אני אשמח לדעת עליכם..
אם לא בפומבי.. אז באישי 
תודה צדיקים!!
אני אשמח לדעת עליכם..
אם לא בפומבי.. אז באישי 
תודה צדיקים!!
אלירזאולי היא בכלל מתכוונת ל24 י-מ-י-ם...
<ציני-ציני-ציני>
כי אחרת לא מבינים אותי כנראה..
תרדו עליי..
אבל הרבה זמן לא הייתי פה..
אז אתם סתם מלכלכים 
חסרת
nogoshkaאת יודעת,זה עולה להרבה אנשים לראש..![]()
אבל באמת,אלירז,זו רק כתבה!!!
מובא בספה"מ (בספר המעניין) "כאוס" לג'יימס גליק,
שבפרוייקט מנהטן של אופנהיימר, הפרוייקט לתכנון
הנשק הגרעיני של אמריקה ב"לוס אלמוס" במקסיקו,
היה מדען יהודי אחד, שהיה טיפוס "חוישב" כזה,
מסתכל הרבה על עננים, והיה עושה ניסויים בעצמו
האם הוא יכול להרגיל את גופו ליממה של 26 שעות.
היממות שלו היו מדי פעם מתחילות - פעם בבוקר,
פעם בצהריים, פעם בערב...
(אני חשבתי - להתחיל יממה בבוקר?! איך אפשר
להיות ער בבוקר!?)
אלירז - או שאת ממש...אווט
או ששכחת את כולנ"ו
או שלא קראת את השירשור הכירות בשנתיים האחרונות
יש פה כמה וכמה וכמה
נורא מבאס לחשוב שאתה היחיד בן 24 ומעלה שכותב בפורום של בני 19,20..
והשרשור היכרות, אני לא מאמינה שאנשים מעיינים בו בשעותיהם הפנויות (מחילה על הבייבי שלך
)
אז אני אוספת לעצמי רשימה...
ואם.. ו.. הם יתנו לי אישור..
אני אשלח להם אותה..
איך זה נשמע עכשיו?
זה לא חייב להיות למען היכרות זוגית
לפעמים נחמד פשוט לדבר עם מישהו שנמצא באותו שלב בחיים.. מבחינה נפשית, מנטלית וכו'..
אז זה בדיוק ההיפך מהיכרות זוגית אם מישהו אחר.
אבל לא נחפור.
אבל בשביל זה יש חברים בעולם האמיתי, לא?
שאת אוספת רשימת שמות לצורכי "שירות הציבור"?
חלש...חלש...
אני מהמרת על זה שאו שהחלטת להתחיל לצאת עם גדולים,או שאת בונה על להרחיב את חלקת הנדל"ן שלך בגן עדן.או שכל התשובות נכונות.

שסביר להניח שאם הם גבעוניסטים.. כבר יצאתי איתם באחד הגלגולים.. 
קחו עמכם דבריםמזה כמה ימים מלאו לי 24...
בהחלט מעניין אם יש פה גם רף גילאים גבוהה יותר, זה בהחלט מרגיש לי משפיע על הנוחות שלי להשתתף בפורום וזה..
שבע"ה ביומולדת הבא נשקיף עליך מ(פורום אחד) למעלה!!
נשואים, אבל נשאר פה...
סטודנטית23לא בהגזמה, אבל עד 6 שנים בערך מתחת זה הגיוני
אם היא בשירות והוא בתואר או שפער גילאים יותר מידי גדול
זה יקשה על השיחה ובד"כ חבל"ז
למרות שתמיד יש חריגים
אז אלירז - חוץ מזה שאנו יכולים לתת לכם מניסיונינו הדל
כל הכבוד על מאמצך - אולי תהפכי לשדכנית הלא רשמית של הפורם![]()

ולא,אלירז.זה לא חיובי.
תשני קצת!
כשהתחלתי לכתוב פה לפני שנה וקצת היו פה כמה וכמה חברה בגילאי 20+ ואפילו כמה באזור השלושים.
אבל עם הזמן הגיעו יותר ויותר חברה מנוג"ה שנורא מתלהבים מזה מהם סיימו תיכון ולכאורה מוכנים להתחתן...החברה המבוגרים ברחו לכיפה או לפורומים בנושא זוגיות שמיועדים לחילונים
אני אישית מאד אשמח אם יפתחו פורום נוסף לחברה מעל גיל 22 למשל שבאמת יהיו בו שאלות על זוגיות ולא "מי ער".
