אבל בכללי? 

היא אכן יודעת לכתוב. 

אגב, אישית נראה לי שנוטים יותר להתחבר אל קטניס מאשר אל בלה משום שקטניס פועלת, נלחמת, ובלה... לא. 

<מי אני שאקבע, כן? סך הכל ראיתי עד הסרט השני וקראתי במלואו רק את הראשון.> 

הספר הראשון בהחלט היה מקסים, הכל בו היה במידה ובטוב טעם פחות-או-יותר.

השני כבר יצאתי ממנו בלי כוחות לחלוטין, הוא מאוד סוחט מבחינה רגשית, זו לפחות הייתה ההרגשה שלי. 

ככה שכן, מלבד העובדה שהסדרה כתובה בצורה מאוד-מאוד טובה, צריך לקחת בחשבון את הקטע שהבסיס של הספר מאוד אלים וברברי - מלחמת חיים-מוות של ילדים צעירים ונערים. 

אבל העיקר לשמור על אופטימיות D=

אותי אישית הספר ממש עניין- כי זה בעצם מספר על העתיד,כביכול, שבו תוכניות הריאלטי בעצם יהיו מלחמת הישרדות בין אנשים..
ויש משהו פשוט גאוני ברעיון הזה, לדעתי.

אבל כן, זה אלים. אין וויכוח על זה...

לסבול D=

אז כן, זה לסבול

אם כבר ספר שנתקע לי במוח זה הראשון P:

לא הפתיע אותי בכלל,בניגוד לאנשים אחרים שקראו אותו, עד כמה שהבנתי...
והראשון נשאר לי במוח כי פיטה היה פשוט מסכן ולא הפסקתי לחשוב עליו XD

זה לא היה מטלטל במיוחד O:

היו מאוד קשים (:

ולמעשה הוא גם גרם לי לחשוב- האם יכול להיות שבעוד מאה שנה תהיה מציאות כזאת? זה נראה שלא, שזה מטורפף אבל תחשבו על זה שתכלס עם המנהיגים של היום והטכנולוגיה המתקדמת הזאת הכל יכול להיות..

השאלה היא מה נעשה כדי שזה לא יקרה..

והספר אכן אלים אבל לא עד כדי סיוטים בלילה..

מישו יודע מתי יוצא השלישי?

אני באמת ממש אהבתי תספר הזה ספר חזק!!!

התחלתי אותו ותוך שעתיים שלוש גמרתי..

ממש אהבתי!..

מי שלא קרא מומלץ ביותר!!

חח.. ואורושקוש אם זה יקרה זה יכול להיות ממש סיוט...

למי שיחיה בתקופה הזאת.. אני ממש מרחמת עליו..

אבל לא נראה לי שזה יקרה..

ושחכתי לכתוב.. |מתנצל|

זה יכול להיות ממש מגניב מבחינת התכנולגיה וכל זה..

אבל אני עדיין חושבת שזה לא הולך לקרות..!

יש את התורה (: 

ויש בה את כל תרי"ג מצוות וכל מצוות בין אדם לחברו שמונעות בדיוק את הדברים האלה: את הפיכת החברה למשהו ברברי, את הפיכת האדם ליצור צמא דם שידרוך על אחרים רק כדי להשיג את שלו. 

ויש לנו אמונה (:

ואין סיבה שדבר כזה יתרחש בקנה מידה כ"כ גדול, זה אבסורדי ולא מתקבל על הדעת. אומנם נכון, בשואה העולם כמו נסוג לאחור, לתקופת עובדי האלילים, אבל התורה עדיין שמרה על צלם האנוש של היהודים בכל תקופה ותקופה שהיא (:

שנה טובה!

שנים שהגויים לא יתנהלו כך... כי אין להם את התורה, שמונעת מהם להיות ברבריים.
 

