לגבי התפרים-שטיפות כל הזמן,את יכולה להקפיא פדים ולמרוח מגנזיום.אם תרצי יש לי חברה שמשווקת משחה מיוחדת לתפרים.

לגבי התרגילים לבטן,רק חודש וחצי אחרי לידה אפשר להתחיל תרגילים,ובמקביל תרגילים לחיזור רצפת האגן.

לגבי ההנקה אם יש פצעים סימן שהיא לא תופסת טוב.כדאי להפסיק עם הפיטמות סילקון ובמקביל לראות יועצת הנקה.

לגבי השינה אם היא מעל 3 קילו אין בעיה שתישן 5 שעות ויותר בלילה..ואת תהני ותצטרפי אליה 

אני אישית ב 3 ח' הראשונים כן מתייחסת לכל בכי ומציעה הנקה,תזכירי שהיא הרגע יצאה ממקום חמים ובטוח.

מחכה לעוד שאלות..ולסיפור הלידה..

שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב

1. אני לא יודעת בדיוק איזו משחה רצית. בכל מקרה, כמו יפעת אני ממליצה פשוט לשטוף אחרי כל ביקור בשירותים. מנג'ס, אבל עושה את העבודה נהדר!!!

2. תרגילים לבטן - בשום פנים ואופן לא לפני 6 שבועות!!! ככל שתשכבי יותר בשבועות הקרובים, כן רצפת האגן תחזור למקומה, והבטן תאסף. בכלל לא ממליצה על מה שקרוי "כפיפות בטן" משום סוג שהוא, מכיוון שאלו פוגעים ברצפת האגן, וזו ממילא מאותגרת אחרי ההריון והלידה. במקום זאת, אני מאוד ממליצה על "תרגילים מיוחדים לאחר הלידה":

http://www.pelvicfloor.co.il/pages.asp?id=31

3. אני מצטרפת להמלצה של יפעת להיגמל בהדרגה מפטמות הסיליקון. במידה והתפיסה כבר טובה יותר, את לא אמורה להוסיף ולהיפצע, ותוך כשבועיים זה אמור להחלים לגמרי. איך החיתולים של הקטנה?פיפי-קקי? האם היא רגועה לאחר הנקה? נראית שמחה וטובת לב באופן כללי?

4-5. מבחינת "התנהגות" - כרגע ההתנהגות שלה מכוונת להישרדותה. כך שאם היא קוראת לך, תאמיני לה תמיד להיות שם איתה כשקשה לה, עם חיבוק ומילים מרגיעות ורכות ואוהבות. עדיף להגיע מיד, וכך היא תדע בלב שלה שתמיד תהיי שם בשבילה יש להניק גם בלילה - כמה שהיא רוצה!

דבר ראשון המון מזל טוב!!!

על התפרים כמו שאמרו הקודמות - לי מאד עזר השטיפות במקום.

אבל רק אחרי שבועיים יכולתי לשבת, עד אז רק שכבתי/חצי שכיבה... זה היה מאתגר לאכול ככה

לגבי הפטמות אני הייתי פצועה מאד!!! במשך יותר מחודש וחצי (זה לא בא לייאש אותך....) צריך להקפיד אחרי כל הנקה לשטוף ולייבש, וכמה שיותר לאוורר את המקום (עד כמה שאפשר במוגבלויות המקום והזמן...)

היפיפיה שלי לפעמים דופקת 7 שע' שינה מגיל כמה שבועות!

בהתחלה ניסיתי להעיר אותה כי נלחצתי, אבל מהר מאד למדתי פשוט להנות מהזמן הזה ולישון ולהספיק מה שאני לא מספיקה כשהיא ערה.....

תהני! לא כל תינוקת מפרגנת לאמא שלה כ"כ הרבה שעות מנוחה!!!

גידול קל ושפע חלב!!!

