בד"כ בנות שהן מאד חכמות יעדיפו בחורים חכמים, כדי שיהיה להם מישהו שמבין אותן ומדבר בגובה העיניים,והם יוכלו לקשקש על נושאים של חכמים

לא יצא לי לשמוע על רתיעה מבחור חכם..אני חושבת שכל אחת יודעת מה מיקומה מבחינת חכמה, ושיותר מתסכל זה להסתובב עם בחור טיפש..

בברכת- שיזכו הבנות לתלמידי חכמים

^^^ מסכימה עם כל מילה.

ממש לא מפריע.

יצאתי עם כאלה שהיה נראלי שהם יותר חכמים ממני,

וזה ממש לא הפריע לי,

זה היה מעניין....

אחרי הכל,

כשמדובר בחכם ולא בטיפש, זה יכול להוסיף, לא להזיק...

אולי ה"טיפוס" של החכם הפריע לה אישית..

בד"כ זה בהחלט בהחלט יתרון..

אך יש בנות שיראו בזה אולי כובד ראש, חשיבה ורצינות.. 

ואולי לה זה לא ממש מתאים..

בכל אופן לא להתרגש!!

אתה בסדר..!! 

שזה לא יעורר לך את הביטחון!

לאנשים חכמים יש נטיה לעבד את הביטחון מהר מידי!

היא החמיא לך?! תהנה מזה!!

ב"הצלחה!!

מישהו שמבחינה אינטלקטואלית יותר חכם?

עם יותר ידע כללי?

יותר שנות לימוד?

תפיסה מהירה?

אנטואיציה?

זה ממש תלוי.

יש חכמת חיים ויש חכמה בשכל..

כאשר אדם למד הרבה ויש לו הרבה ידע- מעולה, אבל גם לא יפריע לי אם לא...

וגם אם האדם שנמצא מולי הוא אדם בעל תפיסה מהירה, והבנה טובה של המציאות, ובכלל,

זה מעולה,
אבל, אני ב"ה כן אדם שיש לו קליטה מהירה והבנה, 
ויפריע לי לתקשר עם מישהו שייקח לו הרבה זמן לקלוט מצבים, או הסברים, וכדו'...

מקווה שהובנתי...

בקיצור, יותר חכם ממני, בכיף!
פחות- תלוי לאיזה חכמה אתה מתכוון

אם את מרגישה שיש כמה סוגים את מוזמנת להתייחס לכ"א מהם בנפרד (כמו שעשו פה..)

פשוט נראה לי יותר מעניין להשאיר את הדיון בצורה הרחבה שלו, ולא לצמצם אותו למקרה הספציפי שהעלתי.

אם את מתעקשת להגדרה, הייתי הולך על משהו שנופל בין אינטלקטואלית, ידע כללי ותפיסה מהירה..

"חכמה" זה מושג שקיבל רק אחד מהפירושים שלו, הפירוש הממוסד כמובן, ושכחנו את השאר...

וזה אפילו יותר מזה- שיטת "ריבוי האינטיליגנציות" מדברת על 8(!!) סוגי אינטיליגנציה. וכל אחד יכול לראות במה הוא יותר חזק.

כמו שננשמה אמרה- זה תלוי למה הכוונה, ותמיד אפשר למצוא במה מישהו אחר טוב.

העניין כמובן הוא לא ההשוואה כמה מישהו חכם ביחס אליי, אלא פשוט מאוד: האם אני מעריכה אותו בשביל מי שהוא?

אם כן, הוא לא צריך להיות חכם ממני כדי שאעריך אותו.

אם לא- זה לא משנה אם הוא יהיה יותר חכם, זו בעיה הרבה יותר עמוקה.

אז הוא לא יבין את האסוציאציות שלי בגלל שאין לו ידע כללי? אז הוא לא יוכל לעזור לי בש.ב במשוואות דיפרנציאליות? אז הוא יקלוט לאט יחסית את הבדיחות?

אם אני מעריכה אותו, כל זה לא ישנה לי. וגם אם זה לא מה שציפיתי מראש...

"איזהו חכם? הלומד מכל אדם".

