יש יותר נקודות אצל ה' (לדעתי)

וסתם ככה עם אני מחליפה כיפים עם בנים זה נקרה שאני לא שומרת? כאילו חטיבוקים וכז\ה זה מחוץ לתחום אבל סתם כאילו כיף אז  אני נחישבת ללא שומרת?

ובכלל המושג הזה "שומר"-נגיעה. כאילו מה, אתה מחמיר? אני שומר שבת, אני שומר בשר וחלב, אני שומר כשרות.

אין פה איזה החמרה. איסור נגיעה זה איסור חמור.

וזה קצת מתחיל לעצבן שרוב השירשורים עוסקים בתחומים בסגנון הזה ><

בנוסף,

אני לא חושבת שלאלה שלא שומרות נגיעה יש פחות סיכוי להתחתן,

הן פשוט יתחתנו עם אלה מסוגם..

סליחה שאני נשמעת גועלית,זה פשוט היה ניסוח שאלה מעצבן..כאילו מה? תשמרי נגיעה רק כדי "להצליח להתחתן"?

בס"ד

מה זאת תחרות?!

ממש לא אוהבת את ההגדרה הזאת, "יותר שווים". אין יותר "שווה" ופחות "שווה".

בתור אחת ששומרת נגיעה ומדריכה בסניף שמעטים בו האנשים ששומרים נגיעה (מעטים מאוד!) אני יודעת שאני לא יותר "שווה" משאר המדריכות, אלא שיותר מעריכים מעריכים אותי עלח הנושא הזה. ואת המדריכות האחרות מעריכים על דברים אחרים. הם גם בני אדם. אנשים מקסימים, מדהימים שלא פחות "טובים" ממני. כל אחד מקפיד על משהו אחר, זה הופך אותי ליותר ואותם לפחות? או הפוך?! ממש לא!

יתחתן לפני?! מה זה מדד?! אני לא מבינה... אני ממש לא חושבת שזה קשור, צר לי.

שמירת נגיעה, שמירת העיניים, שמירה על הנפש.. חשוב!!!!

מאד חשוב.

אבל לפעמים יש לי תחושה שנותנים לזה מקום קצת גדול מדיי, שמאפיל על שאר הדברים..

אני קוראת לכל החברות שלי צדיקות. לודעת, סוג של הרגל..

פעם באה אלי חברה (שאם תסתכלי עלייה, לא תגידי שהיא ההגדרה האולטימטיבית ל'צדיקה'..) ואמרה לי: "היי מיטלוש." אמרתי לה: "היי צדיקה, מה נשמע?" והיא שאלה אותי למה אני קוראת לה צדיקה, והצביעה על החצאית שלה.

אמרתי לה, שכל אחד צדיק בתחום אחר. אז אולי אני שומרת נגיעה, אבל היחס שלה לחברות שלי ממש קשה איתן- פשוט מהמם! אולי אני יותר מקפידה על צניעות, אבל הכיבוד הורים שלך?? סוף!!!

אין דבר כזה יותר שווה. כל אחד מאיתנו שווה כ"כ המון!

ורק רבש"ע יכול לעשות את ההשוואות.

ואת מאד שווה. אחת השוות.

אוהבת מאד!!

שבת קודש

אבל בתחום הזה ספציפית הם יותר טובים מאלה שלא שומרים ואני מדגישה בתחום הזה ספציפית!

בקשר לחתונה כמו ששיראל אמרה הם ימצאו את אלה מסוגם וגם שיקחו בחשבון שזה לא יהיה אותו דבר כמו כאלה שכן שומרים נגיעה כי אי שמירת נגיעה גורם למשהו בנפש וכשזה מגיע לנישואין זה יותר קשה.

אני לא ממש יודעת להסביר מה יותר קשה אבל היו פה מספיק חוזרים בתשובה שאמרו כמה זה לא טוב אי שמירת נגיעה לפני נישואין.

זה פוגם בנישואים,את מאבדת הרגשה של משו שצריך להיות חדש בשבילך...

אבל כמובן לכל אחד יש חסרונות ויתרונות משלו...

ואין מה לדאוג-בגלל שמישהו לא שומר נגיעה, ח"ו שבגלל זה לא יהיה לו בית יהודי טוב!

