומשו+ יצא לי להימשך באמת רק לשלושה בחורותכְּקֶדֶם

אחת מהן היא ניקית כאן מי שיודעת יודעת

השניה זו האקסית של פעם

וההכי הכי זו האקסית האחרונה

היו לי הרבה יותר ידידות טובות מאשר חברים

והרבה מהקשרים שהייתי הכנסתי את רובן לפרנדזון

כל בחורה שאני מכיר אנחנו הופכים להיות חברים טובים וזהו

וזה כיף אבל מתסכל. מה יהיה טעטע

שלוש בחורים, שלושה בחורותטאבי

מה לדעתך בעצם גורם זה?

האופי שליכְּקֶדֶם

מה בו?טאבי

בכל־מקרה, על־סמך הכתוב בשרשור זה, התחושה שלי היא שיש לך מנגנון שתפקידו לעצור את המשיכה מלהתפתח בתוך קשר של ידידות. אולי זה עניין דתי (צניעות?) או פסיכולוגי (לא לחרבש את החברוּת?) ש"מכבה" משהו שהוא לא יכול להכיל כרגע, וממילא זה לא מתפתח.

אנימה

ואם לא היית הופך את הקשרים לידידוּת יכול להיות שזה היה אחרת?

זה בעל כרחי זורם לשםכְּקֶדֶם

היי מה קורה?הרמוניה

תשמע... בעיניי, הפיתרון הוא לשמור מרחק מבנות.

תפנה אליהן ביראת כבוד. תראה שתוכל להימשך להרבה בנות.

אני שומרת עיניים יחסית (וצניעות) וגבר זה דבר מיוחד בשבילי... לא בקטע שאני אתרגש מכל גבר שאני רואה, אבל יש לי יראת כבוד למין השני כי הוא רחוק, שונה, לא רגיל.

זה הכיף בצניעות, זה התוצאה שזוכים לה כשהולכים עם מצוות ה' עד הסוף.

(*אני כן רואה הרבה בנים בעבודה אבל לא שמה לב לזה כי זה במקום הענייני ופחות האישי כמו "עסוק במלאכתו")

דעתי האישית- מה שאתה מתאר הוא סימפטום ולא הבעיה ולכן לא כדאי להתמקד בו.

חושבת שכדאי לך לשאוף למחויבות ורצינות בחיים, לקחת את עצמך בידיים כזה והכל יתיישר לאט לאט בעז"ה.

אתה צודק שעיקר הקשר הוא באמת החברות, ואין סיבה שהדברים לא יבואו ביחד... אני חושבת שהנקודה היא המחוייבות שברגע שתשדר רצינות הקשרים גם יראו ככה, ויהיו יותר ממוקדים.

הכל בשמחה כמובן, בך אני לא חושדת שתהיה כבד...חח

הרבה בהצלחה ובאמונה בע"ה🙏

אני שומרכְּקֶדֶם

אופ כולכם כאן חןשבים שאני פלרטטן ויצא לי שם של לא רציני . אני פשוט חמוד ורוב הזמן אני שקט בחיים האמיתיים

כמו שאני מכיר חברים אני מכיר גם חברות בישבילי אין ככ הבדל (אני יודע זה נשמע דפוק) אבל פשוט מי שמתחבר אליי מתחבר ועם בנות כמו עם בנים יש לי שילוב של שטוטניקיות ועןמק

ברוא שמלכתחילה יש לי משיכה מסוימת לבנות אבל המחשבות שלי הן שונות

ומעניין, לאיזה סימפתום את מתכוונת?

..הרמוניה

כתבתי משהו אבל במחשבה שניה... יכול להיות שפשוט אתה כל כך משתדל להתייחס למהות של הבן אדם שנעלמה לך המשמעות של הגוף? כי נשמע שאתה לא מתייחס לקיומו כל כך מול אנשים.

יכול להיות שמרוב שאתה לא רוצה להיות מוסח מהחיצוניות ביטלת אותה לגמרי? (אם כן זה ממש חמוד)

הסימפטום זה חוסר המשיכה אבל אם רוצים לשנות אותו עדיף לשנות את ההבנה וההתנהגות. ובאופן טבעי גם זה ישתנה. לדעתי.

ומאד מתחברת לדברים של @עלמה בשרשור

איזה כיף לקרוא הודעה כזו 🙂בחור עצוב

תתחיל להתפקסהפי

ואגב אם זה מנחם אותך גם אני לא נמשכתי לחלק מהגברים שיצאתי איתם..

אולי שווה לך לבחון איזו דינמיקה אתה מייצר עם נשים.

אצלי שמתי לב למשל שקשה להימשך לגבר שמתנהג כמו נסיכה. זה לוקח את הקשר למקום ידידותי ולא רומנטי ושם אותי במקום הגברי בקשר.

ואני בן גרוע ביותר 😂

בכל מקרה אני משתדלת לא להסתכל לגברים בעיניים .. קשה לי לשמור על מבט לאורך זמן נראה לי לא מתאים .. אולי אם תשמור על זה ה' ישמור עליך.

זהו זה הענייןכְּקֶדֶם

הדינמיקה.

בדרכ בנות שאני אוהב אני אוהב אותן כמו אחיות שלי וגם אני כמו אח שהן הכי יכולות לסמוך עליו בעולם. ורק עם 2 הדינימיקה הייתה שונה בתכלית.

מעניין הקטע שהזכרת עם העיניים. באמת עם כל האלה שהיו כמו ידידות בישבילי לא היה לי בעיה להסתכל להן עמוק בתוך העיניים, ודווקא אלו שכן היה משהו שונה אז היה לי הרבה יותר קשה להסתכל

יופי עכשיו תעבוד על דנמיקה אחרתהפי

תוכלי להרחיב בזה?ישי2

לדעת

וואלה לא לימדו אותי את זה..

מה תפקיד בלהסתכל תוך כדי דייט ומה לא

אשמח ממש להרחבה בנושא

בהצלחה רבה!advfb

אם אתה בוחר להכיר רק בצורה "טבעית" זה הגיוני

תודה שמרגיע אחכְּקֶדֶם

אבל תתפלא אחת מהשלושה הנ"ל הכרתי דרך שידוך אאאאאר

אין מטרה להרגיע דווקא, אלא גם שתרגיש טוב וגם תפעלadvfb

אבל זה הגינוי אם אתה לא פונה לשדכנים מיזמים ודברים כאלה

גם הצעות מזדמנות זה משהו שהגיונית הוא לאו דווקא מביא דייטים רבים.

לדעתי כדאי להוריד את המיקודעַלְמָה

בחיפושים מ "בחורה שאני נמשך אליה"

ל "בחורה שאני רוצה לבנות איתה בית"

ואל תדאג כשתסיר את המיקוד מהבדיקה האינטנסיבית אם יש משיכה - היא תתעצם

מבין מאת אומרת אבלכְּקֶדֶם

היה לי קשר אחד של חצי שנה והבחורה כבר רצתה לסגור וזה.. ומבחינתי על הנייר הכל טוב. בחורה נאה טובה רגישה חכמה, רצינית תורנית יש דיבור והכל. אבלל משיכה לא הייתה לי כמעט בכלל היא הייתה כבר עמוק בפרנדזון אצלי וכעסתי עלעצמי..

בכולופן היום ב"ה היא כבר נשואה והכל

ברור שזה לא מחייב שתתפתח משיכהעַלְמָה

אבל אם יש בסיס של משיכה

זה יאפשר לה לצמוח טוב יותר אם תתמקד בלברר את שאר הדברים שחשובים לך

את אומרת לו את זה בתור בחורה ..הפי

אנחנו לא חושבות על זה כמו שהם ..

זה לא נכון לגבי גברים אם אתה לא נמשך אתה גם לא תימשך בדייט מאה

אצל נשים זה שונה מאוד

לא נכון מניסיוןטאבי

וגם לגבי נשים מהיכרות עם נשים יש ויש

תראה אם הוא ראה אותההפי

פעמיים שלוש ולא התחבר זה בעייתי

יש בזה משהו אבל במקרהטאבי

שלו נראה לי זה יותר פסיכולוגי

התכוונתי לכתוב את זהעַלְמָה

ספציפית לכקדם ולא לכל גברי העולם

וגם לו, לא אמרתי להתעלם לגמרי מהמשיכה, רק להוריד משקל

אולי תנסה למצוא מכנה משותף בין השלוש האלונוגע, לא נוגע

אתה גם כותב שאתה זה שמכניס אותן לפרנדזון, כלומר הן לא רואות אותך באופן טבעי ככה.

בשביל קשר זוגי צריך אש, בד"כ מי שמדליק אותה זה האיש. מה שאישה יכולה בד"כ לעשות זה רק לנסות לגרום לו להדליק אותה.

יתכן שעם השלוש האלו האש שלך נדלקה באופן טבעי והיא הייתה חזקה מכדי להיחסם פנימית.

בסוף צריך אחת בלבדאוריןאחרונה

אנשים יקרים,דוס91

המלצה חמה שלי:

והלואי שזה יעזור לכמה ...

תשקיעו...תשקיעו... ותבדקו טוב טוב

בכל הקשר להדרכת חתנים/כלות..

זה משפיע ממש על חיים שלמים...