לגבי שיטת ריבוי האינטיליגנציות, אני מניח שאת מבינה שאני לא מתכוון לאינטיליגנציה רגשית לדוגמא... לפירוט ראי מה שהגבתי לצדיקה אחותך

בכל מקרה,לפחות בסוף דברייך, ענית לשאלה ההפוכה.. השאלה היא אם את מפחדת שאת לא תביני את הבדיחות שלו/ לא תוכלי לעזור לו בש.ב. במד"ר.

לגבי אמצע דברייך, שמהם ניתן לדייק תשובה לשאלה, אני מתכוון יותר למקרה שאת כן מעריכה אותו, ועל זה שואל אם זה שהוא יותר חכם יפריע לך. (כי אם את לא מעריכה אותו מסיבות אחרת אז השאלה לא ממש רלוונטית). 

בחורה שמרגישה שהבחור הרבה יותר חכם ממנה(עם דגש על ההרבה)

זה אכן יכול להפריע לה מכמה סיבות:
א. תחומי עניין שונים
ב. קצב קליטה שונה ולא נעים לה לבקש שיסביר את עצמו שוב ושוב
ג. תחושה של דיבור עם מישו הרבה יותר מבוגר כגון רב\ מחנך ולא בחור שאני הולכת לבנות איתן בית בע"ה
ד. זה מאיים לפעמים...

אך אף פעם לא יזיק שהבחור יהיה יותר חכם ממני...

 

בכל מיני תחומים.

בגלל שגברים בטבעיות שלהם הם אלה שאמורים להוביל בית הם אמורים להיות קצת יותר "מעל" האישה שלהם.

קצת יותר חכמים,קצת יותר דתיים,קצת יותר בוגרים וכו'.

כי מי שאמור להוביל צריך להיות מוצק יותר בדעותיו ובאופיו,ובנוי יותר.אז זה המצב.

(כרגע חלק מתופעת הרווקות קורת כי בנות מתעצבות ומתייצבות על עצמן מהר יותר מבנים... והן מחפשות גר שיהיה גבר-יוביל,שיהיה אפשר לסמוך עליו וכו'.ואין הרבה כאלה בשטח אז המצב עצוב...)

לכן,יהיה לי קשה מאוד לצאת עם מישהו פחות חכם ממני. קשה עד בלתי אפשרי.

הייתי רוצה מישהו יותר חכם. לא בהרבה,שלא יבואל י איזה גאון מטורף וארגיש טיפשה לידו.כן מישהו עם קצת יותר איקיו משלי.

הגבר לא אמור להיות "מוביל", וגם לא טרקטור, וגבר לא אמור להיות "יותר" ממך.

ומי שמחפשת להתחתן עם דבר כזה- ד' יעזור...

גבר אמור להיות שותף, שותף שווה ערך, ברור שלכל אחד יש כשרונות גם לך וגם לו.

ואם הוא למד בישיבה- אז הוא יודע יותר תורה...

איך זה קשור לחכמה?!

ואיך תמיכה באישה זה קשור לחכמה?

צאו מזה, יש המון בחורים חכמים, שהרגש שלהם שואף לאפס, וההתנשאות שלהם בלתי נסבלת.

לא צריך לחפש "חכמים", ולא "מובילים"- צריך לחפש אדם טוב!

אני מצפה לתגובה...

(סליחה ומחילה על ההקפצה)

בהם 'קחו עמכם דברים' ואנוכי, הסברנו את דברינו בהרחבה לאחר שאתם לא הבנתם את כוונתנו...

האמת, מבחינתי את פטורה בבחינת "הגונב מגנב פטור"...

(כלומר, את צדדת בדעות שהובנו אחרת.. את מעין כלי שלישי..(מטאפורות של דוסים..)

וקראתי את דברייך,בשנית. והבנתי והפנמתי.

בבחינת "כל הבנים כלים וכל הבנות שוטפות כלים"

אם  יש כאן מישי שמחפשת

מישו שיוביל ויחליט ויהיה יותר ממנה,

אז יצאתי פעם עם מישו שחושב שזה תפקידו...

באותו זמן אמרתי שאני לא מציעה לו לעולם,

אבל אם יש מישי כזאת....

