שום רב לא יסתור בצורה מפורשת את מרן השו"ע.
נקודה. כדי לסתור אותו, אתה צריך להסתמך על מקורות קודמים לו (הווי אומר, ראשונים), ולהוכיח שמה שהם אמרו הוא יותר נכון ממה שמרן הרב קבע על פי שלושת עמודי ההוראה הגדולים ביותר בזמן הראשונים, הרי"ף, הרא"ש, והרמב"ם (וכן, כשאני אומר שו"ע אני מתכוון גם להגהות הרמ"א עליו, שנכנסו כחלק אינטגרלי מהשולחן ערוך, כהלכות המיועדות לבני אשכנז).
ואם שולחן ערוך אמר לך הרחקות כאלה, מקובלנו שהיה לו "כנראה" (אני אומר כנראה בציניות, כי או שנדמה לי או שאת ממש זיזלת ברבנים, וטוענת שההלכות שלהם כל הזמן סותרות אחד את השנייה, ושהם רק בני אדם) רוח הקודש, וההלכות שהוא אמר הם ממש "דברי אלוקים חיים".
וכן, תתפלאי לשמוע, אבל את ההלכות כתבו בני אדם, רבנים - אבל יש להם תוקף הלכתי לא פחות ממצוות שנכתבו ממש מדאורייתא! (מה גם שחלק מהמצוות הן ממש מדאורייתא בלי קשר, אפילו לא מדרבנן, ואז אינך יכולה להגיד כלום. מצווה שנכתבה בתורה בצורה פשוטה - ממגיעה ישירות מה', ולכן זילזול בה וטענה שהיא הורסת את העולם, מביאה לכדי הנחה הגיונית שאת טוענת שהקב"ה הורס את העולם. ולפחות לעניין "לא תקרב אל האישה לגלות ערוותה" - זה איסור תורה מפורש).
אבל זה בכלל לא משנה שהם בני אדם - הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו סמך ידו על תלמידי החכמים ונתן להם רשות לקבוע הלכות, עם גושפנקא מאיתו. מצווה תצ"ו לפי מניין ספר החינוך. מצוות לא תסור. מצווה לשמוע לדברי ולהלכות שקובעים החכמים. אומנם המצווה במקורה נכתבה על הסנהדרין, אך כיום, בהיעדר הסנהדרין, כבר הראשונים התייחסו לזה וקבעו שכיום המצווה היא לשמוע בכל גדולי הדור, וללכת על פי ספרי הפסיקה המקובלים בציבור (ואין חולק שכיום על כל עדות ישראל - למעט בודדים - התקבל השו"ע - עם הגהות הרמ"א לאשכנזים - כספר הפסיקה הראשון במעלה). גם הראשונים שסברו שהחיוב במצווה עדיין נשמר רק לגבי הסנהדרין (נפקא מינא לגבי זקן ממרא - ששייך לפי זה אך ורק בסנהדרין. ואכן כך.) - עדיין גם הם מסכימים שיש ללכת על פי הרבנים, ולא לסור מדבריהם, בשל מצוות "אחרי רבים להטות". ותסכימי איתי גם את שכיום הרוב הגורף של הרבנים מסכים כמעט עם כל הלכות הצניעות, כגון, איסור לחיצת יד לאישה, איסור הסתכלות באישה (כל המסתכל אפילו באצבע קטנה כאילו הסתכל במקום ערווה), איסור שיחת חולין עם אישה שלא לצורך, איסור לבישת בגדים לא צנועים, איסור נגיעה..
אז דווקא טענתך שהסקת המסקנות שלי שגויה - היא שגויה בעצמה.
תראי לי רב אחד שאומר שמותר - ואף צריך - לשוחח שיחות חולין עם בנות שלא לצורך. איסור שאילת שלום הוא איסור פשוט וברור לכולם, וכשכן מתירים לשאול לשלום, זה בגלל מקרה מיוחד - כגון, שזה לצורך וכו'.
