זה דתיים פתוחים יותר בצניעות וכאלה...

אל תהפכו את המילה "פתוח" ל"מחפף"

זה ככה צמה זה "פתוח"

מה זה דתי לייט?

מישהו שקם בבוקר והחליט שהוא דתי לייט?

שהוא שומר על משהו מהיהדות?

מישהו שהתורה היא מרכז חייו אבל הוא לא מצליח\רוצה לשמור מצוות?

מישהו ששולח את הילדים שלו לבתי ספר דתיים?

מהזה המושג הזה?

זה לא ברור כמו גבנ"ץ לייט! סתם כינוי כזה למי ש"קורא לעצמו דתי אבל בתכל'ס לא ממש"...

ואני שונאת הגדרות וכינויים!!!

אם אני מחללת שבת אבל הולכת עם חצאית מטאטא וחולצה סגורה לחלוטין, ושרוולים ארוכים אני דתיי לייט? לפי מה שאני יודעת, התורה שבכתב, והתורה שבע"פ באות יחד, ואני לא יכולה לקיים אחת ואת השנייה לא. גם התורה - אני לא יכולה לקיים את החצי שבא לי ואת החצי השני לא!!

זה חילוני ששומר על משהו מהמסורת, זה לא דתי, ולא בדרך לדתי...

אתה שומר שבת אבל הצניעות לא 100% החולצות קצרות ופתוחות והחצאיות קצת קצרות..

כולם יהודים.. זה מה שבטוח! זה רק מפלג ההגדרות האלה..לייט..

בס"ד

או כל הגדרה אחרת שתתנו לדבר הזה...

קישקוש!

במילה אחת: קישקוש!

אנחנו יכולים להגדיר מי יותר טוב ומי פחות?

מי אמר שחרדים יותר "צדיקים", יותר "דוסים" מדתיים לאומיים? או הפוך?

אנחנו לא הקב"ה (איזה קטע, הא?) ואין לנו שום זכות! שום זכות שבעולם להגיד על מישהו שהוא "פחות מקפיד על צניעות"=הוא פחות "דוס" ממני, הוא פחות "צדיק" ממני, הוא פחות ממני!

למה מי אנחנו בכלל? מי נתן לנו את האישור להחליט ולהגיד ":אני טוב, הוא רע?"

מי אמר לכם שהם פחות ממכם?

יש הגדרה כזאת, נכון, אבל זה לא משהו שאנחנו מגדירים אותו. אתה לא יכול להגיד על מישהו שהוא "דתי לייט". בן אדם יכול להגיד על עצמו שהוא "דתי לייט", אנחנו לא יכולים להגיד על אחרים.

זה לא שאתה יכול למצוא איזה '10 כללים לדתי לייט הממוצע'...

וכל אחד לוקח אותה לאיזה מקום שהוא רוצה...

אף אחד לא יכול להחליט בישביל מישו אחר אם הוא דתי או שלא!

אולי את הולכת אם חצאית ארוכה ושרווילים טובים ופתח סגור אבל כ שאר היום את מבזבזת את הזמן בלשבת מול המחשב

ויכולה ליהיות מישי שאולי הבגדים שלה נורא גבוליים אבל בכל שאר היום היא עוזרת לאמא שלה עם אחים שלה ומיתנדבת בעמותה של ניזקקים(זה דבר אמיתי ולא מופרח..)

אז בתחלס כל אחד צריך לקטרג את עצמו בהגדרה משל עצמו ולאן הוא רוצה להגיע כי תאמת מי אמר שצנוע זה יותר חשוב מכיבוד הורים?!

סתם נקודה למחשבה...

ובאמת אני עובדת על עצמי ממש בקטע הזה כי לא משנה כמה יגדו שאני דוסית או לא אני בטוחה שבת שמסמנים אותה פחות דוסית ממני יש דברים שאני עוד הרפה פחות ממנה ואני צריכה לעבוד קשה בישביל להגיע לדרגה שלה........