או לחילופין שכל שאר החברה יחזרו לנוג"ה. אני חושבת שרוב השרשורים פה בהחלט יכולים להתאים גם שם.
זה אולי יהיה נחמד אם יפתחו פורום חברתי (כמו בכיפה)
כל אחד יכול להשתתף באיזה שירשור שנראה לו.
השליחה של "אחרים" לפורומים אחרים - אינה מכבדת את הכותבת.
להגיד שעברו מכאן לפורומים של "חילוניים" שעוסקים בנושאים כאלה (כלומר - ההיפך מאלה, כי הנושא לנ"ו, כשמו, הוא 180 מעלות מנושא "כאילו מקביל" במקומות כאלה, לצערנו), זו הוצאת שם רע לדעתי. בטוח שאין אפילו מיעוט-ניכר שעשה זאת.
ואינני יודע האם זה אומר משהו או לא, על מה שהכותבת חושבת שצריך להיות בפורום עם "שאלות על זוגיות" כלשונה (אינני יודע - כי אינני מכירה).
לדעתי, ממה שהולך פה יצמחו יותר זוגות בריאים ומכירים מאשר מכל מיני מקומות ש"מדברים על" עד זרא..
תודה על התמיכה.
וחוץ מזה- אפ אנשים פה זה אומר שהם חושבים שהם רוצים.. או מרגישים מוכנים..
ואם את חושבת אחרת.. חבל..
לכל אחד מותר להתבטא!
קודם כל, אני לא מבינה מה הבעיה בלעבור לפורום אחר או אתר אחר.
אני מכירה (לא באופן אישיש אלא דרך האתרים) חמישה אנשים שהפסיקו להיכנס לכאן ונכנסים לפורום בכיפה כי הרמה כאן קצת ילדותית. אין מה לעשות. תיכוניסטים וכאלה שבידיוק סיימו תיכון, עם כל המוכנות שלהם לזוגיות (ויש מקום לדון על זה) עדין כותבים בצורה די ילדותית. ככל שאנשים "מבלים" יותר זמן בעולם ההיכרויות (ולצערינו לא כולנו מתחתנים בגיל 20. חלקנו גם לא בגיל 30) הדילמות גם מעמיקות וצורת החשיבה מתבגרת. בפורום הזה אין מספיק כתיבה כזאת ואין מספיק אנשים שיכולים להבין דילמות ברמה קצת יותר עמוקה.
לגבי הוצאת שם רע. אני אישית חושבת שהוצאת שם רע על החילונים. למה אתה חושב שהדיון בפורומים שם הם הם ההיפך ממה שיש פה? אתה באמת חושב שחילונים מדברים רק על הנושא אהחד שבאופן טבעי לא מתאים לדיון בציבור הדתי? אוי ואבוי אם זה מה שאתה חושב. אתה מכיר אותם בכלל כשאתה בא עם קביעות כאלה?
אני עובדת בבית ספר חילוני ויצא לי לדבר הרבה מאד על זוגיות דווקא עם רווקים חילונים וחשוב שתדע שעד רמה מסויימת, הדיונים אצלם הם בידיוק כמו אצלינו. גם אצלם מתלבטים עם להיפגש עם מישהו עם פגם בגוף. גם אצלם מתלבטים איך לרמוז לגבר להשקיע יותר בקשר וגם שם מתלבטים מי אמור להתקשר למי אחרי הפגישה השלישית ומי משלם.
וגם על הנושאים האלה הם כותבים בפורומים של זוגיות של חילונים. זוגיות אצל, כמו אצלינו זה עולם רחב שכולל המון דילמות והרבה מהן, הן בידיוק כמו הדילמות שלנו.
נכון שהם לא שומרים נגיעה ונכון שקשר זוגי לפני חתונה כולל אצלם כמה דברים שאיו בקשר אצלינו אבל לנושא הזה בדרך כלל יש פורומים נפרדים. אין לי שום ציפיה שידונו בנושאים כאלה כאן בידיוק כמו שלא דנים בזה בפורום בכיפה (והאמת היא שממש נפגעתי מהרמיזה הזאת. חלק מהחינוך התורני שאתה עוסק בו חייב לכלול לימוד לכף זכות לא?).
