אוף.![]()
באמת שלעיתים קשה לי כל כך לשמוע על כל המקרים מסביבי של המחלה, שאני באמת רוצה באותם רגעים להיות מדען כשאני אהיה גדול ולמצוא תרופה למחלה הארורה הזאת.
למה אנשים צריכים כל כך לסבול, למה?
(למי שיש מנוי למקור ראשון - הדרך הבטוחה ביותר לבכות, זה לקרוא את המדור של דניאלה על מחלת הסרטן שלה במוסף נשים של העיתון. התיסכול על חוסר האונים יכול להוציא מהדעת לפעמים, ומי שמצליח לשמור על שפיות גם במצבים הכי קשים, זה מדהים).
סוף פריקה.
איזה דוד רחוק שלי






