החיים דפוקים ולא ורודים וצריך לצאת מהבועה ולהסתדר בהם ושום חיוך לא יעזור. אם תהיה תמים ידפקו אותך=]

טיפ אמיתי לחיים
תפתח עיניים ובמקום שאין אנשים תהיה קקטוס\חומני\שבלול\או דוב גריזלי אם תהיה בנאדם שום דבר מועיל לא יצא מזה...=]

דווקא בגלל שאלה החיים חשוב מידי פעם לחייך חיוך מלא.
אני וחבר שלי פעילים בדוכן מעייני הישועה ותמיד אחד מאיתנו מציע להניח תפילין ואחד מבקש חיוכים.. בחור אחד חייך חיוך מקסים ואמר לי "וואלה כבר מזמן לא חייכתי"- לא שווה?

שום חיוך לא יעזור?
הלכת פעם ברחוב לבד, ואמרת לכל אחד שלום עם חיוך?
ראית את ההבעות שעולות בפניהם של אנשים?
אולי שינית למישהו את החיים מקצה אל קצה?
נגיד שלך החיוך לא מזיז, מה אם האנשים שסביבך?
אני לא אומר ללבוש חיוך כל הזמן ולשחק אותה כאילו אתה מאושר,
אני אומר ללבוש חיוך שדרכו אתה נהיה מאושר.
שוב, חייכי.
טיפה יותר רחב יעשה אותי לממש מאושר.

בס"ד

XD!!!!!!!!

אבל קטן ולא ממש מבין מזה לחייך שבא לך רק לבכות..

אז המקסימום הוא להחניק את הדמעות.
לחייך זאת דרישה מוגזמת!!

אבל באמת שאתה חמוד ותמים עם הטיפ הזה

זה אפשרי.
לחייך באמת מתוך אושר.
מרן הרב זצ"ל במגד ירחים לחודש חשוון (לשנת תרע"ב אני חושב), כתב משפט ידוע:"כשהנשמה מאירה גם שמיים עוטי ערפל מפיקים אור נעים".
אפשר להעמיק בו המון, וכדאי לקרוא בספר מגד ירחים עם הסבר של מו"ר הרב עוזי קלכהיים זצ"ל.
אבל קצת לפחות.

כשיש מצב רוח קצת עצוב, ובחוץ יש ערפל ושמים מעוננים, זה עושה עוד יותר עצוב. אבל אם באמת שמחים אז בשמחה, לא שמחה רדודה אלא שמחה אמיתית, פתאום אז גם כשהשמיים מעוננים הכל מלא אור!

רק שהקושי נשאר באיך להגיע למצב של "כשהנשמה מאירה", וזה לא ברור איך מגיעים לזה. זה קל להגיד, מאוד קשה לעשות. אז נראה לי שהדרך היא שצריך נקודת התחלה, נקודת אור שממנה נתחיל. מה זאת אומרת? שצריך למצוא בעצמנו נקודה טובה. כי בכל דבר ובכל יהודי את תמצאי איזו נקודה טובה."אפילו רקים שבכם מלאים מצוות כרימון", כי באמת כל היסוד שלהם הוא טוב (לעיין באורות התשובה, פרק ט"ז פסקה י"ב, אם אני לא טועה) אלא שיש כמו מסכים שמסתירים. תנסי למצוא נקודה טובה, שהיא נקודת אור, שתגרש את החושך ותבקע פתח במסכים הללו. את בטוח תמצאי משהו טוב שיש, ולפי דעתי משם צריך להתחיל ולהמשיך הלאה עם אמונה גדולה ב"ה, שמחה ואור גדול!

חודש טוב! הקב"ה יחדש עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה, לששון ולשמחה. אמן!

