אהלן חבר'ה..lea..

"תקשיבו".. נ-ש-ב-ר- ל-י-!!!!

אוקי קודם רקע על עצמי: 

בת 15, מתחזקת, ילדה אידיאליסטית, מדריכה בבני עקיבא מעורב, הולכת צנוע, לפי ההלכה!

אין לי חבר! לא אוהבת ת'שטויות של בנים ובנות.. 

ו.... סליחה על ה"ענווה" קורץ אבל זה חשווב ,יפה..

ועכשיו לפואנטה..

קודם סינגור על הבנות של עם ישראל: 

אתמול בשמחתורה באו כמה בנות חילוניות והתחילו לרקוד איתנו ובאמת רואים שיש להם נשמה טהורה! ו.."חוכמת נשים בנתה ביתה".. 

סינגור על הבנים: 

אממ... סתאאם צדיקים.. אין עליכם!! כשגלעד שליט השתחרר והגיע למצפה הילה היו שם מלא חבר'ה שלי בני עקיבא ,בנים, ושרו וריגשו וממש עשו שמייח.. ישר כוח!!

למה ?! למה דווקא הבנות שהם הכי פחות צנועות הכי פחות איכותיות הכי פחות.... למה דווקא הם ה ?IN   

 למה ?! אתמול נגיד בשמחתורה כמה בנות ראיתי שהם הולכות עם השיער שלהם פזור חצאית מיני חולצה בקושי יש להם.. והם בנות בבני עקיבא חסרות אידיאליסטיות וחסרות לא יודעת מה.. אבל מה שבטוח פחות איכותיות מהבנות שהם יותר איכותיות..   (סליחה על החוסר אהבת ישראל אבל זה פשוט מציק לי..במיוחד אחרי ההתחזקות שלי) 

והם הולכות נראות הכי מאושרות בעולם כוולם מסביב שורקים להם!

ועוד יותר מעצבן מסתובבות עם בנים שהם עם כיפה ציציות בחוץ.. חופשי....

למה? למה הם אלה שנראות מאושרות ואנחנו הבנות האיכותיות ברמות הצנועות הנשמות הטהורות דווקא אנחנו או לפחות אני מרגישה כאילו אני "תקועה" כאילו אני עושה משו שונה מכולם וזה בכלל צריך להיות ההיפך?

למה?!  

תודה לכל מי שקרא.. אני ממש אשמח לתגובות מצד הבנים ומצד הבנות .. חיוך 


השאלה שלך היא למה אנשים מתייחסים אליהן טוב יותר?אבגדה

או שהבנתי לא נכון את השאלה?

אני חושב שהיא התכוונה לירוקי

שתמיד החילונים נראים הכי טוב ומאושרים ולעומת זאת הדתיים מתנהגים בצניעות ולפי התורה ובכל זאת הם מרגישים שהם בצד.

 

 

ממש מבינה אותך ..סתם אחת

אבל מניסיון שלי, הבנים האלה אולי מסתובבים על בנות האלה, ונהנים מהן וכ'ו ..

אבל הם לא באמת מעריכים אותן, בכלל לא ! דווקא, הם מעריכים אותך, הם מעריכים את זה שאת לא כמו הבנות האלה .. 

יש לי משהו לומר על משהו מסוים ממה שכתבתענבל

אמרת שהן נראות הכי מאושרות בעולם.

אושר כזה הוא לא אושר אמיתי הוא רק נראה ככה ובגלל זה טוב שהוספת את הנראות.

אושר אמיתי בא רק מתוך עבודת ה' יתברך.

 

לצערנו כיום אנחנו לא מיצגים הרבה מהמדינה הזאת ולכן גם נראים שונה מרוב רובם של האנשים.

לפעמים צריך להיות שונה.

אני לא חושבת שזה שונה רע, זה שונה מיוחד שאנחנו צריכים להיות גאים בו.

הבנים שמסתובבים איתן- לא רוצה לשפוט אבל יש סיכוי שזה רק תחפושת בעצם זה באמת נשמע ככה

למה הם IN?- כי אנחנו חיים היום בעולם המערבי המפותח שרוב רובו קשור בחיצוניות ומין (סליחה על הבוטות) ולכן גם בנות שחצי לבושות יותר מושכות מטבע הדברים.

זאת תפיסה מעוותת שהלואי ובקרוב נצליח לשנותה.

אבל סתם ככה שאלה- למה את צריכה שבנים ישרקו אלייך?

אני חושבת שכשיגיע הזמן אם את באמת כמו שאת מתארת אז בנים דוסים ירצו אותך.

ואני לא חושבת שאת רוצה להיות בקשר עם מישהו שמתיחס לבנות כאל שוק בשר ויוצא עם מישהי רק בגלל חיצוניותה.

ותאמיני לי שיש רבים וטובים מהם שפשוט עכשיו זה לא מעסיק אותם (ובצדק!) אז הם לא שורקים לך וגם כי זה לא ממש דרך צנועה.

כשתגיעי לגיל אני מבטיחה לך שבנים ירצו.

אבל למה לך עכשיו?

זה סתם כאב.

ענבל נשמה..lea..

כתבתי על הבנים ש"שורקים" לא כי אני רוצה שישרקו לי.. 

פשוט רציתי להגיד מה היה.. 

ונ.ב. תודה רבה על התגובות נשיקה

נשמה!!!=]בל"חית

את הכי לא תקועה!!!!

הן אלו שתקועות! (במחילה, אין לי דרך אחרת להסביר)

כשהן יהיו עם האחד שלהן, הן יהיו תקועות בעבר עם ההוא, ועל מה שהחבר של החבר שלהן פעם אמר להן,

והמבט של זה, והחיוך של האחר....

הן הכי לא IN ֱֱֱֱֱֱֱֱ!!!!!

אולי זה נראה ככה חיצוני, אבל זה ממש לא ככה!!!!

תחשבי רגע למה הם נמצאים איתן...- בשביל הצחוקים, בשביל הפוזה, סורי, אבל בשביל היופי!!!!! (תרתי משמע !)