כן יש לי ציפיה שהרוב המוחלט של השרשורים כאן יהיה בנושר זוגיות. לא דברי תורה (אחד בשבוע מספיק). לא דיונים פוליטים, לא עדכונים מהחדשות, לא שרשורים של "מי ער", לא בקשות להתפלל לרפואת (אלא אם כן זה קרוב של מישהו מהפורום). אני מצפה שיהיו שרשורים עם שאלות על זוגיות, שיתוף בשאלות על דייטים ולמען השם, השתתפות רבה בצערה של מישהיא שביטלה אירוסין.
הפורום הזה הוא לא פורום חברתי של רווקים לפי ההגדרה שלו והוא לא צריך להפוך לכזה.
הכותבת הינה רווקה בת 27 תורנית, בוגרת אולפנא ושתי מדרשות שבניגוד למה שרמזו, לא מנסה להדיח את הפורום לכיוון שלילי, מאמינה בכתיבה מעמיקה ונקיה וחשיבה יהודית בוגרת ומאחלת לכל הכותבים שנה טובה.
שימו לב לחשיבה המעמיקה והמבינה באתר כיפה. בהחלט אפשר ללמוד מהם. באתר כיפה יש פורום רווקים שעוסק בכל עולם ההיכרויות ויש פורום נוסף שהוא בעיקר חברתי ושם אפשר לכתוב כל דבר שלא קשור לדייטים (והמנהלים מאד מקפידים על הפרדה בין תכנים וטוב שכך).
אבל
יש עוד פורום שנקרא שלושים פלוס והוא נועד לרווקים מבוגרים יותר. אני מניחה שהפורום נולד מתוך הבנה שרווקים בגיל 30, 40 הם בכל זאת שונים מרווקים בגיל 20-30. ההסתכלות על העולם מאד שונה. אני מודה שאני אוהבת להיכנס לשם לקרוא לפעמים אבל אני מקפידה לא לכתוב שם כי אני מבינה שאני לא מסוגלת להבין אותם. אני במקום אחר לחלוטין.
ואני חושבת שהתפיסה הזאת צריכה להיות גם כאן. בתחושה שלי יש פער עצום בין העולם של רוב הרווקים כאן (שהם בגילאים 18-23) לבין העולם שלי ושל חמשת (כן לירז. יש כאן רק חמישה) הרווקים שעברו כבר דייט ראשון ושני. הפורום כאן עד לפני חצי שנה בערך התאים לרווקים כמונו ועכשיו, כשהוא כבר לא בגלל ההגירה ההיסטרית מפורום נוגה, צריך פורום חדש. אפשר לקרוא לו עשרים פלוס ולרמוז בעדינות לחברה הצעירים כאן ולחברה של נוגה שהם מוזמנים לקרוא אבל עדיף שהם ישתתפו בשיח, רק עם הם באמת עם מנטליות של עשרים פלוס.
ומודה שכשהייתה לי שאלה רצינית, כתבתי אותה בכיפה, כי פשוט הרגשתי שזה לא מתאים לאווירה ולאוכלוסיה שפה.
אין בעיה לעבור לאתר אחר - אך לא לציין זאת כמראה על בעיה כאן. חמישה אנשים שאת מכירה, לא אישית, שעברו - זה אפילו לא מיעוט קטן. כפי שהנחתי בתגובתי לעיל.
סימן שרוב אלה שפה, מרגישים כאן לא נוח. על כן, להגיד - לי לא נוח, תואילו ללכת מפה, אינו ראוי לחלוטין.
לגיטימי לנסות ליזום פורום ל"מבוגרים" יותר אם יהיה לך ביקוש. לא לגמרי ברור. לפעמים טוב גם להם להרגיש את הרעננות שעם הצעירים מהם. ענין של טעם.
לגבי דילמות ברמה "קצת יותר עמוקה" - אינני מכחיש שיתכן דבר כזה, אך לא פעם זה פשוט דילמות מתוסבכות יותר. זו עובדה. אז יש לכך מקום - אך לא תמיד יש מה להתפאר בכך. העומק שבפשטות והראשוניות - שם לפעמים בכיס הקטן דברים כאלה. אמנם לא תמיד.
לגבי "הוצאת שם רע על ה"חילונים" " - לא הוצאתי. ב"ה, אני אוהב את כל עם ישראל.
