אומנם בד"כ שואלים את השאלה הזאת מהצד השני.. רק שאז זה כבר לא שאלה אלא יותר ביקורת.
יצא לי להתקל בזה , ומעניין אותי לדעת יותר מה עומד מאחורי זה (לא היה לי נעים לחפור על זה בטלפון).
אז בהנחה שאתן מבינות על מה אני מדבר, אשמח לשמוע קצת.. (בנים אתם מוזמנים להביע הזדהות)
זה מאיים? זה פוגע לכן באגו? זה סתם מרגיש לא שייך?
כתמר יפרחבד"כ בנות שהן מאד חכמות יעדיפו בחורים חכמים, כדי שיהיה להם מישהו שמבין אותן ומדבר בגובה העיניים,והם יוכלו לקשקש על נושאים של חכמים
לא יצא לי לשמוע על רתיעה מבחור חכם..אני חושבת שכל אחת יודעת מה מיקומה מבחינת חכמה, ושיותר מתסכל זה להסתובב עם בחור טיפש..
בברכת- שיזכו הבנות לתלמידי חכמים
^^^ מסכימה עם כל מילה.
ממש לא מפריע.
יצאתי עם כאלה שהיה נראלי שהם יותר חכמים ממני,
וזה ממש לא הפריע לי,
זה היה מעניין....
אחרי הכל,
כשמדובר בחכם ולא בטיפש, זה יכול להוסיף, לא להזיק...
אולי ה"טיפוס" של החכם הפריע לה אישית..
בד"כ זה בהחלט בהחלט יתרון..
אך יש בנות שיראו בזה אולי כובד ראש, חשיבה ורצינות..
ואולי לה זה לא ממש מתאים..
בכל אופן לא להתרגש!!
אתה בסדר..!!
שזה לא יעורר לך את הביטחון!
לאנשים חכמים יש נטיה לעבד את הביטחון מהר מידי!
היא החמיא לך?! תהנה מזה!!
ב"הצלחה!!
מישהו שמבחינה אינטלקטואלית יותר חכם?
עם יותר ידע כללי?
יותר שנות לימוד?
תפיסה מהירה?
אנטואיציה?
זה ממש תלוי.
יש חכמת חיים ויש חכמה בשכל..
כאשר אדם למד הרבה ויש לו הרבה ידע- מעולה, אבל גם לא יפריע לי אם לא...
וגם אם האדם שנמצא מולי הוא אדם בעל תפיסה מהירה, והבנה טובה של המציאות, ובכלל,
זה מעולה,
אבל, אני ב"ה כן אדם שיש לו קליטה מהירה והבנה,
ויפריע לי לתקשר עם מישהו שייקח לו הרבה זמן לקלוט מצבים, או הסברים, וכדו'...
מקווה שהובנתי...
בקיצור, יותר חכם ממני, בכיף!
פחות- תלוי לאיזה חכמה אתה מתכוון
אם את מרגישה שיש כמה סוגים את מוזמנת להתייחס לכ"א מהם בנפרד (כמו שעשו פה..)
פשוט נראה לי יותר מעניין להשאיר את הדיון בצורה הרחבה שלו, ולא לצמצם אותו למקרה הספציפי שהעלתי.
אם את מתעקשת להגדרה, הייתי הולך על משהו שנופל בין אינטלקטואלית, ידע כללי ותפיסה מהירה..
"חכמה" זה מושג שקיבל רק אחד מהפירושים שלו, הפירוש הממוסד כמובן
, ושכחנו את השאר...
וזה אפילו יותר מזה- שיטת "ריבוי האינטיליגנציות" מדברת על 8(!!) סוגי אינטיליגנציה. וכל אחד יכול לראות במה הוא יותר חזק.
כמו שננשמה אמרה- זה תלוי למה הכוונה, ותמיד אפשר למצוא במה מישהו אחר טוב.
העניין כמובן הוא לא ההשוואה כמה מישהו חכם ביחס אליי, אלא פשוט מאוד: האם אני מעריכה אותו בשביל מי שהוא?
אם כן, הוא לא צריך להיות חכם ממני כדי שאעריך אותו.
אם לא- זה לא משנה אם הוא יהיה יותר חכם, זו בעיה הרבה יותר עמוקה.
אז הוא לא יבין את האסוציאציות שלי בגלל שאין לו ידע כללי? אז הוא לא יוכל לעזור לי בש.ב במשוואות דיפרנציאליות? אז הוא יקלוט לאט יחסית את הבדיחות?
אם אני מעריכה אותו, כל זה לא ישנה לי. וגם אם זה לא מה שציפיתי מראש...
"איזהו חכם? הלומד מכל אדם".
לגבי שיטת ריבוי האינטיליגנציות, אני מניח שאת מבינה שאני לא מתכוון לאינטיליגנציה רגשית לדוגמא... לפירוט ראי מה שהגבתי לצדיקה אחותך
בכל מקרה,לפחות בסוף דברייך, ענית לשאלה ההפוכה.. השאלה היא אם את מפחדת שאת לא תביני את הבדיחות שלו/ לא תוכלי לעזור לו בש.ב. במד"ר.
