אם את לא יודעת בוודאות שהיא אמינה והיא באה כבר המון פעמים לבקש צדקה אל תתני לה!

ובפעם הבאה כדאי לשאול אותה למי הצדקה......

ותשאלי את ההורים שלך.....

היית צריכה לתת לה מים ואולי עוגה או משו בסיגנון הזה ולהגיד לה שהוהרים לא בבית וכו..

לא לתת כסף כי את לא יודעת מה היא תעשה איתו(סיגריות, אלכוהול...)..

ועם היא באה יותר מדי פעמים להגיד למישו בעירייה או המשטרה או אפילו אירגון חסד שעוזר לניזקקים שיבדוק אם היא באמת צכה ואם כן הם יתפלו בה...

פעם הבאה שהיא באה.. תדברי איתה על זה בעדינות...

באלי כבר להעיף לה....(עדינות...חחח)

אולי היא כבר נפלה עלייכם או שהיא באמת צ'כה עזרה.. תדובבי אותה קצת...בעדינות אהה...

למה אמרת שהההורים לא בבייתת ? בחיים לא אומריםם !!

אני ממש מסכימה איתך..!

הבאת מים, עשית את המקסימום ביחסי אנוש נורמליים, אך אין שום סיבה שתביאי לה כסף אם את לא סומכת עליה.

ואני חושבת שכמו ששוגי אמרה לא כדאי לך להגיד שההורים לא בבית.

את יכולה להגיד שהם "לא יכולים כרגע" וכל מיני כאלו, אבל לא להגיד שהם לא בבית, כי זה באמת יכול להיות מסוכן...!

סתם משו , קצת אחר ממה שכולם אמרו ..

בקטע של ה'לא אמינה' , תחשבי על זה , בנאדם שאפילו נגיד ויש לו מלאא כסף , ויש לו הכל , אבל ברגע שבנאדם בא ומשפיל את עצמו ועובר בין בתים לקחת כסף , זה כבר מראה משו . זה אומר שהוא צריך את זה ..

ואני אישית מעדיפה לתת לאנשים את ה- 2\5 שקל האלה, גם אם הם לא נראים לי אמינים  , ומקסימום הם יקנו בזה סמים ,מאשר לא לתת את זה ,ואז לא יהיה להם מה לאכול

[ואת לא צריכה לתת סכומים גדולים כל פעם .. איזה שקל כל פעם שהיא באה או משו ]

זה לא בקטע שאם אני יגיד לה שההורים לא בבית היא יכולה לעשות משהו...

אתה זוכר את הסיפור של הילד שדיבר עם המחבלת ונפגש איתה ובסוף היא וחברים שלה רצחו אותו ?? |ד"א היא משתחררת בעסקה..=[ |

זה לא באותה רמה כמובן, כי שם היא היתה מחבלת וכאן זאת סתם אישה מסכנה.. אבל נשים מסוגלות לעשות הרבה מעבר למה שאתה חושב, ולכן כדאי להזהר תמיד.. גם אם זאת אישה וכמובן אם זה גבר..

ואם לא נתת - כנראה שלא היית צריכה

*להדגיש שזאת אישה מסכנה והיא לא יכולה לעשות כלום חחחח

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...