זה כיף. זה מרגש. זה מעניין.

יש אחלה אוויר, אחלה חבר'ה, אחלה חנויות.

למה לא ללכת לשם?

למה זה לא טוב לה?

(אני חושבת שאחרי שתעני לעצמך בכנות על השאלות האמיתיות, על מה שעומד מאחורי ההתנהגות הזו, יהיה לך הרבה יותר פשוט להסביר.

כמה שלא תצטטי לה את מה שטחנו לך בפורום - זה פשוט לא יעזור. כי צריך להבין את המקום שלה)

אני מבינה אותה למה היא הולכת לשם, ולעצמי אני יודעת להסביר מצויין למה לא ללכת.

וגם הסברתי לה, והיא קצת השתכנעה.

אבל נגיד אם יש מישהו שהיה שם וכבר לא, ויכול להגיד למה הוא עזב את זה-

זה יכול לעזור לי! להגיד לה-

הנה, שמעתי ממישהו שהיה שם, והחליט שזה לא טוב לו בגלל --- - - -- 

את מבינה?

כי זה רע. כי מדרדרים. כי הורסים את החיים.

זה נכון. אבל זה חלקי.

אולי ננסה לחשוב למה אנשים נמשכים לשם בכלל.

למה אנשים הורסים לעצמם את החיים.

(מה, אף פעם לא אמרו להם שזה רע? הם לא ראו בעצמם לאן הדברים הולכים?)

לזה אני מתכוונת "להבין את המקום שלה", ואם נבין, אז גם נדע מה היא צריכה לקבל.

[וכמובן, חשוב להדגיש -

זה שהיא הולכת לעיר בחמישי בלילה, לא שם אותה אוטומטית ברשימת המסוממים.

אני כותבת על דוגמת הקיצון, כי מזה את מפחדת]

והיא גם אומרת לי למה. 

וגם לפעמים לי בא להיות שם, את יודעת...

אבל אני מבינה כמה שזה לא עושה טוב!! גם אם זה נראה שזה בסדר..

וברור שזה לא שם אותה ברשימת המסוממים,

אבל גם לא רק מזה אני מפחדת!
לא חייבים להיות מסוממים כדי לא להיות בסדר, וכדי לפגוע בעצמנו ובנפש שלנו!

אם אדם הולך לשם כי הוא מחפש ריגוש.

ולמה הוא מחפש ריגוש?

כי הוא מבולבל.

ולמה הוא מבולבל?

כי הוא לא מכיר את עצמו.

אפשר להראות לו כמה זה רע (לפעמים זה מה שצריך לעשות),

ואפשר לעזור לו להכיר את עצמו.

זאת סתם דוגמא כדי שתביני על מה אני מדברת.

שיש לו חברה והוא לא שומר איתה נגיעה,

ואני אומר זאת בעדינות.

דיברתי איתו על זה די הרבה.

למרות שבהתחלה זה לא ממש הזיז לו,

לאט לאט ראיתי שהוא יותר משתכנע.

אז תדעי,

שגם אם אין לדברים שלך השפעה מיידית,

עדיין זה מחלחל ובסוף היא תפנים

                               בהצלחה

בס"ד

בתור אחד שבילה שם כמעט שנתיים מהחיים שלו בהם חמישי אחרי חמישי קבוע הייתי "יורד" לעיר אני אנסה להסביר לך מה זה..כשהייתי בכיתה ז' התחלתי ללכת לשם..בהתחלה היינו הולכים אני וחבר שלי בצהריים ואז בסביבות 7-8 היינו חוזרים הביתה..ככה לאט לאט עד שפעם אחת אמרנו יאללה נישאר עוד קצת..ובערך לקראת 10 התחילו להגיע כל ה"חבר'ה" פריקים ערסים אמריקאיים מסוממים חרדים שבב"ניקים דתיים חילונים דתלש"ים כולם בלי יוצא מהכלל לא היה מגזר שלא היה לו ייצוג..כמובן שלכל חבורה יש את המקום שלה הפריקים והערסים(הדתיים/דתלש"ים/חרדים/שבב"ניקים)בד"כ בזולה של חצרוני והחילונים והערסים דב"כ בכיכר החתולות ככה כל חבורה מסתובבת או סתם יושבת הזולה בוא נגיד ככה היא המקום הכי פחות גרוע שם..קודם כל יש שם את הרב פינצ'ו מי שמכיר..ויש שם מדריכים,חדר בנים,חדר בנות יש כל הזמן אנשים שמנגנים בגיטרות בשירי נשמה..זה פשוט משאיר חבר'ה מחוברים עוד קצת..אבל תכל'ס כל המקום הזה זה שטויות..אני זוכר שבשיא שהייתי בא היינו באים בערך ב 7-8 יוצאים בסביבות 12:30 בלילה או נשארים לישון בגן העצמאות..

ולעיקר..איך תוכלי להסביר לה שזה לא טוב? את לא! לפחות לא לגמריי..אין מה לעשות זה החברים שלה החיים שלה(כרגע) לדעתי הכי הרבה שאת יכולה זה להמשיך לדבר איתה כמו עכשיו..לשים לב שהיא לא מדרדרת..(לא לוקחת דברים יותר גרועים מסיגריות רגילות..)ותכל'ס לעזור לה כי מי שהולך לשם יש לו איזשהו חוסר בחיים(אני למשל הרגשתי חנוק בישוב ולא יכולתי יותר אז הלכתי לשם ושם אתה משתחרר מסתובב עם חבר'ה גדולים וכו'..)אז תנסי לגלות מה החוסר..ואולי תזמיני אותה לבוא איתך למקומות אחרים בימי חמישי(סרטים,קניות כל מיני דברים של בנות..)וככה אולי תגרמי לה להתחיל לבוא פחות..אבל באמת הכי חשוב לא "להטיף" לה לעזור להיות קשובה ולשים לב שהיא לא מדרדרת..

בכ"א אם את צריכה עוד עזרה..שמחה באישי.

<>

בס"ד

כלונו היינו פעם מזרוחניקים או ממלכתים או ציונים או משהו..

להית'

זה גרוע לא פחות

ועדיף להיות שלומבון מלהיות דורשן....

חוץ מזה שחצי מהשלומבוניםמגיעים  לדורשי בסוף

בתכלס  אם תציאי לה מקומות יותר מגניבים להיות בהם אולי היא תבוא איתך לשם.

ןכמו שכבר אמרו יש המון סיבות למה אנשים יוצאים לעיר..

הרבה פעמים יש להם סיבות אפילו טובות

זה חלק מתהליכי האדם.

אין יותר מידי מה לעשות

חוץ מלהישאר בקשר טוב ובאמת חברי.

השחמט... וואי וואי אחד הסאטלות .. 

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...