כולה עברו 6 דקות..

תענו.. |מרגיש מסכן|

אוהבת,, רק בלי לחץ

בס"ד

"העליות והירידות הן תדיריות, במצב האדם היחיד ובמצב העולם בכללו.

ומכל מקום התנועה בכללה היא תנועת עלייה וביסום.

וחילופי המצב אפילו בעת ירידה גדולה אין להם כי אם ערך של מילוי הירח ומיעוטו; או זוטו של ים ונסיגתו; או הנשימה הפנימית  המשיבה את הרוח אל תוכיותו של החי, והחיצונית הדוחפת אותו מתוכו; או הערות והשינה;

שאף על פי שהם נראים כהפכים - מכל מקום שניהם יחד הם מחוללי החיים השלמים" (אורות הקודש ב,תקכא)

החיים שלנו מורכבים מעליות וירידות. תמיד.

ואסור לנו להתייאש ממצב של נפילה. אלא לחשוב איך נתקדם ונקפוץ מהירידה הזאת. "מה רצתה זאת הנפילה..". המשבר הפנימי דומה למשבר חיצוני בכך שבשניהם אנחנו צריכים לנסות להבין מה המטרה של המשבר, ואיך אנחנו צומחים ממנו.

ואיך קמים? מחזקים את האמונה בהי"ת. ע"י לימוד אמונה, ע"י התבוננות ביופי הבריאה, והכי חשוב- ע"י דיבור ישיר איתו!!

כמובן כמובן שתפילה, אמיתית. ישר מהלב. זה הכלי הכי בסיסי להצלחה..

ו- לחזק את האמונה בעצמי. לא להתייאש. לא להאשים את עצמי.

בלי משפטים כמו "אני נהיית טיפשה" וכדו'..

זה יכול לבוא ע"י עשיית דברים שאוהבים או שמוכשרים בהם. ולענ"ד בעיקר לתת. לעסוק בנתינה, בחסד, בעזרה לזולת..

ב"הצלחה!

(וכמובן- מוזמנת באישי..) 

כמה אני יכולה?

כל פעם אחרי שאני עולה,

אני מרגישה שכל זה היה הצגה. לא באמת.

עובדה שעכשיו אני כאן למטה.

אני יודעת שזה נשמע ילדותי, אבל, אין לי כח.

למה לעלות כשאני יודעת שזה רק יגרום לירידה הבאה להיות יותר גדולה?

אולי אני יודעת ת'תשובה, אבל אני צריכה לשמוע אותה.

מכירים את השיר "אחרי החגים יתחדש הכל"?

אז זהו, שהכל התחדש. מלשון לשוב מחדש..

שוב הכל נראה כ"כ רע..

אוף, עצוב לי. 

תמיד היצר הרע אחרי שאדם נופל, גורם לו להרגיש רע עם עצמו.

אסור ליפול ליאוש! צריך לקחת את הירידה בתור תנופה לעליה.

כלומר לעלות מעל המדרגה שהייתה קודם/

"אכן על-פי ההגיון האנושי, מעוות לא יוכל לתקון, החוטא חייב בעונש ואי-אפשר להיפטר מעונש על חטא. אבל התשובה אינה על-פי החכמה האנושית, אלא זהו רצונו יתברך, שבני-אדם ישובו בתשובה, והוא מקבל אותם בתשובה. הפה שאסר הוא הפה שהתיר. הקב"ה ציוה אותנו על המצוות, והוא גם אמר שאם עברנו ושבנו, הוא סולח ומוחל ומקבל אותנו, ולא עוד, אלא מחזיק לנו טובה על כך. "אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין, מי מטהר אתכם - אביכם שבשמים" (יומא פה."-הרב זלמן מלמד

|מרגיש עוד יותר מסכן|

אז נכון שזה היצר, אבל איך מתמודדים?

מה אני אמורה לאמר לו?

זה לא נכון?

אבל זה כן נכון. כן נפלתי. ושוב נפלתי.

