אבל השאלה היא :אולי היה כדאי מלכתחילה לא לעשות את הצום....

הצום מנתק אותנו מענייני החומר(ועוד ועוד) ומכניס אותנו לאוירה הנכונה ביותר..

אך חשוב לזכור שזו הלכה ,ולכן אין כאן עניין של דעה אישית אלא של הבנה מדוע זה חשוב ואולי יש משהו לא נכון בהתנהלות שצריך לשנות ?..

מזווית כזו אבל זה היה ועבר...אולי בגלל שהתבגרתי?? אין לי הסבר לזה..אבל ברור שאת לא היחידה. (אני אישית לא מרגישה את הצום-אני כל היום בבית כנסת חוץ משעתיים שבין שחרית למנחה..)

ודאי שהוא עדיף, למעלה מכל האפשרויות.

יום כיפור זה הצום הכי קל .

כל היום מתפללים ובכלל לא מרגישים את הצום.

שנה שעברה אכלתי רק שעה אחרי הצום.

למי שממש קשה לו והוא יכול להתעלף.. או שהוא חולה...

אפשר לצום ולשכב במיטה.. אבל אין היתר למי שיכול לשרוד את הצום ולא רוצה/מפחד/או כל דבר אחר..

אמממ לא ניסחתי את זה טוב..

אני מקווה שהבנת....

בגלל זה הכי קשה לצום.

בצומות רגילים פשוט משחקים במחשב\קוראים\ישנים ובכלל לא שמים לב לצום.

ביום כיפור

א.עומדים כל היום בתפילה, ותוהים איך אפשר למרוח 30 עמודים בשעתיים (וזה בכלל לא מצחיק, אני ואחותי בדקנו)

חוץ מזה, לחזנים (משום מה) יש נטיה לשיר ולדבר נורא לאט כשעומדים, אבל רק כשעומדים. 

ב.יש מליוני תינוקות (הכוונה היא לילדים שלא חייבים לצום) שמסתובבים לך בין הרגליים ולועסים להנאתם במבה\ביסלי\דובונים... 

איזה שיר מטופש! נראלי שהבן אדם שכתב אותו לא יודע כלום מהחיים שלו!!

יש פעמים שה' עושה לך ניסים גדולים או אפילו ניסים קטנים יותר כמו להצליח במבחן או משהו כזה, ויש פעמים שאת למשל ממש רוצה להצליח במבחן ואת לא מצליחה, ואז את חושבת שה' כבר נעלם, שהוא עוזר לך רק כשמתחשק לו, אבל זה לא נכון, את צריכה לחשוב קצת על זה ש"כל מה שה' עושה- הכל לטובה" וגם אם קרא לך אסון נוראי, זה לא אומר שה' כבר נעלם ושהוא כבר לא רוצה לעזור לך.

תאמיני לי שה' יודע מה שהוא עושה, והוא אף פעם לא נותן לבן אדם נסיון שהוא יודע שאותו בן אדם לא יוכל לעמוד בו...

אז תגידי לי עכשיו: השיר הזה באמת טיפשי כמו שאמרתי לך או לא?

תחשבי על זה...

ה!

בס"ד

הגעתי למסקנה שבעם היהודי הכל קשור באוכל (או כמו בבדיחה המוכרת: "אפשר לסכם את כל החגים היהודים במשפט אחד: ניסו להרוג אותנו, לא הלך להם, באו נאכל משהו...")- שאנחנו שמחים אנו מצווים לאכול (סעודות שבת, חגים, בר\בת מצווה, בריתות\ חתונות, סעודות מצווה סעודות הודיה וכ"ו, ושאנחנו אבלים (מלשון אבל, צער) אנו מצווים לצום.

וזה הרגיז אותי, אנחנו עד ידי כך גשמיים?!

שמחה של הודיה לה' שנתן לנו את כל האוכל.

נו''ש- זה עובר עם הגיל. לאט לאט מתחילים להבין באמת שזה, זה יום הדין!

ואז כבר לא אכפת לך אם אתה תצום עכשיו או לא. הפחד והיראה הזו, של עכשיו זה יום הדין, משתלטת על הכול!

וכבר לא בודקים כמה עמודים נשאר, ומה שעות נותרו עד הסוף.