כנראה תלוי מגזרים ואורחות חיים. אי אפשר להכלילאלישבע999אחרונה

יוצא לכם להרגיש גזענות בשידוכים?פתית שלג

ישהפי

לי בעצמי יצא לשדך מישהי.. הבחור מאוד רצה אותה התלהב מהפרטים מהתמונה גם בחורה יפיפיה .. באמת זכיה בפיס.

הבחורה גם אמרה כן ..

אחרי שעה רושם לי רגע שכחתי לשאול היא אשכנזיה?

אמרתי לו האמת שלא יודעת מה העדה ..אבל אם התלהבת מהפרטים והיופי שלה מזה משנה?

אבל אבדוק בקיצור אמרה לי שהיא לא .. ואז הוא רשם שהוא מחפש רק אשכנזיה.

כל-כך כעסתי עליו שהוא לא אמר לפני ..

התקשרתי בדמעות לבחורה שבסוף הוא לא רוצה באמת חורבן בית מבחינתי .

לבחור אמרתי אתה ומשפחה שלא יתקשרו אלי יותר בחיים חתיכת גזענים .

ואם אתה קורא פה אתה חתיכת עלוב

( כן נתקלתי שבחורים אמרו מעדיף ככה וככה אבל לא יפסלו .. או מאוד חשוב לי מישהי שמתפללת עדות המזרח .. אבל לא להגיד מראש כאילו זה משהו כל-כך בסיסי .. ולהתנהג ככה גועל פשוט איכס)

יש בהחלט עוד מקרים כאלה

אבל איך אני אומרת ככל שהמשפחה יותר סטיגמטית וגזענית ככה היא גם יותר מסכנה)

האמת ורק האמת גם אם היא כואבתשנונימי

ערב השואה אחוז היהודים האשכנזים היה 92% (ורבים מהם היגרו לאמריקה לפני המלחמה),

לעומת 8% מזרחים (כמיליון 1 במספר סה"כ וחצי מהם מרוקאים).

האשכנזים היוו את המרכז הרוחני בתקופה זו ואירופה מאוד הושפעה מכך.

(שווה מאוד להסתכל על התפתחות אוכלוסיית מדינות ערב מאז שהוקמה מדינת ישראל בהשוואה לאירופה).

מסיבה זו התגלות ה' הייתה דווקא שם, ב"ברב עם הדרת מלך" והבעל שם טוב עשה מופתים רבים,

ולאחר מכן גם תורתו תלמידיו וזרעו הוא רבי נחמן מברסלב.

בכלליות האשכנזים זכו יותר, יותר תורה, ספרים, צדיקים ויותר חכמה ולב.

אך, על הבעש"ט ועל רבי נחמן הייתה התנגדות קשה מאוד, ונגרמה לנו גם השואה הנוראה.

כשאנחנו מסתכלים בכלליות אכן לספרדים יש חיסרון.

אך לפרט אנו רואים הרבה בני עדות המזרח שזכו להתקרב לה' ולתורה באמת,

ולעומתם גם בני עדות אשכנז שלא זכו ואפילו נפלו לטעויות גדולות רחמנא ליצלן.

ובנוסף לכך עדויות רבות מספרי חסידים משנת 1700 ואילך,

רבים מחסידי הבעל שם טוב נשאו נשים ספרדיות, ולהפך.

ולרוב חצי חצי תמיד נמשכו אחרי הצד האשכנזי כי הוא הרוב המכריע.

בתקופת הראשונים זה הפוך - עיקר המרכז בספרד ולאקעלעברימבאר

באשכנז (וגם פרובנס יותר קשורה לספרד מאשכנז). ועובדהש כל אשכנזי לומר קודם את השו"ע ורק אחר כך את המפה של הרמ"א.

נכון שבתקופת האחרונים עיקר מרכז העם היהודי נדד מספרד לאשכנזים, אבל עדיין הספרדים יותר שימרו את הארצישראליות, ולא במקרה בארץ ישראל כיום (איפה שכלל ישראל האמיתי נספר כי יהודים בחו"ל לא קובעים את כלל ישראל) זה חצי על חצי וייתכן רוב לספרדים.

אצל הספרדים לא היה צריך תנועת חסידות כי הקבלה היתה נוכחת בחיים והת"חים לא היו מנותקים מהעם , בעיות שהחסידות התמודדה איתם. מצד שני זה גרם לכך שהספרדים לא זכו לייתרונות של החסידות. כך שכל עדה והייתרונות שלה.

ערב השואה לא מייצג דבר, כי מאה שנה לפני השואה מספר האשכנזים והספרדים היה שווה, פשוט באירופה היה יותר רפואה ופחות תמותת תינוקות אז הם התרבו תוך 100 שנה פי 5, בעוד שבארצות המזרח לא היתה מערכת בריאות. אם שיעור ההתבוללות כיום ימשיך בארהב - תוך 100 שנה יהודי העולם יהיו חצי ספרדים חצי אשכנזים.

אומרים שכשהבעשט הגיע לאיסטנבול הוא אמר שראה אצל היהודים הספרדים שם נשמות של תנאים

על מה אתה מדבראיש ישראל

איזה חסרון יש לספרדים? החסרון שהצגת הוא חסרון פרופורציונאלי, ולא חסרון מהותי. בודקים אדם לפי מי הוא ולא לפי הארץ הנכריה ממנה הגיעו הסבא והסבתא שלו.

סיפורי המופתים של הספרדים לא זכו ליחסי ציבור טובים מספיק, ובהתאם למרחב בו היו זכו לתפוצה מועטה, אבל להגיד ש'התגלות ד'' הייתה באשכנז זו אמירה מוזרה והזויה, לא ידעתי שכבודו מזהה תהליכים אלוקיים. כשם שששמעם של הבעש"ט ורבי נחמן לא הגיעו לאוזניהם של רבי רפאל המלאך ואור החיים הק' ומרן הבן איש חי וכל משפחת אבוחצירא, כך להפך. זה גובל ב'הוצאת שם רע' לומר על ציבור שלם שיש להם 'חסרון'.

יש הרבה לדברשנונימי

יש שני קליפות בעם היהודי (שהם שורש כל הרע בעולם),

* כפירה * ואמונות כוזביות (רבנים)

שניהם מזיקים לאדם ההולך בדרכיהם, תורתם, עצתם וכו'- לעומתם יש את הרבי האמת.

הרבי האמת הוא הרבי של כל ישראל - ראש בני ישראל (ר'אש ב'ני י'שראל ראשי תיבות רב"י) הוא משה רבינו,

ולא רבי של קבוצה מסויימת בלעדית זה אמונות כוזביות.

יש הרבה חסידויות ורבנים שפרסמו את עצמם שהם גדולים/צדיקים בשקר!

מציגים ומפרסמים את עצמם כאילו שיש להם רוח הקודש או השגות אלוקות או עושי מופתים,

וזה נקרא פירסום של שקר.

מטרת הפירסום היא שררה רבנות מנהיגות כסף כוח - מושחתים.

אור החיים הקדוש היה צדיק אמיתי,

השאר שהזכרת... אין מה לדבר מהם בכלל.

בכל מקרה בימינו כשכבר זכינו לנשמת הצדיק האמיתי רבי נחמן מאומן,

נ נח נחמ נחמן מאומן (נכד הבעל שם טוב שגילה דרכים חדשות בעולם),

אז כבר הכל בטל וכולם צריכים להיות ברסלב.

לא חבד ולא גור ולא קוק - אנחנו מדברים ממשיח לא עוד רבי עם חסידים.

חבל שאתה משתמש בשם של רבי נחמן לאמונות הכוזבות שלךאני:)))))

הכפירה באשכנזים לעומת המזרחיםשנונימי

#הכפירה נמשכת מהרבנים השקרנים,

המכניסים איבה ושנאה בין ישראל לאביהם שבשמיים.

הספרדים לא התנסו בניסיון הזה של האשכנזים:

  1. לא זכו לאור (נשארו בחושך) של הבעל שם טוב ורבי נחמן מברסלב, לא זכו לשמוע דברי תורה כאלו.

  2. לא הייתה שום התנגדות ומחלוקת מצד הרבנים הטועים.

  3. ואם יש רבנים טועים ושקרנים, אז פשוטי העם מתרחקים כל כך עד שמואסים ביהדות.

  4. לכן גם לא היה לספרדים כפירה - כי לא היה להם רבנים שיחלקו על הצדיק האמת.

ולכן: הספרדים פחות חכמים ומנוסים עומדים בחוץ לגמרי ולא מבינים על מה המחלוקת הגדולה.

  • יש לספרדים תמימות כמו פתי מאמין לכל דבר.

אני לא אוהב את השיח הזהאביעד מילוא

עם על הכבוד למנטליות ומנהגים זה כבר חוצה את הגבול

הכי טיפש שפגשתי עד היוםאני:)))))

אם את יותר חכמה...שנונימי

אז בבקשה תסבירי תפרטי בפירוט מלא על מה ולמה איפה טעיתי בהרחבה בבקשה!

ואני מוכן להוכיח שאני צודק בכל מה שאמרתי.

כמה גיבובי שטותרקאני

הבעל שם טוב ורבי נחמן לא הבעלים של היהדות

כמה זמן לא קראתי כל־כך הרבהטאבי

שטויות בתגובה אחת.

אני תוהה אם הכותב בריאאני:)))))

לא מרגיש שכואב לי איפה שהוא...שנונימי

🤦‍♀️רקאני

השואה נגרמה בגלל ההתנגדות לחסידות?

נו באמת

אולי בגלל שהוקמה החסידות?