נגיד שאתה מסתובב בשמרון כל מי שגר בגוש עציון הוא דתי לייט

ולעומת זאת בגוש אתה לומד שמי שגר בישוב מסוים הוא כזה..

וכך הלאה..

יש מעט אנשים שכן מגדירים את עצמם כך- וגם אז לאו דווקא כך..

דתי לאומי, דתי לייט, דתי תורני, תורני לאומי, חרדי לאומי, חרדי לייט, גושניק, ממלכתי, קיצוני, מפדלניק, דתי מחמד וזה לא נגמר.

דתילוני, דתי לפי דעתי.

מה זה דתי מחמד?..?

חרדל"ש = חרדי לשעבר...  (הוא עכשיו דתי לאומי..) פשוט נורא שככה מכנים אותו אצלם בקהילה...

 מכירה אחד כזה...

הוא מקבל תמונה של בנ"ע?

הכוונה היא למישהו מישראל, ולכן כשאת מקטלגת

את גורמת ריחוק במקום אהבה. 

אני ממש מצטער, קטלגתי את עצמי כדתי- עשיתי צעד גרוע לאנושות

ברגע שנותנים לאדם הגדרה ישר עולות סטיגמות למיניהן, וחץ מזה הוא לא חושב על להשתנות, לחדש, כי הרי הוא כזה- אז אין מה לעשות!!!

בכולופן גם מה שתגיד לא יהיה נכון! כי אי אפשר להצביע על גבול מסויים...

רשע,צדיק,חסיד, פרוש, חבר, עם הארץ , כסיל- ולא חסרים עוד קטלוגים

וחוץ מזה- הם מדברים באופן כללי, הם לא אומרים על אדם מהו! וגם אם כן- כי הם יודעים מה באמת כל אחד! בעז"ה כשתגיע לרמה רוחנית כל כך גבוה כמוהם נדבר...

חז"ל צריכים לשמש דוגמה לכולם שאסור "לקטלג" אנשים!

לדוג': מעם הארץ אסור לקנות פירות, לת''ח יש יחס מסוים שצריך לתת לו, מרשע צריך להתרחק/ להעניש אותו...

כשחז''ל השתמשו בכינויים כמו חסיד, פרוש, כסיל וכדו' הם לרוב מתייחסים לאנשים פרטיים ושם אין עניין של קטלוג.

ומי אמר ששימוש בכינויים האלו הוא עבירה על ו"אהבת לרעך כמוך"? אסור לי לאכול אצל מי שלא שומר כשרות, אבל אני עדיין יכול לאהוב אותו.

לקטלוג הזה יש חשיבות כל כך גדולה- שיש לה נפקא מינה להלכה!

ב. קטלוגים הרבה פעמים נגועים בסטריואטיפים 

צריך להיות מאוד זהיר כשאנחנו מסווגים אנשים. ההגדרות האלה נותנות לנו קצת מתוך נקודת המבט שלהם, אבל צריך לקחת את זה בערבון מוגבל כשאנחנו ניגשים לאנשים פרטיים. גיבוש תפיסת עולם מתוך כך בלבד יכול ליצור עיוותים, במיוחד כשיוצרים אותו אנשים פשוטים כמונו ולא חכמים.

לפי דעתי אין כ"כ מה לעשות בקשר ל"שמות כינוי" שייש.

הלוואי וכל עמ"י הייה יכול להיות יחד אבל מה לעשות שעמ"י בנוי מחלקים קטנים קטנים כמו פאזל ענק..

פשוט צריך לדעת לחבר אותם בדרך הנכונה..

ו...לפי איך שאני חושבת כל אחד יכול לשייך את עצמו לחלך שהוא נמצא בו..אני לא חושבת שלקרוא לעצמך "דתי לייט" או כל שם אחר זה נכון כולנו עם אחד בסופו של דבר וגם זה סתם שטות..