אין שום משמעות לאושר הזה! זה לא אושר!

זו ההרגשה הכי מגעילה ומזעזעת בעולם!!

"שורקים להם" איכס...מי היתה רוצה שישרקו לה...מה אנחנו כלבים?! שככה שורקים לנו...???

הלוואי וכולן היו "תקועות" ולא מקור רצון לשריקה!

 

סליחה אם דיברתי בסיסמאות וחזרתי על דברים....

פשוט גם לי זה כואב... אולי ממקום אחר...

ב"הצלחה עם התובנות והלוואי והצלחתי להזיז משהו במחשבותייך!

תעריכי ותאמיני בכוחות שלך ותזכרי "כל כבודה בת מלך פנימה"

שב"ש!

אני ממליץ לך לנסות לענות על זה לבד.אבגדה

 

לפעמים צריך עזרה כשרוצים לענות....ענבל

בסופו של דבר התשובה תבוא ממנה.

אבל היא רוצה שנסביר לה מה אנחנו חושבים ואלי ככה היא גם תבין בעצמה דברים.

 

...=)=)=)

תמיד אומרים שהבנים באמת  מעריכים את הבנות שלא עושות מלא פוזות...אף פעם לא האמנתי לזה עד ששמעתי כמה זה נכון... חבר של חברה שלי אמר עלי שאני ילדה מיוחדת עם נשמה טובה כזאת.. הוא בכלל לא חשב על החיצוניות שלי!!! ( אין לי שום עניין של גאוה!! סליחה שככה זה נשמע..!!)

 

בהצלחה רבה!!!

אוו'ץ? אוו'ץ.אח..

"לתגובות מצד הבנים", לא סתם אמרת את הדברים.
ואם נצליח לעלות על הנקודה - עדיין לא יספיק. יודעת, כמה המרחק מהראש אל הלב?
בערך 30 ס"מ. צריך להכניס את הדברים לראש, עד שמרוב שחזרנו הרבה עליהם, הם יזלו את הלב...
"וידעת - והשבות אל לבבך". ומובטח לך, שאחרי שהדברים ינטפו לך לתוך הלב,
את תרגישי מתיקות. אי, כ"כ כ"כ מתיקות שאת כ"כ קדושה וטהורה, צנועה ולא מתערבבת.

ובואי נתחיל. קודם כל אני רוצה להגיד, שהפריקה שלך הזו,
היא על אמת - של כל אחד או אחת מהחבר'ה הרציניים שאי פעם התחזקו באמת בחיים שלהם.
אנחנו מחליטים להתחזק בנושא הכי קשה היום - צניעות, בינו לבינה - לא לעשות צחוקים עם המין השני,

כי ת'כלס זו ההלכה הפשוטה והכ"כ ברורה, ופתאום --- בום! אוו'ץ, אנחנו כ"כ בחוץ.
פתאום המתגנדרות - הן הכי IN. וכן, אשכרה הן שם. כל הבנים צוחקים איתם, מחייכים אליהן,
והן כ"כ כ"כ מאושרות, ואיזה שמחת תורה (!...) הייתה להם לקיים שקיימו עליהם כל הבנים את דברי חז"ל,
בהידור ממש - "אסור לאדם שיקדש אשה עד שיראנה", וכמעט, ה' ירחם, עד שיחבקנה...
ואת, הצנועה, החסודה, זו שלא רוצה לעבור על ההלכה, זו שמבינה שעירבוב בין המינים, צחוקים וכדו' -
לא בא בחשבון, כי אנחנו לא לייטים, ואו דתיים או חופשיים - דווקא את יושבת ואין מחייך לך, הכל נראה
שקט ולא שמח. ואת צדיקה - לא לבד. גם אני במקום שלך, וגם עוד מלא חבר'ה שבאמת החליטו
שאי אפשר עוד להתפשר, וחייבים לשמור ולהפקיד כמה שיותר, ואנחנו - 'נופלים בין הכאסות'. ארר,
כמה שזה כואב. כמה שזה לפעמים מעלה קצת דמעות בעיניים, ושורף את הלב מבפנים...


אבל פתאום, עולה לנו כמין קול כזה, קול טהור מתוך הלב.
ש - נכון. כל הבנות האלה הן IN, וואלה IN, אבל איפה יש מצווה בתורה להיות אין? ופתאום מבינים
שמי שמוכר ת'אמונה שלו בשביל עוד חיוך של בן מטופש (ואגב, הוא יכול להיות עם ציציות פאות בחוץ,
ואענרף מה. היום כל עבריין הולך עם כיפת סעדו וציציות בחוץ...) הוא לא שווה אפילו לא גרוש. הוא מסכן.
היא מסכנה. רגע, מה מה? היא מסכנה?! וואו, איזה שינוי הסתכלות. היא? המחייכת והנוצצת? היא מסכנה?

כן! היא, המסכנה. ואת - השמחה. ואת החזקה, ואת הגיבורה שלא מוכרת בשביל לוקשים. לא בשביל כל בחור
את תתחילי לגלגל דחקות, כי זה פשוט אסור. ובסופו של דבר, היא זו שתצטרף לעשות 'מחק' על כל הקשרים
האלה שלה בערך, ועל כל חיוך וחיוך של בחור שגנבו את ליבה השבור לרסיסים. ואת? את תוכלי בעז"ה לבנות
בית נאמן בישראל יותר מהר ממנה - למרות שהיא הכירה 24 אלף תלמידי בני עקיבא, ואת לא התעסקת עם אף
אחד מהם ורק נפגשת לקשרי חתונה. ובסופו של דבר, לך יהיה את הילד החמוד והצדיק, שיגדל בעז"ה על טהרת (!)
התורה בלי לנסות להתחכם עם ההלכה - כי פשוט בעלך יהיה אחד כזה שאת הראשונה שהוא הכיר ממש, ואין נחת
יותר גדול מזה. ואת תזכי לטהרה. אין משהו יותר גדול בעולם הזה מהטהרה. זו ראשוניות, זו שמירה על עצמך,

זה לכנס את כוחות החיים בשביל שאח"כ נוכל להוציא אותם בצורה הכי טובה שבעולם.