אפשר לא לערב את הבעש"ט פה?אביעד מילוא

זה לא קשור. אגב רבי מנחם מנדל מויטעבסק חיתן את הבן שלו עם הבת של הרב אבולעפיה בטבריה

נראה לי הוא התכון שבגלל השואה התמעט מספר האשכנזיםקעלעברימבאראחרונה

וכוח תורתם

מי שפוסל רק על פי צבע שיער או דעות קדומותשנונימי

זה הפסד שלו.

ואם אין שכל לחפש מעבר לזה...

אז שה' יתן שכל - וגם לנו.

לא בא להצדיק את ההתנהלות שלורודף מצוות
עבר עריכה על ידי רודף מצוות בתאריך ו' בכסלו תשפ"ז 19:36

אך באופן כללי זה שאדם שכח לברר מראש לגבי פרט שחשוב לו מאד, זה דבר שיכול לקרות. ואם זה תנאי סף מבחינתו, עדיף שלא יתחיל לצאת איתה מאשר שיצא לפגישה אחת ויחתוך.

ממש לא מתרגש מזהבחור עצוב

אגב, יותר נתקל בזה אצל בנות מבנים. בד"כ כי לא רוצות לשנות את המנהגים שלהן יותר מדי.

אריק מהדרום

העונש של הגזענים שמניחים להם לנפשם, שיתמודדו.

לשמחתי לא מצד העדהאביעד מילוא

אבל כן סוג של "גזענות" או יותר נכון יחס קצת צונן על רקע היותי דוס.

יש הבדל בין העדפה אישית לעדה מסויימת ובין גזענותרודף מצוות

לגיטימי לחלוטין להעדיף בן/ בת זוג מעדה מסויימת. או להחליט שלא לצאת עם בני עדה מסויימת.

פערים עדתיים קיימים גם היום, ובהצטרף לכל מיני פערים אחרים שמתגלים בתחילת קשר או בתחילת הנישואין - הם יכולים להוביל לקשיים משמעותיים.

אני אישית יצאתי רק עם בנות שהן לא מהעדה שלי, ואף התחתנתי עם אחת מהן. אך חששתי מאד מהעניין ובצדק. והיו לי גם הצעות שסירבתי להן בעיקר על הרקע העדתי.

גזענות בין יהודים לעומת זאת, אינה לגיטימית, אך בדרך כלל לא נוגעת לענייני שידוכים.

מנטליות אשכנזית/ספרדיתadvfb

מאוד תופסת מקום בעיני,

גזע, למי אכפת?

לא הייתי קורא לזה גזענות.קעלעברימבאר

יש אנשים מחפשים מישהו גבוה, יש כאלה מחפשים מישהו רק עם אופי ספציפי, ויש כאלה שמחפשים מישה מעדה מסויימת.

זכותם אם זה מה שעושה להם טוב. רק הפסד שלהם אם זה גורם להם לצמצם את האפשרויות. כמובן לעיתים יש דפוסים טבועים בנפש שקשה לשנות ולא תמיד חכם להלחם בהם אבל שווה לנסות. אדם בכל מקרה לא צריך להרגיש רגשי אשמה שנרתע מהצעה מעדה מסוימת

מה?הפי

יש הבדל בין העדפה אישית לבין דעה קדומה.

בחור נמשך לבחורה, מתלהב ממנה ומאוד רוצה להכיר אותה. ברגע ששומע מה העדה שלה, הכול השתנה. מה בדיוק השתנה בה? הרי היא נשארה אותה בחורה.

הוא לא פסל אותה בגלל חוסר משיכה או חוסר התאמה, אלא בגלל המוצא שלה. וזו בדיוק מהותה של דעה קדומה

אף אחד לא חייב לצאת עם אף אחת, אבל העובדה שדפוסים מסוימים טבועים בנו לא הופכת אותם ללגיטימיים.

לפעמים אדם צריך לבחון את הדעות הקדומות שלו במקום להצדיק

אותן..

צודקת.קעלעברימבאר

דיברתי יותר על פסילה על מראה ממשי או על מנטליות ממשית.

פסילה רק על עצם העדה זה שטות גמורה

למה שטות גמורה?רודף מצוות
עבר עריכה על ידי רודף מצוות בתאריך ח' בכסלו תשפ"ז 9:33

אם מדובר בבחור שמגלה כעבור חצי שנה שהבחורה איתה יוצא היא אשכנזייה - זו שטות לחתוך.

אך לפסול בשלב ראשוני כשמגלים שהעדה היא לא כמו ההנחה הראשוית - זה הגיוני, (אם כי עלול מאד להיות לא יפה או מנומס).

זה לרוב נובע מחשש אמיתי מאתגרים משמעותיים על רקע פערים עדתיים:

בראש ובראשונה מנטליות שונה (שזה עיקר העניין),

אך גם פערים בנושאים אחרים:

  • ציפיות שונות ביחס לתפקידי הבעל והאשה,

  • נורמות והתנהלויות של ההורים והמשפחה,

  • עניינים שקשורים ליהדות - כמו מנהגים, הלכה, דפוסים שקשורים לעבודת ה', ואפילו הגייה.

  • אפילו פערים קולינריים יכולים לתפוס מקום אצל חלק מהאנשים.

נ.ב. אני ממש לא קורא להימנע מנישואין בין עדות, אני דווקא רואה בכך ערך חשוב, ונשוי בעצמי לאשה שאין לי איתה שום חפיפה עדתית. אך זה לא מתאים לכולם.

חשש בדברים שכתבת, לא ביחס לעדה עצמהadvfb

גם לפי דבריך,

העדה היא סימן - לא סיבה!

סימן שאולי יש מה לחשוש, וסיבה לפערים אפשרייםרודף מצוות

לפחות בחלק מהמקרים העדה היא הסיבה לפערים, אם לפעמים גם שמתגלים פערים העדה היא סימן ולא סיבה.

לא לאadvfb

אתה צודק בזה:

גם אם היסטורית זה שאנשים שונים נולדו להורים ממוצא מסויים

אתה עדיין לא יכול לומר שהסיבה לשלול היא העדה. העדה עצמה לא משנה בשום דבר.

לפעמים שלא מכירים יש חשש.

לכן עדה בתור סיבה, לא בתור חשש - זאת שטות.

לא הבנתי, אתה טוען שאין קשר סיבתירודף מצוות

בין העדה שלי ובין צבע העור שלי, למשל?

או בין העדה שלי ובין הנורמות הנימוסיות של המשפחה שלי?

בוודאי שיש!

זה נכון שלא מדובר בתכונות עצמיות פנים פנימיות שנוגעות לשורש הנשמה, 😅

אך קשר סיבתי כלשהו בוודאי ישנו.

אולי אתה נתפס למשמעות המצומצמת של 'עדה', בתור שאלה היסטורית גרידא שנוגעת למיקום הגיאוגרפי של הסבתא או הסבא רבא רבא, אך רלוונטי הרבה יותר לדבר על 'עדה 'במשמעות הרחבה יותר, של זהויות וקשר למסורות שמשליכים לרוב גם על תכונות מסויימות, של האדם וגם של משפחתו.

טוב, לאחר שקראתי שוב וניסיתי לעמוד על דעתךרודף מצוות

אני לא חושב שיש מחלוקת ביננו. תקן אותי אם אתה חושב שאני טועה.

בסוף שלילת עדה מסויימת נובעת מפעלים יוצאים של ההשתייכות העדתית, ואם היא על בסיס עצם העדה בלבד - היא אכן שטות.

כך או כך, היכרות ראשונית עם בן/בת של עדה אחרת לא בהכרח מפיגה חששות רלוונטיים. אני מעריך שרוב הפערים העדתיים דווקא מתחדדים אחרי החתונה.

בנימה אישית, אני דווקא ציפיתי לאתגרים משמעותיים בנושא אחרי החתונה, אך בפועל ב"ה חששותיי התנדפו, ואני באופן אירוני משוכנע שדווקא היה לי ולאשתי פחות קל לוּ היינו שנינו מאותהּ העדה.

אך אני מעריך שהמקרה שלי לא מייצג מאד, ויודע על זוגות שאצלם ההתמודדות לא היתה פשוטה.

נכון אין מחלוקת בינינוadvfb

חשוב לי היה לנסח שהעדה היא לא סיבה אלא סימן לחשש.

אני מבין עכשיו שכוונתך היא ככל הנראה לטעוןרודף מצוות

שההבדל בין גזענות - שהיא לא לגיטימית ובין

העדפה אישית/ חשש מפערים על רקע עדתי - שזה לגיטימי, הוא שבגזענות העדה היא סיבה ל'התנגדות' אך גשמדובר בהעדפה לגיטימית של עדה מסויימת, העדה היא רק סימן.

לדעתי, העיסוק בשאלה של סימן מול סיבה אינו מאד רלוונטי.

הרי אני מנחש שאם נתחקר אנשים (דתיים לפחות) שאשכרה מחזיקים בדעות גזעניות דוחות ולא לגיטימות כלפי עדות אחרות בעם ישראל, הם ינסו להצדיק את עמדתם על בסיס נימוקיים שלא נוגעים לסיבה.

הם לא יטענו שאתיופים הם נחותים אשכנזים כי הם אתיופים, אלא כי הם פרימיטיביים.