שבת שלום!!!!

זה איסור גמור לכל הדעות לא להקפיד על הדבר הזה, זה לא עניין של החמרה.

אין דעה שמתירה את את זה ומי שלא מקפיד על זה, ספק אם הוא שומר מצוות, וכדאי שהוא יוריד את הכיפה (ולבת שתלך עם מכנסיים) כי זה חילול השם גדול!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!.

מי שלא מקפיד/ה על צניעות, זה גרוע מאוד, ולקראת חודש אלול שיקפיד על תשובה אמיתית לפני שיפספס אותה!

אני אמשיך לחפור לכם בשכל, כדי שתבינו שזה עניין רציני ביותר , אז תפסיקו לזלזל בזה, ולהגיד "נו, מה עושים מזה כזה סיפור??!!!", התשובה היא שעושים מזה כזה סיפור כי זה מהדברים הכי חשובים ושהכי הרבה נכשלים בזה בעוונותינו הרבים ...

אז אל תגידו לי  "אל תדבר על זה כל כך בחריפות", בדרך כלל אני לא כזה מדבר בחריפות אבל כשצריך צריך לומר את האמת בפרצוף בחריפות המתאימה! לפעמים צריך "למחות".

ההלכה הזאת, כי לא נגמור עם זה...

אמרת-מי שהבין הבין, ומי שלא-לא....

(אני לא אומרת פה שום דעה...למי שלא הבין..אז אל תנסו לנחש מה הדעה שלי בזה..)

הוא היה אומר שאתה כסיל, שאתה טועה ומטעה, רבינו, הרמב"ם באגרותיו(אגרת השמד) תוקף בחריפות רב, שכתב תשובה על אנשים אנוסים, שמקיימים מצוות, והוא אמר להם- אל תקיימו מצוות, או בלשונך 'עדיף שתורידו את הכיפה'

זה נחמד ויפה שזה איסור, איסור חמור, אך בין זה ובין התגובה שלך- שמיים וארץ.

בנוסף- אתה תחפור עד ש-?

צדיק, ברוך ה' לא אתה ולא אף אחד אחר כאן בפורום, אחראי על מישהו אחר, ולכן זה נחמד ויפה מה שאתה חושב- אבל יש כאן אנשים גדולים, שבוחרים לעשות את ההחלטות שלהם.

בנוגע לשאלת השרשור, אני לא חושב שלא תתחתני, אך אני כן מאמין שהקשר שלך יהיה פחות טוב, הקשר שלך יהיה יותר בנוי על מגע, ופחות על אישיות, כך שגם אם תשרדי עד גיל 40 אז יווצר קושי מסויים- כי פתאום תתחילי להתקמט... כן, זה קורה לכולם.

כמובן, שניתן להתקדם ולתקן במהלך הקשר, אבל למה להתחיל משהו פגום? תתחילי טוב, תמשיכי טוב- אלי, שלא יגמר לעולם...

אני לא מכירה אותך, אבל אני בטוחה שגם לך יש איסור כלשהו שאתה פחות מקפיד עליו... (בין אם זה לשון הרע, בין אם זה שירת נשים ובין אם זה שמירת העיניים...)

אז מה? אם אתה לא מקפיד/קשה לך לשמור איסור אחד כבר "עדיף שתוריד ת'כיפה"?!

לא. יש לך טעות גדולה.

קודם כל, אתה לא יודע מה שכרה וגודלה של כל מצווה. אתה לא יכול להחליט איזו מצווה יותר חשובה.

דבר שני, אם אדם שומר אפילו רק מצווה אחת, ולו ה"קטנה" ביותר, זה מספיק בשביל להעריך אותו. גם אם אדם חוטא בחטאים גדולים, אנחנו צריכים קודם כל לא לזלזל במה שהוא עושה, ואחר כך לחזק אותו שיתקדם הלאה.

זו דעתי. אשמח לתשובתך.

(לא מבטיחה לענות מהר כי אני בפנימייה)

חג שמח, שנה טובה וסליחה אם פגעתי (השתדלתי לכתוב בצורה לא חריפה).

