תמיד רציתי לשאול מישהי שהולכת עם גרבי ניילון-
למה?--
זתומרת, אם כבר גרביים, אני מבינה (למרות שלא, אבל לא משנה), אבל למה שקופות???
וכן, גרבי ניילון כשמן כן הן- שקופות! אם תשימי עור כהה בתוך גרב בהירה יראו את זה...
אפשר הסבר..?
תודה!
תמיד רציתי לשאול מישהי שהולכת עם גרבי ניילון-
למה?--
זתומרת, אם כבר גרביים, אני מבינה (למרות שלא, אבל לא משנה), אבל למה שקופות???
וכן, גרבי ניילון כשמן כן הן- שקופות! אם תשימי עור כהה בתוך גרב בהירה יראו את זה...
אפשר הסבר..?
תודה!
יעלולהזה כמו כיפה קטנה וגדולה.. הלבוש אומר משהו על הבנאדם (לא תמיד לא תמיד לא תמיד)
אז לא יודע מה זה אומר.. אבל בכללי..
לפחות אצל החרדיות.. (אני בבית שמש.. 3 נקודות..)
גם אם זה היה צנוע-
א) למה בים החרדיות לא מורידות אותם למרות שה"חלוק" שלהן גם ככה מעל????...
ב) פעם הסתכלתי על מישהי בבני ברק, קוקס מפוזר, חולצה צמודה אדומה זועקת, חצאית קצרה וצרה בטירוף, סנדלים עם עקב גבוה, לק אדום, ו..... כמובן- גרביים שקופות שדרכן רואים את הלק האדום!!!! במחשבה חיובית- טוב שלפחות גרביים יש לה...
אז אני לובשת שקוף כי זה מזה חנני לבן אבל שאלתי את אבא שלי באמת והוא אמר לי, שזה פשוט מסמן משו ולא באמת לא ממש הבנתי אבל סבבה אולי מישו פה כן
כמו שבציבור שלנו לא כולן הולכות כמו שצריך,גם אצל החרדים יש את אותו דבר.
הגרבים החומות האלה מחולקות לדינרים .. יש לך 15,20 דינר שזה באמת כלום.
אבל יש את ה30 דינר שזה כן צנוע! אז לא ישר לזלזל בכל הרעיון ..
[ואת האלה של ה15 דינר תדונו לכף זכות ..
הן לפחות שמות גרבים,ולא מורידות לגמרי
]
נץ1
גם אני חושבת שזהתן חיוך....=)הזוי..
אני חושבת (ובנושא הזה גם יודעת..) שאצל חלק מהחרדים (ואני לא יודעת כמה זה באחוזים!) כתוב משו בהלכה אז עושים. לא משנה למה. יש שאלות?תעשי, ואז תשאלי.
(למרות שיש גם הרבה מאוד דתיים שאצלם זה ככה.)
אז ככה זה בגרביים-תשימי גרביים, אח"כ תבררי ותשאלי וכו'...
שימי גרביים-משו על הרגל. אז יש כאלו שאומרות- הנה, אני שמה גרביים, אני מכסה את הרגל.
אני לא ממש מסכימה עם זה, אבל שילכו איך שבא להם..
הן שוגגות, הן חושבות שצריך רק כיסוי, הן לא מבינות את הטעם... וכבר נא' מה שנא' על אותם חכמים שלא למדו את טעמי ההלכות ורק את ההלכות...
ממש לא התכוונתי לומר פה שום דבר רע עליהם!
ואני משערת שיש להם סיבה טובה מעבר לכל ההשערות שלי..
אני כרגע עם גרביים [בדרך להוריד...]
גם אני וגם אמא שלי הולכות עם גרביים כאלו...
ואז אמרתי לעצמי- שכל זה סתם העמדת פנים! זה לא יותר טוב מבלי גרביים...
שאלתי את אמא שלי והיא אמרה שזה עניין של מגזר, אין בזה ענין הלכתי...
החרדיות הולכות ככה רק בגלל שזה מה שמקובל שם, הם לא ממש חושבות על הצד ההלכתי של זה...
[אני הולכת ככה רק בגלל החברות, אבל כמו שאמרתי- אני כבר חצי בלי... (בדיוק בגלל זה) ]
יש לי הכירות עם הציבור החרדי, עם הרבה סוגים של הציבור הזה!
א. הציבור החרדי באמת! הם לא לובשות 15 דינר וגם לא 20, הם לובשות לפחות 40.
ב. הציבור החרדי אבל לא הסגור כ"כ, זה מאד מאד תלוי, יש כאלה שילבשו 40 ויש כאלה 5, מאד מאד תלוי, ויש גם כאלה שילכו עם גרביים לבנות/שחורות תתפלאו!