גם לא אמרתי שאין שם גם דיונים נורמליים. אך כשמישהי "מתפארת" בכאלה שעברו לפורומים "חילוניים" - אז למה להזכיר שהם חילוניים? לכן אמרתי שזה ההיפך מכאן. וכן - זה ההיפך. זה לא איזה פרט שולי: השאלה אם היעד הוא להתחתן וזה בלבד - או, אכן, גם להתלבט מי משלם וכו', אך המטרה אינה דווקא החתונה - השאלה הזו היא הכל. מי שלא מבין את זה - אינו מבין מאומה לדעתי.
וזה שמעלים שם גם בעיות "נורמליות" - עדיין אינו מכשיר את הענין. אדם מכאן אינו נכנס לפורום בעניינים כאלה, בגלל שיש שם "גם" דברים נורמליים. אבל יש גם לא, מלבד הבנת המושג בכללו, כמו שכתבתי לעיל. ולכן דעתי, שלומר כאילו אנשים מכאן עוברים לפורומים "חילוניים" בנושא זה, זו אכן הוצאת שם רע. ובאמת זו עובדה שאינה נכונה.
ציטוט: "אתה באמת חושב שחילונים מדברים רק על הנושא האחד שבאופן טבעי לא מתאים לדיון בציבור הדתי? אוי ואבוי אם זה מה שאתה חושב. אתה מכיר אותם בכלל כשאתה בא עם קביעות כאלה?"
במחילה, זה בראש שלך, ה"נושא" הזה.. אני לא הזכרתי. אמרתי שאין המשמעות שם "לקראת נישואין", אלא כאילו זה דבר גם בפני עצמו. וזה - כנ"ל - היפך כל האוירה והמטרה כאן.
כדאי להיזהר עם "עקיצות", "אתה מכיר אותם בכלל"... גם בהודעה הקודמת שלך הבעיה היתה עם חריפות - היתר של הניסוח. מכל מקום, אני, כנראה, מכיר "אותם" יותר ממך..
מאיזו "רמיזה" נפגעת שראית לנכון לנסות ו"לפגוע" ע"י עקיצה, שחינוך תורני צריך ללמד זכות? הרי כתבתי מפורש שאיני יודע לגבייך כי איני מכיר אותך. למה להיפגע בכח? אבל אני בהחלט פגשתי במקרים כאלה שהציפיה הממושכת לנישואין העבירה אותם קצת על דעתם, והנושאים והצורה שהם מדברים בהקשר זה, זה נורא עד מעורר חמלה, ולא בציניות. והם מאוד מעוניינים "לדבֵּר".. זה כזה תחליף לנישואין בפעל אצלם, רח"ל.
לגבי מה שאת מצפה מהפורום - לגיטימי. אך את רואה שהרוב כאן מרגישים נוח איך שזה (ולדעתי, בצדק. יש כאן המון נושאים ישירים להגדרה של "לנ"ו", ומסביב - עוד דברים של אנשים שמרגישים שותפות כלשהי.. והרי הנושאים ה"אחרים" לא באים "על חשבון" המקום המוקצב לענייני לנ"ו)
אז איך את יכולה לבוא ו"לנפנף" כי שמעת על 5 שעברו מכאן?..
אני שמח (באמת) שאת תורנית ובוגרת מקומות תורניים, ושיחד עם זה יש לך עין טובה על אחינו ה"חילוניים" - ואני באמת מאחל לך שתזכי למצוא את זיווגך ההגון בקרוב.
ו.. קראתי שוב את דברי - ולא מצאתי בהם כל "רמיזה" שת מנסה להדיח את הפורום לכיוון שלילי.
אני גם שמח שאת מאמינה בכתיבה נקיה, אם כי חושב שכעסך טיפה גרם לנטות ממנה בסגנונן הודעתך זו.
ולגבי "חשיבה יהודית בוגרת" - מה אעשה, אני מקבל "אלרגיה" בד"כ כשאני שומע בעד חשיבה בוגרת וכד'.. לי אישית זה מצלצל כאילו אחרים הם לא כך... יכול באמת להיות שזה רק בראש שלי. יש טוב בילדות ויש טוב בבוגרות - והכי טוב כשהם יונקים זה מזה...
לא מזמן אמרתי שצריך לפצל את הפורום ל3
עכשיו אני רואה- שצריך לפצל ל4....
<ה>
מסכימה איתך שצריך קצת מיקוד ורצינות
לא משנה הגיל של בני אדם- אלא שלא יהיו ילדותיים
ושהשנתונים הגדולים יותר ישמיעו קולם- כדי לגלות ש"אני לא הזקן הבודד פה" יש עוד כמה
כדי שיהייה שותף כאן... <צצצצצצצצצצצצ>
את אמרת שצריך לפצל ת'פורום???