גזענים יטענו שייקים הם חסרי רגישות, או שמרוקאים הם חסרי אינטלגנציה, שפולנים הם אליטיסטים, שמרוקאים הם עצבניים, שכורדים הם חסרי אינטלגנציה, שתימנים הם חסרי תרבות או פקפקו ביהדותם של רוסים רק על בסיס המבטא.

בכל המקרים האלה ושכמותם העמדה הגזענית (הפנים-יהודית) אינה טוענת לנחיתותם העצמית של בני עדה כזו או אחרת, (=סיבה) אלא מייחסים באופן כללי חבני עדות מסויימות תכונות שליליות על בסיס דעות קדומות מקוממות ובזויות (=סימן).

איך שלא יהיה, גזענות כזאת אינה לגיטימית,

אך העדפת עדה מסויימת כשזה מגיע לזוגיות ' בהחלט יכולה להיות לגיטימית.

יכולה להיות לגיטימיתadvfb

שמדובר בחשש לגיטימי ;)

מפה, שכל אחד יקח את זה לעולם הערכים שלו.

הניסוח של סיבה וסימן בעיני משמעותי גם אם גזעניים לא יודו בזה שהמוצא אצלם היא סיבה. סוף סוף, זה הדבר הרע שבגללו הם גזענים.

כן,טאבי

אני חושב שזה חלק מרעיון חיפוש על כמה שיותר התאמה בפרטים "שטחיים" וקלים להגדרה.

ייתכן שיש אנשים שמוצפים במיליון הצעות וכדי "להתמקד" אז חותכים על דברים שאפשר לדעת עוד לפני שנצרכים להשקעה רגשית כלשהי, גם כשזה לא בהכרח הגיוני או אומר משהו.

מרווח ותקשורת בין הדייטים-ראיתי שדשו בכך בעבר,ובכלמחדש נעוריי

זאת, קבלו את התנצלותי

אני די "ירוק" בתחום הדייטים (ומקווה שלא אצטרך להשתפשף מדי).

כעת בקשר נחמד בשלבים התחלתיים יחסית.

נראה ששנינו נהנים מהקשר עצמו ב"ה, אבל מרגיש שההנאה והזרימה הם בעיקר בדייטים עצמם.

יש כמה ימים בין דייט לדייט.

וביניהם, לא סגור על נושא הודעות הווסטאפ /שיחות טלפון, מרגיש שהיא פחות בעניין ושאולי מלחיץ אותה אם שולח לה משהו והיא "צריכה" לקרוא ולהגיב.

אמרה מראש שקצת ביישנית ולוקח לה זמן, אז אולי רק דייטים זה הדרך (לפחות בשלב זה).

מצד שני, אולי בסתר לבבה כן מצפה שאחזר בין לבין...

השאלות הן:

  1. האם פער של 4/5 ימים בין דייט לדייט, זה בסדר בדרך כלל, או שזאת הפסקה גדולה מדי?

  2. מה באמת מצופה בדרך כלל בין דייט לדייט בתקשורת? לשלוח הודעות התעניינות ושיתוף בין לבין כדי "להשאיר את האש דלוקה", או שלא קריטי?

    ניסיתי קצת לשלוח, נראה שכן נענתה והגיבה, אבל לא ברור לי אם נהנית מזה, אולי כדאי לשחרר ולחכות ליוזמה שלה.

אם זה מעבר ל3/4 דייטים, כדאי להתחיל לדבר בטלפון.יהודי שואף לטוב

אפשר גם להגביר את קצב הפגישות אם זה מתאפשר. פעמיים בשבוע נגיד.

אבל שיחת טלפון זה באמת חשוב. להתחיל לא רק להיפגש, אלא לחיות יחד על אש קטנה, שזה יהיה קשר ולא רק פגישות מנותקות מהחיים. מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה לך במבחן (לא להמציא. היא סיפרה לך אתמול שיש מבחן). הרגשת מרוצה? אוי, התאכזבת? למה? קשוח. ממש השקעת לקראתו. ומה הלאה? את רוצה לגשת במועד ב' או שתסתדרי עם הציוןמהזה? הבנתי. את שואפת למצויינות ולא מתפשרת. את יודעת, היה לי היום כך וכך, וואלה זה הזכיר לי מה שדיברנו. חשבתי עליך פה/שם. (הכל לפי שלב הקשר). חשבתי שXYZ, מה את חושבת על זה? רגע, עכשיו כבר הגעת הביתה או שאת עוד בדרך? הא, סיימת היום מוקדם, איזה כיף. אז היה גם זמן עם החברות וגם לעבוד קצת על הסמינריונית, וגם עבודה קטנה להכניס כמה שקלים. יפה. יום עמוס, הספקת הרבה. איך את מרגישה עם העומס הזה? מרוצה מההספקים? איזה כיף. בשיחה כזו בבית את סוגרת את עצמך בחדר שהאחיות לא תשמענה? (אפשר להגיד גם 'ישמעו, עילג אבל לא מפלסטיק) יש לך עוד תכניות להיום או שאת הולכת לישון? ומה הלו"ז שלך מחר? זה יכול להיות 5 דקות, ואתה יכול גם לגלות אחרי שעה וחצי שכבר מאוחר ואתה חייב לסיים (רק תהיה רגיש לרמזים מצידה אם היא צריכה לסיים. כמו בפגישה).

לא לצטט את כל זה כמו תוכי. פשוט לדבר. להתחיל להיות בקשר ולא רק להיפגש.

אפשר גם להתקדם מתישהו לשיחת וידאו.

בהצלחה!

למה לשאול אותנו ולא אותה?פצל"פ

כדאי לשלוח הודעותארץ השוקולד

ואולי אפילו שיחה מדי כמה ימים.

ניתן לשאול אותה בשיח באחד הדייטים כיצד תרצו לנהל קשר בין לבין

אני חושבת שזה ממש נושא שאפשר לפתוח מולה ישירותקל"ת

כי אין פה קווים ברורים וזה משתנה בין בחורה לבחורה וגם בין קשר לקשר.

אני יכולה להגיד לך שהיו בחורים שיצאתי איתם שלא היו שולחים לי הודעות או מתקשרים איזה 3-4 אחרי שדיברנו וזה היה לי חסר. ולעומת זאת בחור אחר(שכיום הוא בעלי היה שולח לי הודעה כל יום אם לא יותר וזה היה לי כבר יותר מידי ופתחתי את זה מולו.

עד היום הוא זוכר לי את זה והוא אמר שאני הבחורה הראשונה שמבקשת להמעיט ובזמנו חשב שאני הזויה😅

קיצור יש ויש;)

נחמד, מזכיר ליחושבת בקופסא

איפשהו בין דייט שלישי לרביעי הבחור שלח לי הודעה שהוא נמצא ממש ברחוב ליד הבית שלי בניחום אבלים באזור, וכדאי שנתאם משהו למקרה שמישהו יראה אותנו.

לא הבנתי מה הוא רוצה. להיפגש מיד עכשיו? הוא עד כדי כך נלהב? אחר כך הוא הסביר שהוא התכוון שאם ניפגש במקרה, אז שנמציא משהו כדי שלא ידעו שאנחנו יוצאים. התפדח מאוד כשהבין איך זה היה יכול להישמע, וכמובן לא התכוון ללחוץ עליי, וכו' וכו'. מזל שלא לקחתי את זה יותר מידי קשה, כי היום הוא בעלי.

לפותח- הכי טוב לשאול אותה, אבל בעיקרון תקשורת של שיחות/ הודעות בין הדייטים עוזרת לשמור על הרצף ולא ליצור תחושה של "היעלמות". כמובן שככל שהקשר יותר מתקדמת התדירות הולכת ונהיית יותר אינטנסיבית...

תודה לכל המגיבים, אני מנסה בהודעותמחדש נעוריי

והיא מגיבה אבל לפעמים אחרי הרבה שעות (יש לה עומס), ואף פעם היא לא יוזמת בעצמה (מעבר לשעה לפני הפגישה לוודא שאני מגיע, אז כן לומד שלפחות לפני הפגישה כדאי לבשל קצת...).

אפתח את זה מולה בפגישה הבאה באמת.

בהצלחה רבהארץ השוקולד

אחד הדברים שלמדתי בדרך היא שהצלחה בקשר אפשרית רק אם לוקחים סיכון שהתקדמנו צעד לא מתאים, צריך לנסות לקחת צעדים בזמן שנראה להבנתנו נכון לשני הצדדים ובתקווה יצליח.

זה שהיא לא יוזמת בעצמה - לא אומר כלוםadvfb

בדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

יותר הייתי מתייחס לאיך שהיא מגיבה. מה התוכן של ההודעה.

המטרה הכללית זה לא לכוון במדוייק מה היא רוצה, כי אתה לא קורא מחשבות. כמובן, צריך לחשוב איך על זה בקטע מתחשב, אבל תאפשר לעצמך גם להביא את עצמך לידי ביטוי כפי שאתה מרגיש טוב. וכמובן אתה רואה מתי היא זורמת ומתי היא לא, אבל זה גם ואולי בעיקר איך שמרגיש לך טוב. כאשר אחד מהצדדים של הקשר מביא את עצמו בצורה אותנטית אז השני לפעמים ממילא מצטרף אליו.

כמו שאמרו, אחרי פגישה 3-4 אפשר כבר לתאם ציפיות בצורה יותר גלויה. אולי גם לפני. מכיר חבר שעשה זאת וסיפר שהלך לו טוב.