אין לי טענות נגדו.

את יכולה לעשות את המקסימום שלך,

להחליט לא ליפול, להתאמץ ולהשתדל, והקב"ה ייתן את השאר.

ואם נפלת? 

אז את אומרת שעשית את המקסימום. 

לא עשית המקסימום?

ניסית. הקב"ה אוהב אותך כשאת מנסה. כשאת מתאמצת ורוצה.

'לא המעשה הוא העיקר'!

שתדעי שברגע שאת מדוכאת מזה, וזה מונע ממך את השמחת חיים - זה השלב שבו חטאת.

לא לפני.

לפני זה את סתם משפלת, ואת בנאדם! זה לגיטימי! אנחנו לא מלאכים!

איך אומר משה לה' כשהמלאכים טוענים כלפיו שלא יביא את התורה לבני אדם,

הוא אומר "לכם יש ייצר הרע נגד גילוי עריות?" התורה לא רלוונטית לכם! אז נכון, יש לנו חסרונות - 

אבל איתן גם הייתרונות - אנחנו יכולים להיות בעלי תשובה אמיתיים כשאנחנו רוצים.

אנחנו יכולים לנצח אותו.

ובסוף - תנצחי!

מתנצלת שאני חופרת..

בס"ד לק"י.

ככה זה, שמדובר בעבודת המידות.

תראי, 

יתכן בסופו של דבר, כמדברים על האדם ורוצים להתעלות,

אנחנו מדברים על המידות שלו;

כעס, פזרנות, ענווה, גאווה, קצמנות, שמחה וכו'.

ולעבוד על מידה, אין לה קצבה (זמן) מסוים, שאנו יכולים להגיד: זהו, סיימנו לעבוד עליה.

אין דבר כזה.

מידות זו עבודה לכל החיים. לכל הזמן. 

כאשר אדם בונה דבר על לאט לאט, מהתחתחית, הוא מצליח לבנות בניין עם יסודות חדשים.

כשצרצ'יל בא לכאן, רצינו להרשים אותו ולכן נטענו עצים בשדרה,

אבל שנצליח להוציא אותם אחרי שהוא ילך.

ככה - רק כדי להרשים אותו.

ובאמת, כשהוא בא, הוא התרשם, והתפעל.

הוא החליט לנוח על אחד העצים, שלפתע, העץ התחיל להיות נטוי הצידה.

צרצ'יל צחק.

אבל הוא אמר משפט חכם מאוד: האנשים הם כמו עצים, אם אין להם יסודות ושורשים הם נופלים.

בדיוק כך.

אל תבהלי שאת נופלת, חוזרת אחורה.

זה הגיוני ולגיטימי.

את רק צריכה לזכור שכדי לבנות את עצמך,

יש דרך מיוחדת שצריך לעשות זאת.

וזה לא פשוט לקבל על עצמך דבר מסוים,

עבודת המידות זה דבר קשה. מאוד.

צריך לדעת איך לגשת לזה,

באמת.

אבל תדעי, 

למרות כל הקושי,

זה משתלם.

מאוד.

ולכן, שיהיה לך הרבה בהצלחה.

להתייאש רק גורם לאדם לשקוע עמוק במקום להתקדם.

לא חבל?

תמשיכי לנסות, להשתדל.

בהצלחה.

האמת היא שאת לא טיפשה

את "פשוט מרגישה את זה" כך

כי יש לך אמונות שליליות על עצמך שמושכות למטה למטה למטה

שימי לב: את רק מרגישה!

עד כדי כך שכבר כאילו מצפה בתוכך שזה יקרה שוב ושוב ושוב

זו לא האמת!

כפי שנאמר, היצר עושה התקפות פנימיות כשהוא רואה שאינו מצליח כלפי חוץ,

גם זה יצר. לא פחות. לפעמים בדמות צדיק.

כאילו את לא מספיק טובה ואף פעם לא תגיעי אז למה לך.. תתיאשי מראש..