לגבי אמצע דברייך, שמהם ניתן לדייק תשובה לשאלה, אני מתכוון יותר למקרה שאת כן מעריכה אותו, ועל זה שואל אם זה שהוא יותר חכם יפריע לך. (כי אם את לא מעריכה אותו מסיבות אחרת אז השאלה לא ממש רלוונטית).
בחורה שמרגישה שהבחור הרבה יותר חכם ממנה(עם דגש על ההרבה)
זה אכן יכול להפריע לה מכמה סיבות:
א. תחומי עניין שונים
ב. קצב קליטה שונה ולא נעים לה לבקש שיסביר את עצמו שוב ושוב
ג. תחושה של דיבור עם מישו הרבה יותר מבוגר כגון רב\ מחנך ולא בחור שאני הולכת לבנות איתן בית בע"ה
ד. זה מאיים לפעמים...
אך אף פעם לא יזיק שהבחור יהיה יותר חכם ממני...
בכל מיני תחומים.
בגלל שגברים בטבעיות שלהם הם אלה שאמורים להוביל בית הם אמורים להיות קצת יותר "מעל" האישה שלהם.
קצת יותר חכמים,קצת יותר דתיים,קצת יותר בוגרים וכו'.
כי מי שאמור להוביל צריך להיות מוצק יותר בדעותיו ובאופיו,ובנוי יותר.אז זה המצב.
(כרגע חלק מתופעת הרווקות קורת כי בנות מתעצבות ומתייצבות על עצמן מהר יותר מבנים... והן מחפשות גר שיהיה גבר-יוביל,שיהיה אפשר לסמוך עליו וכו'.ואין הרבה כאלה בשטח אז המצב עצוב...)
לכן,יהיה לי קשה מאוד לצאת עם מישהו פחות חכם ממני. קשה עד בלתי אפשרי.
הייתי רוצה מישהו יותר חכם. לא בהרבה,שלא יבואל י איזה גאון מטורף וארגיש טיפשה לידו.כן מישהו עם קצת יותר איקיו משלי.
הגבר לא אמור להיות "מוביל", וגם לא טרקטור, וגבר לא אמור להיות "יותר" ממך.
ומי שמחפשת להתחתן עם דבר כזה- ד' יעזור...
גבר אמור להיות שותף, שותף שווה ערך, ברור שלכל אחד יש כשרונות גם לך וגם לו.
ואם הוא למד בישיבה- אז הוא יודע יותר תורה...
איך זה קשור לחכמה?!
ואיך תמיכה באישה זה קשור לחכמה?
צאו מזה, יש המון בחורים חכמים, שהרגש שלהם שואף לאפס, וההתנשאות שלהם בלתי נסבלת.
לא צריך לחפש "חכמים", ולא "מובילים"- צריך לחפש אדם טוב!
אני מצפה לתגובה...
(סליחה ומחילה על ההקפצה)
כתמר יפרחבהם 'קחו עמכם דברים' ואנוכי, הסברנו את דברינו בהרחבה לאחר שאתם לא הבנתם את כוונתנו...
האמת, מבחינתי את פטורה בבחינת "הגונב מגנב פטור"...
(כלומר, את צדדת בדעות שהובנו אחרת.. את מעין כלי שלישי..(מטאפורות של דוסים..)
כתמר יפרחוקראתי את דברייך,בשנית. והבנתי והפנמתי.
בבחינת "כל הבנים כלים וכל הבנות שוטפות כלים"
אם יש כאן מישי שמחפשת
מישו שיוביל ויחליט ויהיה יותר ממנה,
אז יצאתי פעם עם מישו שחושב שזה תפקידו...
באותו זמן אמרתי שאני לא מציעה לו לעולם,
אבל אם יש מישי כזאת....
בחור שלא מצהיר קבל עם ועדה שהוא המוביל והוא מעל, בחור שלא מחפש את השררה(כביכול),שלא מעוניין לצעוד בראש אלא ללכת יחד,יד ביד ובשותפות- אותו אקח לי והוא ימשול בי..
דומיננטי יותר ומי פחות. לפחות כלפי חוץ...
הכוונה שלי לא הייתה להגיד שיש כאן סוג של עליונות גברית,ממש לא.
אלא שמבחינת הנהגה של בית גבר אמור להיות דומיננטי יותר (מאחורי כל גבר גדול עומדת אישה גדולה עוד יותר....) ולכן במובן מסוים הוא צריך להיות צעד אחד קדימה.
תתפלא,אני מכירה יותר מדי בנות שיודעות יותר תורה מהבייניש הממוצע,ושמות אותו בכיס הקטן.
תתפלא 2,הרבה בנות יוצאות היום עם גברים שהן מרגישות "יותר" מהם,ואוכלות אותם בלי מלח (בכל מיני בחינות-חוכמה,ידע,עומק,תורה,אחריות וכו').
תמיכה באישה קשורה לחוכמה,ודאי. קשר ישיר.
"מוביל" איננו "שליט". אין כאן יחסי שליט-נשלטת.או הפוך.
אלא מי נותן את הטון,למי יש יותר כח גברא לפלס דרך ולתת לבית כיוון.
איפה אלירז שתעזור לי....
נקדש את שמך..הוא למעלה היא למטה-זה רק ביטוי מעשי לרעיון הזוגיות ביהדות. והכל נכלל בהכל....
נקדש את שמך..קחו עמכם דבריםשהוא מעליה.