אז - צדיקה,
אנחנו, לא רוצים להיות IN בתוך חבר'ה כאלה.
לא כל 'אין', הוא טוב. לפעמים ה - 'אין' הוא יחסי, וזה יכול להיות גם IN בזבל.

מה לעשות, לפעמים הזבל מצופה זבל, וזה נראה כ"כ טעים, ורואים את החבר'ה שצחוקים -
כי מסכנים (!) הם פשוט לא קלטו ולא מבינים מה יש מעבר לזה. שיש חיים אחרי המוות,
שאחרי 'כינוס כוחות החיים', יענו שאנחנו 'הורגים' אותם ומכוונים אותם ע"פ התורה,
אחרי הלכאורה מוות הזה - רק אחרי זה יש חיים באמת אמיתיים.

ואני, היום, אחרי שנים של חפירה בתוך הלב שלי פנימה -

ניגעל מבנות שמחייכות לכל בחור מטופש. ואם נלך שלב קדימה? את יודעת מה החלום
של הבחורים עם הציציות בחוץ ששומרים וכ"כ משתדלים לשמור על הלב שלהם נקי?
החלום שלהם, זו אחת כמוך. אז נכון, עיניים לא נעשה לך, ובקושי נבקש משהו אם נצטרך,
אבל תדעי, שמסתכלים עליך. מי? השמורים ביותר. אותם אלה, שגם נראים לא בפנים,
לא צוחקים ומשתדלים כמה שיותר לקדש שם שמיים - אותם אלה היחידים - שרואים אחת כמוך,
מתפעלים. את לא תראי את זה, וגם לא נראה לך את זה, אבל בבוא הזמן, שתקבלי אחד כזה
בעז"ה לחיות איתו לעולמים - אז תביני, אי אבאל'ה, אז תביני כמה היה שווה לחכות.

כמעט ויש לי דמעות בעיניים, שרצות תמונות בראש של האלה שדברת עליהם עם ה - 'ציציות בחוץ',

שאני מכיר אותם, ואל תחשבי שהופעה חיצונית אומרת. גם לא על הבנים, וגם לא על הבנות.


ומה לעשות, גוף מושך - מושך. אז כל מי שרוצה למשוך ת'עיניים,

שתקצר כמה שיותר ת'בגדים, ואם היא רוצה עוד טיפים להכנס מהר לגהנום (תרתי משמע),

נביא לה. אבל אנחנו, נשתדל לדעת, ש - "שקר החן והבל היופי, אשה יראת ה' -
היא תתהלל", במה? במה היא תתהלל? בחן וביופי שלה. לא במשיכה שהיא עשתה עיניים לעשרות
בחורים עם איפור מייקאפ ואנערף מה שיכסה לה את כל החצקונים כי אבוי אם הוא יראה אותה ככה,
אלא היא תתהלל - ביופי שלה, בחן. בנעימות הצניעות שהיא שמרה על עצמה עד היום. ולא משנה
איך היא נראית, בעיני בעלה שלקח אותה ובחר אותה מתוך כל הבנות, ושמר על עצמו בשבילה -
היא הכי יפה בעולם. כי יראת שמיים, זה המפתח לכל החיים.
ואת - את שמשתדלת לשמור על עצמך, בדיוק זה נקרא יראת שמיים. והפסוק שם שמדבר על 'שקר החן' וכו',
שם בהתחלה יש עוד משפט חותך, שלא שמים לב אליו הרבה.
"אשת חיל מי ימצא"? כך שואל הכותב. וכולם חושבים ש - נו, שאלה טובה, אבל לא משהו,
מה הבעיה למצוא בחורה טובה. אבל דווקא אחרי מה שכתבת, אפשר כ"כ לראות את המילים זועקות?

אבאל'ה! אשת חיל, מי ימצא?! איפה נמצא את אותם בחורות הכ"כ יקרות שכ"כ שומרות על עצמן ולא יורדות.
נכון, היו הרבה שהתחילו להתחזק, אבל איפה ההיא שלא נשברה למרות שלא עשו לה עיניים? שלא נשברה
למרות שכל הבנים לא הסתכלו עליה? שלא נשברה והייתה מלאת יראת שמיים בלי למכור את האמונה שלה
לשום בן שבא כאילו להכיר וללכת? איפה היא, אבאל'ה, איפה היא?!...
ואת לא יודעת כמה השאלה הזו משמעותית שמגיעים לגיל שקשור כבר לחתונה, וחושבים, באמת,

איפה אותה אחת. אוי, כמה שהיא חסרה. כמה שהיא מוערכת (וסתם שתדיעי, גם בעיני הבנים אפילו החילונים
היא מוערכת - ולמה הם בוחרים את האחרת? כי היא יותר זמינה, יותר מושכת, ויצר לב האדם רע מנעוריו..).


ויש עוד הרבה להרחיב. ואם תרצי יש בכרטיס אישי שלי עוד בנושאים האלה,
ובכל מקרה, תמיד תזכירי, באמת צדיקה - הקב"ה איתך בכל מקום. ואת - הבאמת שווה,
ועלייך (!) מסתכלים אותם אלה שהיית רוצה לבנות עם הפנימיות שלהם את ביתך, מסתכלים ביראת כבוד,
בהערכה עצומה על הגבורה הזו. ואצלך, הקב"ה - 'עושה לך עיניים', אז תחזירי גם, תחייכי,
תרימי עיניים לשמיים ותבקשי ממנו שבעז"ה יעזור לך להתגבר. ועוד דבר חשוב,
"אל תביאנו לידי נסיון". כל העירבובים האלה, לא כדאי להכנס לשם, כי מספיק יש לנו נסיונות.



וכמה יש להאריך. וכמה יש לצמצם את המרחק בין הראש ללב.

ואז - מנסיון - מובטח לך מתיקות. אי, כ"כ מתיקות ששווה על אלפי צחקוקים ועיניים של כמה
בחורים מטופשים (או יותר נכון - מסכנים) שהקשר בניהם לבין יראת שמיים מקרי בהחלט, גם עם הציציות בחוץ...