וחשוב בין לבין לתקשר, בין אם זה הודעות בין זה וואטסאפ, כדי לשמור על רצף. חלק מבנייה של קשר הוא לא רק החוויות המשותפות בדייטים אלא גם הרצף.

ושתי טיפים -

א' - לזכור אירועים שנמצאים לה בלוז ולשאול ולהתעניין לגביהם. מראה לה שאתה חושב עליה בכך שאתה גם זוכר וגם מתעניין.

ב' - כשקובעים פגישה אפשר לקבוע אותה בנגלות. לדוגמא, בשיחת טלפון עצמה לכוון פלוס מינוס לאיזה זמן ואם רוצה מקום סגור או פתוח, בהודעות יום אחרי יום לקבוע מיקום ויום אחרי שעה מדוייקת. לפעמים ככה זה יוצר שיש אינטרקציה כלשהי שכיבכול תחת מעטה ענייני אך לא רק ;)

נכוןהפי

תודה, כנציגת הנשים כאן,אולי תעזרי לי לקבל בהירותמחדש נעוריי

זה באמת הגיוני שבכל השלבים הראשונים רק הגבר יוזם?

מצד אחד, מבין שזה הטבע, מצד שני קשה להתנהל כשלא יודע מה הצד השני מרגיש ורוצה, מבחינת הקצב וכו'...

אבל זה מה שיש כנראה...

זה בדרך כלל מה שקורהחושבת בקופסא

אבל את מוזמנת לפעול בצורה שנוחה לך, תוך התחשבות כמובן ברצונות ובציפיות של הצד השני.

אני חושבת שרוב הגברים דווקא יעריכו פידבק והתעניינות מצד הבחורה, אבל כמובן כדאי לוודא ולתאם ציפיות.

אחלה דרך לפתוח שיחה על "מה אתה חושב על הבדלי גברים נשים" ולראות כמה הצד השני מקובע/ זורם ביחס למה שאת רוצה ומעוניינת בו.

תודה, אני גבר, אבל הרעיון יפהמחדש נעוריי

לשאלתך, היא די פמניסטית , אבל זה דווקא יושב על ביישנות כנראה שזה גם חינני בעיני...

מה הכוונה?הפי

מה אתה מרגיש שאתה לא יודע

( לא נציגה של אף אחת )

בעיקר, מה גורם לנשים לחכות שהגבר יקח על עצמומחדש נעוריי

את כל היזומה בשלבים הראשונים?

ככל שאכן זאת תופעה מקובלת...

הן לא מרגישות צורך בהדדיות? בלנקוט גם יוזמה כדי שהגבר לא ירגיש שהקשר מעניין בעיקר/רק אותו?

מה הכוונה הכל?הפי

אני לא מבינה

את אישרת את התוכן של advfb שאמרמחדש נעוריי

שבדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

עניין אותי אם זה באמת נכון, כי לי זה לפעמים מרגיש חסר בהירות מדי וגם חושש להציף, אם את כל השלבים הראשונים אני עושה בעצמי, אבל אם זאת הציפייה אז הכול בסדר...

בדרך כלל זו הצפייהחושבת בקופסא

זה קשור לשילוב בין הנורמות מוכתבות מראש, לבין הבדלי האופי שגם ככה קיימים בדרך כלל בין רוב הגברים לרוב הנשים.

אני חושבת שתמיד כדאי לקחת את הנורמה בתור בסיס, ומשם לגשש עד כמה הצד השני מרגיש בנוח לשנות אותה או לא. בסוף לכל זוג יש את הדינמיקה שלו, במיוחד אחרי החתונה כשהקשר מבוסס.

בדרך כלל הנורמות האלו מבטאות צורך מסוים בקשר, שאפשר לבטא אותו ככה או אחרת.

למשל, רוב הבנות מחפשות בחור גבוה יותר מהן. זה שילוב של משיכה, או מה שהרבה בנות קוראות לו "תחושת ביטחון" או "גבריות". השאלה אם התחושה הזו יכולה להתבטא רק דרך הגובה של הבחור, או שהוא יכול להעניק אותה בדרכים אחרות. (וגם אז שאלה של כמה גובה מדובר, והאם הבחורה הזו מוכנה לצאת רק עם מישהו הוא 2 מטר לפחות, שזה קצת קיצוני).

אגב, גם לבנים יש העדפות או ציפיות מהבחורה שהם שילוב של הגורמים הנ"ל.

בסוף כל עוד הקשר מכבד וכל אחד מביא את עצמו לידי ביטוי (והכל לפי ההלכה כמובן), אין סיבה לדעתי לפעול דווקא לפי תכתיב מסוים או לפי ההפך המוחלט שלו.

אז אולי אני אהיה נציג הנשים ;)advfb

דווקא נראה לי ששייך לשאול גם גברים, כי בסוף אנחנו מתנהלים מול נשים ומקבלים פידבקים על ההתנהלות הזאת..

אתה יכול גם לשאול עוד חברים שיוצאים.

מסיבות כאלה חשוב למצוא חבר שתיים שאולי קצת יותר גדולים בגיל שאפשר לדבר איתם על זה.

חח התקבלתהפי

ישששadvfb

מרגיש כמעט כמו יו"ר הכנסת.

אני אפעל למען מי שבחר בי וגם מי שלא בחר בי.

תודה תודה.

הישיבה נעולה.

עונהקל"ת

כן זה נכון. לפעמים באמת כי הבחורה יותר מופנמת וקשה לה לעשות את הצעד ולעיתים פשוט כי מכתיבים לבנות שהגבר צריך ליזום בהתחלה, לתת לו לחזר אחרייך ולא את אחריו, גם אם הבחורה מאד מאד בעניין שלך ורוצה בך.

בקשר בריא כמובן זה יהיה רק בהתחלה ואחכ תראה גם פידבק והדדיות.

מעניין, תודהמחדש נעוריי

זאת בנורמה לרובדרייב

הבחורה יותר פסיבית בהתחלה, זה נובע כנראה מזה שהיא רוצה לראות את היוזמה וההובלה שלך כגבר. גם בהודעות זה קורה תדיר. הרבה פעמים הבחורה לא ממהרת להגיב, יש פה קצת תת מודע של לבדוק האם הבחור חפץ מדי ותלוי בתגובה שלי, או שהוא יודע לחזר אך לא תלותי. גם אם זה מציק ומשגע לא צריך להתרגש. זה תופעה שקורית מלא.

שים לב לנקודה חשובה:

נכון שגכגברים אנחנו היוזמים אבל צריך להיזהר לא לרוץ קדימה מדי, ולשדר התלהבות יתר.. זה עלול לפגוע בהערכה שלה כלפיך יוריד לה את החשק בקשר.

לכן צריך לשמור על המשחקיות, להתקרב אבל גם לא מדי. ואם היא מתרחקת מעט לא ישר לרדוף אחריה. לתת לה מעט זמן להתגעגע ולשדר שאתה מחזיק מעמד גם לבד ויש לך עוד עניינים בחיים. כמובן בצורה עדינה ומתונה, לא סתם לסנן.

דבר אחרון ובעיניי משמעותי, לא כדאי לפתוח בשיחות על למה את לא עונה וכמה את רוצה שאכתוב וכו'. תקשורת זה מאוד חשוב בזוגיות אבל אתם עדיין לא שם.. יש דינמיקות חברתיות שונות מאליהן, ודיבור עליהם רק מרדד ומקטין. מסר לא מילולי עובד הרבה יותר טוב מאשר מילולי. למשל אם אתה רואה שהיא לא יוזמת מעצמה אתה יכול טיפה להכניס אותה לעניין בצורה עקיפה, ע''י זה שתוריד מעט הילוך. או לרמוז בקטנה בצורה נסתרת. למשל: אני אביא לנו תה, את על העוגיות? פותח לה פתח להביא משהו משלה, ולא רק להסתמך עליך. כך גם תראה עד כמה היא משקיעה, במידה ואפילו עוגיות שהיא טרחה להכין, או שמעט מדי או מוגזם מדי (יכול להיות סוג של ריצוי ולא מתוך שקיפות אמיתית) זה יותר אפקטיבי מאשר לפתוח בשיחה כבדה לומר שרוצה לראות אותה יותר אקטיבית וכו'.

תודה לך ולכולם...מחדש נעוריי

בעיני, כהכללה הבחורות נותנותadvfb

ונותנות לגבר להחליט ולהוביל כי זאת גם העמדה היותר נוחה עבורן.

זה לא דרך שלהם לבחון את הגבר אם הוא גבר.

נוח לה שהוא ישלח הודעה ויקבע מקום, אם היא תעשה זאת בעצמה, לפחות בהתחלה, היא עשויה למצוא את עצמה בעמדה לא נוחה. לא נוחה ריגשית.

מעניין, למה לדעתך זה לא נוח להן?מחדש נעוריי

כי זה מפתח דינמיקה של קשר שהן פחות "נשיות" בה?

כנראה גםחושבת בקופסא

ובאופן כללי בני אדם אוהבים לא לחשוב ולא להתאמץ.

מה היית מעדיף, לקבוע עם חבר שנותן לך זמן ומקום ואתה צריך רק להגיע, או אחד שמפיל עלייך את התכנון?

לפני כל ה"נשיות- גבריות" כדאי לחשוב בסברה אנושית פשוטה מה נחמד וישמח את רוב האנשים. אחר כך תכניסו את כל הנורמות והציפיות האלו.