וזה לא בדיוק הצורת זוגיות לפי היהדות.
מה שזה כן אומר,
זה שהצורת הסתקלות על המציאות היא שונה יכולה להיות אותה הסיטואציה בין בני זוג והוא יחוש כנותן בו בזמן שהיא היתה חשה כמקבלת. אני יכולה לפרט יותר, אבל זה ארוך, אז אם לא הבנתם אני יוכל להסביר ממש, אבל בגדול זה הרעיון.
זה ממש לא מחייב שהבעל מעל אישתו, וזה אפילו לא משתמע מכך.
שבמובן מסוים הבעל מעל אישתו?
אגב, את בבחינת כלי שני.
כלומר, אם את ספרדיה גם לך יש פטור,
אך אם הנך אשכנזיה מן הראוי שתדבקי במנהגי אבותייך.
(ואם לא הבנת, עיייני בתגובתי לכתמר יפרח, אותה פטרתי מתגובה, שכלי שלישי זה "לכולי עלמא")
אישה לא צריכה להתבטל בפני בעלה. הם שניהם שווים וכל אחד תורם את חלקו בזוגיות.
משפיע ומושפעת?
זה פועל בדיוק אותו דבר גם לכיוון ההפוך.
משפיעה ומושפע.
נראה לי שבעבר היה נראה שהגבר הוא יותר המשפיע והמוביל בגלל שאז "כל כבודה בת מלך פנימה" היה אומר שהאישה במטבח ובתכלס רק קולו של הגבר היה נשמע.
מרשעת...!
אלא העניין הוא שהאישה הייתה בבית כי ככה היה מקובל. נו, שיהיה צניעות. זה לא הבעיה.
אבל הגבר היה הקול המושמע יותר.
בתכלס- תשאלי כל גבר- האישה היא שקובעת
אפילו בסיפורים על רבנים גדולים- תמיד טורחים להזכיר את הרבנית ותמיד תמיד תמיד יגידו שהיא הייתה עיקר הבית.
משפיע-מושפע עובד לשני הכיוונים בזוגיות. ואם לא.. חבל.
ולגבי ההתבטלות שכתבת בסוף- כן. ככה זה בדיוק אצל נשים לגבר מכה. אולי עדיף להתגרש. (טוב נו.. זה קיצוני. אבל אני לא חושבת שיש הרבה גברים שיעריכו את הנשים הכנועות שלהם).
על "ואל אישך תשוקתך".
אישה היא דמות חזקה. אם לא היה לה את התכונה של הצורך בגבר- לא היינו מתחתנות כי היינו יכולות להסתדר לבד. כן כן.
אני יכולה להעיד את זה על עצמי שכרגע אין לי שום צורך בגבר. אז זה נשמע לי פירוש יותר הגיוני מהפשט שנתת.
ואם כבר, רק חזקת את דבריי.
מה זה "אם לא היה לה"? זה לא בטעות! ככה הקב"ה ברא אותנו.
"והוא ימשול בך"...
בהתחלה אולי הצגתי את הפשט, אבל לגבי "משפיע-מושפע" אלו דברים שמקורם בתורת הסוד.
וטמונים בטבעו של העולם, כפי שהסברתי בדוגמאות..
ועכשיו חיפשתי לך גם מקור: הנצי"ב ב"העמק דבר", בראשית א' א':
"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ"
בתחילת הבריאה עלה על רצונו יתברך,
להיות הליכות העולם כולו משפיע ומושפע.
והנה כל המשפיעים מכונים "שמים",
וה"ארץ" מורה על המושפע, שהוא בטבעו רץ לקבל ההשפעה.
ומי שדעתו יפה, ימצא ברמז הכל..."
"תמיד טורחים להזכיר את הרבנית ותמיד תמיד תמיד יגידו שהיא הייתה עיקר הבית"
אמת. את יודעת מה לא טורחים לומר?
את היחס של הרבנית כלפי בעלה.
פעם אחרונה, אני לא חושבת שהאשה צריכה להיות שפחה כנועה של בעלה!
ובכלל, כל היחס הזה כלפי הבעל הוא מצד האשה בלבד! הבעל לא צריך לצפות לכך, ולא לחוש עליונות עליה!
ואת זה ששרה ישבה בתוך האוהל,
זה שזה כתוב יכול גם ללמדינו הפוך- היא היתה הרבה בחוץ,
ולכן ראו לציין שהיא היתה באוהל,א
חרת למה לכתוב היכן היתה?!
אם תמיד היא בתוך האוהל, אז ברור שהיא שם!
ואין לי בעיה גם אם היא תמיד היתה באוהל, שלא יובן לא נכון....
למה לא לשרשר נכון? 
ולהגיב בהקשר הנכון?
ולגבי שרה שבאוהל, מחילה, אבל פשוט הוצאת את הדברים מהקשרם המקורי והקשרם פה..
זה נכתב בתגובה לסטיגדיש..
ולגבי הרישא שלך, שוב, זה לא תזה שאני המצאתי..
ואצטט עצמי בשנית: ״זה הטבע שהקב״ה הטביע במציאות לאחר חטא אדם וחוה״.
להתווכח על זה, זה כמו לטעון שעץ יכול לדבר.. זו המציאות. ככה נבראנו.