הרי לא תמכת כשביקשנו לפתוח פורום חברתי לבוגרים... מחקת לנו שירשורים חברתיים שלא היו קשורים לזוגיות כלשהיא, ונעלת לנו שירשורים אחרים.
הייתי אומר את דעתי על החבורה הסנובית שיש כאן, אבל תצנזרי לי... אז בקטנה ככה: רוב מי שכאן, כאשר הוא בקיבוץ הזה של הפורום, זו חבורה של מתנשאים. וככה סתם, באחד על אחד, אתם הרבה יותר נורמלים. (אמרתי רוב, כי יש כמה בודדים שהם עדיין סנובים גם מחוץ לפורום, יאק!).
אלירז
היא טוענת שהרווקות המאוחרת כל כך פושה בדורנו כי אנחנו מחפשים זוגיות עמוקה יותר מאשר מה שהיה בדור הקודם.
לכן עיכוב הזוגיות הוא חלק מתהליך הגאולה של סוג זוגיות אחר עם הקב"ה, וממילא גם בזוגיות שלנו.
מקווה שאני מדייק
מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד,
ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות.
עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה,
וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו.
אבל בתכלס
זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו.
אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.
היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".
ההשוואה עולה מאליה- אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.
מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.
כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).
מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.
ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.
פשוט המציאות השתנתה
ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך
היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר
הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..
אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..
אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר.
גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).
לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.
זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.
לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.
יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.
הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:
על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.
בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.
אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.
קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.
מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.
במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.
כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.
ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.
השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.
ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.
אחת. שתיים. שלוש.
נחמד והכל, אבל שום דבר לא זז.
שומע ומספק נתונים יבשים.
לימודים, שירות, משפחה, תחביבים.
סיפורים, סיפורים, סיפורים.
התמונה מתחילה להתבהר.
יש פוטנציאל.
יש היכרות.
אבל אין קשר.
בשביל קשר צריך לדבר, לא רק לקשקש.
אבל בשביל לדבר-צריך לדבר.
ובשביל לדבר צריך להיפתח.
ואני לא יודע לעשות את זה.
שאלות מנחות מצידה היו עוזרות.
אבל היא מחכה.
ואני מבין אותה.
גם לא מציב מולה שאלות בומבסטיות.
לא נעים.
הרי אנחנו לא קשורים.
רק מכירים.
אז מה הלאה?
איך מתקדמים מכאן?
חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?
אבל.
א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.
ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.
הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).
תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר
נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.
השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה.
אין אמת אחת
יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?
אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין
אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ
יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..
זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות
תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח
זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל
הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..
לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד
ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .
אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות
שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה
היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים
בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים
זה גורם לבחורה להיפתח
תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.
בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה
אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.
עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.
לדעתכם, האם יש לרמת הצניעות והשמירה של בני הזוג השפעה על איכות הזוגיות שלהם?
היא גזירת מלך.
ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים
לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו
כי זה מעבר למוסר טבעי
לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.
ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]
למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה
אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲
מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל
אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה
שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.
לא נדלקו אורות מיוחדים.
לא חשבתי שזה זה.
לא הרגשתי שאני מכירה אותו עידן ועידנים.
עוד אחד, זר, שהחיים שלו משיקים לשלי.
משיקים, כי הוא לא בדיוק הטייפקאסט של מי שיצאתי איתו עד עכשיו. אבל לא היה משהו אחר רלוונטי באופק, אז למה לא לנסות משהו קצת אחר?
עוד דייט ראשון. ושני. ושלישי.
וזה עדיין לא השתנה.
טוב, לא באמת ציפיתי למשהו אחר.
כן, התקרבנו. כן, יצרנו מרחב של כנות. של הקשבה. של כבוד לשוני ביננו. ויש שוני. ויש פערים.
אבל לא רע. אפילו נחמד.
ועוד דייט.
ועוד אחד.
וזה מתחיל להיות רציני, ואני רואה שאני לא שם. לא במקום שהוא נמצא. מסרבת לקבל את זה שיש כאן צעד שצריך לעשות אותו - או לחדול.
