אבל יש כאלה בלי כמו חגיגה בסונקר,אבא גנוב,סלח שבתי

אז זה מה שיוצא....

יותר גרועים בחו"ל..

לאיזה סרטים את התכוונת..

סתם מעניין לדעת

אני חושב שהם התכוונו לסרטים הישראלים ביחס לסרטים ההוליוודים.

סוטים 
 

סתם דוגמה- אם מדברים על אנשים בעלי נטייה הפוכה (אני לא אכתוב את השם המדויק, יש פה אנשים עדינים...)  אני לא זוכרת כמעט שום סרט הוליוודי שראיתי שבו הגיבור הוא כזה, ולעומת זאת כמעט בכל סרט/ סדרה ישראלית יש את זה, אפילו סדרות שדתיים עומדים מאחוריהן. (דוגמאות- הסודות, סרוגים, אורים ותומים, עיניים פקוחות) או אפילו שסתם הכל יותר בוטה וקללות ודברים... יכול להיות שזה נראה לי יותר גרוע כי זה ישראלי ואז זה מרגיש לי עוד יותר מגעיל, לא יודעת...

ודוסית גאה- אני לא בכוונה רואה סרטים מגעילים, אני פשוט נורא תמימה בקשר לתוכן ואז רק כשאני קולטת אני מפסיקה...

בא לי לבכות כשאת מזכירה את זה..

הלוואי שנגיע כבר ליום שיהיו רק דברים טובים..

ככה זה עם ישראל.

או שהוא למעלה,

או שהוא למטה.

יותר עצוב שכל-כך הרבה אנשים רוצים את זה ומקבלים את זה כנורמה...

אפילו באמריקה יש ארגוני הורים הדואגים למחות כנגד מסרים לא-חינוכיים (האם הם מצליחים? נושא אחר).

אבל בארץ זה בוודאי היה נחשב לכפייה... נראה שיוצרי הסדרות בימינו עושים תחרות "מי שוחט יותר פרות קדושות" כדי לרגש יותר את הצופה. הרבה פעמים הפרובוקציות האלו באות כדי לפצות על עלילה ברמה נמוכה.

אני שמח לראות שאנשים לאט-לאט מתעוררים, דתיים ולא-דתיים, ולא מקבלים את האווירה הזאת ומבינים שיש גבול לכל תעלול.

ברוך ה'  שיש ספרים. 

היה לנו את זה לבגרות בתנ"ך

עמ"י הוא עם קיצוני.. או שהוא למעלה - קדוש טהור, מיוחד ומובדל. או שהוא הכי הכי למטה - ברפש ובבוץ, הכי איכסה!

ואני שמעתי על מישהי שטסה לאנשו וראתה שם את הקהילה הגויית, איך שאצלה זוגיות זו זוגיות, אף נשוי לא פוזל לאף אחת, ואף נשואה לא חושבת לצאת עם מישהו אחר. ואצל היהודים כ"כ לא ככה... (אני יודעת שיש גם גויים כאלה, אבל אצל הרבה גויים זה ממש אסור!)  והיא חשבה לעצמה - עם כזה שיכול להגיע כזה למטה, הלמעלה שלו בטח מאד מאד גבוה.. והיא חזרה בתשובה ממש!

כי זה נכון.. לא חוכמה להיות בסדר.. כשיש לך את האפשרות להיות הכי למעלה זה בא יחד עם האפשרות להיות הכי למטה..

בעזרת ה' שנצליח להגיע הכי גבוה שיש..

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...