כי נפלת (אבל להבין שזה לא בסדר)

לבין לא להקפיד כי לא מעניין אותך מה הלכה אומרת (ולתת לזה כל מייני תרוצים)

מרשה לי לתת דוגמה אישית?

אני לא שמרתי נגיעה עד לפני קצת יותר מחצי שנה כי וואלה זה לא עניין אותי. לא האמנתי בכלום והמצוות לא הזיזו לי.

היום, אני שונה לגמרי...

עברתי המון (!) בחצי שנה האחרונה.

עם הזמן התחלתי להאמין, והתחלתי לקיים מצוות, ומתישהו גם רציתי לשמור נגיעה...

אם אנשים היו אומרים לי (בשבלב שכבר האמנתי) שעדיף כבר לא לקיים כלום, ועל הקצת מצוות שהקפדתי (וזה קשה להתחיל להקפיד מהתחלה!) שזה לא נחשב...

אני לא יודעת איפה הייתי היום...

אבל,

ברגע שאנשים מעריכים אותך כשאתה מתחיל לשמור אפילו מצווה אחת בשבת...

כשאנשים מעריכים אותך כשאתה מתחיל ליטול ידיים...

כשאנשים אומרים לך כל הכבוד כי ברכת על משהו...

זה נותן לך כוח להמשיך לרצות.

ועכשיו תגיד שכשהתחלתי לשמור אז הבנתי כבר שזה לא בסדר...

אז לא...

בהתחלה לא היה לי שום דבר נגד נגיעה, למרות שהתחלתי להאמין. לא הייתה לי בעיה עם אנשים שמאמינים ומקיימים רק חלק מהמצוות... עם הזמן מגיעים לתובנות שונות אם רק פוגשים את האנשים הנכונים.

אז בואו נהיה האנשים הנכונים שלא מסתכלים על הדברים הללו, אלא רואים רק בגובה הלב... רואים את הנשמה היהודית שמתחבאת מתחת לכל השכבות...

אנשים שרוצים לתרום ולהעניק לכל יהודי באשר הוא, בלי קשר מה הוא עשה ועושה... רק עצם העובדה שהוא יהודי- מספיקה.

הרבה פעמים זה סוחף. אנשים משתנים בעוצמות. וזה מדהים.

אז המון בהצלחה לנו... שנה טובה... כתיבה וחתימה טובה

זה ממש לא מה שהתכוונתי ואני ממש מתנצל ומסכים איתך בעניין הזה לגמרי

אי אפשר למדוד במושגים כאלה בין אנשים שונים כי יש אנשים שזה קשה להם מאד והם צריכים המון כוחות להתגבר על עצמם ויש כאלה שזה אפילו לא מגרה אותם.

לכן אם יש לכם יצר ואתם מתגברים על עצמכם אתם הרבה יותר "שווים" מאלה שזה אפילו לא מגרה אותם לגעת!!!!

זה שאת אולי נוגעת זה 100% לא אומר שאת תוכלי פחות להקים בית יהודי אלא זה אומר שבבית שאת תקימי בעז"ה בעיתו ובזמנו זה יהיה לך פחות מרגש ו"שווה" הנגיעה הראשונה.

את פשוט צריכה להשתדל ולעבוד על עצמך, זה אולי לא יבוא בשניה כמו "מהיום אני לא נוגעת" אלא בהדרגה ככל שאת יותר תתרגלי על זה.

וזה שאת בככל שמה לב בכלל ומשתדלת ויודעת שעדיף לא זה כבר ההתחלה

תמיד אפשר לעשות תשובה, אבל זה לא אומר שזה בסדר...

תגידי, מי ששומר שבת, שווה יותר ממי שלא שומר?

ומי שמפריד בין בשר לחלב, שווה יותר ממי שאוכל צ'יזבורגר?

נכון שזה לא רלוונטי?

לא נעים להגיד, אבל שמירת נגיעה זה באותה חומרה של כשרות... (לגבי שבת אני לא מדבר, כי זה נתפס כקונצנזוס, אבל בהחלט, גם שבת וגם איסור לקרב אל האישה, שניהם נתנו מהתורה, והם איסורי תורה דאורייתא).