פונה לאשת מקצוע. ולעוד אחת. ולעוד אחת. ולעוד אחד. ולעוד אחת. ולעוד אחת. חלקם עזרו יותר, חלקם פחות.
עוברת תהליך עם עצמי, ומולו.
ומחליטה ללכת על זה. לבחור בו כשותף שלי.
מה אני באה להגיד לכם?
לא נפלה עליי איזשהו משהו פתאום. זה בהחלט היה דומה לקשרים רבים אחרים. אבל עבדנו יחד. ועשינו תהליך משמעותי, לבד וביחד. ובחרנו.
כשהוא הגיע, לא הרגשתי בשום צורה שזה זה, שזה שונה מקשרים אחרים.
האם הוא מושלם (ברור שאני לא מושלמת..)? האם הקשר שלנו מושלם? לא. אבל יש בו הרבה כנות ואותנטיות, וזה נראה לי בסיס טוב לצמיחה.
מה עוד?
תיזהרו במה שאתם אומרים. כן, הוא גם נמצא כאן. (וגם אחרים שיצאתי איתם). תחשבו טוב טוב לפני שאתם מפרסמים משהו עם דברים שיכולים לזהות אדם ספציפי - ייתכן שהוא או היא קוראים כאן.
ובשולי הדברים,
אני רוצה להודות לאנשים כאן, שמלווים אותי במסע שלי בשנים האחרונות. הפורום עזר לי בהיבטים רבים, בקשרים רבים, ואני מודה לכם. חושבת שיש לנו הרבה מה ללמוד אחד מהשני, מנקודות מבט אחרות וכו'.
ב"ה אני ממשיכה לפרק הבא במסע החיים, אבל אולי עוד תמצאו אותי פה מידי פעם..
מאחלת לכולם כאן להגיע לזוגיות טובה ומצמיחה, בקצב ובדרך שמתאימים להם.
(איך מגיעים לשם? מה זה זוגיות כזו? יש לכם תובנה, מחשבה וכו' בעניין - אשמח לקרוא כאן).
המון מזל טוב אם הבנתי נכון
ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.
קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.
תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.
מזל טוב🎉🎊
תזרוק אתה את השכל מהחלון
ויהיו כאלה שישתמשו בשכל
מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)
ככה הקב"ה ברא בעולמו
למה?
תזרוק ת'שכל ;)
אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.
השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.
גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.
ובנימה אופטימית זו
וכו'
לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.
תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.
בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)
הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!
מזל טוב גדול
שתזכו להקים בית נאמן בישראל
מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה
מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה
בהערכה גדולה!
התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה
ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..
האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..
אז נשארו רק השטויות.
משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...
משהו שולי × 2
אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)
בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁
מזל טוב ענקי!
שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️
איזה טוב ה' ❤️🏠🩷
תודה על השיתוף הכנה
מלמד דברים חשובים..
שתזכו לבנין עדי עד!
הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..
אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)
ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.
איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.
ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.
ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.
שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.
מזל טוב
נשמע ששניכם מיוחדים.
איזה יופי
יש למה שכתבת רוח נעימה.
של יישוב הדעת.
מסדר את הראש
זה יכול לעזור לך הרבה.
האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,
ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק
הרבה אושר ועושר!
לך מתאים לשאר
כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו
ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .
זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .
אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .
ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך
בלי קשר לתוצאה
תודה על השיתוף
אני ואשתי מגיעים ממקום יחסית פתוח וליברלי והתחלנו לצאת בגיל צעיר
במהלך התקופה הזו הייתי מחמיא לה הרבה (וגם מהצד שלה היא החמיאה)
על דברים פנימיים (חכמה, רגישה, …) אבל גם חיצוניים (למשל יופי, היא באמת יפהפיה)
מה נהוג אצלכם? מה אתם חושבים בנושא?
שאלה יחסית כללית שואל מתוך סקרנות
למי אתה מכוון את השאלה?
לחרדים?
לחרד"לים?
למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?
למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?
(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)
אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה.
משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.
על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.
משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות).
לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא
זה אחרת וזה מקובל.
גם אחרי החתונה ;)
מממ חיצוניות לקראת אירוסין
פנימיות כשהולך טוב
זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו
חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת
האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?