לקבוע בעצמי!!!!!הפי

ברור שונאת שחברה אומרת לי איפה סליחה?!

זה חייב לעבור בידוק שלי חח

וואלהחושבת בקופסא

אני כבר מזמן וותרתי על לנסות לארגן מפגשים גדולים של 5-6+ חברות באותה קבוצת ווצאפ.

לעלות סקרים של זמנים אפשריים, להציע כל הזמן הצעות שנדחות, ובסוף פונות אליי 1 או 2 בפרטי שכן מתאים להן וקובעות למשל בבית שלהן בלי להסתבך עם מלא התאמות שונות של לו"זים והעדפות שונות.

נראלי צריך פשוט כל דבר בפרופורציהקל"ת

לפעמים כן לתת לצד השני להחליט לפי רצונותיו כדי שירגיש שנותנים לו מקום, ומצד שני כן לפעמים להחליט בעצמך כדי לא ליצור הרושם של אדם שלא יודע לקבל החלטות.

אבל אני מניחה שכל אדם נוטה למזג יותר מסויים. ההחלטי מול הפאסיבי/זורם.

לדעתי אין פה מה ישמח את רוב האנשים. מה שעושה טוב לאחת לא בהכרח עושה טוב לאחרת.

פשוט תיהיה מי שאתה

נכוןהפי

אני ספציפית גם לא אוהבת שגברים אומרים לי איפה להיפגש אני מעדיפה שנדבר ביחד

לכן בדרך כלל הגבר מציע 2-3 מקומותadvfb

וגם מציע אם בא לך ללכת למקום אחר.

זה הכי טוב לא?

ככה הוא גם נותן מקום למחשבה וגם נותן לך להחליט.

כמובן שמדברים "מה בא לנו" וכו'

מסכן הבחורהפי

מזה זה סיוט

מה סיוט? זה כיףadvfb

פעם דיברתי עם בחורה פעם ראשונהadvfb

ואיך שהוא יצא שהיא לקחה קצת על עצמה את האחריות של לקבוע איפה נפגשים. והיא נלחצה מזה פיצוצים.

מה זה לקבוע מקום? זה לקחת את האחריות, אם הוא יהיה מקום טוב או לא טוב, מה יקרה שנגיע.

בנות, בכללי, הרבה יותר רגישות לדינמיקה בין אישית ולכן הם מרגישות יותר חזק את מה שקורה בדינמיקה.

גבר, ככלל, פחות מרגיש את הדינמיקה, לפחות לא בצורה כל כך חזקה ולכן פחות דרסטי לו ההשלכות השונות.

הרגישות של דייט ראשון זה שעדיין לא מכירים וצריך לתת אמון בצד השני. אם יש לך רגישות גבוהה אז זה יכול טיפה קשה לנווט את הסיטואציה הזאת ולכן מי שמרגיש טיפה יותר בנוח יכול לעזור בזה וזה יקל על הצד השני.

בדרך כלל, בנות לא חושבות "זה נשי" או "זה לא נשי" שהן עושות או לא עושות משהו. הצורת מחשבה הבסיסית שלהן היא נשית. ברמה כזו או ברמה אחרת, בדרך כזו או בדרך אחרת.

איזה שטויות נוהפי

אם הוא בא לאזור שלו החובה שלה להציע מקום

יכול להיותadvfb

אבל עדיין זה יותר כיף שהגבר מוצא מקום

הדבר הכי חשוב בעיני בזוגיות,לגיטימי?אחרונה

זה תקשורת. היכולת לדבר ולתקשר את הצרכים שלנו.

אם אתה מתבונן בעצמך ובקשר,

האם פער של 4/5 ימים זה הפסקה גדולה מידי בשבילך? איך אתה מרגיש במהלך פרק הזמן הזה?

מה אתה מצפה לגבי התקשורת בין הדייטים?

אין עניין להיות כמו כולם, יש עניין להיות אתה - ואיתה.

בעיני זו הזדמנות לשיחה כנה. להגיד לה מה אתה מרגיש, מה אתה חושב - לשתף בחוסר ידיעה שלך, בהתלבטות, בשאלה שלך אם היא נהנית מזה. לשקף לה את המקום שלך.

יש דברים שמקובל לעשות - למרות שלא כולם עושים.

באופן אישי יש דברים שעשיתי כמו רבים אחרים, ויש דברים שלא.

אחד הדברים שעשיתי כפי שמקובל, זה לתת לגבר ליזום בין הדייטים.

עד שמישהו שיצאתי איתו הציף את זה בפניי, ושיתף אותי שהוא היה רוצה לראות גם יוזמה מצידי. (ספוילר: זה נגמר בחתונה).

מבחינתי זה היה איזשהו מחסום שצריך לעבור אותו, שלב, מדריגה - ובלי השיחה ההיא, לא בטוחה כמה זמן היה לוקח עד שהייתי מגיעה לזה לבד.

ואז הבנתי שהוא נגדי. 😵נגמרו לי השמות

הוא בעצם נגדי ולא בעדי כמו שחשבתי כל הזמן.

הוא מציג מצג שווא, תרתי משמע.

מציג ש"אני כאן בשביל להועיל, בשביל לעשות לך את החיים יותר טובים ומאושרים וקלים"

אבל הוא רוב הזמן משקר.

ואז אמרתי לעצמי רק להתבונן

להתבונן בו, ובי, ובהאם הוא באמת בעדי? האם הוא באמת גורם ליותר אושר?

והתחלתי רק להביט.

פעם אחת הבטתי וראיתי שבאמצע שיחה מאוד משמעותית עם הילד הוא הפריע לי. ותפס את מקומו של הילד. ובעצם בא על חשבונו. ועל חשבוני. ועל חשבון הערך שלי באימהות.

המשכתי להביט, מה היה לו כ"כ דחוף להפריע לי כך לקשר עם הילד? אז הוא ענה: "אה בטח שזה חשוב. הרי שמעת "ביפ!" של הודעה, או צילצול, או אפילו לא שמעת כלום רק ראית אותי - את הריבוע השחור הזה שאני."

הטלפון שלך.

המסך.

המסיח.

שכל הזמן גורם לי להיסח.

באמת כששמו כן הוא אמרתי לו: "אתה מסיח. ואתה ממסך. אתה מסיח אותי מהחיים האמיתיים שלי. ואתה ממסך את כל מה שבאמת חשוב.

אתה הטלפון שלי.

אבל אני הבנתי אותך, אתה רק מתחפש שאתה בעדי בעוד רוב הזמן אתה ממש נגדי.

ונכון שיש לך גם בני משפחה אחרים בדמות מסכים אחרים, אבל אתה הראש. אתה הכי.

וכולכם באתם אליי לשם מה? 

איך אני אזכור איתך מה עיקר ומה תפל?

אני רוצה לזכור שקודם העיקר.

ורק אח"כ התפל, כשיש פנאי.

אבל אתה? אתה כל הזמן משקר לי אחרת.

פעם אתה אומר לי שהודעה באיזו קבוצה נידחת יותר חשובה מההתלהבות של אחותי כשמספרת לי משהו, ואני מקשיבה לך, והולכת אליך, ולא אליה. גם אם עצרת אותי באמצע. אני הולכת שבי אחריך.

אתה באמת שובה, אבל במובן הרע של המילה, אתה לוקח בשבי את הערכים ואת האידיאלים ואת מה שעיקר ואת המהות ואת מה שחשוב לי!"

ופעם אחרת אני מדברת עם חברה פנים מול פנים ואז אתה שוב עושה את זה. הפעם אצלה. והיא עונה או מתעסקת וגוללת עוד ועוד, ופעם אני, ואיפה השיחה פנים מול פנים שלנו נעלמה? למה אתה תמיד מקום ראשון בעצם? למה אתה תמיד בא על חשבון ההווה שלי והחיים האמיתיים שלי?

וכשאני ממשיכה להביט אני רואה שפעם אחרת אתה פשוט גונב לי את הזמן. כן. אתה לא רק מסיח ולא רק ממסך אתה גם גנב.

פעם רציתי לכתוב עליך פתק "גזלן זמן" וככה להשאיר אותך בצד, בפינה. עם השלט שראוי לך.

אתה יודע כמה זמן גזלת לי בחיים?

למשל יום שישי, שהוא כ"כ קצר, ומה אני צריכה את כל הגלילה האינסופית הזו בך ואז להגיע עם לשון בחוץ ולחץ אטומי לשבת?

ומוצאי שבת, ורק יצאה השבת וכבר אתה אומר לי: "הו תראי כל מה שהפסדת! מהר מהר תתעדכני ותמשכי ותגללי עד לפנות בוקר כי הרי יש כ"כ כ"כ הרבה מה..."

ואתה גוזל לי זמן עם המשפחה שלי. וזמן לעצמי. וזמן למחשבות. וזמן לעשייה.

כן, אתה גורם לי בעצם להיות צרכנית בלבד

ולא יצרנית

מי אתה? אתה באיזו תחבולה לעשות את כולנו צרכנים?

ואיפה כל היצרנים שבנו?

אנחנו כבר פחות ופחות יוצרים. מעצמנו. ורק צורכים. אותך. וממך.

נהיית המורה שלנו, הרב שלנו, המנהיג שלנו. אתה מחליט הכל, ואנחנו אחריך, כן, שבי אחריך...

אתה חושב שזה כל מה שראיתי בהתבוננות עליך? לא. מסתבר שיש לך עוד הרבה רע בשרוול, במסך. כזה ריבוע קטן אתה וכ"כ מזיק?

