בעזרתו יתברך
_________________________________________________________
נידון: תגובה. (אלא מה, טשולענט?)
לכבוד: הגב' הנכ' (הכוונה לא לנכה...) מוריה אדלר שליט"א | |, עמיתתי לחבר מושבעי ה "אגודה למען חפרנות בע"מ"

מאת: ס"ט (ביטוי להקטנה עצמית, ע"פ ר' אבשלום קור נ"י...) רפאלי שקד (שזו לא אחותי, אלא אנכי בעצמי).

ונעבור בחדות לגופו של עניין: הנני ,מזכ"לית העמותה, מביעה את הסכמתי המלאה בצירוף חתימת-יד, חותמת המלך, וסלסלית אפיפיות על מנת להדגיש את שמחתי על הקמת האגודה החשובה והחיונית הזו למען נזקקי הרחוב החפרניים המסכנים, וכמו כן הנני מקבלת את ההצעה לדרוש שלושה עדות על-מנת לקבל מצטרפות טירוניות אל אגודתינו הטרייה. ואם כן, הנני מבקשת להוסיף אל רשימת הקריטריונים בקבלת מתנדבות לאגודה עוד שלב למבחן הקבלה- שהמתנדבת שברצונה להצטרף ולסייע הקיום וסיעוד העמותה תיאלץ (בעל כרחה) לכתוב פיסקת חיפרון על מנת שנדע לברר את מידת החפרנות שלה.
(אפשר להוסיף גם לתת זריקה לכל אחת על מנת לבדוק את מידת החפרנות בדם...)

בברכה, ובנפנוף יד (או בשפתך- |מנפנף לשלום| !!)
מזכ"לית העמותה.
_________________________________________________________

_________________________________________________________
בס"ד

נידון: טשועלנט, תגובה וסיסמא.

לכב' מזכירתי הכללית (מזכ"לית) של האגודה למען החפרנות בעב"מ, (תרתי משמע: א. בעירבון בלתי מוגבל, (בע"מ זה בעיבון מובל, אנחנו בעיבון בלתי מוגבל), ב. ב"עצם בלתי מזוהה", שכן אנשים חפרנים מכונים לעיתי "מוזרים",ומוזרים- הם בלתי מזוהים.), הג"ב (ס"ט?) (מה הר"ת של ס"ט? ולמה הקטנה עצמית?) שד רפאלי, (כי אנחנו עדיין לא בבי"ס שציך לומר קודם שם משפחה...)
מאת היו"רית (ככה אומרית יו"ר בת?) של האגודה למען החפרנות בעב"מ, (כנ"ל), או בקיצור- האגודה למען החפרנות בעב"מ, פשוט עוד לא מצאתי לזה קיצור.

ונפתח בטשועלנט המוכר והצר, שהרי טשועלנט יכול להוות הנידון, ועל כן הוספתיו לסדר היום, באופן חד פעמי.
ועכשיו להמשך. להוי ידוע לך, חותמת המלך של האגודה עדיין נמצאת אצלי, עקב היותי היו"רית וגם, מקימת האגודה. אני נאלצת כרגע לסתור את דברך, אשר הצעת להוסיף שלב למבחן הקבלה כדברייך, "שהמתנדבת שברצונה להצטרף ולסייע הקיום וסיעוד העמותה תיאלץ (בעל כרחה) לכתוב פיסקת חיפרון על מנת שנדע לברר את מידת החפרנות שלה."
אני אשפץ מעט את השלב, כדי שיוכל להתאים התאמה מלאה לאגודתינו. אני אשנה את המילה הפותחת את השלב, מ"המתנדבת" ל"המועמדת", היות ו"המתנדבת" יוצר אסוטציאציה של תרומה לאגודה, בעוד בסופו של דבר אין הדבר נכון כלל ועיקר, שהרי האגודה תומת לכלל יותר משהיא מקבלת. ועוד, נסיר את ה"בעל כרחה" שהדגשתי בסעיף הקודם, עקב העובדה כי מועמדת שנאלצת לחפור בעל כרחה, מכל מקום לא מתאימה לשאת בתואר "חברת האגודה", והיא תיפסל.
ובנוסף, ככל אגודה המכבדת עצמה, עלינו לחבר המנון, סיסמא המשקפת את מטרתינו וייחודינו, ושאר האידאלים הזורמים בדמינו, וסמל. הסיסמא שאני מבקשת להעלות לדיון כעת, היא "בצלבא וחפרנות", הלא החפרנות כבר אומרת את כל מטרות האגודה, וניתן לפרטם על גיליון קלף שלם, אך לא זה המקום, ובצלב"א, הלא הוא סיסמת אריאל, משקף את אידאלינו האריאלניקים ושאר השקפת חיינו, כשהשילוב ביניהם יוצר את האמירה שכל האגודה תפעל על פי רוח תורה ועקרונות היהדות, בהסתמך על חוקי אריאל, מה שאומר שהאגודה תהיה נפרדת לחלוטין, או, למוטב, לבנות בלבד.