ולסיום, בואי נתפלל על כל האחים והאחיות שלנו,
שבאמת, יפסיקו להרוס להם את התמימות, את השלמות שבלב.

ואולי, אולי אפשר להגיד שגם לזה התכוון הקוצקר שאמר -

"אין יותר שלם מלב שבור". את, עכשיו עם לב שבור?
תדעי, אליבא דאמת - אין יותר שלם ממנו.


הלוואי שבעז"ה ה' יתן לך ולכולנו כח, להתחזק, להתרקב, ובעז"ה לדעת שיש למה לחכות.
ואנחנו, נמשיך להתפלל לה' - "וטהר (!) ליבנו (!) לעבדך (!) באמת (!)".
מקווה שקצת עזרתי לבחורה צדיקה, שרוצה להטהר ולהתקרב לה' יתברך.















וואי - אח...אני הקטנה

פשוט לקחת לי ת'מילים מהפה...

ובאמת אפשר להגיד - חיזקת לפחות אותי...

אבל...ברור שרוצים יחס...מה לעשות? אני לא יודעת אם זה נכון לעשות ככה אבל יש לי חברה שהיא דוסית בפנים וגם כלפי חוץ אבל- היא מדברת עם בנים חופשי ויוצאת איתם לטיולים..זה עדיף נראה לי,לא?!

וגם -מי שגדל/ה בסביבה נפרדת אחרי כמה זמן בגיל יותר גדול שהוא /היא נפתח/ת לעולם "נפרצים הגבולות".אז...לא עדיף להיות מהאלו שמדברות/ים עם בנים /בנות אבל הדוסים /יות עם כל ההגבלות?

אי אפשר,אח..

להיות 'דוס אמיתי' + לצאת עם בנים לטיולים,
זה פשוט לא שייך. יודעת מה? בואי נשאל את רבותינו הגדולים.
היית שואלת את הרב אליהו זצ"ל, ר' אברום שפירא, הענקים והזקנים האלה,
עם חכמת החיים שאין לשום אדם צעיר ועם תורה ענקית שמחוברת לחיים,
מה הם היו אומרים? חד משמעית - לא. וגם לא 'דיבור עם הבנים חופשי'. ממש לא.

והכי כואב זה עכשיו האלה שיבואו ויצעקו עלי ש - 'יש מושג כזה חברה מעורבת לכתחילה',

אבל נראה לי שאני ממש אותו יותר מאשר הם, ואני נגד חברה מעורבת כמו כל מורי הדרך
שלנו הענקיים כדברי הרמב"ם (וההגיון) - שאם יש מחלוקת, הולכים אחרי הגדול שבדור וכו' וכו'.
המציאות היא - שיש בנים ובנות, וחברה מעורבת צנועה = שאם צריך משהו מהבת, אפשר לבקש
בנימוס וזהו. בלי שחנשי"ם וכדו', כי אז אנחנו פשוט רואים בעיניים שלנו, כמה הנוער שלנו
נמצא בשפל המדרגה בנושא הזה. ומי שלא מאמין, שיבוא איתי לסיבוב, כי אני מכיר לא קצת.
המציאות צועקת, אז בבקשה, בואו רגע ננתק את הנגיעות אישיות שלנו ונבחן את הדברים הלכתית נטו -
מותר לצאת לטיול עם המין השני? יש דבר יותר מקרב מזה?! והלכה מפורשת (שתקפה גם היום)
"להתרחק מהנשים מאוד מאוד", שזה אומר לא לפתח קשר נפשי עם המין השני (ויש לזה סיבות טובות)
אם זה לא בגיל של נישואין ושמטרת הקשר היא נישואין. "לדבר עם בנים חופשי" -
עם כל הרצון והתאוות שלנו לדבר, זה אסור. חד משמעית, ואין פה שום מקום לחפש היתרים,
לא לצחוק עם המין השני ולא לעשות דחקות. כן נימוס, כן לעזור - ובשיא הצניעות והקדושה, ע"פ ההלכה.


לגבי "נפרצים הגבולות" - אם מחנכים לשיטה הזו, ממש לא נפרצים הגבולות. רק מתמתקת ההלכה
יותר ויותר, ושמתקרבים לגיל הנישואין רוצים כמה חכמים ממש עם חכמת חיים ויודעים.
יש עוד טענה - "מה?! אז איך אני אתחתן?! אני לא ידע לדבר עם בן", ועל זה כבר ענו טובים וגדולים
ממני, שהמציאות - שוב - צועקת, שדווקא בחברה נפרדת מתחתנים הכי צעירים, עם הכי פחות גירושים,
ועם כבוד הכי גדול לאשה, ועם הכי הרבה נחת מהילדים. מה לעשות - זו המציאות. אי אפשר להתכווח.



חברה נפרדת לא אומר להתנתק מהעולם, אלא דווקא לחיות בו ע"פ ההלכה,
בלי לעשות כל מיני דברים שבמציאות יצרו שהנוער שלנו היום מוכה קשות בנושא הזה.
אין שום בחור שיכול להיות תלמיד חכם אמיתי ורציני ממש שימשיך את מסורת אבות,
אם הוא מדבר חופשי עם בנות ויוצא איתם לטיולים - זה פשוט לא זה. ועם כל ההשקפה,
בסופו של דבר המציאות חותכת. ואם כבר השקפה, יש לנו את רבותינו הגדולים, המבוגרים,
שמהם אנו שותים ומתבטלים אליהם. והכי חשוב - בלי נגיעות אישיות שמבלבלות מאוד את כולנו.
(ומומלץ להכנס לכרטיס אישי שלי לראות את ההרחבה למה שכתבתי פה.)
שנזכה בעז"ה, לראות את העולם ברור, ושהתורה תתחבר לנו עם המציאות, לקדש שם שמיים,
להיות צנועים ואנשים נימוסיים, מתוך קדושה וטהרה, אמן!