אז זה מכניס אותנו לאווירה פחות גשמית, למשהו יותר מעבר. 

וחברה שלי אמרה לי משהו נכון,

"תדמייני תפילת נעילה על בטן מלאה, זו אותה הכוונה? אותו התחנון לשנה טובה?"

על בטן מלאה מתפללים הרבה יותר טוב לדעתי...

ובמשך השנה אנחנו מרמים את עצמנו שאנחנו שולטים בטבע שלנו, אבל יו"כ מזכיר לנו שלא ממש..

אולי בייסור הנשמה הגשמית על כל התואבה והצער שהיא עושה וגורמת?....

אינלי מושג איך להסביר ת'צמי...

לא צריך לצום.

כל היום היה מארוחה לארוחה.

כמו בראש השנה-כל היום הולכים מארוחה לארוחה.

הצום הזה הוא בעצם סוג של תפאורה כזו כדי שיהיה לנו יותר קל-לא להתעסק בדברים הגשמיים.

וברור שיש אנשים שקשה להם לצום-אז שיעזרו לעצמם:שישתו הרבה מים לפני כן.שיקחו קלי צום.

שישבו וינוחו.

מנסיון-הצורה הכי טובה לצום בלי להרגיש זה להתפלל-להיות בבית כנסת כמעט כל היום...

אם זה לא היה צום, אבל היה אסור להזמין אורחים, לא היו סובבים סביב האוכל.

או לחלופין, שהיה מותר רק ארוחות קרות ומהירות כגון קורנפלקס עם חלב וכדומה לו...

באמת, עדיף לצום, ומי שקשה לו להתפלל, וזה מתיש אותו- עדיף שיצום ולא יתפלל.

תזכרו שלצום זה חיוב מהתורה, והתפילות הם רק מדרבנן..

ומפריעות מידי פעם, לכולנו זה קורה שיש לו  מחשבה זרה פתאום או שהוא מתחיל לרחף,

אבל אם תעשי מאמץ אולי זה יקרה לך פחות, אולי אם תלכי לבי"הכ ששרים בו הרבה יהיה לך יותר קל להשאר מפוקסת, או לקנות חוברת אם פרוש לתפילה.

בכל מקרה את צריכה לעשות את השיקול שלך, אם לבוא מתחילת התפילה עד לסופה, ואז כל התפילות לא משו...

או שאת יכולה להחליט שאת באה  נגיד רק למוסף ונעילה ואז התפילות שכן תהיי בהם יהיו יותר מוצלחת ותצליחי להתרכז בהם יותר...

בכל מקרה שיהיה צום מועיל, וגמר חתימה טובה!

וחוץ מזה, יש מקור למה שאמרת? לא שמעתי על זה בחיים...

עדיף לצום ולשכב כל היום במיטה מאשר לא לצום וללכת להתפלל מכל הלב והכוונה.

לצום זה מצוורה מהתורה. התפילות לא. הםרק עוזרות לנו להיות יותר קרובים לה'. לבקש ממנו שיבטל את רוע הזרה. אבל לצום ה עיקר מצוות היום. יש מבין? יופי. אני שמחה.

קיצצ לא מסכימה.

ומלאכים לא אוכליםץ..........................

בגיל 11 הייתי בכזו גישה.

מהבת מצווה-אני מרגישה שהצום נותן לי המון לתפילה

גם בפעמים שאני לא בביה"כ כל הזמן-כמו השנה-אני יותר מצליחה להתקרב ולהרגיש התעלות בתפילה....

ודוקא כשאני בצום-יותר קל לי להפתח בתפילה ואני יותר מתרכזת בה....

כולם... זה לא שאלה, חייבים לצום מדאורייתה! תפילה זה מדרבנן....

איך מגיבים?

רואים את זה בכלל?

שנה טובה לכולנו!=) =) =)

איזב טוב ד'

ברור שצמים!

לי אישית זה נותן תחושה טובה!

ויותר קל לי להיתרכז בתפילה ואני באמת מרגישה את הניתוק הז  מהחומר...!

 מצווה גדולה להיות ב- =) תמיד!!!!!!! =)

התלהבתי שהבנתי...

