לי להיות כבר בשתי שיחות עם יעל (חיה) בן-דוב. (היא סבתא של חברה שלי, אז פעם הביאו אותה לבי"ס שלי ופעם יצא לי לשמוע אותה בקישלה בי-ם). היא אדירה! מי שרוצה להעביר שיחה על גבורה נשית כדאי לה להזמין אותה (בקישלה יש את הפרטים שלה, היא פעילה שם [ובנינו אני חושבת שגם למשתמש המכונה "אהוד" יש דרך ליצור איתה קשר])

הם פשוט טובים!!

(עזרא יכין-אלנקם)

 ואוו.. הוא אחד המדהימיםם!!

לאיזה גילאים זה? איזה סגנון? מה מעניין בו? מה לא?

פירוט חברים

• על מה זה? "סיפורו של לוחם חירות ישראל" (ציטוט מהכריכה של "אלנקם"). הספר הראשון שלו, "אלנקם", מספר על התקופה של הסופר עצמו בתור איש לח"י. הספר השני "יבנה", מספר על תקופתו של "דני בית המקדש" כאיש לח"י.
• למה כדאי לקרוא? כי זה ממש מעניין, נותן לך מבט אחר על הדברים, ולדעתי זה די מגניב.
• לאיזה גילאים? אני אישית קראתי את זה בסביבות כיתה ו'-ז', אבל הייתי אומרת שהמינמום הוא כיתה ז' והמקסימום הוא 120.
• איזה סגנון? הכתיבה לא הכי עלילתית, היא מספרת עובדות מהנקודת מבט שלו, תוך שהוא מכניס רגשות, דעות וכו'. למרות שכתבתי שהיא לא הכי עלילתית  בכל זאת הספר  לךא כתוב בנקודות אלא כתוב בצורה שוטפת כלשהיא.
• מה מעניין בו? החוויות שהם עוברים, הנקודת מבט.
• מה לא מעניין? לפעמים הוא באמת גולש לכתיבה מאוד עובדתית, לפעמים זה מלאה אבל שורדים.

עוד שאלות?

מנסיון. אפילו הכי ערסים והאלה הכי פחות חנונים בחבורה, ישבו מרותקים בהרצאה שלו על מה שהוא עבר. שמעתי שמביאים אותו למכינות והוא מדבר בהם לפעמים חמש-שש שעות רצוף, וכולם מרותקים.

אני בכל אופן, נהנתי.

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.