יש דברים שאותם כל אדם שחיי בעולמנו יודע.
שצריך לשמוח.
גם הבנאדם הכי עצוב עלי-אדמות שואף לשמחה.
החיוך זה הצעד הראשון.
>בעצם, לצאת מהדיכאון אבל זה ע"י חיוך בלבד<
החיוך מתחיל את הניצוץ שאח"כ ממשיך להבעיר את כל כולך.
זה עובד מנסיון אישי >של שנים רבות...<
להחניק דמעות?
עדיף כבר לתת להם לפרוץ ואז לחייך.
על כך שהיית טיפש, על כך שלא הבנת.
אגב, רק דרך השמחה אפשר להגיע למדרגות גבוהות של קדושה.
שוב, החיוך הוא המדרגה הראשונה.

גם אם מחייכים חיוך מאולץ.

בדר"כ השמחה האמתית באה ישר...

וחוצמזה שיהיה אימרה כזאת של רבי נחמן מברסלב. אני לא בדיוק זוכרת....

ויש גם עוד משו יפה שקראתי. של מאמרי חסידות-

"עדיפה שמחה מזוייפת.
מאשר מרה שחורה אמיתית"....

היא לא הסכימה לקבל את החיוך ה'לא אמיתי'.
אז פניתי בגישה אחרת.
אני מסכים עם כל מילהD:

גרמת לי לחיייך

*מאושר* *צוחק*

תארי לעצמך עולם שלם כזה...

זה יפה להגיד!! הכל נכון!!!!
א ב ל -
מתי שבאמת קורים דברים....ממש לא כל לזכור שהכל לטובה!! וזה קשה (-אולי אפילו בלתי אפשרי) להבין את זה!!! - זותומרת...- זה שעכשיו **** מת, אני יודעת שה' עשה את זה ולא סתם ובטוח יש סיבה, אבל אני בחיים לא יבין את זה!!! ואני לא יכולה לקבל את זה בתור משו שקרה לטובה..
אותו דבר שלא עלינו, נגיד עברתי הטרדה, אני יודעת שה' גרם שזה יקרה..אני יודעת שיש סיבה לזה, אבל איך אני יבין שזה לטובה???? איך זה בכלל לטובה??????

אבל זה בוודאי לטובה.
את בטח מכירה את הסיפור בגמרא על נחום איש גמזו שאמר "הכל לטובה" אפילו שהמצב היה שהוא היה עלול להיתלות. והוא לא ידע למה זה קרה לו, ובכל זאת האמין בכל לבבו שהכל לטובה.

אולי נבין למה, אולי לא. אבל אם באמת נקבל בנפשנו (ולא רק נדע בשכל. אלא באמת נקבל) שכל מה שה' עושה הוא לטובה גם אם איננו מבינים בדיוק למה, אז אנחנו נוכל לעבור את הכאב. יכאב, אבל נדע למה. נדע שמזה יצמח אור, שמזה יצמח טוב (ואנחנו לא יודעים בדיוק למה!).
כמו שתינוק מקבל חיסון או עושה ברית מילה. הוא צורח עד השמיים. ההורים שלו לא אכזריים ח"ו! זה לטובתו. אם היה יודע לדבר היה קורא לשלום הילד.. הוא לא מבין שזה לטובתו. אבל זה לטובתו. אנחנו אולי לא מבינים איך זה לטובתנו, אבל אם נדע בלבב שלם שזה לטובתנו לא ניפול.

העתקת ממני את החתימה!!לא יפה!...
טוב נו אני מרשה לך-אני אשנה...

חחח..

אני עוד לא במדרגה.
שנזכה.

את לא באמת צריכה להבין איך זה קרה לטובה.
את צירכה ל ה א מ י ן שזה היה לטובה.
'נסתרות דרכי ה'.
כשזה קורה לך, זה באמת קשה.
אבל זה בכל זאת אפשרי.

והפעילות בפורומים ירדה משמעותית 

כדי לעשות טוב לעולם ולאנשים ואני מאמינה שכל אחד יכול להפוך את העולם למקום יותר טוב ושמח ואוהב ♥️ וגם לעבוד את ה' שזה הכל בסוף

מהחיים, לחיות טוב, באושר, בשמחה, בסיפוק, ולדאוג לעתיד שלנו כאן