סחטיין!!אחלה מאמר..אני מעבירה לחברות שלי..מחזק ממשhodaiad
טוב יש פה דברים שלא הסכמתי איתם אבל כנסוענבל

ממש מסכימה גם עם הקטע של אשת חיל.

ועל המשפט הזה יש לי משהו לספר לך-

מישהי שיצאה עם מישהו פעם שאלה אותו "למה אני? מה מצאת בי דווקא? אני לא צדיקה כמוך, לא חכמה כמוך"

הוא ענה לה: "אשת חיל מי ימצא" "אישה יראת ה' היא תתהלל"!!!!

אין מישהי מושלמת אבל מאלה שכבר יש עדיף את היראת ה' ולא את הזאת שחושבת ש"שקר החן והבל היופי" לא תופס.

אין הלכה להיות מכוערת ונראלי אפילו יש מצווה להיראות יפה אבל עד גבול.

לא להתגנדר וללכת עם בגדים שנוגדים כל הלכה אפשרית.

אפשר להראות יפה גם בלי כל זה.

וסתם שתדעי למרות שאני לא בן כשאני מסתכלת על בנות שלבושות צנוע אני חושבת שהן יותר יפות מכאלה שלבושות עם בגדים.....

ואני גם ממש מסכימה עם מי שאמרה שהם יותר מעריכים אותך.

מטבע הדברים הגוף של הבנות האלה מושך כי אין מה לעשות גוף זה דבר מושך ועם זה לא נוכל להתוכח אבל מבחינת הערכה רוב הבנים שאי פעם תרצי (אני מניחה, מקווה ומאחלת לך לרצות אותם) יעריכו אותך יותר מאשר את הזאת שהולכת כמו הצרות שלי כאילו הרחוב זה חוף הים (וכן הקצנתי).

ו..... סתם המלצה.

תקראי את מגע הקסם.

נכון שזה מדבר על שמירת נגיעה יותר אבל זה גם מדבר על צניעות ואני אביא לך סיפור אחד משם כדי שתביני למה אני מתכונת.

אנדי הוא באמצע שנות העשרים לחייו, נהניתי מנוכחותו בשעור שלי, הוא שאל שאלות נבונות ונראה היה שהוא מפנים הכל ברצינות רבה, דיברנו בקצרה אחרי השיעור, והתרשמתי שהוא רגיש ונבון באופן מיוחד, לאחר מכן, נודע לי שהוא ממשיך ללמוד תורה. ובעלי שגם הוא הכיר אותו, ניחש שהוא כבר בדרכו לקיום מצוות. יום אחד, זמן לא רב אחרי פגישתנו הראשונה, הופיע אנדי בביתנו. "הרגשתי שאני חייב לך את הביקור הזה", הוא אמר, ונראה כאילו משהו רציני מעיק על ליבו, "בגלל שקרה לי משהו די מדהים בשבועיים האחרונים, וזה קשור לדברים שדיברת עליהם".

"נשמע מעניין", חייכתי, "דבר!" "דבר ראשון", אמר אנדי, "אם לא אמרתי קודם, אז רציתי שתדעי שכל מה שאמרת על 'פגישות' וכאלה, נשמע לי מאוד הגיוני. כמובן שאני לא יכול להגיד שהייתי ממש מוכן ליישם את זה, בעיקר בקטע של הקשר הפיזי, אבל אני חייב להודות שהרגשתי את ההיגיון שבדבר". הוא נשם נשימה עמוקה.

"לפני שבועיים, יצא לי להכיר בחורה אחת, שמה דבורה. היא התקרבה לדת בארה"ב, עוד בשנה שעברה, ובאה הנה ללמוד. נראה לי שהיא מאוד נבונה וחברותית, ומאחר שהייתי סקרן בכל מה שקשור לנושא, שאלתי אותה איך ולמה היא התענינה ביהדות. התחלנו לדבר. היא מאוד הרשימה אותי, דיברנו שעתיים, זה היה נהדר, שידרנו על אותו גל.

"אני רוצה להגיד לך משהו. בהתחלה, בכלל לא הייתי מעוניין בבחורה הזו. למען האמת, לא נדלקתי עליה. חוץ מזה שאי אפשר בכלל לראות איך הבנות הדתיות האלה נראות מתחת לשמלות השק האלה שהן כולן לובשות". "אבל היא ממש מצאה חן בעינ י כבן אדם. ומפני שהיא דתית, לא היה כל מגע ביננו. היה לי משונה שאסור לי לגעת בה, אפילו כבדרך אגב- משהו כמו טפיחה על השכם, למשל - אבל כיבדתי את המניעים שלה. בכל אופן, שאלתי אותה אם נוכל להמשיך לדבר למחרת, ודיברנו כשש שעות- על כל מיני דברים. גם למחרת, וגם לאחר מכן.

בסך הכל אני מעריך שבילינו קרוב למאה שעות ביחד בשבועיים האחרונים. בשבת, נשארנו ערים עד חמש לפנות בוקר, נהנינו לדבר ופשוט להיות יחד. וגם אז, שנינו לא רצינו להפסיק. ובמשך כל הזמן הזה, אני נשבע לך, לא נגעתי בה, אף לא בקצה אצבע.

"את יודעת", הוא המשיך, מבויש משהו, " אני לא אומר את כדי להשתחצן, אבל אני חייב להודות שהייתי די מבוקש בין הנערות.

תמיד יצאתי עם הרבה בנות מושכות במיוחד, פחות או יותר עם מי שרציתי. היית צריכה לראות את החברה האחרונה שלי, היא הייתה פצצה. ואני מניח שאין צורך לומר שמערכות היחסים שלי לא היו רוחניות במיוחד, ואפשר גם להגיד שרובן לא היו ממש עמוקות. "אבל עכשיו, בפעם הראשונה, קורה בדיוק הדבר ההפוך, כמו שאמרתי, בהתחלה אפילו לא חשבתי שהבחורה הזו מושכת במיוחד. בעיקר משכו אותי הראש והאישיות שלה. אבל עכשיו אני גם משוגע על איך שהיא נראית. תסתכלי, הנה תמונה שלה שאני צילמתי. אני לוקח אותה איתי לכל מקום. חמודה, לא?"