עד כאן להיום,
בברכת "בצלב"א וחפרנות", הלא היא סיסמת האגודה החדשה שממתינה לאישורך, ואם תרצי, ניתן גם בשפתי, |מצלב"א וחופר| (מצפה לבניין אריאל וחופר),
מורי'ה אדלר, יו"ר.
_________________________________________________________

_________________________________________________________
בע"ה ית'

הנידון: צימעס* (*גזר ביידש), הסכמה, שינוי קטן, ועוד הרבה חפירות.

ממען אל הגברת הנכבדה (והחפרנית) אדלר מוריה (חשבתי שאת בחדר מחשבים!!), יור"ית (מה חשבת, יו"ריה?? אז מה אם זה מתחרז עם מוריה!!) האגודה למען החפרנות בעב"מ (אימצתי!!- |מאמץ|),
המכתב התקבל מאת: ס"ט (ובקשר לס"ט- תשאלי את אבשלום קור!! אני לא זוכרת |לא זוכר| )
רפאלי שקד, מזכ"לית האגודה למען החפרנות בעב"מ |עב"מ|,

שלום וברכה (הורי משפ' כהן?)
קודם כל ולפני הכל- טשולענט יכול להוות נידון בעיקר בשבת, ולכן הנידון ייהפך לסלט "צימעס" כדברי האשכנזים (שלומות וברכות!), שאותו ניתן להכין ולאכול (בתיאבון.. תיזהרי לא להירעל) ב"ה בכל ימות השבוע.
לגבי חותמת המלך: היא לא נמצאת אצלך, היא כרגע אצל ידידינו מחבר מושבעי האגודה לחפרנות "אחשוורוש" המולך מהודו ועד זימבבואה הלא היא כוש.
מתוקף היותך מקימת (ומקיימת) האגודה, הנך מתבקשת להסכית ולהאזין למספר שינויים שברצוני לערוך בהחלטותייך הנכבדות ואף לשקולן. זה ילך כך:
במכתבך הזכרת שאלו המעוניינות להצטרף לאגודה ייקראו "מועמדות" ולא "מתנדבות". הנני חולקת על דעתך, שהרי האגודה שלנו זקוקה בדחיפות לנדבות!! |נתקע על פרטים לא חשובים|
ועכשיו, בהקשר לסעיף ב' שלך- הריני נותנת את הסכמתי.

