האם כדאי להיות סופר? תלוי, לדעתי כדאי כמקצוע נוסף ולא עיקרי.

כדאי ללמוד את המקצוע מסופר בקי שכותב בפועל, את ההלכות אפשר ללמוד באופן אישי

כמה מרויח סופר? תלוי כמה הוא עובד, עם מי הוא עובד, באיזה מהירות הוא כותב ובעוד הרבה גורמים.

באופן כללי, זה מסוג העבודות שמתאימות לבעלי מרה שחורה, עם המון סבלנות והתמדה. גם כדי להגיע לרמה טובה צריך מוטוריקה עדינה.  

א- תלוי בך אם כדאי להיות סופר. כל ת"ח צריך לדעת סופרות, אבל לא"ד להיות מקצועי בזה. אם נראה לך שאתה אוהב את זה ויש לך סבלנות- בבקשה.

ב- מצטרף בחום להמלצתו של אות והדר, אל תבנה רק על זה בתור פרנסה, אלא יותר כהכנסה צדדית.

ג- כמה אתה מרויח- תלוי ב: איזה כתב יהיה לך, מי קהל היעד שלך, מהירות הכתיבה, בריאותך, משמעת עצמית שלך, וכמובן השגחתו ית'.

ד- ללמוד ההלכות עם חברותא/לבד ולסכם. ללמוד המקצוע אצל סופר מומחה. לא קורס.

ה- קח בחשבון שהשוק די מוצף בסופרים, כך שקשה להיכנס למקצוע הזה ולהרויח ממנו בקלות.

ו- כמה סופר מרויח בחדש- תלוי מה כותב: ספרדי, אשכנזי, מזוזות, תפילין, ס"ת. אם כותב לסוחר או לפרטיים. מהירות הכתיבה ועוד.

כיום אני ממליץ רק לאנשים שמאוד אוהבים את זה ומאוד מוכשרים להתעסק בזה, מהסיבות דלעיל.

אני התחלתי בזה בתור תחביב, וכיום זה מרכיב חשוב בפרנסה שלנו (אשתי לא עובדת, ואני עובד בזה ובעוד מספר דברים שבקודש). 

מוסיף על הנ"ל.

חשוב לא ללמוד אצל קורסים מאורגנים של ארגונים, עמותות, לשכת הסעד. אלא לברר טוב לפני כן מי המורה הכי טוב שיש! וללכת אליו. כל דבר אחר הוא בזבוז זמן וכסף. מורה טוב לוקח לא פחות מ4000 (אינדיקציה)!

אם למורה יש טעויות בסגנון- אז אתה תיקח את מה שיש לו ותגדיל אותם...חייבים מורה שכותב בעצמו פיקס.

תחשוב טוב לפני אם יש לך את הזמן להשקיע בזה, מינימום ביום שעתיים, זה הורג בתקופת הלימוד.

ומי שטוב - מתפרנס, מי שלא - קשה לו.

אל תבנה על זה כהכנסה ראשית, אבל אם תהיה טוב- זה יכול להגיע לזה.

הכי חשוב- אל תהיה חאפר!!! כל דבר שתוציא- שיהיה 100%, לא פחות.

זה נראה משתלם לחפף, אבל הלקוחות קולטים מי רציני ומי לא! אי אפשר לעבוד על כולם...

אני יכול לתת לך פרטים באישי על מורים טובים מאד שמביאים לרמה מאד גבוהה, הרבה מעבר לשוק.

בשני דברים

א) אני לא בטוח שצריך שעתיים ביום

ב) אי אפשר להוציא דבר במאה אחוז אף פעם עאכ"כ בהתחלה.

צריך להשתדל לעשות את המקסימום, אנו לא בית דפוס. אל תשלה את עצמך ולא את הלקוחות שלך שאתה מספק להם 100%.

תלמיד שרוצה להצליח צריך שעתיים ביום, אפשר בדוחק שעה וחצי, אבל בדוחק, - פחות מזה זה בזבוז.

כי אין התקדמות, או לפחות לא מהירה, ואם אין התקדמות אז בשלבים הראשונים זה מייאש. אין כוח להמשיך.

אתה סופר ותיק, ואני לא יודע אם אתה זוכר את התקופה הזו.... 

אני עוד זוכר אותה, וזה היה מייאש...היום אני בוכה על זה שלא עשיתי יותר משעתיים ביום (אם הייתי עושה 3- לא הייתי מסתכל על הרמה שלי היום!)

ברור שאני לא יכול להוציא 100%, אבל זה השאיפה שלי, וכשלא יוצא לי - אני יודע איפה אני עומד ביחס למטרה.

רק רציתי להוציא מסופרים שלא מפריע להם להשאר ברמת הטיטול...

נ.ב.אני מכיר סופר שהוא 100%. נכון, רק אחד, והוא יחיד, ונראה לי שהוא הכי טוב שיש בארץ (!!!)). אבל יש.

בדיוק 5 שנים אני סופר, וזה לא הרבה.

שעתיים ביום זה יפה אבל זה לא הכרח, אני בהתחלה התאמנתי חצי שעה בשבוע (זה הזמן שהיה לי)

ברור שכמה שיותר משקיעים יותר מצליחים, והעיקר להשתדל להגיע למקסימום ולא להשאר באותו מקום.

נ.ב תשלח לי את הכתב של הסופר ה100% ואראה לך שהוא גם לא 100%.

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.