נשמח אם תשתף
היו לי כמה דייטים בחיי עם אנשים שונים -
רובם היו ב"ה נחמדים וטובים. אבל מידי פעם קרה שמי שנפגשתי איתו - נראה שמשהו התפספס מהפן של המודעות לחיצוניות ולגוף. ולי לא היה נעים להגיד שזה (כמובן תלוי כמה הדבר היה קיצוני) היה סיבה מרכזית בשבילי לא לרצות להמשיך.
ותהיתי לעצמי - מי שלא למד את זה בגיל ההתבגרות (ולא ברור לי מי מלמד שם - משפחה? חברים בפנימייה?), מתי משלים את הפער?
לכן חשוב לי להביא את זה כאן - יש אנשים שמוכנים להקים זוגיות ומשפחה, אבל נראה שהם דילגו על שלב בדרך לשם.
לא כולם, לא הרוב, אבל קיים. בעיני, אם יש לכם חבר כזה - זה חסד גדול להאיר לו ולעזור לו בנדון.
זה הטקסט שהתפרסם היום:
בואו נדבר על הפיל שבחדר, או יותר נכון, על הריח שבחדר:
יש איזה קטע במגזר שלנו, נטייה לחשוב שאם אנחנו בחורים עמוקים, רוחניים ומלאים במידות טובות, אז הצד הפיזי ובפרט ההיגיינה הבסיסית , הוא משהו שולי שאפשר להחליק עליו.
ואל תשאלו אותי אם לומדים את הדברים האלו בכיתה י"ב או כמה לומדים ואם בכלל.
וואלה, לא יודע.
העניין הוא שיש בחורים שבטוחים שאם הם סיימו עכשיו מסכת קידושין, הזיעה שלהם מריחה כמו מי ורדים.
אז זהו, שלא.
אבל ממש ממש לא.
לפני שניגש לפרקטיקה, קחו קצת מדע:
מחקרים כבר מזמן מוכיחים שיש קשר אקוטי וקריטי בין חוש הריח לבין תהליך הבחירה הזוגית בין שני המינים.
מדובר במנגנון ביולוגי טהור:
חוש הריח משדר למוח מסרים שקובעים בתוך שניות אם יש כאן פוטנציאל למשיכה או אינסטינקט של בריחה.
אז עם כל הכבוד ללב הטוב שלך ולכוונות הטהורות, אם המעטפת החיצונית לא משדרת ניקיון, הדרך לחופה מתארכת משמעותית:
כדי לעשות לכם סדר, ריכזתי 10 כללי ברזל פשוטים לגבר, רגע לפני שהוא יוצא לדייט:
1.תסתכל במראה.
צעד ראשון ובסיסי.
רגע לפני שאתה טורק את הדלת ויוצא מהבית, פשוט תעיף מבט.
אז מה אתה אומר?
אתה אוהב את מה שאתה רואה?
פחות?
השיער מסודר?
כי זה בערך הדבר הקרוב ביותר למה שהבחורה שאתה הולך להיפגש איתה הולכת לראות.
כן כן, ברור שהיא תראה קודם את הנשמה שלך.
אבל אתה יודע...בכל זאת יש גם את העניין של ההשתדלות והוא מתחיל ממש כאן.
2. איך הריח שלך?
עזוב אותך עכשיו מהדימוי המצחיק של עולם הכלבים, אבל ברצינות... פשוט תיסגר על הריח שלך.
אל תנחש, תבדוק.
תסתכל אם אין לך כתמי זיעה. אמיתי. זה אחד מהדברים הדוחים ביותר שיש.
כלומר גם אם אתה מתכוון להטביע את הבחורה בכתבי הרב שג"ר ולבזוק עליהם קצת הרב זקס מלמעלה, ברגע שהיא תבחין בכתמי הזיעה האלו, הקשב שלה ישאיר לך פתק:
'הלכתי ותיכף אשוב' וכנראה שבזה הרגע הדייט שלכם נגמר באופן רשמי.
כיף הא? אז פשוט, תדאג להימנע מכתמי זיעה.
ואם כבר אתה מרגיש שמתחילים להיווצר לך כאלו תוך כדי דייט כי אתה נכנס פתאום למתח או ווט אבר, תשמור על הידיים שלך לעצמך.
בכלל, תמיד טוב שכל עוד אתה לא בטוח בקריאת המפה ובכוונות שלה, תשמור על הידיים שלך לעצמך.
3. אם יש ספק – אין ספק.