בנוגע לסיסמא שהצעת- "בצלב"א ובחפרנות" אני חוששת שאיאלץ לפסול את חלקה הראשון כי כידוע לי אין כל קשר לתנועת הנוער "אריאל". אבל אם את מתעקשת, בכבוד.
ובנוגע להמנון האגודה (אגודה\עמותה)- על זה נצטרך לשבת עם כל חברות האגודה
ש(אם יתחשק לנו ואם הן יעברו את המבחנים)תתקבלנה|בע| או במילים אחרות- לפתוח שירשור ב"צעיר בראש=)".
כמו כן, העלת במכתבך את הצורך לבחור סמל לאגודה. בראשי הדל והרופס עלה רעיון שסמל האגודה יהיה מיקרופייל בפעולה, שכן מיקרופייל זהו המכשיר (וואחד מכשיר זה..) האולטימטיבי לחפירות ולכריית בורות באדמה על מנת להציב יסודות (לא קשור). האם לך יש רעיון??
בוודאישתהא האגודה נפרדת! מוטב כך. אם יהיה ביקוש מצד אלו שאינם בנות (ל"ע) ניאלץ למנות כמה מחברי העמותה שיטפלו בהם על מנת שתהא העמותה נפרדת לחלוטין כמאמרך.
|חופר ככל יכלתו|

והרי- הצעה שלי לסמל: - מיקרופייל במצב עבודה, שכמובן ניתן להוסיף על גבי התמונה את סיסמת אגודתינו הטרייה בתוכנת העבודה המודרנית שנקראת "פוטושופ", רק תציעי סיסימא חדשה..

עד כאן גם למחר,
בברכת, "צריך סיסמא חדשה לאגודה שתוכל לצרף גם לא אריאלניקים כמוני" ויום מדהים וחפרני, או בתירגום לשפתך: |מברך ליום מדהים וחפרני|
ס"ט <אבשלום קור> רפאלי שקד <חמ"ש>, מזכ"לית.
_________________________________________________________

בס"ד
מה כ"כ מפעים? אאל"ט עידכנתי אותך במהלך החפירות... =)

הריני לציין לבחורות, אשר ענוונותן וגודל רו המעלות הטובות הטמון בבנות ישראל, אינו טבוע בהם, ואין שמץ של זיקה למידותיהן הטובות של בנות ישראל הצדקניות.
בדיחותיכם חסרות השחר וחסרות התכלית אינם מתאימות ואינן מכובדות, והנני כותב את אגרת זו בכעס ובפעימת חושים, כתגובה למאמר הלצים הזה, ועל זה נאמר ובמושב לצים לא ישב, וטוב שאין אני צריך להיות במחיצתכן, ועל מאמרכן יתקיים מה שאמרתן, ישועות ונקמות שלכך מגיע לכם, ותזכו לרפואת הנפש ולרפואת הגוף, ותזכו לתקן את נשמותיכן הפגומות, ובאם תתקנו את פגימותיכן, יתקיימו בכן כל מילי דמיטב. ואם לא, הבוחר בעמו ישראל באהבה, יטביע אתכם במצולות כמו אבן.

הרב יוסי אמזלג

ראש ישיבת אור טובע.

בעזרתו יתברך.

הרייני לפנות אל כבוד הרב (הרפורמי?), אשר גאוותו ניכרת בתגובתו אלינו, בנות ישראל, ולציין שבדיחותיו התפלות אינן לרוח הרוח, ומעניין שרוח יכולה להיקרא גם "הבל" לעיתים, הרי כל מה שאמרת הינו להבל.
ברצוני אף לתקן את כבוד הרב בתואנה ש"הנני כותב אגרת זו בכעס ובפעימת חושים" איננה נכונה כלל- שכן כתב הרב איגרת זו בציניות ובחוסר טאקט משווע.
וכן מאחלת הנני בשם חברותיי בנות ישראל החסודות ובשמי רוב ברכות, או ע"פ מרן הרב הקדוש רבינו ארז משה דורון- "שמיים בהירים מרגיעים כל לב" או (להבדיל אא"ה) ע"פ גויה חסידת אומות העולם ג'יי קיי רולינג (יש"ו?) "קרושיו" (וזאת אחרי שחפרו לי על זה הרבה), והבורא ישלח לך את אשר מגיע לך על איגרת חסרת טאקט זו במהרה בימינו אמיין כן יהי רצון,

מזכ"ל (מזכירה כללית, טלפון מ' 04534905434434) האגודה למען חפרנות בעב"מ,

ישועות ונקמות.