אנדי הוציא מכיסו תמונה, הסתכל בה בחום, והראה לי, נראתה בה בחורה מחייכת, בעלת מראה רגיל למדי. גם אני לא יכולתי לראות מה מסתתר מתחת לשמלת ה"שק'" שלבשה. "היא חמודה", הסכמתי אתו. הוא זרח באושר, ולאחר מבט נוסף בתמונה החזיר אותה לכיסו.

"אבל לא זה העיקר", הוסיף אנדי, ושתק, כי גם הוא נזקק לרגע כדי לעכל את מה שעמד לחלוק עמי. " מה שהכי משגע אותי בכל זה הוא שמעולם לא כיבדתי אישה כל כך. וגם, שמעולם לא הרגשתי ככה כלפי מישהי, תוך זמן כל כך קצר. אני יכול לומר, בכל הכנות, שאני אוהב אותה. אני יודע.", הוא מיהר להוסיף כדי לא לפגוע באמינותו, "שבטח אין מה להשוות את זה לאהבה שמרגישים אחרי כמה שנות נישואין. ובכל זאת", הוא רכן קדימה והוסיף בהחלטיות, "אין לי ספק שאין כאן סתם התאהבות. זה הדבר האמיתי. כשאהיה- זאת אומרת, אם- אהיה דתי, אני רוצה להתחתן עם הבחורה הזו. ואני עדיין לא יודע איך היא נראית מתחת לשמלה הרחבה הזו. גם לא אכפת לי".

תראו, תראו! חשבתי לעצמי, הלך עוד מאצ'ו! חברותי ואני תמיד הסכמנו על כך שאחת ההוכחות המשכנעות ביותר לאמיתותה של דרך התורה היא יכולתה להפוך בחורים לבני אדם.

"רציתי לספר לך את כל זה", סיכם אנדי, "בגלל שנגנבתי לגמרי מהעניין הזה. יש לכם ביד חומר נפץ רציני. איך אתם קוראים לזה?: "שמירת-נגיעה"? אז אני אגיד לך שזה שיקוי האהבה החזק ביותר שיש",

בדרכו למדרגות, הסתובב אלי ואמר, "את יודעת מה? כדאי לכם לשים את החומר הזה בבקבוקים ולשווק אותו. אני מתכוון ברצינות".

זה הסוף.

אמנם הסיפור מתיחס לשמירת נגיעה אבל הוא מתקשר גם לכאן.

כשאנדי הכיר את אופיה של דבורה כבר לא היה אכפת לו מה היא לובשת ואיך היא נראית.

אם תתני לבחורים להכיר את אופיך לפני מראך מבטיחה אני לך שתזכי לבחורים רציניים שיעריכו אותך בגלל מי שאת.

וסתם בגלל שאמרת על הIN אז שמירת נגיעה נראלי גם נכנס ככה שהסיפור מתאים גם לזה.

מגע הקסם לקריאה:ענבל

אגב, יש שם בסוף פרק שלם על צניעות כדאי לכולן לקרוא!

20111021142956.doc

 

מי שזה לא פותח לו אז שפשוט יחפש בגוגל מגע הקסם וזה מוצא לו באחת האפשרויות הראשונות את מגע הקסם בתור קובץ וורד

אממ... בקובץ הזה אין את הפרק האחרוןענבל

אז תקראו גם את הספר.

וואו- lea פשוט דיברת ממני.... אבל מקטע אחר.....אנונימי (פותח)
עבר עריכה על ידי לוליש בתאריך כ"ג תשרי תשע"ב 14:39

אני מדברת אפילו מחברה של בנות....... בלי בנים עכשיו..........

לי נראה, הרבה הרבה פעמים- שהבנות שפחות דוסות,  יותר קולניות(בקטעים הלא יפים) ופחות צנועות- הרבה יותר מובילות, מקובלות, וכו'. אני באופן אישי נקראת ממש דוסית....... הרבה מהשכבה שלי ממש לא........... ולפעמים אני ממש מרגישה דחויה, וצדדית- בגלל שאני ככה!!!!!!!!!!! בגלל שאני דוסית, בגלל אורך החצאית, ובגלל שאני לא ככה, ולא ככה. וזה לאקשור לאופי- כי עובדה שכל, או כמעט כל הבנות "הדוסיות" המועטות שיש לנו בשכבה, הרבה פחות מקובלות, הרבה פחות שומעים אותן, מקשיבים להן..... בכלל מתייחסים למה שהן אומרות. ועוד משהו- כשמתחילים לדבר על דבהרים מגיעילים, ואני מנסה ללכת הצידה אז אני: תמימה, חיה בבועה, חיה בסרט, ומה לא, בעצם?. וגם שאני שואלת איזושהי שאלה, שכולם יודעות את התשובה שלה מזמן, אז: אני חיה בסרט כי אני דוסית.... הדוסים לא יודעים ולא מבינים שום דבר......                                 אז למה להיות דוסים בכלל אם זה היחס? למה אני צריכה סוג של "לסבול" כי אני דוסית, ומקפידה קצת יותר על דברים? סורי... אבל גם לי הנושא הזה מכאיב, אשמח לקבל תשובות...... עזרה....                                  תודה מראש!

תגובה מדוסית..hodaiad

אז אני דוסית.

ואנלא מרגישה דחויה או לא רצויה..

כי-אני מאמינה שמה שאני עושה ובדרך שבא אני הולכת, היא הדרך הכי טובה בעולם!! 

אם תלכי ברחוב ותאמיני בעצמך ובדרך שלך את תרגישי שונה..

ובקשר לאלה שמחפשות את הקשר עם הבנים..

כדאי מאוד לשמור לאחרי החתונה את כל האהבות והיריגושים...


להיות דוס או לחיות דוס?אח..

לוליש - מטבע הדברים, המצב יהיה ככה.
אבל, אפשר אחרת, והכי טוב אחרת.

