הדיעות חלוקות. יש שטוענים , שמה שלא תאכלי - לא משנה . יש שטוענים , לאט לאט את לומדת מה לא טוב לילד שלך.

אצל נשים מסויימות כגון ...נגיד - אני . קמחים ומוצרי חלב, וקפה  לא היו טובים להנקה . אבל אז לא נשאר הרבה מה לאכול , חוץ מבשר וירקות.

במקום זה , הנה לך עיצה לתה מופלא , שמצאתי באינטרנט , והוא עוזר להפסיק גזים אצל היונק.  את זו שצריכה לשתות את התה הזה .

4 כפיות שומר , 4 כפיות אניס ו12 פולי הל - להרתיח בליטר מים ואז עוד 10-5  דקות על אש קטנה. להשתדל לשתות מהתה המגעיל הזה , כליטר ביום . ביום השני הגזים אמורים להפסיק.

אצלי זה תמיד עבד , אם כי ביום השלישי שכחתי להכין אותו , ואז אחרי כמה ימים שוב היא התחילה לצרוח ושוב חזרתי לתה.

בהצלחה, ושנה טובה , שנה של שמחת גידול ילדים  

אין לו בעיה של גזים.. אולי לפני שהוא עושה בטיטול..- רמז עבה בשבילנו.. וזה לא כזה מפריע לו..

פשוט אמרו שכרוב זה לא טוב וקטניות.. אז אני לא אוכלת.. מותר??

זו אמירה מקובלת שנסמכת על איזה מחקר בודד ודי בעייתי שנעשה פעם ולכאורה הראה שהמאכלים האלה גורמים לגזים לאחוז כלשהו מהתינוקות.

בגיל ארבעה חודשים זה בכל מקרה לא רלוונטי.

1. אחרי ארבעה חודשים של הנקה, אני מניחה שכבר אין את בעיית הגזים. אז נראה לי שההמלצה היא פשוט לאכול בריא - להמעיט בקפאין, צבעי מאכל, חומרים משמרים וכד', ולהגביר קמח מלא, פירות וירקות, דגנים מלאים, קצת קטניות, טחינה (והמון) פירות יבשים ועוד דברים שאני לא זוכרת עכשיו שמכילים הרבה ויטמינים...

כל זה לעניות דעתי הבלתי מקצועית.

2.מתחילים בירק כל שהוא מבושל, ומועכים ממנו טיפה. אפשר גם פרי מבושל. כל פעם מנסים למשך יומיים שלושה לתת רק סוג אחד של ירק/פרי כדי לראות אם יש רגישות לירק/פרי הנוכחי.  את הלחם אני אישית השארתי לשלב יותר מתקדם, כי נראה לי שבכל אופן הוא יאהב לחם... כמובן, שעכשיו אין לתת לי עדיין מוצרי חלב, ולא חלב עצמו וגם לא דבש.

יש מעונות שמציעים לתת טעימות - אבל שם זה בד"כ של מרק שמעורבב כבר מכמה סוגי ירקות. אז אפשר לתת לו טעימות במעון אחרי שהוא כבר טעם בבית את רוב הירקות שיש במרק שהם מכינים שם.

3.אצלי זה קרה בגיל 6 חודשים בערך. אולי אפילו שבעה חודשים. האמת, נראה לי שזה תלוי בו - עד כמה הוא יהנה מהאוכל המוצק ויאכל ממנו כמות משביעה. יש תינוקות שלא מוכנים לאכול כלום חוץ מהנקה עד גיל 7 ואפילו שמונה חודשים (ואולי אפילו יותר).

ב"הצלחה!

אני אוהבת חיים קלים. ואחרי פעם אחת טעימות קלות בבית-

אני משאירה לגננות במעון  את העבודה להרגיל את הילד למוצקים.

הן עושות את זה יופי..

כל ילד והקצב שלו. אצל הילדים שלי זה נע בין 7 ל-9 חודשים..

זה ממש מוקדם לטעימות, חכי עוד חודשיים... בהצלחה!