אתה יודע למה עוד אתה גורם לי?

אתה גורם לי לחיות במקטעים. הכל מקטעים ולא מסודר.

אתה משליך את הסדר והבהירות לפח וכל הזמן מורה לי לעבוד במקטעים.

"אוקיי אז תבשלי, בסדר, אני לא מונע ממך, בבקשה - תבשלי".

ואז אני מבשלת. אבל אז - אתה שם. על השולחן, או קרוב, ומצפצף, וגם שאתה על שקט אתה עדיין שם קורא לאצבעות ללחוץ עליך ולראות "מה פיספסתי בזמן שהכנתי את התבשיל הזה?"

ואז ככה במקטעים במקום לבשל רצוף - אני אומנם מבשלת - אבל כפול 2 מהזמן וכפול 10 בחוסר ריכוז ובחוסר פניות, והכל בגללך.

המקטעים הבלתי פוסקים האלה, בכל נושא שהוא ולא רק בבישול, כשאני באמצע עשייה אתה מגיע וקוטע.

והמקטעים האלה הם כ"כ מבלבלים

אין ריכוז

אין בהירות

אין פניות

אין צלילות הדעת

אין ישוב הדעת

יש הסחה

יש בילבול

יש מיסוך

מקטעים מקטעים כאלה שגם מבלבלים 

וגם מסיחים מהחיים עצמם

וגם טורדים כשכבר כן עושים משהו אחר

כי "מה עכשיו אני מפספסת"? 

אז תמיד יהיה הלחץ הזה להספיק ולא לפספס במסך שום דבר, בשום תחום

כאשר במהות בעצם מפוספסים החיים עצמם.

אז נכון, רציתי לכתוב עליך "גזלן זמן"

כי הבנתי והבנת גם אתה כבר שלא רק זמן אתה גוזל

אלא גם ריכוז, גם חיים, גם מהות, גם חשיבה, גם יצרנות ולא רק צרכנות, גם החלק הגבוה באדם, אדמה לאלוק, הרי כמה יצרתיות ועוצמות יש בנו כבני אדם!

אבל אתה כמו במזימה כלל עולמית לנתק אותנו בני האדם מעצמנו בכוח.

אבל בכוח מפתה שמתחפש לטוב.

ממש כמו עשיו אתה בפרשת השבוע. רק מתחפש לטוב. אבל אתה רע.

אז אולי עד שבאמת אכתוב עליך איזו מדבקה כזו של גזלן זמן (ואולי לא מדבקה אבל לפחות בראש שלי?), לא משנה, בינתיים החלטתי להתחיל בפועל:

קודם כל לזהות שאתה נגדי. רוב הזמן. ולא בעדי. ואתה לא תעבוד עליי יותר!

ואז כל יום לראות: מה יש לי להספיק היום?

ומה חשוב לי שאעשה ושיקרה היום?

ורק אחרי בירור כל הרצון

ורק אחרי בירור כל המהות של החיים עצמם

ורק אחרי כל ההספקים גם שכל מה שיש לי להספיק טכנית -

רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה.

אז לפחות להיום, אנסה את זה.

כי זה חשוב.

כי אני רוצה בעצם להיות בעדי

ולא נגדי.

כהתחלהנגמרו לי השמות

לקחתי לי 3 תחנות קטנות ביום.

א. לקחתי לי את ברכת המזון.

ממש לשים אותך בחדר אחר בזמן הזה, או מינימום לכסות אותך במגבת שלא אראה אותך - ולברך.

ב. לפחות בשיחה אחת שלי במהלך היום אני משוחחת רק עם מי שמולי - ואתה או בחדר אחר או מכוסה במגבת. שלא רואים ולא שומעים אותך.

ג. בבוקר או לפני השינה להביט החוצה לשמים ופשוט לנשום את האוויר, להביט, ולהינות מיופי הבריאה, אפילו דקה אחת כזו. כשאתה לא נמצא ולא נוכח ולא בהישג יד ועין ואוזן בכלל.

ורחוק מהעין ורחוק מהאוזן ורחוק מהיד - רחוק מהלב.

כצעדים ראשונים זה עולם ומלואו לברך בפניות הזו, לדבר בפניות הזו, לנשום בפניות הזו, חיים!

איזה כיף לחיות באמת

את החיים עצמם 😊

אשרייך על מה שכתבתאביעד מילוא

האמת שזו די הרמה להנחתה לכנס של ארגון "לעורר ליבי"

תודה,נגמרו לי השמות

לא הכרתי את הכנס הזה, רוצה לספר עליו קצת?

אנסה להסביראביעד מילוא

הכנס של לעורר ליבי בא לחזק את מי ששם סינון והגנה על הטלפון או עבר למכשיר כשר. זה כנס שבא לחזק ולעורר מודעות לסכנות שבמכשיר. הכנס מיועד לדתיים לאומיים. והוא מתקיים בשני אירועים שונים (אחד לגברים ואחד לנשים)

ואפשר גםנגמרו לי השמות

לזכור בתוך סימן היכר עם הומור:

"צדיק, כבר הנחת?" (תפילין)

"צדיקה, כבר הנחת?" (את הטלפון בצד)

וככה נזכור בכל יום האם כבר "הנחנו"

יישר כח יפה מאודצמר-ארד

וואוו זה באמת יפה מאוד !!!

בהתחלה לא הבנתי למי זה מופנה

יישר כח

יש כמה צדדים למסךמשה

עוצמת ההתמכרות שלו היא בעיקר בגלל היכולת המטורפת שלו והעוצמה שלו. והתועלת שבו.

רק שעכשיו אני עושה משהו אחר.....

בדיוק כתבתי לך בפורום נשו"טנגמרו לי השמות

ורואה שכתבת גם כאן אז אעתיק גם לכאן את התשובה

נכון,

כמו בהרבה דברים שיש להם פוטנציאל טוב גדול וגם פוטנציאל רע/פגיעה גדול ותלוי בנו בעצם לאן ניקח את זה.

ניסיתי להתייחס לנקודה הזו בפסקה שכתבתי בסוף: "ורק אחרי כל ההספקים... - רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה."

כלומר התייחסתי כאן לעצם הגזילה של הזמן שבאה על חשבון דברים אחרים וחשובים לנו, ערכים שחשובים לנו, מהות ומטרות והחיים עצמם, שהרבה פעמים המסך (ובעיקר הטלפון במקרה שעליו כתבתי אישית) פשוט שואב ושובה וגוזל את הזמן שלנו לחיים עצמם.

וברור שכשכן מקדישים זמן למסך (לטלפון במקרה הספציפי הזה) יש בו פוטנציאל טוב ופוטנציאל פחות טוב והכל תלוי בנו מה ואיך נשתמש בו ולא רק כמה.

כלומר אחרי הכמה שלא יבוא על חשבון החיים עצמם, אתקדם גם לאיך ולמה בתקווה ובהשתדלות שגם המה וגם האיך יהיו תמיד ממוקדים רק לטובה ב"ה.

(כמו בעצם הכתיבה כאן של הפוסט הזה שבו השתמשתי במסך, ובתקווה שלטובה, והמיקוד שלי מול עצמי שזה יהיה במקומות כאלה שהם לטובה ועם תועלת ולא במקומות חסרי טעם וחסרי תועלת של גלילה אינסופית במשהו לא מקדם ולא תורם או חלילה במקרים יותר גרועים של שימוש במרחב הזה לרעה חלילה או כל תחום אחר שבו ניתן להשתמש באותו טלפון או באותו מסך גם לטובה וגם לרעה חלילה).

כאשר המטרה המרכזית שהייתה לי בהתבוננות הזו היא ליצור מציאות שבה אני האדם שולט ומנהל את המסך (הטלפון כאן) ולא הוא מנהל אותי ולא הוא שולט בי ובזמן שלי.

וזה כמובן נכון גם למה ולאיך - כל עוד אני מנהלת ושולטת במה ובאיך והמה והאיך לא מנהלים אותי - מצוין.

פשוט לצערנו הרבה פעמים המסך, הטלפון, שואב גם זמן, גם מה וגם איך והוא בעצם מנהל אותנו ולא אנחנו אותו (בתחפושת כמובן שאנחנו כן, אבל זה רק מצג שווא כאמור כמו שניסיתי להעביר בכתיבה).

עכשיו הגבתי לך גם שם משה

אבל הנושא שם אחר מפה.

הטלפון הוא משאבה מטורפת של זמן בין השאר בגלל שיש ממנה תועלת. כל הקבוצות החופרות האיומות זה מקור מידע קריטי כשצריך אותו. אם מוותרים עליהן (ואפשר!) אז שולחים ילד לגן ביום שאין גננת....

אז מה את רוצה?shindov

מכל הרשימה הזו לא ברור מה את רוצה, ולמה צריך כזו רשימה ארוכה.

אני רוצה בעיקר מעצמינגמרו לי השמות

לא מאף אחד אחר - להצליח לנהל את הזמן שלי לפי הערכים שלי ולפי מה שחשוב לי באמת בחיים. ובתוך זה לזכור שהטלפון הוא גזלן זמן והרבה פעמים מתעתע. והרבה פעמים גורם לפיספוס החיים עצמם.

זו הייתה כתיבה אישית עם התבוננות על הנושא הזה כרגע, שרציתי להניח גם במרחב הזה, וכל אחד יכול לקחת או לא מתוך הדברים מה ששייך אליו.