זה שאנשים הקלו בזה היום, ואומרים שזה "רק כיף" וכו' - זה בעייה שלהם, לא של ההלכה. כמו שאני לא אגיד "אני שומר חזיר", ככה אין באמת עניין להגיד "אני שומר נגיעה". בתור דתי זה היה אמור להיות פשיטא. רק המצב שיש כאלו שלא חושבים שזה פשיטא, יצר את המציאות של הביטוי האבסורדי הזה...

בנוגע ספציפית לבית יהודי - כמו שכבר אמרו לפני, אני לא שופט, אבל הגיוני ש"ימצא מין את מינו" ומי שלא שומר נגיעה, הסיכוי שלו להתחתן עם דוסית יותר קטנים... וגם להיפך. אתה לא יכול לרקוד על כל החתונות...דרך ההתנהגות שלך תשפיע בהכרח על הבית שתבנה, לא כעונש, פשוט כהשלכה טבעית...

שמירת שבת- מהתורה

נגיעה- מדרבנן.

לא שאני אומרת שזה לא אסור, אבל פשוט כדאי לשים לב לדברים כאלה...

לא לקרב על אישה.

"ואל אישה בנידת טומאתה לא תקרב לגלות ערותה"

מפה נגזר שצמירת נגיעה כמדומני תקנו אותי אם אני טועה.

ואיסור נגיעה באישה טהורה הוא מדרבנן.

חוץ מאשתו, מן הסתם.

וןאי שנים שלא התווכחת על זה עד שכחתי את זה

(פעם אחרונה שהתוכחתי על זה היה בכיתה ח')

ב"ה

קודם כל אני מתנצלת אם השאלה או הניסוח שלה, גרם למישהי/ו להתחמם כ"כ..

השאלה באמת באה מתוך מקום של בילבול ונסיון להבין...

דבר שני, אני יודעת שאנחנו לא שומרים נגיעה בכדי להתחתן, אלא בשביל עצמנו, אני פשוט שואלת תיאורטית אם זה המצב.

אני שומרת נגיעה, ושבת וכשרות.

אני פשוט רציתי להבין, אם טעיות שאני עושה עכשיו ישפיעו עלי יותר מאוחר, או האם הערך שלי יורד ככל שאני טועה.

ודבר שלישי, החזרה בתשובה היא תמידית, כל יום שקמים- חוזרים בתשובה מחדש, פה אתם לא מחדשים לי כלום.

תודה רבה לכל העונים בצורה נעימה, וגם לאלה שפחות

שיהיה לכם המשך שבוע מדהים!!!

ולפחות אני, ממש לא התכוונתי לתקוף אישית, גם אם זה השתמע איכשהו מההודעה שלי.

לכן אני מרשה לעצמי להתנצל בשם כולם אם הבנת ככה (את יודעת, יום כיפור...).

אנחנו תוקפים את הגישה, לא את זאת שמגישה אותה... (שנינות בגרוש...).

אבל אני אנסה לענות שוב בהתאם להודעה האחרונה שלך.

כתבת: "אני פשוט רציתי להבין, אם טעיות שאני עושה עכשיו ישפיעו עלי יותר מאוחר, או האם הערך שלי יורד ככל שאני טועה."

לגבי הטעויות. בהחלט כן. אין זה סוד שכל דבר שמישהו עושה בגיל צעיר, בצורה זו או אחרת משפיע עליו בגיל יותר בוגר. אבל יותר מזה - תחשבי ככה - נגיד ולא שמרת נגיעה בגיל צעיר, החלקת כיפים לכל החבר'ה בסניף ואולי אפילו התחבקת עם חבר שהיה לך בגיל 16 (ואני יודע ממה שכתבת שאת שומרת, לכן זה רק נגיד) - בטוחה שכאשר תרצי להתחתן ולבנות בית יהודי טהור, ככל הנראה לא עם החבר מגיל 16 (ככה זה אצל הרוב...) - בפעם הראשונה שתגעי בבעלך, הגיוני מאוד שפתאום זה מאוד יפריע לך שכבר נגעת פעם במישהו אחר. אם את רוצה בית טהור, את תרצי לשמור את עצמך לזה שבאמת יבלה איתך את שארית חייו, ולא רק לסתם חבר'ה שעקרונית את לא אמורה בכלל להיות איתם בקשר (שו"ע מפורש) בגיל צעיר. כמו שיהלום לא עובר סתם ככה מיד ליד כי הוא יקר, והסוחר לא רוצה שכולם יגעו בו, ככה גם את, בת של מלך, יהלום מיוחד, ואבא בשמיים מעוניין שתשמרי על עצמך למי שבאמת יהיה מוכן לקבל מחויבות עליך, ולחיות איתך כל החיים. את לא עגבנייה בשוק.

