אני בת צ'ירות..וגם לי זה קרה..(לא הבמה לספר מה..)

הבחור גר בשכונה שלי..ואני זאת שחתכתי את הקשר כי הרב אמר לי..

אני מידי פעם רואה אותו ומתייחסת אליו רגיל(הי,בי) ואומרת לעצמי כל פעם: בעז''ה הקב''ה 

ישלח לי בחור שהוא באמת יהיה שלי..ושעניין של חברים זה לא מתאים בדיוק..(ואני מניחה שאת יודעת את זה..)

קיצור תחשבי תמיד תמיד שהקב''ה רוצה אך ורק לטובתך ושכל מה שהוא עושה זה תמיד תמיד טוב לנו..

זה קשה אני ממש מבינה אוצך גם לי זה לא קל..אבל ב''ה לאט לאט אני מפנימה את מה שרשמתי לך..

בהצלחות אחות!!

:]:-/

קודם כל: הדבר הכי טבעי בעולם זה שתמשיכי לחשוב על זה. גם אם זה היה קשר כושל ונוראי. בכל קשר אנחנו נותנים משהו מאיתנו. אנחנו מדברים על עצמנו, אנחנו חושפים את עצמנו. פתאום יש משהו בנו בבן אדם השני, וכשהוא נעלם אנחנו מרגישים נואר חסרים.

אולי כדאי לשתף מישהי קרובה אלייך, שנמצאת איתך בפנימיה, שתהיה נגישה לך? אפשר לנסות: שמעי, אני מנסה להתגבר על קשר ואני כל הזמן חושבת עליו. בואי נעשה עסק, שכל פעם כשאני ארגיש שזה יותר מדי, אני אבוא אלייך ותעזרי לי לחשוב על דברים אחרים? לעבור את המשבר הזה עם בנ"א שיעזור יכול להיות הרבה יותר קל...

המון בהצלחה, ואם את רוצה מוזמנת באישי

ענבל- אני אפנה אלייך באישי מהניק המקורי שלי בעז"ה בלנ"ד.

הודיה- אני יודעת שזה לטובה, ואני לרגע לא מצטערת שחתכתי... פשוט קשה מאוד להמשיך הלאה... ואני רחוקה יותר מחתונה ד"א.

הסנה בוער- לא תמיד כשאני אומרת שאני חושבת עליו אני נכנסת לדיכאון נוראי במיטה, זה רק בלילות... לפעמים אני סתם שוקעת בעצב שמבחינת חברות שלי הוא "בלתי מוסבר" ("אני בכלל לא עצובה, זה המצב הרגיל שלי")...

בקשר לבנות בפנימייה, החברות הטובות שלי הן לא מהפנימייה, ועכשיו יש חופש בכל אופן...

בקשר לרעיון לדחוק את המחשבות, מניסיון כשאני דוחקת ודוחקת בסוף זה מתפרץ לי... אי אפשר לעד לברוח מזה, צריך להתמודד...

תודה רבה לכולן!

שבוע מבורך!

רק רציתי לומר משפט קצר...

שאולי יש עוד משהו שמעיק על הלב וגורם לדיכי.

כדאי לברר.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...