אתה מקל/ה בעניין מסויים אז אתה שייך לדתיים לייט?

את/ה מדברת עם בנות/בנים אתה שייך לסוג שמתדרדר?

מספיק יש את הפילוג של הדתיים חילוניים וחרדים לא צריך להוסיף לעצמנו עוד שמות...

ו..גם בואו נשאיר באמת לחז"ל שישייכו כל אחד מאיתנו למקום שלו אף אחד לא יודע מה השני באמת...אדם יכול להראות משו מסויים והוא משו אחר...

בואו נהייה מי שאנחנו...

אני בעד...

כמו שבבני-עקיבא לא חסר.

אבל בואו לא ננצל''ש, בבקשה. זה לא מוסיף לדיון ואמירות כאלה די מיותרות.

תורה בלי פשרות והיתרים דחוקים

כאיש העולם המודרני, על המשמעויות הרחבות שלו (צורת חיים, לבוש, סגנון בילוי, זרימה עם מוסכמות מערביות חברתיות וכו') ואחר כך כאיש המחוייב להלכה המקובלת.

בדרך כלל, ההלכה המקובלת תהפוך אצלו לפרשנות אפשרית אחת מתוך האפשרויות האחרות, והוא יבחר על פי צו מצפונו. (ואת הצו הזה תחליטו לבד לפי הוא קובע...)

זהו.

אני נכנס לבונקר. כי מן הסתם תיכף יתחילו להשמיץ אותי למרות שכבר כמעט אחת בלילה.

אז אני אסתכל על התגובות מחר. 

אף פעם לא הבנתי את ההגדרות האלה.. 

על פי מה אנחנו מודדים? חיצוניות? לא שאני ממעיטה בערך- אבל זה ממש לא הכל..

אף אחד מאיתנו לא מושלם, לכולנו יש את הדפקים. 

אז אני יותר טובה בצניעות וזאתי יותר טובה עם הורים שלה.

וזאתי יותר טובה עם הורים שלה אבל ההיא ממש הולך בתפילות..

משום מה אנחנו נהנים להדביק את ההגדרה הזו לכל מי שהולך לא צנוע ומדבר עם בנות, ואולי לפעמים אנחנו נהנים להגיד שבדוגרי כל מה שהם שומרים זה שבת וכשרות..

ונכון שזה לא האידיאל, ממש לא, אבל הם דתיים לגמרי, לא לייט ולא חפיפניקים- גם אם ככה הם נהנים להגדיר את עצמם.. כל אחד בתחום שלו, ושנזכה ללמוד מהם ומכל שאר ישראל(: 

חג שמח!!

זה ממש תלוי באיזה בני עקיבא, הייתי ב2 סניפים ושניהם היו דוסים בטירוף! (מי שיודע לא לצחוק) ואני גם חושבת שאין מה לתייג אנשים.. מי אתה שתחליט שהם לייט? הם עובדים את ה' בדרכם.

אני ממש לא חושבת שזה סתם.. לכל דתי יש ת'הגדרה שלו - דתי ודתי לייט זה לא אותו דבר .. ! <

איך את מגדירה דתי, איך את מגדירה דתי לייט?

וקוראים לזה:

"חילוני עם כיפה"

מי שלא שומר מצווה מסוימת או עובר על עברה מסוימת ואין לו בעיה עם זה אז הוא לא שומר תורה ומצוות=הוא לא דתי= הוא כמו חילוני עם כיפה

דתי - אחד שגאה בזה שהוא דתי , שומר מצוות מתוך אהבה ויראה .

דתי לייט - אחד ששם כיפה הולך לפעמים לבית כנסת אבל לא שומר הרבה מצוות ..

וזה ממש לא אותו דבר נשמה

ולמה את לא מגדירה אותו כ'חילוני', 'מסורתי'.. מה הופך אותו לדתי?

הכיפה שיש לנו על הראש הופכת אותו לדתיים? אני לא מבינה.. 

מועדים לשמחה(:

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...