בס"ד

על שם הלך דיבורו ועצם מחשבתו, ואין בזאת מקום להקדמת ה"רוב שלומות" או "השלום והברכה".
אם ננתח לאלפית השניה את מאמריך, אף שלא לכך היתה כוונתך, ככל הנראה, אתה בעצם אמרת כי מה שטמון- זתומרת, מוחבא, אצל בנות ישראל, לא טבוע בנו= לא נאבד אצלינו, שזה משמעו כי אנו ענוות מכל ומעלותינו הטובות בל ישוערו. חן חן לך, אך אין זאת האמת, רחוקות אנו ממעלתן המוגמרת של צדיקות ישראל הקדושות, אחרי שעבדו על עצמן די.
מכיוון שלא התבדחנו, ממילא אין צורך בכל שחר או תכלית, ואין יכולת להתאים ולהתכבד, מכיוון שבדיחותינו לא קיימות כלל ועיקר.
ואינך יודע, האדון המכנה עצמו "רב", כי כעס הינה אחת מהמידות המגונות ביותר, וכי לא חבל למצות תכונה זו על דברי הבל שכאלו?
"אור טובע", שם זה יאה לישיבה שאתה בראשותה.
כל טוב.

אתחיל בכך, שיש לאסור באופן מוחלט את פעילותכם, שהרי חופרות אתן, ואין זה מן הראוי לבנות ישראל כשרות כמוכן, ישתבח שמו. אמנם נאמר שתשעה קבין שיחה ירדו לעולם, ותשעה מהם לקחו הנשים, אבל אין מדובר בדיבורי חפרנות אלא בדיבורים נעלים יותר, אפילו כמו לשוחח עם חברתך שקד, בנוגע למתכונים להכנת ארוחת ערב לבעל העייף החוזר בעת ערב (כמובא בספר שערי מוסר לרבי אליה הכהן מאיזמיר זצ"ל [וזה היה ברצינות]).
לכן, מן הראוי לומר בפה מלא, ולפרסם זאת בפאשקווילים, אף באולפנה הקדושה והטהורה והמהוללה על שם הרב בהר"ן, שלא נשמע כדבר הזה במחוזותינו להשתמש שלא כהוגן בתשעה קבין הללו.
ובזה מצטרף אני לדברי הרב אמזלג, הרב המהולל.

אך גם דוחה אני את דבריו - הכיצד מעיז אתה לומר כך על בנות ישראל הכשרות? כלאה, שרה, רחל ולאה. ואפילו אם הן סוברות בעצמן ש"רחוקות אנו ממעלתן המוגמרת של צדיקות ישראל הקדושות, אחרי שעבדו על עצמן די", מכל מקום יש בהן בוודאי מידות טובות, מתלמידותיו של אברהם אבינו. וכולנו מצפים "אימתי יגיעו מעשינו למעשי אברהם יצחק ויעקב", אך יש בנו ברוך הוא וברוך שמו דברים טובים, ואין להתעלם מהם.
הכיצד רשמת כדברים הללו?

והנני להליץ יושר על דברי הרב אמזלג, שהוא לא באמת כעס, אלא הראה פנים כועסות בשביל חינוך בנות ישראל היקרות, כמו שאמר רבי יהודה הנשיא, שהרב צריך לקיים את "זרוק מרה בתלמידים!".

ובעד ישיבתו הק', הריני גם להליץ יושר - שהתכוון הרב אמזלג יקירנו, בשם הישיבה "אור טובע", שמרוב שהיא מלאה אורה, האור כבר טובע.

בברכת חג מצות שמח. וידוע שצריך לסיים בדבר הלכה, ואם כן נאמר הלכה הנצרכת לנו מאוד, וחובה לחזקה ביתר שאת - אסור לאכול תמנון.

בס"ד
שאלו ראשי-תיבות של שמו או של קומץ מילים אחר, השלום והברכה.