בחור שלא מצהיר קבל עם ועדה שהוא המוביל והוא מעל, בחור שלא מחפש את השררה(כביכול),שלא מעוניין לצעוד בראש אלא ללכת יחד,יד ביד ובשותפות- אותו אקח לי והוא ימשול בי..

דומיננטי יותר ומי פחות. לפחות כלפי חוץ...

הכוונה שלי לא הייתה להגיד שיש כאן סוג של עליונות גברית,ממש לא.

אלא שמבחינת הנהגה של בית גבר אמור להיות דומיננטי יותר (מאחורי כל גבר גדול עומדת אישה גדולה עוד יותר....) ולכן במובן מסוים הוא צריך להיות צעד אחד קדימה.

תתפלא,אני מכירה יותר מדי בנות שיודעות יותר תורה מהבייניש הממוצע,ושמות אותו בכיס הקטן.

תתפלא 2,הרבה בנות יוצאות היום עם גברים שהן מרגישות  "יותר" מהם,ואוכלות אותם בלי מלח (בכל מיני בחינות-חוכמה,ידע,עומק,תורה,אחריות וכו').

תמיכה באישה קשורה לחוכמה,ודאי. קשר ישיר.

"מוביל" איננו "שליט". אין כאן יחסי שליט-נשלטת.או הפוך.

אלא מי נותן את הטון,למי יש יותר כח גברא לפלס דרך ולתת לבית כיוון.

איפה אלירז שתעזור לי....

הוא למעלה היא למטה-זה רק ביטוי מעשי לרעיון הזוגיות ביהדות. והכל נכלל בהכל....

שהוא מעליה.

וזה לא בדיוק הצורת זוגיות לפי היהדות.

מה שזה כן אומר,

זה שהצורת הסתקלות על המציאות היא שונה יכולה להיות אותה הסיטואציה בין בני זוג והוא יחוש כנותן בו בזמן שהיא היתה חשה כמקבלת. אני יכולה לפרט יותר, אבל זה ארוך, אז אם לא הבנתם אני יוכל להסביר ממש, אבל בגדול זה הרעיון.

זה ממש לא מחייב שהבעל מעל אישתו, וזה אפילו לא משתמע מכך.

שבמובן מסוים הבעל מעל אישתו?

אגב, את בבחינת כלי שני.

כלומר, אם את ספרדיה גם לך יש פטור,

אך אם הנך אשכנזיה מן הראוי שתדבקי במנהגי אבותייך.

(ואם לא הבנת, עיייני בתגובתי לכתמר יפרח, אותה פטרתי מתגובה, שכלי שלישי זה "לכולי עלמא")

אישה לא צריכה להתבטל בפני בעלה. הם שניהם שווים וכל אחד תורם את חלקו בזוגיות.

משפיע ומושפעת?

זה פועל בדיוק אותו דבר גם לכיוון ההפוך.

משפיעה ומושפע.

נראה לי שבעבר היה נראה שהגבר הוא יותר המשפיע והמוביל בגלל שאז "כל כבודה בת מלך פנימה" היה אומר שהאישה במטבח ובתכלס רק קולו של הגבר היה נשמע.

מרשעת...!

אלא העניין הוא שהאישה הייתה בבית כי ככה היה מקובל. נו, שיהיה צניעות. זה לא הבעיה.

אבל הגבר היה הקול המושמע יותר.

בתכלס- תשאלי כל גבר- האישה היא שקובעת

אפילו בסיפורים על רבנים גדולים- תמיד טורחים להזכיר את הרבנית ותמיד תמיד תמיד יגידו שהיא הייתה עיקר הבית.

משפיע-מושפע עובד לשני הכיוונים בזוגיות. ואם לא.. חבל.

ולגבי ההתבטלות שכתבת בסוף- כן. ככה זה בדיוק אצל נשים לגבר מכה. אולי עדיף להתגרש. (טוב נו.. זה קיצוני. אבל אני לא חושבת שיש הרבה גברים שיעריכו את הנשים הכנועות שלהם).

על "ואל אישך תשוקתך".

אישה היא דמות חזקה. אם לא היה לה את התכונה של הצורך בגבר- לא היינו מתחתנות כי היינו יכולות להסתדר לבד. כן כן.

אני יכולה להעיד את זה על עצמי שכרגע אין לי שום צורך בגבר. אז זה נשמע לי פירוש יותר הגיוני מהפשט שנתת.