בקשר לתפרים:

יש תרסיס שנקרא אלופירסט והוא ממש עוזר מנסיון של יולדות

יש הרבה נשים שמוכרות את המוצרים האלה בכל הארץ

כתבי לי מאיזה אזור את ואני יכולה לשלוח לך מספר טלפון.

אמבטיה עם חמש טיפות של  שמן לבנדר  זה גם מרגיע...

הנקה זה דבר מדהים וזה קצת קשה בהתחלה...

כמה שיותר לאורר את האזור הפצוע ,

לא להשתמש שם בסבון כי הוא מיבש.

יש מוצר שנקרא קונכיה שהוא גם עוזר לבגדים שלא ידבקו לפצעים ומשאיר את המקום סטרילי.

בסוף זה עובר וההנקה תהיה ממש מהנה...מנסיון של שלושה ילדים יונקים  ואחת עדייין ,תמיד ההתחלות קשות...

ואם קשה תמיד טוב לפנות ליועצת הנקה  יכול להיות שהיא לא אוחזת טוב.יש לי גם המלצות אם תרצי

הרבה ב"הצלחה

גידול  שמח ונעים

לגבי התפרים- פשוט שורף כל הזמן..כואב לשבת. מקווה לנסות בע"ה לשטוף ממש אחרי כל ביקור..

הבעיה היא- וזה קצת מביך, אבל לא חשוב- שמאז הלידה לא היו לי יציאות (יעני, קקי). הלידה כבר הייתה בשלישי שעבר והיום יום ראשון ככה שזה קצת מתחיל להלחיץ...לקחתי חומר משלשל (שלא עובר בהנקה) בתקווה שעד הערב הוא ישפיע אבל כל ישיבה בשירותים כמעט מורידה לי דמעות!

ישר אחרי הלידה אחת האחיות חשבה שיש לי טחורים פנימיים- ככה שגם אין לי כ"כ מה לעשות בנוגע לטיפול בהם ופשוט כואב לשבת על האסלה..יש תחושה כאילו עוד שניה הכל נקרע שם למטה ומתפוצץ...

חוצמזה הבחורה בהחלט מתנהגת יפה עושה איזה 5 קקי ביום (היינו בשוק!).

רק עוד שאלה לגבי ההנקה- קראתי בלוחשת לתינוקות שהיא ממליצה כל פעם להניק רק מצד אחד- אבל יועצת ההנקה בבית חולים אמרה לעשות רבע שעה בכל צד..ניסיתי פעם אחת איזה 40 דקות מצד אחד וזה חירפן אותנו...היא לא שבעה ולא הייתה רגועה...

לי אמרו בבית חולים להניק מצד אחד עד שהוא נגמר, ואז להציע את הצד השני. ביעקרון אין זמן מוגדר להנקה - כל תינוק יונק בקצב שונה ולכן אין צורך להתסתכל על השעון ולמדוד זמן. תני לה עד שהיא מתנתקת מעצמה או נרדמת ומפסיקה לינוק. ככה אני עשיתי

ואם את רואה שמצד אחד לא מספיק לה - אז בהחלט מומלץ לתת משני הצדדים בכל הנקה!

ולגבי הפצעים בפטמות - תפילות תפילות ועוד' תפילות. אלה היו הייסורים שלי בהנקה. תקפידי על לנולין אחרי כל הנקה, ועל איוורור. מומלץ גם ללכת עם רפידות איכותיות ומאווררות. וכמו שאמרו לך - לבדוק שהיא אוחזת את כל הפטמה כולל ההילה בפה שלה. אפשר גם לנסות תנוחות אחרות  (לי אישית זה כל פעם רק כאב יותר בתנוחות אחרות אבל זה לא אומר כלום לגבייך).

לעידוד יציאות אני אישית ממליצה לך לעבור לאכול רק קמח מלא בתקופה הקרובה, ולא לגעת בקמח לבן. את לא מאמינה איזו השפעה יש לזה... וכמובן לשתות הרבה (שזה גם טוב להנקה) ולאכול הרבה ירקות, בעיקר עליים, ופירות עם הקליפה שלהם.