ואפשר גם לא למי שזה לא שייך אליו, פשוט לדלג הלאה ואז לא צריך לסבול קריאה של "כזו רשימה ארוכה"

מותר לך לקבל גם ביקורת את יודעתהפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 15:25

בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי

ועוד ביקורת קטנה, אם הלב שלך פתוח לקבל אותה אם את רוצה שרווקים יקראו את הפוסט שלך, עדיף שלא תפתחי אותו בסיפור על הילד שלך. כדאי להתאים את הפתיחה לקהל שאליו את פונה.

אתחיל מהתייחסות דווקא לסוף דברייךנגמרו לי השמות

כי בעיניי זה הדבר הכי חשוב: קודם כל אני מתנצלת אם פגעתי או נקטתי בחוסר רגישות במרחב הזה.

האמת שכאשר כתבתי את ההודעה הפותחת בפורום הזה (כי כתבתי אותה גם בפורום הו"ל וגם בפורום נשו"ט) הדבר הראשון שעשיתי היה לערוך בעיקר מהסוף באמת את ההתייחסות לזוגיות וילדים וכו' (אם תקראי בפורומים הללו את ההודעה תראי בעיקר בסוף הפוסט שינויים שבפורום הזה שיניתי בדיוק בשביל הסיבה הזו, של לא להכאיב חלילה או לכתוב בפורום זה משהו שלא מותאם ואף יכול לצער חלילה).

והקטע הוא שגם את השורה הזו שעליה דיברת בהתחלה מחקתי וניסיתי לערוך כך שידובר למשל בשיחה עם אח או חברה, אבל אז דווקא דיון עם רווקה שאמרה שאותה זה דווקא מעצבן שלא מתייחסים וכאילו "נזהרים מדי" לידה לא לדבר או לא לכתוב על הילד היא זו שפוגעת בה יותר ואז עדיף פשוט לכתוב ככה. אז הדיון הזה היה לי בראש (הוא לא היה אתמול אלא דיון שהלך איתי מהעבר), ובתוספת לזה שחשבתי שאולי אני מכוונת כאן על הילד של כל אחד וכל אחת גם מכאן גם בעתיד, וגם בכיוון על הילד שבנו, בכל אחד ואחת מאיתנו מול ההורה שלו והמסכים, וגם באופן של העברת העיקרון - אז בסופו של דבר בחרתי את המקטע הזה כן להשאיר כך.

ועכשיו כשכתבת הבנתי שכנראה טעיתי. ואולי באמת הייתי צריכה למחוק ולערוך גם אותו. כדי לא להכאיב חלילה.

אז באמת על הדבר הזה אני מצטערת. ובעזרת ה' שזה יהיה רלוונטי ונכון במהרה לכל אחד ואחת כאן בישועה שלמה ובמתיקות ב"ה 🙏

זה לגבי העניין הזה.

ולגבי הכותרת שכתבת "מותר גם לך לקבל ביקורת את יודעת" - כמה דברים:

א. לא ראיתי דווקא ביקורת בהודעה של shindov אליי אלא יותר הבעת תמיהה ושאלה. וגם אם כן הייתה ביקורת, כאן בכנות אני לא רואה סיבה לביקורת כיוון שכל "חטאי" היה לכתוב משהו ארוך מכדי שירצה לקרוא (או אחרים) או משהו שלא מבינים מה רציתי, וכאשר גם הבהרתי מה רציתי להעביר, גם מיקדתי זאת בהתבוננות שלי עצמי, גם הסברתי בנחת הכל וגם בהומור שבאמת לא חייב לקרוא את ההודעות שלי בכלל ואת הארוכות שבהן בפרט אם זה לא שייך ולא מדבר, הכל בסדר גמור.

אבל מעשה פסול בכתיבת ההודעה עצמה לא היה כאן לכן אין שום הצדקה לביקורת על עצם פתיחת השרשור והמסר שרציתי להעביר.

ב. בכללי מתן ביקורת בעיניי לא מקדם ודי סוגר את הצד השני. ודווקא דרך של הבעת מה זה עשה לי (כל אחד עם עצמו) ולהניח רגע את הלב ואת מה שזה עשה לי לקרוא, יכולה יותר לקדם וגם לרתום להבנה ומוטיבציה גם לשינוי בצד השני.

זה בכללי ולא רק על ההודעות האלה כאן.

וכאן דווקא כשכתבת את הסוף שלך (שאליו התייחסתי בהחלה מפאת חשיבותו) זה גרם לי לחשוב שאכן המילים הללו אולי פגעו או הכאיבו למי שעדיין אין לו ילד, ואת צודקת לגמרי בנקודה הזו, וכאן דווקא הלהבין מה השני מרגיש יותר מקדם כאן מאשר ביקורת. כי ביקורת לכל אדם כמעט תחווה בצורה שלילית ולא נעימה, ואף לא תקדם את מה שרצה מעביר הביקורת להשיג בד"כ, אלא להיפך. וכן הנכחת הלב ואיפה זה פגש אותי וכדומה יכולה הרבה יותר לפתוח לבבות ולהביא גם לתוצאה הרצויה של מי שאומר זאת.

ג. ואחרי סעיף ב בוחרת לנסות לומר זאת גם לכותרת שכתבת - המילים "את יודעת" בעיקר, אבל גם כל השורה "מותר לך לקבל ביקורת את יודעת" נחוו אצלי בצורה לא כ"כ נעימה. זה עשה לי להרגיש כיווץ כזה בבטן בהתחלה, כמו מילים שבאו אולי לנגוח או להאשים יותר או לתת הרגשה קצת שלילית. לא אומרת שהתכוונת לכך, אבל המילים ודרך ההתבטאות הספציפית הזו יצרו את ההרגשה הזו אצלי.

את לא חייבת כמובן לעשות עם המידע הזה כלום, ואף אני אישית עברתי דרך ההרגשה הזו וניסיתי אחרי שחוויתי אותה להביט קצת מעבר ואף להגיע לכל ההודעה הארוכה הזו שכתבתי לך בעצם... אז הכל ממש בסדר. באמת 🙏

וגם כן להגיד לך תודה כאן על השורה שכתבת "בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי"

כי זה באמת עזר לי להביט בצורה כוללת יותר ולהבין את המאקרו ומה שניסית בעצם להעביר לי (ולפחות מקווה שהבנתי נכון).

ד. אחרי כל האמור, אם את ועוד גולשים נוספים תרצו שאערוך כאן את השורה הזו שמדברת על הילד - אני פתוחה לשמוע. ושוב לא הייתה שום כוונה חלילה להכאיב, וסליחה אם כן, אלא להיפך כמו שפירטתי ברישא הדברים.

זה בדיוק הקטע ..הפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 23:20

אני מעריכה שהתנצלת,באמת אבל הרגשתי שההתנצלות קצת הלכה לאיבוד בתוך כל ההסברים שבאו אחריה.

לא אמרתי שלא תדברי על הילד שלך, אלא שיש משמעות לבחירת הפתיח. בדיוק כמו שלא הייתי פותחת שרשור בפורום של נשים שמתקשות להרות בסיפור על תינוק מתוק

לי אישית זה לא הכאיב, פשוט ההקשר היה מוזר

צר לי שסגנון הכתיבה שלי לא היה לך נעים, אבל אל תצפי ממני להתנסח ברגישות יתרה כשאני מגיבה למשהו שבעיניי היה לא רגיש מלכתחילה...

ולעתיד, אפשר לבקש סליחה מבלי לסייג אותה עד שהיא מאבדת ממשמעותה.

בכל מקרה שתביני הייתי כותבת את אותה ההודעה גם לאחותי האהובה.לדעתי יש מקום גם לדעה שלי וגם לדעה שלך, ולא חייבות להסכים על הכול כדי להעריך אחת את

השנייה.

זה יותר עניין של דיוק

רק להבהירנגמרו לי השמותאחרונה

לא הייתה שום הסתייגות בבקשה הסליחה.

הסליחה הייתה שלמה ובאה בראש ובראשונה ובשלמות וללא הסתייגות וללא עוררין על כך שאם טעיתי להזכיר את הילד בבמה זו ושזה יכול חלילה להכאיב למישהי/ו אז על זה אני מבקשת סליחה ומצטערת באמת.

שאר ההתייחסויות היו לדברים נוספים ולרבדים נוספים שעלו ולא כתלות או כמחיקה או כהסתייגות לסליחה, אלא עמדו בפני עצמם, בנוסף.

הקשר בין התמונה ששמו בראשי לבין התוכן לא קיים 😅נגמרו לי השמות

אפשר להשתמש בתמונה הזו שיותר קשורה (יצרתי אותה כמובן בעזרת AI):

@משה

אני לא בטוח שעט וניר הוא המתחרה של המכשיר הזהמשה

אבל בסדר

(יש הוראה לא להשתמש בAI לחלק מהדברים).

נכון, הבינה תמיד מציעה משום מה מחברת כברירת מחדלנגמרו לי השמות

אז אמרתי טוב נו יאללה נשתמש בזה... לא שזה בא לבטא תחרות הוגנת בין השניים, אבל אולי כן לבטא את הפניות והשליטה על הזמן שלנו לפחות בנקודה הזו?

(וברור שאם ההוראה לא להשתמש אז לא, רק שמה ששמו בראשי פשוט לא קשור, אבל הכל בסדר)