תמיד טוב להשפריץ לתוך הפה משהו שנותן ריח טוב, כולל מסטיק.
בחיים אל תוותרו על מסטיק בדרך לדייט.
זה לא מעניין עכשיו אם זה הולך להיות בטעם מנטה אוכמניות או אפרסק ביישן.
פשוט תהיה במודעות לריח שיוצא לך מהפה. תמיד.
4.שים דיאודורנט.
חובה. קו אדום. אי אפשר לזוז בלי זה.
כיפה יש לך?
גם ציצית?
אחלה.
תכניס גם את הדיאודורנט לסיפור.
5.תחשוב מראש איך אתה הולך להופיע מול הצד השני.
גלינג גילינג.
אנחנו בישראל.
לא שבדיה.
לא קנדה.
ישראל.
ואם חם עכשיו בחוץ אז תביא חולצה נוספת בתיק.
אם אתם הולכים להיפגש בבית קפה, תדאג להגיע קודם:
תיכנס לשירותים.
תחליף חולצה.
תשטוף את מה שאתה צריך לשטוף ותבוא אליה רענן.
6. אל תיצמד ואל תפלוש למרחב הפרטי של הבחורה.
מעבר לסיבות הברורות שבאמת אין צורך להרחיב בהן מטעמים מובנים, יש גם את עניין הריח.
אם אתה לא סגור במאת האחוזים על איך שהבחורה חווה אותך באותו רגע, פשוט תשמור מרחק.
7. עיקרון ההדדיות.
תחשוב שכמו שאתה רוצה שיהיה לך נעים להסתכל עליה, ככה גם תדאג שיהיה לה נעים להסתכל עליך. מאוד פשוט.
אין שום סיבה הגיונית שבעולם שבחורה תשרוף שעה וחצי על הכנה לדייט וברור יגיע אליה היישר מתפילת מנחה בשטיבעלך של איצקוביץ' כי בעצם הדייט הזה מבחינתו הוא על הדרך ובמקום להשקיע קצת בהופעה שלו הוא עסק בבניין עולם.
'בין אדם לחברו' חשוב לא פחות ואם ביאסת וציערת את הבחורה, טוב, אני לא הדובר של אלוהים אבל, כנראה שיסתכלו על הדברים החשובים שעשית בצורה סקפטית יותר במקום בצורה שקיווית שיסתכלו עליהם.
8.מותר לך גם להשקיע בבגדים.
אתה לא חייב להוציא חצי משכורת על מותגים, אבל אם בא לך לעוף, תדע שיש חנויות שמוכרות את המותגים השווים ביותר ('טומי', 'ראלף לורן', 'גאנט', 'אמריקן איגל' ועוד) ממש בזול יחסית.
לא תאמין איך בחירת בגדים נכונה יכולה לשנות את כל הלוק שלך מבחוץ.
9. המסר שמאחורי הלבוש.
תזכור שמעבר להופעה הנעימה, כשבחור מגיע לדייט מושקע, הוא בעצם משדר אמירה ברורה לבחורה:
'השקעתי עבור הדייט הזה! אני יודע שגם את השקעת ואני מעריך את ההשקעה והזמן שלך ולכן גם אני על זה'.
10.זהירות, 'מביכים'.
כשאתה אוכל כל מיני דברים בדייט, תדאג מראש שלא יישארו לך סימנים של 'מביכים' (מביכים למי שחי בלה-לה-לנד ולא ממש יודע, אלו הדברים האלו שנתקעים לכם בין השיניים והם... פשוט מביכים).
קיצר, בחורים!
הגיע הזמן לצאת מהעולמות של האופנים וחיות הקודש ולנחות בעולם הדיאודורנטים והאפטרשייבים.
או אם תרצו לסכם את הכול במשפט אחד:
"ניחוח טוב הוא שפה ללא מילים, העוטפת את הנוכחות בקסם ומדברת ישירות אל הלב."
כן, גם אל הלב של הבחורה שאמורה לשבת הערב, ממש מולך.
(אבינועם הרש, נראה לי שבעקבות הפרסום הזה)
לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?
ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?
למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?
איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏
בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?
הלוואי הייתי שומע את זה אז
אתם צריכים ללמוד איך להיישיר מבט
בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב?
אני אמנם לא מיישיר מבט
אבל אני שם לב שאני חריג בזה..
שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.
לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..
"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"
זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.
בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..