ואם כבר, רק חזקת את דבריי.

מה זה "אם לא היה לה"? זה לא בטעות! ככה הקב"ה ברא אותנו.

"והוא ימשול בך"...

בהתחלה אולי הצגתי את הפשט, אבל לגבי "משפיע-מושפע" אלו דברים שמקורם בתורת הסוד.

וטמונים בטבעו של העולם, כפי שהסברתי בדוגמאות..

ועכשיו חיפשתי לך גם מקור: הנצי"ב ב"העמק דבר", בראשית א' א':

"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ"

בתחילת הבריאה עלה על רצונו יתברך,

להיות הליכות העולם כולו משפיע ומושפע.

והנה כל המשפיעים מכונים "שמים",

וה"ארץ" מורה על המושפע, שהוא בטבעו רץ לקבל ההשפעה.

ומי שדעתו יפה, ימצא ברמז הכל..."

"תמיד טורחים להזכיר את הרבנית ותמיד תמיד תמיד יגידו שהיא הייתה עיקר הבית"

אמת. את יודעת מה לא טורחים לומר?

את היחס של הרבנית כלפי בעלה.

פעם אחרונה, אני לא חושבת שהאשה צריכה להיות שפחה כנועה של בעלה!

ובכלל, כל היחס הזה כלפי הבעל הוא מצד האשה בלבד! הבעל לא צריך לצפות לכך, ולא לחוש עליונות עליה!

ואת זה ששרה ישבה בתוך האוהל,

זה שזה כתוב יכול גם ללמדינו הפוך- היא היתה הרבה בחוץ,

ולכן ראו לציין שהיא היתה באוהל,א

חרת למה לכתוב היכן היתה?!

אם תמיד היא בתוך האוהל, אז ברור שהיא שם!

ואין לי בעיה גם אם היא תמיד היתה באוהל, שלא יובן לא נכון....

למה לא לשרשר נכון?

ולהגיב בהקשר הנכון?

ולגבי שרה שבאוהל, מחילה, אבל פשוט הוצאת את הדברים מהקשרם המקורי והקשרם פה..

זה נכתב בתגובה לסטיגדיש..

ולגבי הרישא שלך, שוב, זה לא תזה שאני המצאתי..

ואצטט עצמי בשנית: ״זה הטבע שהקב״ה הטביע במציאות לאחר חטא אדם וחוה״.
להתווכח על זה, זה כמו לטעון שעץ יכול לדבר.. זו המציאות. ככה נבראנו. 

 

חוכמת חיים, תורה, הלכה וכו' - אשמח אם הוא יהיה הרבה יותר בקיא בזה ממני (זה גורם לך להציב לעצמך רף גבוה, ולדעת שתמיד יש לך לאן לשאוף בקידום האישיות שלך).

חוכמה ידע (מתמט', פיזיקה, כימיה,, מחשבים וכו')- גורמת לרתיעה. 

זה לא מתוך פגיעה באגו כמו מתוך זה שיש אנשים שנוח לך להתבטא לידם ויש כאלה שגורמים לך אי נוחות בזה שאתה מפגין את הידיעות שלך בחברתם.  

אם אנשים אוהבים תחום מסויים  יש להם נטייה לפתח את הידיעות באותו תחום והרבה פעמים כשאתה מפתח את עצמך מבחינת ידע זה בא על חשבון דברים אחרים יותר מהותים לחיים  שצריכים להקדיש להם יותר זמן. או במילים אחרות, כשאדם מקדיש את החיים שלו למירוץ אחרי תארים, דוקטורטים וכו' זה בא כתחליף ל'מירוץ 'אחרי גדלות בתורה, עבודת מידות וכד',ואישית סדר עדיפויות כזה מרתיע. (וזה מצטרף לנימוק הנ"ל ש'זה לא מתוך פגיעה...' )

 (אני יודעת שא"א  בעולמנו הקט לחיות בלי מקצוע ביד אבל אם היתה אופציה של  להתפרנס בכבוד בלי כל הפרוצדורה הזאת של לימוד לתואר [לדוג' קבע (למרות שבשלב מסויים גם זה מצריך תואר)] אם הייתי יכולה הייתי בוחרת בה).

