בעזהי"ת
הרקע
לאחר כיבוש ממלכת יהודה בידי הבבלים הוגלה רוב העם היהודי, ובמיוחד נכבדי העם, לבבל, ואילו בארץ נשארו מעטים מדלת העם, ששימשו כורמים ויוגבים. נבוכדנאצר, מלך בבל, הציב אתגדליה בן אחיקם לשליט על שארית הפליטה אשר נותרה בארץ יהודה. ואכן, גדליה אסף את כל פליטי החורבן, הנהיגם, ושכנע את יושבי יהודה לאסוף את היבולים.
הרצח
כפי המתואר בספר ירמיה (פרק מא, ובקיצור רב יותר במלכים ב' כה, כב-כו) גדליה נרצח בידי קבוצת יהודים, בהנהגת ישמעאל בן נתניה, שהיה נצר לשושלת המלוכה. הרצח נעשה בהכוונת בעליס מלך עמון. גדליה נרצח כשישב במצפה (כנראה נבי סמואל של היום), והתוקפים טבחו בתומכיו ואף בחיילים הבבליים שהיו מוצבים שם.
גדליה בן אחיקם הוזהר על הצפוי להתרחש מפי נאמנו יוחנן בן קרח, שהזהיר אותו מפני ישמעאל, ואף ביקש כי גדליה יקדים להורגו בפעולת מנע, אך גדליה לא שמע לו.
תוצאות הרצח
ברצח גדליה בא הקץ לקיומה של אוטונומיה יהודית כלשהי בארץ ישראל לאחר חורבן הבית הראשון. בכך הושלם חורבן הבית הראשון, ולא נותרה כל ריבונות יהודית בארץ ישראל למשך שבעים שנה. היא התחדשה רק בשיבת ציון.
הרצח גרם דלת העם, שהיו תחת ממשלתו של גדליה בן אחיקם, להתפזר. מקצתם ירדו למצרים, מפחד תגובת הבבלים. הארץ שממה מיהודים למשך שבעים שנה.
משום כך יש המסבירים שהצום הוא לא על הרצח עצמו של גדליה, אלא על השפעתו על שארית העם שנשארה בא"י באותו זמן, ועל היותו האירוע שהשלים את חורבן הבית הראשון.
מקור
ההתייחסות הראשונה לצום גדליה היא בתנ"ך, בספר זכריה (ז, ה; ח, יח), שם מוזכר "צום השביעי". הכוונה היא לצום בחודש השביעי, הוא תשרי בספירה המקובלת המתחילה את השנה בניסן (שמות יב, ב). בגלל ההקשר, לא ייתכן שמדובר שם על יום הכיפורים (שחל גם הוא בתשרי), ולכן צריך להסיק שמדובר במה שאנו מכנים צום גדליה.
מועד רצח גדליה
ישנה מחלוקת במסורת היהודית בשאלה, האם גדליה נרצח ב-ג' בתשרי, או שהוא נרצח ב-א' בתשרי, והצום נדחה לאחר ראש השנה מפני שאי אפשר לתקן צום ביום חג.
-
ג' תשרי:
- "צום השביעי זה ג' בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם" מסכת ראש השנה יח, ב.
- "יום שלושה בתשרי, שבו נהרג גדליה בן אחיקם" רמב"ם הלכות תענית פרק ה הלכה ב.
-
א' תשרי:
- הרד"ק, בפירושו לירמיהו מא, א, אומר: "ויהי בחודש השביעי, כמו מחר חודש ובראש השנה נהרג גדליה בן אחיקם וקבעו התענית במוצאי ראש השנה מפני שהוא יום טוב".
הלכות הצום
- הצום מתחיל בעלות השחר ומסתיים בצאת הכוכבים.
- במשך הצום אין אוכלים ואין שותים דבר.
- יש אמירת סליחות מיוחדת לצום גדליה. כמו כן מוסיפים בתפילות שחרית ומנחה את תפילת עננו וקוראים בתורה את "ויחל משה".