ג. הציבור החרדי מודרני מה שנקרא, כן הם הולכות גם עם 5 דינר לצערי.
אבל דוגרי תחשבו, להם אין יצר?? יש! ואני לא אמשיך כי זה כבר לפורום הסגור של הבנות עם כבר...
אנונימי (פותח)קודם כל- אל תתעלמו מהעובדה שיותר צנוע עם מאשר בלי (ברור שתלוי באורך החצאית, אבל חצאית צנועה עם גרביי ניילון יותר צנוע מאשר רגילה בלי, נכון?)
אני מאוד רוצה ללבוש גרביים, לא דווקא מהצד ההלכתי אלא מהצד של לומר בזה שאני דוסית, אבל מה לעשות? לא נוח לי כל הזמן רק ארוך ואני לא אוהבת פחות ארוך (3\4 אחרי הברך) עם גרביים צבעוניות, זה לא יפה בעיני.
אז אני הולכת עם חצאיות צנועות מאוד עם גרבי ניילון. וזה ממש לא דומה לללכת בלי. עובדה שרואים ושמים לב להבדל, ולי אישית לא משנה מה העובי, אלא האמירה שבזה.
ואני גם מרגישה שזה שומר עליי! אני יודעת שיש דברים שאני בחיים לא אעשה כשיש לי גרביים. זה מחייב אותי. גם אם רואים אותם וגם אם לא, אני יודעת שהם עלי, וזה מגן עלי.
(ולא, אני לא חרדיה, למרות שאין לי שום בעיה איתם, להפך- אני מאוד מעריכה אותם!)
תחושה פנימית- זה כבר עניין שלך... (לא מזלזלת בכלל!)
בקשר לצניעות- 40 דינר או כמה שזה (אני לא באמת מבינה בגרביים האלה...) יש מצב שזה באמת צנוע ולא רואים את הצבע, למרות שהעובדה שזה בצבע גוף לדעתי יוצרת בעיות עם זה, וזה כמו פאה ובלה בלה בלה... (פשוט אין לי כוח להיכנס לזה)
גרביים שקופות, אני לא מסכימה שזה "יותר טוב מכלום"...
לא מזמן השתדלתי להתעמק בנושא, והבנתי שיש עניין לכסות את החלק הזה ברגל, ותבורך מי שתנהג בחומרה... (שימו לב- זו חומרה, לא הלכה).
מעבר לכך שיש גם עניין במנהג המקום, ואם את גרה במקום שבו זה בולט מאוד אז כנראה שלא...
בקיצור, מאחר וגרביים שקופות לא מכסות כלום אני מניחה (לענ"ד) שמבחינה "הלכתית" אין עניין...
יכול להיות שיש עניין במנהג המקום, ובתחושה פנימית... (זה לא אותו עניין עם הכיפה והחצאית הארוכה???)
--
נראה לי שבסופו של דבר יוצא שכל מקרה לגופו, לא?![]()
אף פעם לא הבנתי...
בס"ד
אבל מה זה גרבי ניילון..?
בס"ד
אוקי.
גרביים זה הלכה,ומאז ששמעתי שזה ההלכה ובמיוחד לבנות ספרדיות אני מקפידה על זה יותר.
וכן.
אני הולכת עם צבע רגל
ולמה ?!
כי ההלכה אומרת לכסות את הרגל,לא לכער אותה.
הצניעות לא מכערת את בנות ישראל היא מייפה אותן.
צריך לכסות את הרגל אבל בשום מקום לא כתוב שצריך לשמים איזה גרב לבנה ומכוערת.
ויש הבדל עצום לבנים אגב.
בין רגל בלי גרב לבין רגל שמכוסה אפילו בגרב של 15 דנייר.
הם עדיין רואים שזה מכוסה.ויש להם פחות תאווה.
--
אז כך שאם החרדיות לובשות צבע רגל זה לא שהם עושות "עבודה בעיניים" כי ההלכה אומרת לכסות את הרגל.
לא אומרת להסתיר ולא אומרת לכער.
וגרב שקופה זה כיסוי על הרגל .כי זה גרב על הרגל.
כך שאין עיניין ללכת עם גרביים לבנות וכל שאר הצבעים למינהם.
צבע רגל זה בדיוק לפי ההלכה ולפי גדולי ישראל.
וזה לא משחק בעיניים.
כמובן שההלכה אומרת ללכת 40 דנייר ומי שהולכת כך תבוא עליו הברכה.
שנזכה 
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...