משמע שזהו איסור המקובל על כולם, והוא באמת שאוב ישירות מהתורה. חז"ל כשקבעו את המצוות (אגב, את זה שכחתי להזכיר - את המצוות הנ"ל לא "המציאו" הרמב"ם וחבריו - אלא הם קיבלו אותם עוד מימי חז"ל - המשנה והגמרא - ועל חכמי המשנה והגמרא נאמר ש"אם הם כמלאכים, אנו כבני אדם, ואם הם כבני אדם, אנו כחמורים" - אז זה תשובה לדבריך, שהרבנים הם סך הכל בני אדם. אם אביי ורבא ורבן גמליאל ורבי יוחנן הם לטעמך בני אדם, הרי שאת חמורה, ולפי זה אין לך דעת בכלל ולכן אין לך להרהר אחרי דבריהם. ואם ברצונך להיות בת אדם, הרי שהם כמלאכים ואז טענתך איננה נכונה, שהרי הם מלאכים שמקבלים מסרים ישירות מריבונו.) קבעו אותם על פי התורה הקדושה ולא בדו מליבם חלילה. כל הלכה והלכה מעוגנת בתורה שבכתב או בתורה שבעל פה. הכל בסופו של דבר הגיע עם משה מסיני - בין אם בפשט, ובין אם ברמז שחכמים בעצמם פיענחו דרך פסוקי התורה (לדוגמא, הרחבת איסור "לא תקרב אל אישה לגלות ערוותה" לכל איסור קרבה. זה דוגמא לאיסור שחז"ל בחוכמתם ידעו שכוונתו האמיתית היא לדבר על כל איסור קרבה בין המינים, וכשהם מוציאים את ההלכה הזאת מתוך הפסוק הזה, את לא יכולה לטעון שזה עיוות של התורה).
אז אם נסיק לרגע מסקנות - הלכה איננה עיוות של התורה - ולפחות, לא הלכה שמקובלת על כל חכמי הדורות (וכאמור, בעניין זה אין פוסקים רציניים שמתירים דבר כזה לכל, בכל הלכות הצניעות) - כי אם יש רב קטן זה או אחר שמחליט לפסוק הלכה מסויימת בניגוד לדעת גדולי הדור באותה תקופה, ובניגוד לדעת רוב חכמי וגדולי הדור בתקופות שקדמו לו - להלכה כזאת כנראה באמת אין להקשיב, אבל גם רב כזה, אין לקחת ברצינות כל כך, אם אינו דואג לעגן את פסקיו בפסיקות גדולי דור משנים קודמות (שימי לב שבספרי שו"ת רציניים כיום, כשהרב - ולצורך זה, כל רב - מביא את פסיקתו, הוא דואג לבסס אותה ולשרש אותה חזק באדמה על ידי הבאת מקורות וציטוטים מגדולי דור ומשות"ים של ראשונים ואחרונים מוקדמים, ואם אפשר גם גאונים. רב שלא יהיה לו שום עוגן כזה, לא יוכל פשוט לפרסם את פסיקתו ולקוות ליחס רציני אליה. אפילו הרב עובדיה יוסף שאין חולק על גדולתו וחוכמתו האדירה בתורה, בכל ספרי השו"ת שלו, ובפסיקות ההלכה שלו, דואג להביא מקורות רבים לביסוס טענותיו והלכותיו. ואגב, הרב עובדיה ידוע כרב יחסית מיקל, איפה שאפשר.)
אשמח אם תסבירי לי אם כן, מדוע את חושבת שהסקת המסקנות שלי הייתה שגויה להחריד.
כי זה אומר שאת חושבת שההלכה לא מגיעה מהקדוש ברוך הוא. כאילו הקדוש ברוך הוא וההלכה הם שני דברים נפרדים לחלוטין. זה מה שמשתמע מדבריך. ותסלחי לי, זה באמת שגוי להחריד.
יום טוב ושבוע טוב!
נ.ב: לא הייתה לי שום כוונה לפגוע או לעקוץ אישית בהודעה זו, אז אם לקחת משהו ללב אני מתנצל ומבקש את סליחתך קבל עם ופורום - באמת אין כוונתי לפגוע בך אישית.
) להיות פחות רובוטים, יותר רגישים. כדי שיהיה לנו עולם טוב יותר, רגיש יותר, כדי שלא נאבד את האנושיות שלנו.
) חי במקום קהילתי ממש, כלומר - ישוב/קיבוץ וכו', או בתוך גרעין תורני ממש ממש מגובש - שאז, להגיד שלום נימוסי בלבד לבנות שסביבך יגרום שחצי מהיום אתה תסתובב מתוסכל על כך שאתה לא יכול להתנהג בטבעיות, ושאתה כ"כ קר לכל אלה שמסביבך, ולא רגיש...
)
"אשה שרוצה לשאת אותה- מותר לו וראוי לראותה, אם היא לרצונו.."- ארבעה סעיפים אח"כ..]