זו רק הרגשה, או מחשבה\אמונה שלילית. זו לא האמת. זו לא הנשמה.

אל תתרגשי מההרגשה.

את פשוט (רק) מרגישה את זה

וכמו שכבר עניתי באישי אני אחזור על זה:

נראה לי שמצאתי תשובה.

תוך כדי הריקודים בשמחת בית השואבה במרכז,

שרו שיר. ושרתי גם, והרגשתי שהשיר הזה צועק לי את התשובה.

"אין שום יאוש .. בעולם כלל!!

ואח"כ עוד אחד. השיבנו ה' אליך ונשובה.

פתאום הבנתי שה' יכול לעזור לי..

אז עכשיו- אני אנסה לעלות.

אז באמת תודה..

אל דאגה, אני אמשיך לשגע אתכם..

דווקא בגלל שאת נתפסת להרגשות שלך,

ורואה בהן את העליה הרוחנית (ואת התשובה, ואת התקווה) -

הנפילה כל כך קשה.

לרגע ההרגשה הטובה נגמרת, וקולטים כמה המציאות רחוקה.

אי אפשר למדוד עבודת ה' רק על פי רגשות.

זה יעבור אל תדאגי(:

רוב הזמן זה ככה. זו לא תקופה.

לפעמים אני עולה.

זה לא ממש מרגיע כשאומרים זה יעבור.

כי זה עבר, וחזר, ועבר שוב,וחזר.

אז אני אנסה. אם אני לא אצליח, נראה לי אתם כבר תדעו מזה..

בס"ד

של הרב יהושע והרבנית נעמי שפירא.

הוא מדבר שם על כוחה של התשובה.

וזה מה שאת יכולה לענות ליצר - יש את התשובה! באמת אין ייאוש בעולם!!

ניראה לי רובנו מיזדהים .. ואולי לחלקנו יש 'תרוצים' איך לצאת מיזה. [כל מעודדי השירשור]

תראי, אין דבר כזה חיים בלי נפילות ! זה טבע העולם, זה טבע הדברים, זה לא סוף העולם שבן אדם נופל !
ברור שזה קשה כי התאמצת כ"כ, אבל זה כ"כ נורא שנפלת, תמיד תסתכלי למעלה ! ואני אומרת מנסיון, הייתי בחופש בחוף לבנון ובדוגית  עם בנים, והלכתי מזה לא צנוע. אחרי שהבנתי מה עשיתי הייתי כ"כ בדיכאון וכ"כ כעסתי על עצמי. אבל אין מה לעשות, נפלתי, אז מה אנ יישאר למטה ? לאאא ! אני יעלה בכל הכוח בחזרה למעלה !!!

ו.. זה לא הצגה... גם אם את מרגישב ככה..

הרבה פעמים אנחנו מרגישים בעליות שלנו, בהתחזקות שלנו הצגה אחת גדולה..

אבל זה לא נכון!!!

כל השאר זה הצגה! הנפילה היא ההצגה!!

המקור שלך טהור. נקי. הנשמה שלך טהורה.. -"אלוקי, נשמה שנתת בי טהורה היא.." והלכלוך הוא ההצגה..

ושבע יפול צדיק וקם... כולנו בנפילות תמידיות..

הנפילה באה לעורר אותנו... שנתרומם יותר גבוה..

הגעת למקום גבוה ונפלת?? עכשיו תקומי למקום יותר גבוה..

אף אחד לא מבטיח לך שלא תפלי שוב.. אבל בעז"ה..

כל החיים הם ככה.. עליות וירידות.. וצריך להתפלל שפשוט יהיהו לנו יותר עליות מירידות..

בעז"ה שנזכה לעלות למעלה למעלה..

ואם צריך- תמיד פה באישי בשבילך..

לכולם!

ואת-אני יודעת שאת פה..

איזה כיף לכם שזה כ"כ ברור לכם.

אני צריכה כל פעם מחדש לנסות ולהפנים את זה..

 |מבואס||מנסה||מחפש||משתדל|

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....