למה את מפחדת?

סתם שתיהי בענין, אחרי שבת - אני מעריצה שלך! ;) 

אולי זה יעזור לך לחשוב..

מוזמנת בשמחה לאישי! 

בס"ד לק"י.

לא משנה באיזה גיל את,

כי לכל גיל יש את הטרדות והמחשבות שלו.

ככה זה.

לכן, קשה להחליט החלטות בכל גיל,

רק שההחלטות נעשות קשות יותר ויותר ככל שמתבגרים.

בכל מקרה,

אם את מפחדת ומבולבלת, לדעתי את צריכה לקחת קצת פסק זמן.

להירגע ו..לחשוב.

כן, זה מה שאת צריכה לעשות.

לחשוב ולפתור.

יש בעיה - תתמקדי בה ונסי לפתור אותה.

אדם מגיע לבילבול כאשר דברים אינם מובנים לו.

לכן,

עשי סדר בראש וכבר תרגישי יותר טוב.

אבל זו לא סתם סיסמא. יש כללים.

אז ככה:

האמת היא שאלו רק המחשבות\הרגשות שמבלבלים אותנו.

ומשם מגיעים הפחדים, שגם הם דמיונות שווא.

באמת הכל בסדר וההחלטות יכולות להיות אפילו קלות מכפי שאנו יכולים לתאר.

הצעד הראשון הוא להאמין שההחלטות יכולות להיות קלות , אפילו שהן רציניות.

להכיר בעובדה שהמחשבות מבלבלות, לא אמתיות, מכבידות

ולנסות להשליך. לבטוח. להאמין. לאפשר.

ועייני בחתימה

אתה רק נהנה מהחיים בגיל הזה ואתה לא צריך לחשוב -על אישה, פרנה וכו'..  כל מה שיש לעשות זה להנות, אז תנצלו כל רגע!

החיים באו כדי שננצל אותם.

אבל לא להנאה פשוטה.

אלא לדברים טובים וחשובים.

אז אם צריך לחשוב, יש את אלו שזה מפחיד אותם, ומטריד אותם.

ב"הצלחה!

(משלי)

לפעמים צריך גם לפחד קצת. לדעת שלכל פעולה שעושים יש השלכות וצריך לבדוק אותן.

אבל לא צריך גם להגזים.

אבל זה לא ממש עוזר.

א'- לסדר/לקחת פסק זמן וכו'- זה בדיוק הבעיה, זה דברים של עכשיו, בזמן הקרוב (מידי) למה יש כ"כ הרבה דברים בגיל הטיפש עשרה (אני אוהבת את ההגדרה) שמשפיעים על המשך החיים ואיך הם יראו.

זה חתיכת אחריות, וזה קשה. מאוד..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....