לגביי הערך - שוב, אנחנו לא הסגן של אלוקים ואנחנו לא מחליטים שהערך של מישהו יורד. אנחנו בני אדם, ואנחנו רוצים להתחבר עם מי שנראה לנו באותו סגנון כמו שלנו. לכן אני למשל אישית, אומר שמן הסתם כשאתחתן/אצא לדייטים, מאוד יפריע לי לדעת שמי שמולי לא שמרה נגיעה כשהייתה צעירה, כי מבחינתי, כן, זה מעיד משהו על הרמה שלה - ושלא תטעי חלילה, אני מדבר על מישהי שלא שמרה נגיעה מתוך ידיעה ברורה שזה אסור וכמה חמור זזה. מי שלא שמרה נגיעה כגון חילונית שחזרה בתשובה, או אפילו דתייה שלא שמרה כי לא הבינה את החומרה, אבל כאשר שמעה, הפסיקה לנגוע בבנים - זה מקובל עלי לחלוטין. במקום שבעלי תשובה אינם עומדים, אם צדיקים גמורים אינם עומדים, קל וחומר שאני לא עומד...

כנ"ל לגבי מי שלא נגעה ואז חזרה בתשובה שלמה לחלוטין. ולדעתי, זה גם ישתקף בשאר האישיות שלה, כי הדיקדוק במצוות ה' משפיע על כל תחומי החיים, ואפשר לראות מי מקפיד יותר ומי פחות, דרך מצוות שונות...

שנה טובה!

בס"ד

השאלה היא אם הערך של אדם יורד בגלל הטעויות שלו, היא שאךה כללית, לגבי כל טעות אפשרית בחיים, לא רק שמירת נגיעה.

והתשובה היא בעני מי??

בעני הקב"ה?

לא. הערך הפנימי של יהודי לא יירד לעולם, עצם נשמתו של כל יהודי תמיד תהייה קשורה ודבוקה באלוקות, לא משנה כמה טעויות חמורות הוא עשה בעולם. כולל שלוש העברות של יהרג בל יעבור. זה לגבי עצם הנשמה-דרגה עמוקה שהיא בעצם חלק אלוקא ממעל, אלוקות ממש. ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא-ובקשר הזה עם הבורא שום דבר לא יכול לפגוע. מה כן? כן אפשר ללכלך את הכלי שבו הנשמה 'מתלבשת'- היינו הגוף. וכן אפשר "ללכלך" רובדים בנשמה שאנו מודעים אליהם. כל טעות-חטא שאנו עושים לא מורידה מערכנו, אך מונעת מאור הנשמה שלנו להאיר בעולם. כדי לאפשר לנשמה להאיר צריך לנקות את החטאים. לחזור בתשובה זאת הדרך המועדפת. יש גם יסורים שממרקים... ומובילים לתשובה בסוף.

אך זה כך לא כי הערך של היהודי ירד, אלא כי הערך של יהודי כל כך גדול, וכל כך חשוב, שה' לא נותן לנו להישאר מלוכלכים יותר מידי זמן. את אשר יאהב ה' יוכיח.

הקב"ה משגיח בהשגחה פרטית על כל מעשה דיבור ומחשבה שלנו, כי זה חשוב מאד מאד, כי הערך שלנו כבניו כל כך גדול, ולכן גם הטעויות משפיעות על החיים שלנו עד שאנו מתקנים אותן.

  הערך שלך כבת ישראל לעולם לא יירד.