בן אדם ממש אוהב מתמטיקה/פיזיקה או משהו כזה.. 

כ"כ מעניין אותו שהוא אפילו הולך ללמוד את זה, ובאופן טבעי הוא גם יוצא עם תואר ראשון/שני וכו'..

איך מזה את מסיקה שהוא לא משקיע בעבודת המידות/בורח מלימוד תורה?

איך הוא שונה מסטודנטית לעבודה סוציאלית שגם עושה תואר ראשון/שני?

בגלל שזה מתחום מדעי הטבע זה הופך אוטומטית לרדיפה שלילית?

אחרים'- זה לאו דווקא שהוא לא משקיע בנ"ל אלא פחות ממה שהוא יכול היה להשקיע.

אין נפקא מינה אם זה/זאת סטודנטית למדעי החברה או שזה סטודנט להנדסת מחשבים כל עוד זאת צבירת חוכמה שלא גורמת לך לשפר את האישיות שלך/תרומה שלך לעמ"י .  ואולי מכאן נבעה הרתיעה של הצד השני בשיחת טלפון שלך.

אם מתמטיקה מעניינת אותך אז תלך ותפתח את עצמך בתחום וזה לא אמור לשנות לך אם לבנות יש רתיעה מזה אם לאו, הרי כל עוד השליחות שלך היא להיות מתמטיקאי מדופלם אז  גם מן הסתם משמיים מתאימים לך מישהי שלא תירתע מהעניין.

אני יכול לקבל את העובדה שהיותי מתמטיקאי מדופלם לא משפר את האישיות שלי, אבל להגיד שזה לא תורם לעמ"י זה כבר לדעתי ממש לא נכון... (אני משאיר לך לחשוב למה).

אגב, תודה על ההתייחסות המתמשכת.

שאני חושבת שכל מי שעוסק במדעי הטבע לא תורם לעמ"י, ההפיך הוא הנכון כל אחד והכישורים שניתנו לו משמים. אבל, (אחרי שכתבתי את התגובה  חשבתי על זה שהנימוק הבא הוא השורש לכל הנימוקים הנ"ל) -

לאנשים יש נטייה להתחבר לאנשים שבאופי הם בדיוק כמוהם או בדיוק ההפיך. לכן יש כאלה שיחפשו בחור שיהיה דומננטי יותר , שיגיב במקומן [קרי חכם ומשכיל יותר] וכו' ויש כאלה שמטבען הן כאלה שמחפשות תשובות בעצמן ולכן בבעל שלהן הן יחפשו מישהו שלא צריך להתפלפל איתו ולהיכנס איתו לויכוחים [כמובן שיש נושאים שברור שהם מצריכים עיון ודיון משותף אבל יש הבדל בין נושא חד פעמי לבין שיגרת חיים] . לצורך העניין זה כמו שהרב צבי נריה זצ"ל אומר(אם המקור עצמו קריטי אני אוכל לחפש ולצטט אותו) שאת החיים צריך לחקור אבל בנושאי אמונה צריך לקבל דברים בפשטות ובלי הרבה ויכוחים.

(ושוב שלא ישתמע שאני מזלזלת באופי או סגנון מסויים כל אחד/ת ומה שמתאים לה/ו)

אם הנימוק עדיין לא מספק אשמח אם תחדד את השאלה או לחילופין תגיד מה הדעה שלך בנושא ואז אוכל להגיב.

ובכיף ,יותר ממה שאני עונה לך דברים מתחדדים לי..

אני לא רואה איך חוכמה יכולה להזיק לי...

כמובן שבאיזון ובלי התנשאות.

השאלה אם יש לו כל מיני גינונים ומניירות. אם הוא מתנשא - אין הבדל אם

הוא אכן חכם או לא. אם הוא אדם צנוע, פשוט, שמח, חביב - אז החכמה היא

רק פלוס. אדם שנעים להיות בחברתו, מודע לצורך להיות רגיש, נותן השראה.

אם כי יש אנשים שדווקא האישיות האצילית שלהם גורמת לך לחוש קטן לידם.

