התרחקת,הלכת!!
ואנחנו נשארנו כאן,בשדה שלמטה,
אתה כבר רחוק.
קר כאן בלעדייך בשדה הירוק.
ירדת אלינו לכמה ימים,החלפנו מילים,
עכשיו נשארנו כאן לבד וקצת מבולבלים.
השארת פה את כל הילדים,
בלעדייך חזרו הריבים.
האדמה רועדת, השדה נשרף,
גשם יורד,ואין לנו גג.
אבא,יש מחלוקות,
אנחנו מנסים בלי מכות!
אבל מי יאמר לנו מה לעשות???
כולם כאן צודקים,
כולם מחכים,
ובשקט צועקים---
אבא תחזור הביתה!!!
זה אנחנו הילדים,
נשארנו בשדה, קצת אבודים.
מנסים שיהיה פה נחמד,
שתרצה לחזור.
רק תאמר לנו-מה יעזור???
הלוואי ששוב תגיע,
אנחנו יודעים שלא לכולם מגיע...
הזמן עובר ומכאיב.
והכל נהרס מסביב.
אנחנו מתגעגעים,
ורב הימים עצובים.
אבא תחזור הביתה!!!
ותישאר פה איתנו תמיד,
תשמור עלינו שלא יהיה מפחיד....
ממנו הילדים הקטנים שלא מבינים,
רק מחכים לך כבר המון שנים...