למה להכניס את עצמנו לקן של צרעות? 
אנחנו תמיד נהיה מבודדים מהם. 
חוץ מזה, אני רואה בעמ"י יצירה שנותנת לכל השאר השראה, האבן היציבה בעולם הזה שמקושרת ישירות לבורא עולם, ככה שבסופו של דבר, העולם לא בטוח יתדרדר לתיאור של הסופרת כשעמ"י נמצא, ומשפיע על כל הנבראים.... (:

אבל יש כאלה <אני> שהוסיפו כמה הגבלות (:

זה לא קשור לזה אם תיהיה להם תורה או לא

הם פשוט לא רחמנים,

אין להם בעיה להרוג סתם מישהו שהם לא מכירים בלי למצמץ

ליהודי יהיו ייסורי מצפון על זה כל החיים

אז גם אם הייתה להם תורה שתגביל אותם אני לא חושבת שזה כזה היה משנה ;)

ולהזכירך יש להם את שבע מצוות בני נוח שבינהם יש את "לא תרצח"

אישית אני מאמינה שעמ"י משפיע בצורה כזו או אחרת על העולם. לא נראה לי שדבר בסדר גודל כזה עלול להתרחש... טבח שכל העולם משתתף בו באופן פעיל?

בדיוק כשכתבתי את התגובה, כנראה~

אבל עזבי, הסתבתי XD

נגעתי שם בשני דברים שונים <אבל שקשורים אחד בשני> אמונה ותורה.

זה שווה?

אני ממש שונאת ספרים שהם לא הגיוניים במציאות שלנו..

אז מה אתם אומרים?

הרעיון של הספר מדהים, נכון. אמיתי, טרגי, ובהחלט מעורר חשיבה.

אבל אעפס, הוא *קצת* לא צנוע..

ספויילר -

נכון, היא לא באמת אוהבת את פיטה, ולכן זה לא מלא תיאורים רומנטיים מצדה כמו שזה היה אם זה היה אמיתי..

ויש עוד כמה קטעים לא נעימים..עם הסטייליסטים, הבחור ה"מושך" ההוא [לא זוכרת מה שמו..שהולך איתם בספר השני..אולי פייניק או משו..], הבחורה הערומה שהמחוז של העצים, גייל..

אבל עדיין..לא הייתי קוראת לזה הספר הנקי בעולם, ואני עדיין מתלבטת אם לקרוא את השלישי כשיצא..אולי עדיף לוותר..

עד כאן.

אבל אני ממש מסכימה עם דניאל, עמ"י בעולם! ובעז"ה הוא לא ייתן לזה להתקיים אם זה יתקרב..

וסימפל ושוקו - לא נכון לומר ככה. גם לגויים יש ערכים "אוניברסליים", גם להם יש שבע מצוות בני נוח ואנושיות..הם לא סתם חיות שעושות "בכוונה" תמיד והורגות "בלי למצמץ"..

תחשבו שבספרים מדובר על יבשת. על חצי יבשת, למען האמת-רק על אמריקה הצפונית. הסיכוי שדבר כזה יקרה ויתפרס/יתפרש (?) על פני עולם שלם הוא אפסי אם לא פחות מזה.

חוץ מזה שיש מנהיג לעולם הזה, והעולם שלנו בסה"כ נמצא בתהליך של התקדמות. נכון, כמו בכל תהליך התקדמות יש גם נסיגות, אבל לא נסיגות כאלו חזקות שהן ניגוד מוחלט לכל התקדמות שהיא.

אני חושבת (ונראה לי זה מוזכר גם בתקצירים) שמה שהיא עשתה בספרים זה לקחת מציאות קיימת ולהקצין אותה. ואחרי שקראתי את הראשון-זה היה בדיוק בתקופה של העונה האחרונה של האח הגדול-שיצא לי לראות כמה פרקים ממנה (טלוויזיה בדירת שירות והכל...) הבנתי עד כמה זה נכון. בעצם מה שהיא עשתה בספרים זה לשקף לנו את המציאות שאנחנו חיים בה. מוקצן הרבה עד הרבה מאוד, אבל זה שיקוף. וכמו שרבי נחמן אומר-הדרך הכי טובה להעביר מסר זה פשוט לספר סיפור.

אפשר גם לומר שכמו שבכל תוכניות הריאליטי למניהם כל אחד דורך על כולם במטרה להיות השורד האחרון וכד', ככה זה גם במשחקים האלו - כל משתתף דורך על כולם (ובמקרה הזה, הורג אותם) כדי להיות השורד האחרון.

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.