חוכמת חיים, תורה, הלכה וכו' - אשמח אם הוא יהיה הרבה יותר בקיא בזה ממני (זה גורם לך להציב לעצמך רף גבוה, ולדעת שתמיד יש לך לאן לשאוף בקידום האישיות שלך).
חוכמה ידע (מתמט', פיזיקה, כימיה,, מחשבים וכו')- גורמת לרתיעה.
זה לא מתוך פגיעה באגו כמו מתוך זה שיש אנשים שנוח לך להתבטא לידם ויש כאלה שגורמים לך אי נוחות בזה שאתה מפגין את הידיעות שלך בחברתם.
אם אנשים אוהבים תחום מסויים יש להם נטייה לפתח את הידיעות באותו תחום והרבה פעמים כשאתה מפתח את עצמך מבחינת ידע זה בא על חשבון דברים אחרים יותר מהותים לחיים שצריכים להקדיש להם יותר זמן. או במילים אחרות, כשאדם מקדיש את החיים שלו למירוץ אחרי תארים, דוקטורטים וכו' זה בא כתחליף ל'מירוץ 'אחרי גדלות בתורה, עבודת מידות וכד',ואישית סדר עדיפויות כזה מרתיע. (וזה מצטרף לנימוק הנ"ל ש'זה לא מתוך פגיעה...' )
(אני יודעת שא"א בעולמנו הקט לחיות בלי מקצוע ביד אבל אם היתה אופציה של להתפרנס בכבוד בלי כל הפרוצדורה הזאת של לימוד לתואר [לדוג' קבע (למרות שבשלב מסויים גם זה מצריך תואר)] אם הייתי יכולה הייתי בוחרת בה).
בן אדם ממש אוהב מתמטיקה/פיזיקה או משהו כזה..
כ"כ מעניין אותו שהוא אפילו הולך ללמוד את זה, ובאופן טבעי הוא גם יוצא עם תואר ראשון/שני וכו'..
איך מזה את מסיקה שהוא לא משקיע בעבודת המידות/בורח מלימוד תורה?
איך הוא שונה מסטודנטית לעבודה סוציאלית שגם עושה תואר ראשון/שני?
בגלל שזה מתחום מדעי הטבע זה הופך אוטומטית לרדיפה שלילית?
אחרים'- זה לאו דווקא שהוא לא משקיע בנ"ל אלא פחות ממה שהוא יכול היה להשקיע.
אין נפקא מינה אם זה/זאת סטודנטית למדעי החברה או שזה סטודנט להנדסת מחשבים כל עוד זאת צבירת חוכמה שלא גורמת לך לשפר את האישיות שלך/תרומה שלך לעמ"י . ואולי מכאן נבעה הרתיעה של הצד השני בשיחת טלפון שלך.
אם מתמטיקה מעניינת אותך אז תלך ותפתח את עצמך בתחום וזה לא אמור לשנות לך אם לבנות יש רתיעה מזה אם לאו, הרי כל עוד השליחות שלך היא להיות מתמטיקאי מדופלם אז גם מן הסתם משמיים מתאימים לך מישהי שלא תירתע מהעניין.
אני יכול לקבל את העובדה שהיותי מתמטיקאי מדופלם לא משפר את האישיות שלי, אבל להגיד שזה לא תורם לעמ"י זה כבר לדעתי ממש לא נכון... (אני משאיר לך לחשוב למה).
אגב, תודה על ההתייחסות המתמשכת.
שאני חושבת שכל מי שעוסק במדעי הטבע לא תורם לעמ"י, ההפיך הוא הנכון כל אחד והכישורים שניתנו לו משמים. אבל, (אחרי שכתבתי את התגובה חשבתי על זה שהנימוק הבא הוא השורש לכל הנימוקים הנ"ל) -
לאנשים יש נטייה להתחבר לאנשים שבאופי הם בדיוק כמוהם או בדיוק ההפיך. לכן יש כאלה שיחפשו בחור שיהיה דומננטי יותר , שיגיב במקומן [קרי חכם ומשכיל יותר] וכו' ויש כאלה שמטבען הן כאלה שמחפשות תשובות בעצמן ולכן בבעל שלהן הן יחפשו מישהו שלא צריך להתפלפל איתו ולהיכנס איתו לויכוחים [כמובן שיש נושאים שברור שהם מצריכים עיון ודיון משותף אבל יש הבדל בין נושא חד פעמי לבין שיגרת חיים] . לצורך העניין זה כמו שהרב צבי נריה זצ"ל אומר(אם המקור עצמו קריטי אני אוכל לחפש ולצטט אותו) שאת החיים צריך לחקור אבל בנושאי אמונה צריך לקבל דברים בפשטות ובלי הרבה ויכוחים.
(ושוב שלא ישתמע שאני מזלזלת באופי או סגנון מסויים כל אחד/ת ומה שמתאים לה/ו)
אם הנימוק עדיין לא מספק אשמח אם תחדד את השאלה או לחילופין תגיד מה הדעה שלך בנושא ואז אוכל להגיב.
ובכיף ,יותר ממה שאני עונה לך דברים מתחדדים לי..
אני לא רואה איך חוכמה יכולה להזיק לי...
כמובן שבאיזון ובלי התנשאות.