ונרחיב.
המילה צניעות = הסתר. וממילא, מי שצנוע באמת - אז זה מתבטא גם בלבוש,
גם בדיבור, וגם בהתנהגות, שהכל יותר בהסתר. לא לבלוט.
ממילא - הצנועים, מטבע הדברים, פחות יהיו 'רעשניים'.
ו - זה טוב. מאוד. הכי שבעולם.

מה לא טוב? שאנחנו מפעילים 'צניעות' או יותר נכון 'בושה טבעית',
איפה שלא צריך. לדוגמא, אם החבר'ה מדברים דברים טובים, מותר, ולפעמים
אפילו רצוי לדבר איתם ביחד. לא טוב להסתתר אז. וזה לא קשור לצניעות בהגדרתה,
אלא בעיקר זה תלוי בתכונות אופי.

קיצור - בואי לא נתלה את תכונות האופי שלנו, ב - 'דוסיות' הרצויה. או בדרך ההלכה.
אני יכול להעיד על עצמי, לדוגמא, שאני משתדל מאוד להקפיד, וב"ה דווקא בגלל זה החבר'ה
מעריכים. ואם פעם היה לי 'חבר ציני' ביותר שהיה צוחק ומעיף כאפות למי שהוא רק יכול,
רק בי הוא לא היה מזלזל וכו', דווקא (!) בגלל שהוא ידע שיש לי גבולות ברורים.
ואז, הם גם לא אומרים 'אתה חי בסרט', כי פשוט הם לא מדברים לידך על הסרטים שלהם,
אלא רק על הסרט שאתה חי בו, על החיים בלי כל השטויות והחופשיות שלהם.

להבין בקללות, בסרטים - אני לא רוצה, לא צריך, ולא מתבייש שאני לא יודע.
להבין בחיים, בכל דבר שמותר - בשמחה, בכיף, נזרום איתם עד הסוף.


אז בואי רק נסכם ת'דברים:
קודם כל לפני הכל נבין, שהדוסיות לא 'מוציאה מהחבר'ה הטובים', ודווקא ההפך -
אם עומדים איתה בלי לפחד, בנועם וברכות, היא דווקא מכניסה פנימה ונותנת הכי הערכה.
לגבי החבר'ה הלא טובים - הדוסיות (או במילים אחרות, ההקפדה על ההלכה) אמורה לצעוק לך לצאת משם,
וטוב מאוד, כי מכאלה חבר'ה, לא צריך 'אישורים' או הערכות. [ואגב, לפעמים שנכנסים עם דוסיות נחמדה
בשביל לחזק ולקרב, דווקא החבר'ה האלה, גם שלא כדאי שיהיו חברים שלנו - מאוד מאוד מעריכים.]


======

אז תהי דוסית, תרימי ת'ראש, ואל תפחדי להגיד -

פססט, אני חיה בבועה, בועת הקב"ה, ולא מתביישת. בסופו של דבר,
זה הדבר הכי מתוק בעולם. [ואם את עדיין לא יודע למה, מומלץ ללמוד בדיוק למה.]
ואם את שואלת משהו שכולן יודעות ת'תשובה -
אז אם הדוסיות שלך תהיה יציבה וחזקה, בלי בושה - ממילא בעז"ה לא יצחקו עלייך,
וגם אם יגידו לך 'בואנה, את ישנה', תוכלי לענות להם בחיוך, שהנושא הזה לא חזק אצלך..


באמת, לא שווה להיות מוגדר כדוס.
שווה ל ח י ו ת דוס.
מה ההבדל? אותם 30 ס"מ שדיברנו עליהם למעלה,
המרחק שבין הראש ללב. וממלאים אותו, ע"י לימוד.



ושמתיקות התורה וההלכה נכנסת לתמונה,
אין שום סרט ששווה יותר מזה.



(ולגבי זה שרוב הדוסיות אצלכן 'בחוץ' גם בדברים רגילים וטובים שכדאי לדבר עליהם,
זה או בגלל תוכנות אופי, או בגלל שלא חיים את הדוסיות, אלא רק מוגדרים ככה -
וממילא חושבים שצריך תמיד לשתוק, גם בדברים שמותר וטוב לדבר עליהם. אז בגלל שרגילים
לשתוק על כל ה - 'בעעע' שהחבר'ה מדברים, לא נעים עכשיו (בדברים טובים) גם לדבר...)


וכנ"ל, הכי טוב זה לא להכנס לנסיון. לקחת - לקנות, חברים בשפה שלנו. שאלו יהיו החברים
הכי טובים שלנו. כי "קנה לך חבר", זה לא סתם. חבר, משפיע מאוד - ומחבר לקדושה או חלילה, לטומאה.



מגניב שיש לך כח לרשום כל פעם מגילה!!!!חזק!hodaiad
אם אני צנועה אסור לי להיות פעלתניתענבל

ואחת ששומעים אותה?

מאיפה הבאת את זה?

 

נגיד פה בפורום יחסית אני נשמעת הרבה (וכן אני יודעת שלפעמים זה ) למה זה אסור?

כי אני בת?

זה נגיד שוביניזם מופלג מדי ולא נ ראלי שזה גם כתוב איפושהו בתורה.

ואני לא פמיניסטית.

גם באולפנה נגיד יש בנות שעושות מועצת תלמידות וכל מיני דברים שזה לכל העיר והן נשמעות הרבה למה נראלך שזה אסור?

כי כל כבודה בת מלך פנימה?

תסלח לי אבל זה קצת שטויות שאסור לאישה להשמיע את עצמה.

 

מי אמר שאסור?אח..

ממ, לא יודע, לא אני.

אני אמרתי רק, שמטבע הדברים - מי שלקח על עצמו את מידת הצניעות,
יהיה לו יותר קשה להשתלב בחבר'ה, וצריך ללמוד איך משתלבים.

אדרבה, אמרתי בדיוק ההפך, והיא ציטוט -
"מה לא טוב? שאנחנו מפעילים 'צניעות' או יותר נכון 'בושה טבעית',
איפה שלא צריך. לדוגמא, אם החבר'ה (כמובן כל אחד עם בן מינו) מדברים דברים טובים, מותר, ולפעמים
אפילו רצוי לדבר איתם ביחד
. לא טוב להסתתר אז".