המסלול של החיים יכול להשתנות בגלל טעויות, אך כאמור לא כי הערך פחת, אלא בגלל הערך הרב של כל מעשה שלנו, וכשטועים צריך לתקן. ואם כבר טעינו אז ה' לא נותן לנו ליפול סתם, מבלי שטעות זאת עצמה ביכולתה להביא אותנו למקום טוב יותר מאשר לא היינו טועים כלל. אמנם הדרך אז קשה הרבה יותר, ועלולה להיות גם כואבת, אך הוזכר כאן מקומם של בעלי תשובה, וזאת הסיבה לכך. כשסוטים מהמסלול בו היינו אמורים לצעוד, יש קוצים, דרדרים, עקרבים נחשים בורות ותהומות, אך חוזרים משם עם אוצר. (כמובן כשחוזרים...)

שאלת  זאת עכשיו, בימים האחרונים של חודש אלול, אז הרשתי לעצמי להרחיב...

בהצלחה רבה!

תדעו לכם שאיסורי נגיעה זה איסורים גדולים מאוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווד!!!

אי אפשר להגיד בגלל שעכשיו את לא שומרת על נגיעה בעתיד יהיה לך בעיות בבינין הבית הפרטי שלך אבל תדעי לך אני אישית מהמקום הזה של טהרה מוחלטת בכל הנושא של צניעות בין בנים לבנות [אולי יהיו פה כאלה שיהיו בשוק אבל אני בחיים לא שמעתי שירי אהבה  וגם לא שירים שהם שירי חול ולא קודש] והמקום שלי שהוא נקיות מוחלטת אני אומרת שהרבה יותר קל לי וזה לא שהסביבה שאני חיה בה כל כך נקיה יש בה הרבה ליכלוך ויש לי הרבה ממה להתרחק

אין כזה דבר אני שומר נגיעה זה כמו אני שומר חזיר 

שנה טובה ובשורות טובות!!! "תחל שנה וברכותיה תכלה שנה וקללותיה" אמן!

משו קטן שקראתי לפני כמה זמן (לא זוכרת איפה...):

הביאו לקבוצה קערה עם טופים עם עטיפה וטופים בלי עטיפה.

כולם, ללא יוצא מן הכלל לקחו טופי עם עטיפה.

למה?

כי בטופי בלי עטיפה אתה לא יכול לדעת מי נגע בזה, מי התעסק עם זה, מה עבר עליו.

הנמשל- די מובן....

בנות ששומרות נגיעה מגיעות לחתונה זכות ונקיות, אף אחד לא נגע והתעסק בהם. אני חושבת שכמעט כל בן היה רוצה שאף אחד לא היה נוגע באשתו לפני החתונה, ולהפך. 

אבל אני מכירה כמה אנשים מדהימים, שמה לעשות, לא שמרו נגיעה לפני החתונה. אז ב"ה יש להם נישואים מעולים היום, אבל מן הסתם הם היו צריכים הרבה יותר לעבוד על עצמם.

השאווה של המשל והנמשל

למרות שאני כן חושב שזה בעיקרון נכון

כדי להיות שווה צריך לשמור מצוות. לשמור נגיעה זו לא אופציה אלא חובה.

מי שמכבד מורים שווה ממי שלא?

זה בערך אותו דבר.

זה תלוי מה שאר המעשים שלך.

מי ששומר נגיעה יש לו זכות בשמיים.

בדיוק כמו שמי שמכבדים הורים, או עוזר לזולת יש לו זכות בשמיים.

כמו שרבים לפני אמרו אבל בכל זאת מעריכים יותר אנשים ששומרים מאנשים שלא שומרים גם אם לא מראים את זה.

המדריכה שלי סיפרה שהיא התחזקה מאד בנושא הזה והיא עבדה בגלידריה עם בנים והיא מאד הקפידה לא לגעת בהם אפילו בזרת, והם צחקו עליה בקטע הזה ועשו לה דווקא וכו'... כשהיא החליטה לעזוב אחד הבנים, חילוני גמור אמר לה:" שתדעי לך שאני מאד מעריך אותך. תראי אני אגיד לך דוגרי בתור חברה לא הייתי רוצה אחת כמוך שאסור לנשום לידה אבל בתור אישה הייתי רוצה רק אחת כמוך שלא נגעה בשום בן לפני כן שלא עשתה כלום עם שום בן לפני כן ואני הראשון שנוגע בה." תסיקו את המסקנות לבד...