השאלה אם יש לו כל מיני גינונים ומניירות. אם הוא מתנשא - אין הבדל אם
הוא אכן חכם או לא. אם הוא אדם צנוע, פשוט, שמח, חביב - אז החכמה היא
רק פלוס. אדם שנעים להיות בחברתו, מודע לצורך להיות רגיש, נותן השראה.
אם כי יש אנשים שדווקא האישיות האצילית שלהם גורמת לך לחוש קטן לידם.
אפילו שהם נחמדים, צנועים ובעלי מידות מאין כמותם. אז - הבעיה היא אצלנו,
ואנחנו צריכים להפסיק למדוד את עצמנו ביחס לאחרים. עבודה קשה מאוד אבל
יחד עם זאת מאוד חשובה.
בנות בדרך כלל מחפשות באופן טבעי "מישהו להישען עליו",
מישהו שהן יוכלו להסתכל אליו קצת למעלה, שיוביל את הבית.
להפך..
אני אשמח אם בעלי יהיה חכם..
זה יכול להיות ממש משעמם לדבר עם אנשים כשאתה יודע את כל מה שהם יודעים...
או שאתה כבר יכול לצפות את התגובה שלהם מרוב שהם רגילים וצפויים.. ואני אומרת את זה בתור בנאדם עם שכל ממוצא ונורמלי,למרות שאני לא יכולה לערוב לכך שכולן מרגישות כמוני..
אני דווקא אשמח וארצה יותר חכם ממני.
אבל מה זה נקרא חכם? השכלה?
אם אני עושה דוקטורט, אז אני הכי חכמה? לא נראה לי...
והאם זו חוכמת חיים או חכמת ציונים?
בקיצור, זה דבר מורכב, אבל לא רק שלא יהיה אכפת לי, אני אפילו אשמח.
לגבי ההגדרה לחכם אפשר לראות את תגובתי לעייל (היא לא מחכימה במיוחד אז אל תצפה ליותר מדי..)
בכל מקרה משכיל וחכם אלו שני דברים שונים, ואכן אפשר לענות על השאלה בצורה שונה כשמתייחסים כל פעם למובן אחר.
ספציפית אני כיוונתי למישהו שיש לו את שני הדברים ( כאמור זה לא מתחייב, אבל יש קורולציה די ברורה ברוב המקרים).
למה שמישהי תחשוש? זו בדיוק השאלה.
למה התעוררתי לשאול? כי נתקלתי בכאלה שחוששות.
יש אנשים חכמים שיודעים שהם חכמים אבל זה לא משהו שמאיים הם לא משדרים יוהרה או עליונות, ויש כאלה שמחצינים את החכמה (לא בטוח שהם מודעים לזה בכלל) וכו' וזה מרתיע במידה מסויימת. זה להרגיש קטן מדי לעומתם, שהעולם שלך יותר צר ומצומצם והם "יורדים" אליך. זה יכול להתלוות בתחושה (זו פרשנות סובייקטיבית) שהוא מבקר כל אמירה כי הוא יותר חכם וזה לא נעים להרגיש תחת בקורת כל הזמן.
איך מודדים חוכמה ? למד הרבה שנים, בעל כמה תארים גבוהים? מבין דבר מתוך דבר? למד מקצוע הדורש מיומנות רבה, יודע מטמטיקה מסובכת? לא יודע ..
נפגשתי עם הרבה אנשים בעלי תארים מכובדים ויודעים הרבה מטמטיקה ואחרי שיחה עמהם הגעתי למסקנה שהם טמבלים מדופלמים. ונכנסים ללא הפסק להסתבכויות בנושאים של יום יום. יש החכמים להרע ויש החכמים להיטיב.
התכונה הכי חשובה לבן , בת זוג היא "טוב לב". אם קיים טוב לב חוכמה יתרה הן של האיש והן של האישה יש בכך יתרון אם אין טוב לב החכמה עלולה להיות חיסרון כי החכם או החכמה עלולים למצוא תחבולות חכמות איך להתנכל לצד השני.
שיהיה בשעה טובה ושנה טובה.
אלא עם תלמיד-חכם...
כלל וכלל לא מפריע לי לצאת עם מישהו יותר חכם ממני, ההפך, נראה לי שאני מחפשת את האדם הזה שאוכל להעריץ את החוכמה שלו ולשמוע את דבריו בשקיקה. ופה יכולה להיכנס חפירה על היבטים שונים של חוכמה....
בדיוק כך
היא טוענת שהרווקות המאוחרת כל כך פושה בדורנו כי אנחנו מחפשים זוגיות עמוקה יותר מאשר מה שהיה בדור הקודם.
לכן עיכוב הזוגיות הוא חלק מתהליך הגאולה של סוג זוגיות אחר עם הקב"ה, וממילא גם בזוגיות שלנו.
מקווה שאני מדייק
מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד,
ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות.
עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה,
וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו.
אבל בתכלס
זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו.
אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.
היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".
ההשוואה עולה מאליה- אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.
מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.
כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).
מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.
ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.
פשוט המציאות השתנתה
ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך
היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר
הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..
אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..
אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר.
גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).
לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.
זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.
לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.
יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.
הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:
על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.
בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.
אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.
קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.
מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.
במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.
כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.
ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.
השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.
ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.
אחת. שתיים. שלוש.
נחמד והכל, אבל שום דבר לא זז.
שומע ומספק נתונים יבשים.
לימודים, שירות, משפחה, תחביבים.
סיפורים, סיפורים, סיפורים.
התמונה מתחילה להתבהר.
יש פוטנציאל.
יש היכרות.
אבל אין קשר.
בשביל קשר צריך לדבר, לא רק לקשקש.
אבל בשביל לדבר-צריך לדבר.
ובשביל לדבר צריך להיפתח.
ואני לא יודע לעשות את זה.
שאלות מנחות מצידה היו עוזרות.
אבל היא מחכה.
ואני מבין אותה.
גם לא מציב מולה שאלות בומבסטיות.
לא נעים.
הרי אנחנו לא קשורים.
רק מכירים.
אז מה הלאה?
איך מתקדמים מכאן?
חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?
אבל.
א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.
ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.
הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).
תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר
נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.
השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה.
אין אמת אחת
יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?
אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין
אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ
יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..
זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות
תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח
זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל
הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..
לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד
ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .
אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות
שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה
היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים
בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים
זה גורם לבחורה להיפתח
תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.
בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה
אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.
עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.
לדעתכם, האם יש לרמת הצניעות והשמירה של בני הזוג השפעה על איכות הזוגיות שלהם?
היא גזירת מלך.
ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים
לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו
כי זה מעבר למוסר טבעי
לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.
ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]
למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה
אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲
מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל
אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה
שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.
לא נדלקו אורות מיוחדים.
לא חשבתי שזה זה.
לא הרגשתי שאני מכירה אותו עידן ועידנים.
עוד אחד, זר, שהחיים שלו משיקים לשלי.
משיקים, כי הוא לא בדיוק הטייפקאסט של מי שיצאתי איתו עד עכשיו. אבל לא היה משהו אחר רלוונטי באופק, אז למה לא לנסות משהו קצת אחר?
עוד דייט ראשון. ושני. ושלישי.
וזה עדיין לא השתנה.
טוב, לא באמת ציפיתי למשהו אחר.
כן, התקרבנו. כן, יצרנו מרחב של כנות. של הקשבה. של כבוד לשוני ביננו. ויש שוני. ויש פערים.
אבל לא רע. אפילו נחמד.
ועוד דייט.
ועוד אחד.
וזה מתחיל להיות רציני, ואני רואה שאני לא שם. לא במקום שהוא נמצא. מסרבת לקבל את זה שיש כאן צעד שצריך לעשות אותו - או לחדול.
פונה לאשת מקצוע. ולעוד אחת. ולעוד אחת. ולעוד אחד. ולעוד אחת. ולעוד אחת. חלקם עזרו יותר, חלקם פחות.
עוברת תהליך עם עצמי, ומולו.
ומחליטה ללכת על זה. לבחור בו כשותף שלי.
מה אני באה להגיד לכם?
לא נפלה עליי איזשהו משהו פתאום. זה בהחלט היה דומה לקשרים רבים אחרים. אבל עבדנו יחד. ועשינו תהליך משמעותי, לבד וביחד. ובחרנו.
כשהוא הגיע, לא הרגשתי בשום צורה שזה זה, שזה שונה מקשרים אחרים.
האם הוא מושלם (ברור שאני לא מושלמת..)? האם הקשר שלנו מושלם? לא. אבל יש בו הרבה כנות ואותנטיות, וזה נראה לי בסיס טוב לצמיחה.
מה עוד?
תיזהרו במה שאתם אומרים. כן, הוא גם נמצא כאן. (וגם אחרים שיצאתי איתם). תחשבו טוב טוב לפני שאתם מפרסמים משהו עם דברים שיכולים לזהות אדם ספציפי - ייתכן שהוא או היא קוראים כאן.
ובשולי הדברים,
אני רוצה להודות לאנשים כאן, שמלווים אותי במסע שלי בשנים האחרונות. הפורום עזר לי בהיבטים רבים, בקשרים רבים, ואני מודה לכם. חושבת שיש לנו הרבה מה ללמוד אחד מהשני, מנקודות מבט אחרות וכו'.
ב"ה אני ממשיכה לפרק הבא במסע החיים, אבל אולי עוד תמצאו אותי פה מידי פעם..
מאחלת לכולם כאן להגיע לזוגיות טובה ומצמיחה, בקצב ובדרך שמתאימים להם.
(איך מגיעים לשם? מה זה זוגיות כזו? יש לכם תובנה, מחשבה וכו' בעניין - אשמח לקרוא כאן).
המון מזל טוב אם הבנתי נכון
ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.
קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.
תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.
מזל טוב🎉🎊
תזרוק אתה את השכל מהחלון
ויהיו כאלה שישתמשו בשכל
מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)
ככה הקב"ה ברא בעולמו
למה?
תזרוק ת'שכל ;)
אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.
השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.
גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.
ובנימה אופטימית זו
וכו'
לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.
תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.
בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)
הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!
מזל טוב גדול
שתזכו להקים בית נאמן בישראל
מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה
מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה
בהערכה גדולה!
התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה
ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..
האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..
אז נשארו רק השטויות.
משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...
משהו שולי × 2
אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)
בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁
מזל טוב ענקי!
שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️
איזה טוב ה' ❤️🏠🩷
תודה על השיתוף הכנה
מלמד דברים חשובים..
שתזכו לבנין עדי עד!
הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..
אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)
ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.
איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.
ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.
ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.
שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.
מזל טוב
נשמע ששניכם מיוחדים.
איזה יופי
יש למה שכתבת רוח נעימה.
של יישוב הדעת.
מסדר את הראש
זה יכול לעזור לך הרבה.
האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,
ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק
הרבה אושר ועושר!
לך מתאים לשאר
כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו
ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .
זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .
אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .
ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך
בלי קשר לתוצאה
תודה על השיתוף
אני ואשתי מגיעים ממקום יחסית פתוח וליברלי והתחלנו לצאת בגיל צעיר
במהלך התקופה הזו הייתי מחמיא לה הרבה (וגם מהצד שלה היא החמיאה)
על דברים פנימיים (חכמה, רגישה, …) אבל גם חיצוניים (למשל יופי, היא באמת יפהפיה)
מה נהוג אצלכם? מה אתם חושבים בנושא?
שאלה יחסית כללית שואל מתוך סקרנות
למי אתה מכוון את השאלה?
לחרדים?
לחרד"לים?
למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?
למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?
(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)
אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה.
משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.
על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.
משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות).
לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא
זה אחרת וזה מקובל.
גם אחרי החתונה ;)
מממ חיצוניות לקראת אירוסין
פנימיות כשהולך טוב
זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו
חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת
האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?
נשמח אם תשתף
היו לי כמה דייטים בחיי עם אנשים שונים -
רובם היו ב"ה נחמדים וטובים. אבל מידי פעם קרה שמי שנפגשתי איתו - נראה שמשהו התפספס מהפן של המודעות לחיצוניות ולגוף. ולי לא היה נעים להגיד שזה (כמובן תלוי כמה הדבר היה קיצוני) היה סיבה מרכזית בשבילי לא לרצות להמשיך.
ותהיתי לעצמי - מי שלא למד את זה בגיל ההתבגרות (ולא ברור לי מי מלמד שם - משפחה? חברים בפנימייה?), מתי משלים את הפער?
לכן חשוב לי להביא את זה כאן - יש אנשים שמוכנים להקים זוגיות ומשפחה, אבל נראה שהם דילגו על שלב בדרך לשם.
לא כולם, לא הרוב, אבל קיים. בעיני, אם יש לכם חבר כזה - זה חסד גדול להאיר לו ולעזור לו בנדון.
זה הטקסט שהתפרסם היום:
בואו נדבר על הפיל שבחדר, או יותר נכון, על הריח שבחדר:
יש איזה קטע במגזר שלנו, נטייה לחשוב שאם אנחנו בחורים עמוקים, רוחניים ומלאים במידות טובות, אז הצד הפיזי ובפרט ההיגיינה הבסיסית , הוא משהו שולי שאפשר להחליק עליו.
ואל תשאלו אותי אם לומדים את הדברים האלו בכיתה י"ב או כמה לומדים ואם בכלל.
וואלה, לא יודע.
העניין הוא שיש בחורים שבטוחים שאם הם סיימו עכשיו מסכת קידושין, הזיעה שלהם מריחה כמו מי ורדים.
אז זהו, שלא.
אבל ממש ממש לא.
לפני שניגש לפרקטיקה, קחו קצת מדע:
מחקרים כבר מזמן מוכיחים שיש קשר אקוטי וקריטי בין חוש הריח לבין תהליך הבחירה הזוגית בין שני המינים.
מדובר במנגנון ביולוגי טהור:
חוש הריח משדר למוח מסרים שקובעים בתוך שניות אם יש כאן פוטנציאל למשיכה או אינסטינקט של בריחה.
אז עם כל הכבוד ללב הטוב שלך ולכוונות הטהורות, אם המעטפת החיצונית לא משדרת ניקיון, הדרך לחופה מתארכת משמעותית:
כדי לעשות לכם סדר, ריכזתי 10 כללי ברזל פשוטים לגבר, רגע לפני שהוא יוצא לדייט:
1.תסתכל במראה.
צעד ראשון ובסיסי.
רגע לפני שאתה טורק את הדלת ויוצא מהבית, פשוט תעיף מבט.
אז מה אתה אומר?
אתה אוהב את מה שאתה רואה?
פחות?
השיער מסודר?
כי זה בערך הדבר הקרוב ביותר למה שהבחורה שאתה הולך להיפגש איתה הולכת לראות.
כן כן, ברור שהיא תראה קודם את הנשמה שלך.
אבל אתה יודע...בכל זאת יש גם את העניין של ההשתדלות והוא מתחיל ממש כאן.
2. איך הריח שלך?
עזוב אותך עכשיו מהדימוי המצחיק של עולם הכלבים, אבל ברצינות... פשוט תיסגר על הריח שלך.
אל תנחש, תבדוק.
תסתכל אם אין לך כתמי זיעה. אמיתי. זה אחד מהדברים הדוחים ביותר שיש.