לגבי התפרים - קשה לשבת אז פשוט תפרגני לעצמך שכיבה רוב שעות היום   וגם אם את יכולה להשתדל לשטוף עם סבון אינטימי. אולי לא כל פעם שאת בשירותים, אבל יותר מפעמיים ביום.

ב"הצלחה גדולה! ותאמיני לי כל הייסורים של התחלת ההנקה שווים לגמרי את התענוג הזה ואת הברכה שזה נותן לילדה!

(הלוחשת לתינוקות כבר נתבעה פעם על שעצותיה הגרועות בעניין הנקה הביאו להתייבשות של תינוקות ל"ע.)

העצה המקובלת היום אצל יועצות הנקה *מוסמכות* (ונדיר מאוד שיש אחת כזאת בבי"ח) היא לתת לתינוק לינוק מצד אחד עד שהוא עוזב מעצמו, לעשות הפסקה קלה (גיהוק, חיתול..) ולהציע צד שני. ירצה - ייקח, לא ירצה - חופשי. בהנקה הבאה להתחיל מהצד השני.

יש נשים שמסיבות שונות העצה הזאת לא עובדת טוב אצלן, ואז כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה (שוב - מוסמכת) ולגבש תוכנית הנקה שתתאים ספציפית לך.

ולגבי היציאות אני לא יודעת. איזו באסה ):

קודם כל קבלי ח-יב-ו-ק זה ממש לא נעים זה קרה לי אחרי הלידות האחרים שעברתי,באחרון לא ב"ה, פשוט הייתי בוכה בשרותים

מה שהכי עזר לי זה שזיפים יבשים ולשתות המון, ואז יש יציאה רכה וכשהמצב היה ממש קשה ביקשתי נרות גילצרין(לא מומלץ לקחת אותם יותר מידי) ואחרי כמה זמן זה עבר...

ניראה לי זאת תוצאה של לחיצות לא נכונות בזמן הלידה משבשות שם את העניינים, אחרי הלידה האחרונה שהייתה הרבה יותר חלקה ועם דולה, פעם ראשונה מזה 3 לידות שלא היה לי בעיות שרותים אח"כ

אני במקומך הייתי נמנעת מחומרים משלשלים, שזיפים מיבשים עושים פלאים

בפן הפיזיולוגי, שלא נראה לי בריא לא לעשות כמעט שבוע.. זה לא מסוכן???

תתייעצי עם רופא מה עוד אפשר לעשות, לדעתי

כמובן תגידי לו שאת מניקה. כיום לכל תרופה יש תחליף מותר בהנקה.

ההמלצה כיום היא הנקה מצד אחד,ואם היא לא שבעה להציע צד שני.

לפחות לשחרר את ההתחלה שזה מתקשה ומפריע לכל התהליך (סליחה על התיאור)

אח"כ הגוף יחזור לעצמו וכל התרופות הטבעיות יעשו את שלהן.

אבל לפעמים צריך פוש גם בפן הכימיקלי.

האמיני לי, לצערי יש לי כזה ניסיון ענק בעצירויות אחרי לידה.

מלהשתמש בהם. לא יודעת איך בדיוק עושים את זה!!
הרעיון זה כאב מלחיץ אותי וההתעסקות עם כל האזור שמה מפחידה אותי קצת

תרדי לכמין ישיבה על שרפרף רק בלי שרפרף.

שימי את הנר.

נסי להמתין כמה שרק אפשר (כ-10 דקות)  עם הנר בפנים

ורק אז תלכי לשירותים.

כשאני הייתי אחרי לידה המליצו לי בלניאדו להיעזר ב-2 נרות בפעם אחת אחרי זמן כ"כ ממושך אחרי לידה.

אל תדאגי, אולי טיפהל'ה יכאב, אבל אח"כ הרגשה טובה ומשוחררת

ואח"כ להקפיד המון על מים, המון!!