לק"י

שטוב לא להתחיל לתת לתינוק עד גיל חצי שנה מוצקים אלה רק הנקה (הכתבה עסקה בבריאות של השנים אצל תינוקות בטרם צמחו שינים וגם לאחר מכן)

אני יודעת שכיום בטיפת חלב מנחים להתחיל טעימות עם גיל 4 חודשים ואחרי 1/2 שנה כבר לתקתק ענינים אם מקרים של ירקות פרות אח"כ גם עוף בשר וכו'...
אבל אצל הבת שלי זה ממש לא היה כך!
עם תחילת "שלב" הטעימות של טיפת חלב היא נעלה את הפה לכל גורם שניסינו להחדיר אליו.
עד שבגיל 6-7 חודשים זה התחיל לבוא ממנה. כהיא ראתה אותנו אוכלים ורצתה גם. (אומנם הדבר הראשון שאכלה היה מגנום בשלל טעמים אך אח"כ היא אכלה גם אוכל שהכנו לה לא בכמויות של טיפת חלב אבל אכלה.)
כיום (מחר 12 חודשים לא שנה) היא אוכלת כול דבר שהעיננים שלא פוגשות גם אחרי שהיא אוכלת ארוחה יפה!! וכל גרגיר שהידיים שלה לוקדות.

לכן אני ממליצה שאם המתוקון שלך לא שש על הכפית החדשה שלו, זה לא אומר שצריך לקנות כפית בצבע או צורה אחרת. אלה לתת לו זמן להתבשל עם זה..

ב"הצלחה ונשיקות לבובון

 

(לפחות לנסות ולראות אם התינוק מעוניין, כמובן שלא להגזים בכמות ולעלות מאוד בהדרגה)

הגיעו למסקנה שזה עוזר לכמה מערכות בגוף לתרגל קצת אכילה בשלב כזה, ויכול לעזור במניעת אלרגיות.

עם 5 הילדים שלי לא הצלחתי לפני 7 חודשים וגם זה ממש בקושי.

עכשיו ילדתי את השישי אולי זה יהיה שונה...

נראה לי שפצקרשת צודקת . משרד הבריאות , כבודו במקומו מונח , ויש כבוד.

לכל תינוק הקצב שלו. התינוקת שלי דווקא מאד מתעניינת באוכל , וגם טועמת , ממש לפי הספר. אבל היא תינוקת גדולה במימדים ויש לה שינים.

 אצלי במשפחה סיפרו על תינוקות שלא רצו לגעת בכלום עד גיל מאוחר (8 חודשים ויש גם יותר) , ולהפך - תינוקות שבגיל 3 חודשים כבר דרשו לאכול

שהגוף פתוח לטעמים שונים, אח"כ הגוף מתקבע על טעם מסוים.

ברור שאם הוא לא ירצה, אני לא יכריח אבל בכל זאת כדאי לנסות..

שהבת שלי טעמה המון דברים מאז שהיא הייתה בת 4 חודשים, ואת רובם היא אכלה בשמחה. ופתאום עכשיו בגיל שנה פתאום לא כל דבר מוצא חן בעיניה ויש לה תפריט די מצומצם... אז לצערנו זה לא באמת עובד.

למדנו את זה בקורס בלימודים..

לא סתם..

אני לא באמת יודעת..

וזה הלך ופחת עם הגיל...

1. את האוכל הבריא הרגיל שאוכלים בזמן ההריון. והרבה שתיה. - מאד חשוב.

2. רק בן 4 חודשים? כמה שיותר מאוחר את גומלת אותו מהנקה, כך הוא יהיה בריא יותר, וכך יש פחות סיכוי לאלרגיות למזון ולזיהומים.

3. כל ילד - והגיל שלו. אבל כמה שמאוחר יותר - ככה טוב יותר עבורוו.

4. חמוד ועוד איך חמוד - בלי עין הרע! ואל תמהרי לראות אותו כמה שיותר גדול. גם ככה הוא גדל מהר מאד.

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.

אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.

וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי

ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷

יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל

ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.

אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️

ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר

תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.

תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

לי זה היה עוזר לפעמים. 

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.

אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

אבל לא יודעים איך לעשות את זה

וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים

אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

שה' יתן לי כוח

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..

אפילו לא ראינו דופק 

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.

זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה. 

אני מחלקת את העולם לבדים נעימים ולבדים לא נעימים. הבד של החולצות המכופתרות לא נעים מבחינתי, לכן הסקתי שהוא לא כותנה (שאמורה להיות נעימה).

אבל באמת אף פעם לא ממש התעמקתי ברכיבים של כל בד...

יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.

רלוונטי, וחשוב מאוד, למי שלא - כנראה שהתלוש מספיק

אם זה סעיף חובה זה מה שהייתי עושה 

בס"ד

לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹

בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.

מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.

חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.

אמן!!!

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור

שולחת מלא כוחות

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