יש כאלה שיש להם פייסבוק וזה סבבה

ויש כאלה שזה גרוע!!

זה מאד תלוי בכמה דברים:

א. מה עושים שמה? ב. מה ההגדרות פרטיות שלך? ג. למה יש לך/רוצה לפתוח פייסבוק? ד'. כמה אתה מכור לזה? ה'. עם מי אתה מתכתב שמה? ו. האם אתה יודע לשלוט בפייסבוק ושלא הפייסבוק ישלוט בך...

ויכולהיות עוד כמה שלא ממש עלו לי כרגע..

זה לא משו שיש לו שובה נחרצת של כן/לא!

כל הנאמר כאן הוא לדעתי בלבד כמובן 

כן. גם אני הייתי שם!

תקשורת, כיף, פרסום, הפצת דברים חשובים,

לא לברוח מה"מציאות" העכשווית, שם העם נמצא..

וזה נכון, במידה מאוד מאוד נמוכה לדעתי!

במידה שלא משתווה בכלל לכל ה:

התמכרות, הזבל, הפריצות, הקשרים הלא נכונים,

הגבולות הרבים שנפתחים ועוד ועוד..

רק הסגנון דיבור שהתרגלנו אליו מעורר מחשבה!

כמה אתה חושבב על איזה סימני פיסוק, איזה סמיילי,

ואיך זה יהיה מתאים עם כמות הסימני קריאה..

והכל בשביל מה יחשבו ואיך וכמה ולמה.

מי יחשוב? באמת החברים הטובים שלי?

או עוד אנשים ששמעתי את השם,

שלומדים כמה שכבות מעלי\ מתחתי,

ובקושי שלום אומרים!

(ושלא נדבר אפילו על המקרים היותר

רחוקים שמסתבר שגם הם לא כ"כ! מנסיון!!)

ועכשיו לבנות- כמה שזה נשמע פרמיטיבי-

בנות ישראל וכ"א רואה את הקיר, את התמונה את החברים.

כ"א יכול יכול לשלוח להן הודעה ובקליק אחד על העכבר להיות חבר שלהם

(גם כן- עוד הגדרה מזויפת!)

נכון- תמיד אפשר להיות מאלו ש:

*חסומים להכל

*ממש לא מאשרים כ"א

*מוגבלים בזמן

*תמונות מצונזרות

אבל תכלס זה הווי, זה תרבות-

ואם אתה שם, אז אתה שם!

עם כל מה שזה אומר!!

(ולכל הצדיקים בסדום-->תבדקו שאכן זה מצבכם!)

--

נכון, תקפתי.

זה רק בגלל שאני הייתי שם, ואני לא הייתי בסדר!

אפשר להשתמש איתו לדברים מאד מועילים, להפצת תורה להסברה ועוד...

אבל כמו כל דבר אפשר להשתמש גם לדברים שלילייים

אני נגיד למדתי שנה שעברה במקום לא הכי דוס ולכולם היה פייס (לא היה סיכוי שמשהו יפתח פה משתמש) ועכשיו האפשרות שלי היחידה לשמור איתם על הקשר זה פייס

בס"ד לק"י.

האם אינטרנט טוב,

האם בית ספר טוב,

האם לחיות זה טוב,

האם לעשות שירות זה טוב,

טוב זה באמת עניין יחסי.

אך יותר מכך -

מדובר כאן בכלי. בכל הדברים הנ"ל.

וגם פייסבוק נכלל בתוכם.

כלי לא יכול להיות רע. אלא אם כן התוכן הוא רע.

פייסבוק יכול להיות חיובי - אם התוכן חיובי.

צריך לזכור, 

גם אנחנו כלי. 

אז, להפעיל את שיקול הדעת. 

על כל דבר אפשר להגיד כן

ועל כל דבר אפשר להגיד לא.

אי אפשר לתת תשובה ברורה כי לכל דבר יש צדדים טובים ולא טובים.

אפילו משהו שאנחנו פוגשים כל יום כמו אוכל

אם לוקחים יותר מדי, לא כל כך טוב

אם לא לוקחים בכלל,

גם לא טוב.

ואפילו שלוקחים בדיוק כמה שצריך,

אפשר לאכול משהו מקולקל.

לכן, אם את רוצה להיות ''כמו כולם'' ,אז כן, אבל בכל מקרה צריך לחשוב מתי, כמה, בשביל מה?

ואף על פי כן, יש דברים שאפילו שהם מאוד מועילים יכולים במקרים אחדים גם להזיק. בקיצור- אין תשובה חותכת.

לי אין פייסבוק ואני חושב שאני יכול להשאר בלי.

אבל אם את חושבת שאת ממש זקוקה לזה אז התשובה לשאלה, היא כנראה- כן.

לא הי פייסבוק וממש התמכרתי כי עשיתי בו כל מיני דברים ואח"כ רציתי לראות מה הגיבו לי אז כל שניה בדקתי ופשוט התמכרתי לזבל הזה!!
ואז יום אחד סגרתי אותו ולא יכולתי להתאפק אז פתחתי אותו בחזרה איזה עשר פעמים ואז פשוט אני לא פותחת את זה יותר כי זה ביזבוז זמן!!
אני הייתי ממליצה לא להיכנס לזה...

בשביל מה???

כאילו, מה זה יוסיף לך??

זה יועיל במשהו..?

ולכל שאר הדברים שחלקם כבר אמרו....(קשר עם חברים רחוקים, או קידוש ה' והפצת תורה וכו'..)

יש דרכים אחרות לעשות זאת!~

לדעתי, זה ממש בזבוז זמן...

כי אתה לא יושב רק כמה דקות כדי להחליף דיבורים עם החבר ההוא,

אלא, זה גם גולש לתמונות פה, סטטוסים שם ועוד כל מיני שאני לא מכירה או מבינה....

ונכון, אני לא שם, ואני לא מכירה את זה כ"כ אבל זו דעתי בעניין

זה תלוי מה אתה עושה שם.

גם כאן לכתוב בנסיופ פריקות זה כו סטטוסים.

זה באמת עזר לי לשמוע על קשר אם אנשים שאם לא היה פייסבוק לא הייתי שומרת איתם על קשר לזה היה מאוד חבל.

אם הם כ"כ חובים לך אז תאמיני שזה לא היה לך כ"כ לשמור איתם על קשר טלפוני או פרצופי.. חח 

סליחה אם הכללתי, אולי יש ויש...

אבל, אפשר לשמור על קשר דרך הטלפון, או להיפגש....נכון שאני נשמעת סבתא...

פשוט, כל העניין הזה לא מרצה אותי..אבל זה כבר לא קשור

נכון. הם היו אנשים שלא בקשר מספיק טוב כדי להיות איתם בקשר בטלפון אבל אני שמחה שאני יכולה לשמור איתם על קשר גם שהוא לא קשר עמוק מידי. אלה קשרים שחשובים לי.

להפגש זה כבר יותר מסובך. כשלא גרים באותו מקום וכשההורים חושבים שהחברים שלך הם פריק שאוו.

זה אסור מבחינת גילוי עריות וכל אלה.. 

אווף אנל'א ממש יודעת לנסח ת'צמי בכתב אז בבקשה תביני /תבין  . (הרהור עמוק)

לי אישית אין פייסבוק, כי אני חושבת שזה בזבוז זמן ואני לא רוצה להעמיד את עצמי בפני נסיונות מיותרים...

אני חושבת שבגיל כלשהוא, בערך בסביבות גיל 20, כן צריך פייסבוק..

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...