אענה על פי סדר דבריך.
ובכן, בכותרת. אני אישית אינני רבנית, ועל כן אין כל צורך לכנותי בתואר-כבוד זה. ניתן לפנות אלי כ"פלספנית", וזה עדיף אפילו מאשר בשמי הפרטי.
וכעת לתוכן הדברים. בתחילה אמרת, כי תשעת קבי-השיחה שנטלו הנשים, נועדו לדברים נעלים יותר מהחפרנות, וכן נתת דוגמא.
למען הסדר הטוב, חשוב לציין כי דיבורי-חפרנות אלו, המכונים בלשוני- פלספנויות, מעלתן גדולה בהרבה מהעברת מתכונים. התסכים איתי כי כאשר הנני, ושכמותי, יורדות לעומק כל דבר, ולו דבר שטותי במיוחד- ישנה אפשרות שיתגלה להן דבר חשוב, הברקה של רגע, וגם אם לא- הרי שיכלה וחושיה מתחדדים, וכאשר יקלעו בעתיד הרחוק או הרחוק יותר או אפילו הרחוק פחות, מיד יוכלו להשתתף בו כאחד האדם, כיוון ששיכלם הורגל לרדת לעומק הדבר.

ובאשר להלצתך השניה על המשתמש המכנה עצמו "הרב אמזלג". אתם הגברים שביננו, ואתם אלו שצריכים לדעת כי רבותינו אמרו "אחרי המעשים נמשכים הלבבות". אם האדם, אף שאינו שמח, יחיך- לאחר זמן מה יתמלא ליבו בשמחה. כמו כן, האדם המראה פנים כועסות- ניתן לשער כי מתוך כך עלול הוא ח"ו, ליפול בעמק הכעס. ואמנם, יפה ציטטת, אך- בתלמידים- ואני אינני תלמידתו, מרה- ולא כעס.

ובאשר לשם הישיבה. בוודאי ראית אי פעם ים, ואם לא- בריכה, או כל מאגר מים גדול דיו. האם ניתן לומר, כי המים טבעו? שהרי, ישנם מים הנמצאים בתחתית מאגר-המים, וניתן לטעות ולומר כי אותם מים טבעו בתוך המים האחרים.
כן גם האור. אור אינו יכול לטבוע בתוך אור.
וחוץ מזה, במקומות קדושים מספיק- יש די מקום, לכל האור. ועם כל טיפה נוספת של אור- מתרחב ומתגדל המקום הכלת האור. ועל כן, אין כל מקום לתירוץ אשר נתת, ושאלתי נותרת בעינה.
ובכל אופן, אשרייך על הרצון לדון לכף זכות, גם אם זה לא תמיד מצליח.

מועדים לשמחה, והמשך חיים טובים.

3 פעמים ביום בכל יום, ועוד כהנה וכהנה תודות, שירות והללים.

הלל המיוחד אומרים רק בזמן המיוחד כדי שלא נהיה דשים את ההלל בעקבינו ונמצא שכרינו בהפסדנו

של שמיניסט שנהיה בן 18 במהלך ספירת הגומר? האם הופקע מכלל תלמיד ומפסיק לספור בברכה?

סופר מהראשון, כך מי שעושה מועד ב סופר ממועד א

אפילו בגרויות קיץ? יספור עד מועד ג? או שאצל שמיניסט כזה החופש התחיל מספטמבר של 6 שנים לפני כן...

או שהשמינית שנה הזאת היא שמינית שבשמינית שבגאו"ה (ישיבה גאונית הונללו)? 

אם טועים בספירה ומוסיפים ימים, ראוי להם שיתווספו ואם מורידים ימים, למעליותא הוא

הלימודים בשמינית נגמרים מוקדם יותר (החופש בפועל שלי התחיל היום)

ישןן

לא בא לי לדבר בפורום הזה

הניגון הוא בשהרגלים יצאו מחוץ למים

לוודא שהוא טובע לגמרי.

יותר מאלפיים אמה?

או במנהרת הזמן?