לחקות מישהו- זה לעשות כול דבר כמו תוכי  אחרי אותו בן אדם כול דבר בלי לחשוב אם זה מתאים לי וטוב, בלי הדעה שלך פשוט כמו להשתעבד לשני.

להידמות למישהו- הלוואי ותמיד זאת תהיה דמות טובה, בד"כ זה בדברים הטובים, זה רצון להיות כמו השני. וכ"ו.

בעז"ה שהדמיות שנלך אחריהם היו טובות, מועילות כמובן בלי לבטל את עצמך!!

מועדים לשמחה וחג שמח!!!

אני חושב שזה תלוי איפה נמצא חוש הביקורת שלך.

האם כל דבר שהוא אומר או עושה ''קדוש''? האם להיות הוא זו פסגת השאיפות שלי?

או שאני רוצה להידמות לו כ"תחנה" בהתעלות שלי? האם אני מאתגר את התכונות שלי מול שלו ובורר את הדרך?

נראה שיותר חשוב בתוך כל הניסיון להידמות למישהו אחר, לדעת להשאיר מקום עצמי. כי עם כל היופי שיכול להיות בבן-אדם, שני בני-אדם זהים זה חיסרון לעולם. כל השוני בין האנשים בא לחדש ולפתח את העולם. אין שוני - אין חידוש.

לחקות- כמו שרוחלה אמרה זה לעשות כמו תוכי אותו דבר

להידמות- אותו דבר רק שלפני שאתה עושה אתה חושב בעצמך אם זה משהו טוב/מועיל/נצרך וכד'

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....