גם אני התבאסתי להעביר את היום הכי נשגב בשנה בספירה לאחור לסוף הצום.

אבל זה העניין בעבודת ה',

שאנחנו עובדים אותו כפי שהוא ציווה,

ולא כפי שנראה לנו בשכלנו.

אם אני הייתי קובעת את המצוות, הייתי מחליטה שלא מתענים ביו"כ,

כדי שיהיה אפשר להתרכז ברוממות היום.

אבל -

ה' החליט, שאני אצום, ואעבור אותו תשושה במיטה,

ורק אספור את השעות לסוף הסבל.

אז אני אומרת:

ה', ככה החלטת,

זה לא מסתדר לי שכלית

זה לא נעים לי גופנית

זה לא עוד כל מיני דברים

אבל אני עושה את זה, כי ככה ציווית,

ואני רוצה להתבטל אליך ולעשות את רצונך.

וזה הכי מתאים ליו"כ - ליום שכולו תשובה.

כי תשובה זה בעצם להגיד לה':

נכון, חטאתי,

נכון קילקלתי,

אבל -

זה היה בילבול, קליפה, תחפושת,

בעצם אני רוצה אותך לגמרי,

רוצה לעשות רצונך לגמרי,

זה הרצון האמיתי שלי.

לעשות כי ככה ציווית.

ואני רוצה להיות לך בת נאמנה.

שנזכה כולנו לעבוד את ה' באמת, מתוך שמחה וקדושה!

בט' באב אסור לאכול וביו"כ לא צריך לאכול.

והאמת שלפני כל צום אני נלחץ וכל צום עובר בקלות

לפי דעתי שאתה בצום נעלם כל הצניות ומתפללים באמת

א. ברמת הפוסק לצום! כן כל רב שתשאלי אותו תפילות או צום הוא אפילו לא יתלבט לחצי שניה.

ב. וזה ה..למה..  נכון שאנחנו מאוד אוהבים להתחבר למצוות ולהיות קשורים ולהבין אבל בסוף צריך לזכור דבר אחד: מצוות זה גזרות אלוקיות!!!! לפני הכל ואחרי הכל!!!

כלומר: בראש השנה יש מצווה לתקוע בשופר, מישהו יודע למה? כי ככה הקב"ה ציווה אותנו(עינו ברמב"ם למי שרוצה, ולכן גם הכוונה בתקיעת שופר היא שציוונו הבורא) ואז מישהו יגיד ממש מפריע לי להתרכז ולהיות עסוק בכל עניני היום שמישהו מתחיל לנגן באיזה קרן של איל..(הערה מי שבראש השנה יכול ללכת או לשמוע שופר או להתפלל במנין צריך ללכת לישמוע שופר!)

עוד כמה ימים כל הבנים וחלק מהבנות יחזיקו כל בוקר 3 שיחים ביד ועוד פרי חסר טעם ויתחילו לנענע אותם, חלקם גם יסתובבו איתם מסביב לבימה בבית כנסת. למה? כי ככה הקב"ה גזר! ואז אני יבוא והגיד לא נוח לי זה מסריח לי הריח של ההדס עם האתרוג ביחד לפי דעתי לתפוז יש הרבה יותר טעם.

אז זהו שמצוות דאורייתא זה גזרה!! לפני הכמו מלאכים, לפני הניתוק מהגשמיות, פשוט זו מצוות היום!!!

לכן אני צמה, אבל זה לא סותר את השאלה שלי - למה?

כלומר, זה נראה לי קצת חסר טעם...

גם אם הוא היה רעב לפני, ברור שהוא לא יאכל עכשיו. איך יש לו תאבון ?? הרגע הוא זכה בפיס !!

ביוה"כ אנחנו צריכים להרגיש כ"כ קרבת אלוקים ואז ממילא, מי יכול לאכול ? 

כל מי שכתב בשרשור היכרות שהדמות המוערצת\ אהובה עליו היא ה' וכתב תגובה לפני dddd מבלבל את השכל (במה שכתב שהוא אוהב את ה'), הוא לא יודע מה זה ומי זה ה', והוא כתב את זה רק כי הוא פלצן!!! ומן הסתם גם הרבה מאלה שלא כתבו כלום לפני dddd...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...