הרב יוני לביא כתב פעם בשבת בשבתו( בטור בגובה העיניים) שהמרחק בין לא לשמור נגיעה לפני החתונה לבין לא לשמור נגיעה אחרי החתונה קצר מאוד. מישו או מישי שלא שמר/ה נגיעה לפניי בהחתונה יהיה לו/ה קשה מאד לשמור נגיעה אחרי החתונה ותחשבו על זה את אמורה להיות שמורה וטהורה לבעלך ואת נוגעת בבנים אחרים?! זה מדרון חלקלק מתחיל בצ'פחות ידודיתיות ונגמר בנשיקות.... עדיף לא להיכנס לכך מלחתחילה. מה תפסיד/י מזה שתשמר/י נגיעה?! ולעומת זאת מה תרוויחי מזה שתשמרי!!  הרבה פעמים בפעולות בסניף לוקחים תפוח מקלפים אותו מעבירים אותו בין החנכים ואח"כ שואלים מי רוצה לאכול אותו. אף אחד לא רוצה. לוקחים תפוח עם קליפה ושטוף ושואלים מי רוצה כל הילדים שאוהבים תפוחים רוצים. והנמשל מובן....

ב"הצלחה לכל אלה שקשה להם וד"א זה בדיוק הזמן...לפני ר"ה..

שנה טוב לכולם.

כי הם עושים את מה שה' אומר

האם יש להם יותר סיכוי להתחתן?! לא יודע

ומי שחוזר בתשובה זה לא פחות ממי שבחיים לא נפל (למרות שהאמת אין מה להשוות כי זה שני דברים שונים לגמרי)

יכולים לעמוד.

לא צריך להוסיף יותר מזה.

המשפט הזה לא מדבר על כאלה שהיו חילונים וחזרו!

הוא מדבר גם עליהם!

חוזר בתשובה זה אני, את, אתה וכל אחד מאיתנו!

כולנו צריכים לחזור בתשובה ולתקן משהו!

ודוב- אין אדם מושלםפ ככה שאין מישהו שלא נפל במשהו...

ואם תשימי לב לחילוק שהבאתי שיש שני שוגים של נפילות

זה פשוט שמיש שומר נגיעה יהיה יותר מוכן, תהיה לו זוגיות יותר טהורה

ובנים יותר מעריכים בנות שששומרות נגיעה...

אבל בהחלט תהיה לו זוגיות יותר טהורה.

ותלוי איזה בנים.

יש פה כמה שיגידו לך שאת טועה.

קודם כל אני חושבת שלא הגדרת את השאלה שלך נכון.., זה לא שמי ששומר נגיעה הוא יותר שווה, הוא יותר טהור ומוכן להקים בית יהודי וכשר! זה גם לא שיש להם יותר סיכוי להתחתן. יש להם יותר סיכוי שתהיה להם זוגיות טהורה, בריאה ונכונה. תחשבי רגע מה היית רוצה? בעל ששמר נגיעה ( כן,גם כשהוא היה בן 16) ואת האישה הראשונה שהוא נוגע בה או בעל שבגיל צעיר יותר נגע בבנות? ברור שכל אחת רוצה בעל טהור שלא נגע באף בת אחרת. ככה גם חיי המשפחה שלכם יהיו יותר טהורים כי הוא לא ידע מה זה בת אחרת, את בעיניו הכי טובה והכי יפה שיכולה להיות.(!) בעיני זה דבר שכמה שקשה לקיים אותו ולשמור אותו זה משתלם אח״כ. נכון, יש בזה את ההנאה של הרגע (ואפילו לפעמים מרגישים ארעך רע מאוד עם עצמך) אבל בשמירת נגיעה,כמה שזה קשה באותו רגע יש את ההנאה היותר גדולה שבעז״ה תבוא אח״כ והיא תהיה הנאה לכל החיים!!! תשמרי על עצמך! היהדות לא אוסרת ומגבילה אותנו בדברים סתם!היא יודעת יותר מכולנו מה ההשלכות של זה ולאן זה יכול לקחת אותנו.. בהצלחה רבה ורק טוב!!

שנה טובה ומתוקה

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...