הרגע פתחתי את הדלת לאישה שבאה בתדירות גבוהה מאד לבקש צדקה.
זה קצת מציק לי שהיא באה יותר מידי פעמים...כאילו היא לא מתחשבת..יש עוד הרבה אנשים שבאים לבקש תרומות וזה קצת מציק ואולי מכביד...כאילו כל פעם שהיא באה היא חייבת לעשות את הסידורים שלה בבית שלנו..לספור את הכסף..לשתות..לשבת להנאתה ולנוח...וכאילו היא לא מרפה.. וגם לכו תדעו אולי היא לא אמינה??? איזה בנאדם מתחשב יבוא בלי סוף פעמים לבקש צדקה???
הפעם התחמקתי בתירוץ של :"ההורים לא בבית" והיא שאלה אותי מתי הם באים ואמרתי:"מאוחר" נתתי לה לשתות כמו שהיא בקשה והיא הלכה...
מה דעתכם? הייתי צכ'ה לתת לה תרומה??
(הכל מנק' מבט שלי ולא מנק' מבט של ההורים שלי או משו כזה...)
)