ו - כן, איפה שהדברים נוגדים את ההלכה,
אסור לבת להיות פעלתנית - למרות שלבן כן יהיה מותר.
לדוגמא? מורלים, לקפוץ מול הבנים, אסור. לבנים - מותר.
זה לא קשור לשובניזים, אלא זו ההלכה. (שו"ע, רמב"ם וכולם. ומן הסתם את מסכימה בקשר לזה)

===


קיצור, מומלץ לקרוא שוב את מה שכתבתי, שלא יובן אחרת ואז סתם חבל.
ובכל מקרה - פעלתנית, מותר, אם זה לא נוגד את הלכות צניעות. (לא קשור רק ללבוש, אלא התנהגות וכו')
אם זה נוגד, אז כן, אסור לבת להיות פעלתנית. [מה שלבן, כמעט תמיד יהיה מותר מבחינת
הלכות צניעות, אלא אם כן הוא צריך לראות דברים אסורים וכו'. וזה הבדל עקרוני בן בת לבן כמו שיש
בכל הלכות צניעות הבדל, בגלל שאנחנו שונים זה מזה.]






לא קראתי את מה שכתבו מעלימעפר אני באה

אבל אל תהיי כ"כ בטוחה שהן מרוצות מעצמן.. שי מלא כאלה שהם כביכול בתוך והכל ופנים ריק! ריק!

וואי אח..ו..כולםlea..

ישר כח ,צדיק!!

ממש חיזקת.. ותודה רבה על הזמן שהשקעת בתגובות קורץ

ממש תודה.. 

ולכל מי שהגיב ..גם תודה רבה ..

ממש חיזקתם!

לדעתי, נקודת ההנחה שלך שגויהלך דומיה תהילה

הן לא IN.

לפעמים כשבן-אדם נעשה קולני, רעשני ונוטה יותר מדי לצחוק - זה לפעמים כדי לפצות על החוסר בנפש. כאילו שמנסים להשלים קיצוניות אחת (כלום נפשי) בקיצוניות אחרת (המון חומרי).

זה שכולם שורקים להן זה גנאי, לא מחמאה. סליחה, אבל אני ממש נגעל מדברים כאלה. מה הן מאושרות? מקצת צומי?! אם הן באמת כאלה מלאות כל-טוב, למה הן צריכות חוות דעת מבחוץ? 

אני לא מכיר בן אחד שמאמין שהן באמת שוות משהו. ולא צריך להיות דוס עם ציצית צמר ופתיל תכלת וכיפת ברסלב כדי להגיע למסקנה הזאת. גם בן שמתלהב מבחוץ מתלהב רק מהמראה החיצוני. בתוך תוכו הוא בז לה על זה שאין לה עקרונות וסנטימנטים. לא שהשורקים יותר טובים... אם קשה לך לשמור על העיניים, אני מבין. אבל שכולם יראו מה אתה חושב זה מגעיל באותה מידה.

יש שירים, בגדים, פרסומות, סרטים ותכניות שעושות דבר אחד: מחצינות את הפנימי. יש דברים שכשמחצינים אותם הן מאבדים את כל הפנימיות שלהם. נהיים עטיפה בלי מתנה. עטיפה זה דבר יפה, אבל גם אותו קורעים. אם העטיפה שלי תהיה ריקה, מה היא שווה?


הגמרא מספרת על רב חסדא. רב חסדא היה חכם עצום והיו לו רק בנות (אאל''ט). פעם הוא רצה ללמד אותן צניעות. קרא להן, הושיט יד שעליה היה תכשיט יקר וביד השנייה קמץ אגרוף. הבנות, כמובן, התלהבו מהתכשיט, אבל רצו לדית מה אבא שלהן מחזיק באגרוף. מה הוא אמר? "נחשו!". בשלב מסוים הן כבר ממש נעצבו מזה שהוא מגלה להן את הסוד. אז הוא פתח את ידו וחשף... אבן קטנה. רצה לומר שהדברים החסויים מקבלים את ערכם מעצם זה שהם חסויים.


ברור, הן לא רק "אלה-שמתלבשות-לא-צנוע". אולי היו מקומות שהקצנתי טיפה כדי להעביר את המסר. אולי לבנות האלה יש תכונות טובות כמו עזרה לזולת או התנדבות, אבל כשזה מגיע לעניין הצניעות הן דורשות תיקון יסודי. ובלי זה, זה עדיין חסר.


עלה אחד נשר מן העץב.ש.אחרונה

שאר העלים שהיו על העץ התפוצצו מקנאה: " איזה כיף לו! הוא עכשיו חופשי לתמיד ומאושר ואנחנו תקועים פה על העץ הזה".

כעבור יומיים הם ראו את התוצאה: העלה הפסיק לקבל את המים, המינרלים ושאר החומרים, איבד את מקור חיותו, הצהיב, ו---התפורר ברוח.

 

והנמשל הוא...

 

חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שלוםטאטע מלך העולם

יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.

 

ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?

רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...

 

תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!

זו אכן שאלה ערכית שמצריכה חשיבהGini

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.


כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?


האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?


העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)


אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

אמממטאטע מלך העולם

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

אני לא חושבת שזה סותר...טאטע מלך העולם

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

בד"כ זה כן סותריהודי חסידי

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

 

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

אני בעיקר חששתי ממצב של האוירה בסניף המעורבGini
אבל עכשיו שאת מציינת שהרמה הרוחנית של החבר'ה אצלכם די גבוהה - אני לא חושב שאת צריכה להימנע מהחיים החברתיים, עם החברות והחברים שלך. 
אני צרכה להבהיר משהו כנראהטאטע מלך העולם

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

 

עכשיו מבינים קצת יותר??

כן...יהודי חסידי

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

 

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

וואי תודה!טאטע מלך העולם

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

ולגבי הקרוב רחוקים...טאטע מלך העולםאחרונה

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

 

בקיצור מורכב ביותר...

אולי יעניין אותך