אהה, עוד משהו טוב- לגרד עגבניות+שמן זית ולאכול את זה על הבוקר עם יוגורט.

עושה פלאים!

לחים לפני כל ארוחה - לא ניסיתי אבל חברה אמרה לי שחולל אצלה פלאות וגרם לשחרור רב ומקל.

מזל טוווווווווווב

והחלמה קלה ומהירה!!

עברתי ב"ה 7 לידות. ב4 הראשונות נלחמתי עם היצור הקטנטן, בליווי צמוד של מדריכות הנקה למיניהן, ותמיד הייתי יוצאת בשן ועין- מוטשת, מזיעה, בוכה, והכי גרוע- פצועה וכואבת... כשגיליתי את פטמות הסיליקון- באה ישועה... אצל החמישי הנקתי עם הסיליקון 4 חודשים... מידי פעם ניסיתי להוריד- ולא הלך, תמיד נפצעתי נורא- עם כמויות של דם שהוא היה שותה. כשהיה בן 4 חדשים- הצלחתי להוריד- והנקתי עד גיל שנה וחדשיים רגיל. וכך היה גם עם הבאים בתור- בכל פעם למשך תקופה שונה נעזרתי בפיטמות הפלא... אני חייבת לומר שתמיד מדריכות ההנקה, שלא נואשתי מלנסות ולהעזר בהן, והיו נורא נחמדות ,התנגדו בתוקף לפיטמות הללו... אבל הכי חשוב- הקשיבי לאשר ליבך אומר לך. אצלי המלחמות המיוזעות הללו לא נשאו שום פרי חיובי... ואני יודעת שזו חוויה שרבות וטובות עוברות... הקשיבי בעיקר לעתמך, למה שנראה לך נכון- לך ולתנוקתך ולא למה שאחרות אומרות- אפילו הן מומחיות כאלו ואחרות... מזל- טוב ורוב נחת!!!

השתמשתי בהן כמה ימים ראשונים בלבד כי היא לא הצליחה לתפוס, ואח"כ ישבתי שעות על גבי שעות להוכיח למתוקונת החדשה שהיא יכולה לינוק בלי זה, כי אחרת אמא שלה תשתגע.....

מנסה לעזור:

תפרים - לשטוף במים כל פעם אחרי שירותים. לכווץ את השרירים לפני שמתיישבים.

תרגילים לבטן - עוד קצת מוקדם...

פציעות - אצלי בלידה ראשונה זה היה ואח"כ הרבה פחות.

בכי - את תלמדי להכיר את הבכי שלה לרעב עייפות טיטול וכו'

גידול קל והרבה נחת!

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

לק"י

הם נהנים מדברים קטנים.

בני כמה הם?

לק"י

אפשר טפטופי ניירות על דף עם הגדול.

לקחת גליל נייר, להדביק מסקנטייפ על צד אחד (על הפתח), לצייר עליו עם טוש לא מחיק, ואז להכניס פנס לתוך הגליל ולהאיר על הקיר.

לאפות ביחד עוגיות או לקשט סופגניות.

לשיר ולרקוד.

ואנחנו גם עושים סביבון עם הפתעות בפנים. אפשר לתת לילדים לקשט.

הכנתי סביבון מקרטון(כמו שיש בגן, ואפשר להגזים פחות ולקנות מוכן..)

ואז כל יום אחרי הדלקת נרות יש הפתעה קטנה בסביבון.. לא משהו גדול בכלל! אני שמה בדכ יצירות/הפתעות של שקל כאלה/דברים שגם ככה תכננו לקנות(נגיד השנה ביום הראשון יהיה פניני הלכה לילדים החדש של חנוכה, שאר הימים יהיו ממגירת ההפתעות אלא אם במקרה אגיע לחנות לקנות דברים במיוחד)

זה משהו שממש מחכים לו והופך את כל החוויה של הדלקת נרות לזמן משפחתי כייפי..