כלומר גם אם אתה מתכוון להטביע את הבחורה בכתבי הרב שג"ר ולבזוק עליהם קצת הרב זקס מלמעלה, ברגע שהיא תבחין בכתמי הזיעה האלו, הקשב שלה ישאיר לך פתק:
'הלכתי ותיכף אשוב' וכנראה שבזה הרגע הדייט שלכם נגמר באופן רשמי.
כיף הא? אז פשוט, תדאג להימנע מכתמי זיעה.
ואם כבר אתה מרגיש שמתחילים להיווצר לך כאלו תוך כדי דייט כי אתה נכנס פתאום למתח או ווט אבר, תשמור על הידיים שלך לעצמך.
בכלל, תמיד טוב שכל עוד אתה לא בטוח בקריאת המפה ובכוונות שלה, תשמור על הידיים שלך לעצמך.
3. אם יש ספק – אין ספק.
תמיד טוב להשפריץ לתוך הפה משהו שנותן ריח טוב, כולל מסטיק.
בחיים אל תוותרו על מסטיק בדרך לדייט.
זה לא מעניין עכשיו אם זה הולך להיות בטעם מנטה אוכמניות או אפרסק ביישן.
פשוט תהיה במודעות לריח שיוצא לך מהפה. תמיד.
4.שים דיאודורנט.
חובה. קו אדום. אי אפשר לזוז בלי זה.
כיפה יש לך?
גם ציצית?
אחלה.
תכניס גם את הדיאודורנט לסיפור.
5.תחשוב מראש איך אתה הולך להופיע מול הצד השני.
גלינג גילינג.
אנחנו בישראל.
לא שבדיה.
לא קנדה.
ישראל.
ואם חם עכשיו בחוץ אז תביא חולצה נוספת בתיק.
אם אתם הולכים להיפגש בבית קפה, תדאג להגיע קודם:
תיכנס לשירותים.
תחליף חולצה.
תשטוף את מה שאתה צריך לשטוף ותבוא אליה רענן.
6. אל תיצמד ואל תפלוש למרחב הפרטי של הבחורה.
מעבר לסיבות הברורות שבאמת אין צורך להרחיב בהן מטעמים מובנים, יש גם את עניין הריח.
אם אתה לא סגור במאת האחוזים על איך שהבחורה חווה אותך באותו רגע, פשוט תשמור מרחק.
7. עיקרון ההדדיות.
תחשוב שכמו שאתה רוצה שיהיה לך נעים להסתכל עליה, ככה גם תדאג שיהיה לה נעים להסתכל עליך. מאוד פשוט.
אין שום סיבה הגיונית שבעולם שבחורה תשרוף שעה וחצי על הכנה לדייט וברור יגיע אליה היישר מתפילת מנחה בשטיבעלך של איצקוביץ' כי בעצם הדייט הזה מבחינתו הוא על הדרך ובמקום להשקיע קצת בהופעה שלו הוא עסק בבניין עולם.
'בין אדם לחברו' חשוב לא פחות ואם ביאסת וציערת את הבחורה, טוב, אני לא הדובר של אלוהים אבל, כנראה שיסתכלו על הדברים החשובים שעשית בצורה סקפטית יותר במקום בצורה שקיווית שיסתכלו עליהם.
8.מותר לך גם להשקיע בבגדים.
אתה לא חייב להוציא חצי משכורת על מותגים, אבל אם בא לך לעוף, תדע שיש חנויות שמוכרות את המותגים השווים ביותר ('טומי', 'ראלף לורן', 'גאנט', 'אמריקן איגל' ועוד) ממש בזול יחסית.
לא תאמין איך בחירת בגדים נכונה יכולה לשנות את כל הלוק שלך מבחוץ.
9. המסר שמאחורי הלבוש.
תזכור שמעבר להופעה הנעימה, כשבחור מגיע לדייט מושקע, הוא בעצם משדר אמירה ברורה לבחורה:
'השקעתי עבור הדייט הזה! אני יודע שגם את השקעת ואני מעריך את ההשקעה והזמן שלך ולכן גם אני על זה'.
10.זהירות, 'מביכים'.
כשאתה אוכל כל מיני דברים בדייט, תדאג מראש שלא יישארו לך סימנים של 'מביכים' (מביכים למי שחי בלה-לה-לנד ולא ממש יודע, אלו הדברים האלו שנתקעים לכם בין השיניים והם... פשוט מביכים).
קיצר, בחורים!
הגיע הזמן לצאת מהעולמות של האופנים וחיות הקודש ולנחות בעולם הדיאודורנטים והאפטרשייבים.
או אם תרצו לסכם את הכול במשפט אחד:
"ניחוח טוב הוא שפה ללא מילים, העוטפת את הנוכחות בקסם ומדברת ישירות אל הלב."
כן, גם אל הלב של הבחורה שאמורה לשבת הערב, ממש מולך.
(אבינועם הרש, נראה לי שבעקבות הפרסום הזה)
לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?
ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?
למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?
איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏
בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?
הלוואי הייתי שומע את זה אז
אתם צריכים ללמוד איך להיישיר מבט
בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב?
אני אמנם לא מיישיר מבט
אבל אני שם לב שאני חריג בזה..
שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.
לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..
"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"
זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.
בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..
