מקיפצה!

כ-ו-ל-ן ב-א-ו-ת!!

איפה?

מתי?

בעזהי"ת.

ולכל מי שלא הספקתי לענות להן-

מצטערת, אני אענה בהקדם אי"ה

וצדק פואטי = המזכירים יהיו גברים...

בעזהי"ת.

[אני רק אגיד בכמה מילים: שירות לאומי, מזכירות, בוסים ]

בעזהי"ת.

לכו תפתחו לכם שירשור משל עצמו,

או שתשנו את הסטטוס שלכם ל"נקבה"

כמו שכתיבה בפורום היא "צורך המועד..."

הבחינה של הקפה.

אף פעם לא הבנתי מה העניין...

שלאחרונה נצפה טוב משדרות רוטשילד ת"א...

ביצה

בדיוק ככה

כל הבנות מתבכבשות עם עצמן

שידוך- יצא מזה?

מצב נפשי של "פתוחה להכיר"- יצא מזה??

מסופקני ביותר

אנשים ואנשות\תדעו לכם!! ממפגשי פורום בעבר- יצאו הצעות, יצאו שידוכים, יצאו זוגות שנשואים היום באושר!!

מפגשפורום מעורב- זה יעיל! זה עובד.

עד כאן שיוף של איך אתם נראים- במבט מבחוץ.

לתועלתי האישית- כנשואה-רק בנות זה אחלה

רחלקה תשלחי לי פרטים! תודה צדיקה.

צחינא- לא לקנא! קדימה תארגן מפגש לבנים

(בנדא- במיוחד לכבודך- כשראינו שלהלו תימן יש סוכה גדולה- חשבנו עלייך....)

טוב ככה ברור שאני רוצה מפגש פורום!! גם עם זה רק בנות!!

(רק תגידו איזה יום ושעה ואני מקווה להגיע אם לא יהיה לי עבודה...)

שנית אני מעודדת מפגשים מעורבים!! גם ככה כולנו מתלוננים על הדייטים  אז למה לא לחסוך בקצת??

גם ככה אין לנו איך לפגוש בנים/בנות דוסים/ות  והכול גם ככה נפרד... (חוץ מגן חובה!!)

אני מסכימה איתך צדיקה!! קדימה תפסיקו לייבש ותבואו למפגשי הפורום!!

פתחנו מסלול נפרד

אבל זה מציאות שיוצאת

וזה מה שבנות משדרות- כשהן כבר מגיעות...

"אני בתוך חבורת הבנות- סגורהמסגור- ואי למי שנסה לדבר איתי"...

ראיתי את זה אחת

וחבל

פשוט חבל

ואני לוקחת את התגובה שלך כאילו נאמרה עלי,

כי באמת אמרו לי שהסתגרתי עם החברות.

אבל זה לא נכון-

ועצם זה שהגעתי למפגש כזה, זו כבר "התקדמות" מבחינתי (אז אל תסתכלי בראיה מכלילה..)

אני לא חושבת שזה נכון להתחיל לשוחח עם כל החבר'ה.

אם יש משהו שנשמע מעניין, אפתח בשיחה.

אם לא, סתם מיותר לדעתי ואעדיף לצפות מהצד או פשוט לדבר עם החברות.

ועוד משהו, יש במפגשים הללו משהו קצת מביך (אותי לפחות.. לפחות בהתחלה..). אז הגיוני שבת תעדיף לעבור את ה"חוויה" כשהיא בסביבת חברות.

זו דעתי.

בעזהי"ת.

כן כן, מותר לי שיהיו לי חברות!!!

זה אחד הדברים בחיים... מה שנקרא- טעם החיים!!!

לא רואה כל פסול במפגשי בנות, אלא להיפך, רק דברים חיוביים.

נכון שגם ממפגשים מעורבים יוצאים דברים טובים, ב"ה, אבל גם מפגשים נפרדים זה משהו אחלה אחלה, במיוחד אם הם באים על רקע של חוסר היענות למפגשים מעורבים...

שולחת לך פרטים באישי.

וסתם שתדעו-

אני לא אהיה על מחשב מעכשיו עד המפגש, אז מי שרוצה פרטים נוספים וכו', שתדבר עם "שמרית999" הצדיקה מכל או איתי דרך הפלאפון, למי שיש

סתם... האמת היא שאני כבר רואה מפגש פורום רציני וכולל שמתגבש כעת.

דידן נצח!

מי שצריכה עוד פרטים\רוצה להתעכן..מוזמנת!!!!!

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים 

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.