מדליקים נרות

שרים מעוז צור

מביאים סביבון הפתעות

ואז נשארים ביחד סביב הנרות, לפעמים יש משהו טעים כמו ספינגים אבל לא כל יום, מתעסקים בהפתעה החדשה, מנגנים קצת אם זורם, משחקים בסביבונים... ואז ארוחת ערב ולישון

זה עדיין החג הכי כייפי שיש!

אפשר גם לעשות יצירות לקשט את הבית זה גם מכניס לאווירה ממש

ורוקדים איתן.. זה עושה אווירה כיפית ולא דורש הרבה.

בימים שאנחנו בבית אם יש לי כח,  מכינה משהו שמתאים לחג- לביבות/ ספינג' משהו שובר שגרה קצת

אולי תתייעצו עם חמיך?

עלה לי שואב שוטף ידני או רובוטי..

השאלה אם תשתמש בו..

בטח אם הכל עליה

ואם זה משהו שאין לה אז בכלל כדאי

אנחנו קנינו בכל מיני הזדמנויות להורים: שואב שוטף, מטחנת בשר, מדיח כלים (לא היה להם אבל כן הייתה הכנה במטבח), מקרר - כשהמקרר שלהם גסס וידענו שקשה להם לקנות.

יש דרך הקופה

אפשר לקבוע פגישה עם העוס, זה ללא עלות בכלל. פשוט לצלצל לשאול מתי היא נמצאת, אמורה לעבור בין מרפאות.

והיא עוזרת למצוא ולהפנות הלאה.

אם הטיפול הוא דרך הקופה זה ממש בחינם, רק לפעמים יש המתנה.

העוס יכולה לסיע בקיצור ההמתנה אם תחשוב שזה דחוף...

יש גם טיפול תרופתי שמאד עוזר. אני הרגשתי שצריכה את העזרה התרופתית כי אחרת לא אתמיד בטיפול, כי לא היה לי באמת כח לטפל בעצמי.

מה קורה בטיפול?

בגדול, נותנים מקום להכל. הרבה פעמים דכאון נובע ממקום בתוכינו שמכל מיני סיבות  אנחנו חונקים בפנים. והחנק הזה מחלחל כמו מוות של איזור מסוים בנפש. וזה מוביל לדכאון המדובר.

כשמגיעים לטיפול ויש מקום להכל, להניח כל רגש כל חויה כל תחושה, עצם האוורור הזה מאד מקל ומסיע לחזור לחיים.

יש גם כלים מעבר שעוזרים להתמודד.

ועוד 2 נקודות חשובות:

ויטמינים- למלא מאגרים של משפחת ויטמיני בי, ברזל, וויטמין די. בשלושתם מצוי מאד מחסור אצל נשים בפרט אחרי לידה והם קריטיים לבריאות הנפש.

ספורט- לא תמיג זה ישים אבל אם כן, כל פעילות גופנית, גם הליכה של 20 דקות בפרט אם נעשית בשמש- מעלה רמות של הורמונים בגוף שאחראיים על מצב רוח חיובי.

ואם יורשה לי לעודד- זה עובר. זה לגמרי יכול לעבור.

ספורט התגלה מחקרית כיעיל כמו טיפול תרופתי כשהוא נעשה במינונים מסויימים.

אם אני זוכרת נכון זה משהו כמו 20 דקות של פעילות מאומצת (נגיד הליכה שמתנשפים) 3 פעמים בשבוע, אבל לא זוכרת במדויק.

וממש התגלה שמוחית זה עוזר כמו טיפול.

וויטמינים סופר סופר חשוב.

לנסות טיפול דרך הקופה.

ומצטרפת גם לזה שדיכאון מגיע בדרך כלל מסיבה מסוימת, וכשאת מבינה מה הסיבה ומטפלת בה הרבה פעמים הוא פשוט עובר...

מה עושים שם אבל? מדברים?