אפילו שהם נחמדים, צנועים ובעלי מידות מאין כמותם. אז - הבעיה היא אצלנו,

ואנחנו צריכים להפסיק למדוד את עצמנו ביחס לאחרים. עבודה קשה מאוד אבל

יחד עם זאת מאוד חשובה. 

בנות בדרך כלל מחפשות באופן טבעי "מישהו להישען עליו",

מישהו שהן יוכלו להסתכל אליו קצת למעלה, שיוביל את הבית.

להפך..

אני אשמח אם בעלי יהיה חכם..

זה יכול להיות ממש משעמם לדבר עם אנשים כשאתה יודע את כל מה שהם יודעים...

או שאתה כבר יכול לצפות את התגובה שלהם מרוב שהם רגילים וצפויים.. ואני אומרת את זה בתור בנאדם עם שכל ממוצא ונורמלי,למרות שאני לא יכולה לערוב לכך שכולן מרגישות כמוני..

אני דווקא אשמח וארצה יותר חכם ממני.

אבל מה זה נקרא חכם? השכלה?

אם אני עושה דוקטורט, אז אני הכי חכמה? לא נראה לי...

והאם זו חוכמת חיים או חכמת ציונים?

בקיצור, זה דבר מורכב, אבל לא רק שלא יהיה אכפת לי, אני אפילו אשמח.

לגבי ההגדרה לחכם אפשר לראות את תגובתי לעייל (היא לא מחכימה במיוחד אז אל תצפה ליותר מדי..)

בכל מקרה משכיל וחכם אלו שני דברים שונים, ואכן אפשר לענות על השאלה בצורה שונה כשמתייחסים כל פעם למובן אחר.

ספציפית אני כיוונתי למישהו שיש לו את שני הדברים ( כאמור זה לא מתחייב, אבל יש קורולציה די ברורה ברוב המקרים).

למה שמישהי תחשוש? זו בדיוק השאלה.

למה התעוררתי לשאול? כי נתקלתי בכאלה שחוששות.

יש אנשים חכמים שיודעים שהם חכמים אבל זה לא משהו שמאיים הם לא משדרים יוהרה או עליונות, ויש כאלה שמחצינים את החכמה (לא בטוח שהם מודעים לזה בכלל) וכו' וזה מרתיע במידה מסויימת. זה להרגיש קטן מדי לעומתם, שהעולם שלך יותר צר ומצומצם והם "יורדים" אליך. זה יכול להתלוות בתחושה (זו פרשנות סובייקטיבית) שהוא מבקר כל אמירה כי הוא יותר חכם וזה לא נעים להרגיש תחת בקורת כל הזמן.

איך מודדים חוכמה ? למד הרבה שנים, בעל כמה תארים גבוהים? מבין דבר מתוך דבר? למד מקצוע הדורש מיומנות רבה, יודע מטמטיקה מסובכת? לא יודע ..

נפגשתי עם הרבה אנשים בעלי תארים מכובדים ויודעים הרבה מטמטיקה  ואחרי שיחה עמהם הגעתי למסקנה שהם טמבלים מדופלמים. ונכנסים ללא הפסק להסתבכויות בנושאים של יום יום. יש החכמים להרע ויש החכמים להיטיב.

התכונה הכי חשובה לבן , בת זוג היא "טוב לב". אם קיים טוב לב חוכמה יתרה הן של האיש והן של האישה יש בכך יתרון אם אין טוב לב  החכמה עלולה להיות חיסרון כי החכם או החכמה עלולים למצוא תחבולות חכמות איך להתנכל לצד השני.

שיהיה בשעה טובה ושנה טובה.

אלא עם תלמיד-חכם...

כלל וכלל לא מפריע לי לצאת עם מישהו יותר חכם ממני, ההפך, נראה לי שאני מחפשת את האדם הזה שאוכל להעריץ את החוכמה שלו ולשמוע את דבריו בשקיקה. ופה יכולה להיכנס חפירה על היבטים שונים של חוכמה....

בדיוק כך

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.

ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.

אני אנסה לראות

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

פשוט תני לעצמך זמן, כמה שאת צריכה

ואחכ תבואי עם כוחות מחודשים

אל תפחדי מההפסקה.. היא תיתן לך כוחות להמשך הדרך

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

נשמע די התשה רגילה...

צריך לחרוק שיניים ולהמשיך