לגבי התפרים-שטיפות כל הזמן,את יכולה להקפיא פדים ולמרוח מגנזיום.אם תרצי יש לי חברה שמשווקת משחה מיוחדת לתפרים.

לגבי התרגילים לבטן,רק חודש וחצי אחרי לידה אפשר להתחיל תרגילים,ובמקביל תרגילים לחיזור רצפת האגן.

לגבי ההנקה אם יש פצעים סימן שהיא לא תופסת טוב.כדאי להפסיק עם הפיטמות סילקון ובמקביל לראות יועצת הנקה.

לגבי השינה אם היא מעל 3 קילו אין בעיה שתישן 5 שעות ויותר בלילה..ואת תהני ותצטרפי אליה 

אני אישית ב 3 ח' הראשונים כן מתייחסת לכל בכי ומציעה הנקה,תזכירי שהיא הרגע יצאה ממקום חמים ובטוח.

מחכה לעוד שאלות..ולסיפור הלידה..

שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב

1. אני לא יודעת בדיוק איזו משחה רצית. בכל מקרה, כמו יפעת אני ממליצה פשוט לשטוף אחרי כל ביקור בשירותים. מנג'ס, אבל עושה את העבודה נהדר!!!

2. תרגילים לבטן - בשום פנים ואופן לא לפני 6 שבועות!!! ככל שתשכבי יותר בשבועות הקרובים, כן רצפת האגן תחזור למקומה, והבטן תאסף. בכלל לא ממליצה על מה שקרוי "כפיפות בטן" משום סוג שהוא, מכיוון שאלו פוגעים ברצפת האגן, וזו ממילא מאותגרת אחרי ההריון והלידה. במקום זאת, אני מאוד ממליצה על "תרגילים מיוחדים לאחר הלידה":

http://www.pelvicfloor.co.il/pages.asp?id=31

3. אני מצטרפת להמלצה של יפעת להיגמל בהדרגה מפטמות הסיליקון. במידה והתפיסה כבר טובה יותר, את לא אמורה להוסיף ולהיפצע, ותוך כשבועיים זה אמור להחלים לגמרי. איך החיתולים של הקטנה?פיפי-קקי? האם היא רגועה לאחר הנקה? נראית שמחה וטובת לב באופן כללי?

4-5. מבחינת "התנהגות" - כרגע ההתנהגות שלה מכוונת להישרדותה. כך שאם היא קוראת לך, תאמיני לה תמיד להיות שם איתה כשקשה לה, עם חיבוק ומילים מרגיעות ורכות ואוהבות. עדיף להגיע מיד, וכך היא תדע בלב שלה שתמיד תהיי שם בשבילה יש להניק גם בלילה - כמה שהיא רוצה!

דבר ראשון המון מזל טוב!!!

על התפרים כמו שאמרו הקודמות - לי מאד עזר השטיפות במקום.

אבל רק אחרי שבועיים יכולתי לשבת, עד אז רק שכבתי/חצי שכיבה... זה היה מאתגר לאכול ככה

לגבי הפטמות אני הייתי פצועה מאד!!! במשך יותר מחודש וחצי (זה לא בא לייאש אותך....) צריך להקפיד אחרי כל הנקה לשטוף ולייבש, וכמה שיותר לאוורר את המקום (עד כמה שאפשר במוגבלויות המקום והזמן...)

היפיפיה שלי לפעמים דופקת 7 שע' שינה מגיל כמה שבועות!

בהתחלה ניסיתי להעיר אותה כי נלחצתי, אבל מהר מאד למדתי פשוט להנות מהזמן הזה ולישון ולהספיק מה שאני לא מספיקה כשהיא ערה.....

תהני! לא כל תינוקת מפרגנת לאמא שלה כ"כ הרבה שעות מנוחה!!!

גידול קל ושפע חלב!!!

בקשר לתפרים:

יש תרסיס שנקרא אלופירסט והוא ממש עוזר מנסיון של יולדות

יש הרבה נשים שמוכרות את המוצרים האלה בכל הארץ

כתבי לי מאיזה אזור את ואני יכולה לשלוח לך מספר טלפון.

אמבטיה עם חמש טיפות של  שמן לבנדר  זה גם מרגיע...

הנקה זה דבר מדהים וזה קצת קשה בהתחלה...

כמה שיותר לאורר את האזור הפצוע ,

לא להשתמש שם בסבון כי הוא מיבש.

יש מוצר שנקרא קונכיה שהוא גם עוזר לבגדים שלא ידבקו לפצעים ומשאיר את המקום סטרילי.

בסוף זה עובר וההנקה תהיה ממש מהנה...מנסיון של שלושה ילדים יונקים  ואחת עדייין ,תמיד ההתחלות קשות...

ואם קשה תמיד טוב לפנות ליועצת הנקה  יכול להיות שהיא לא אוחזת טוב.יש לי גם המלצות אם תרצי

הרבה ב"הצלחה

גידול  שמח ונעים

לגבי התפרים- פשוט שורף כל הזמן..כואב לשבת. מקווה לנסות בע"ה לשטוף ממש אחרי כל ביקור..

הבעיה היא- וזה קצת מביך, אבל לא חשוב- שמאז הלידה לא היו לי יציאות (יעני, קקי). הלידה כבר הייתה בשלישי שעבר והיום יום ראשון ככה שזה קצת מתחיל להלחיץ...לקחתי חומר משלשל (שלא עובר בהנקה) בתקווה שעד הערב הוא ישפיע אבל כל ישיבה בשירותים כמעט מורידה לי דמעות!

ישר אחרי הלידה אחת האחיות חשבה שיש לי טחורים פנימיים- ככה שגם אין לי כ"כ מה לעשות בנוגע לטיפול בהם ופשוט כואב לשבת על האסלה..יש תחושה כאילו עוד שניה הכל נקרע שם למטה ומתפוצץ...

חוצמזה הבחורה בהחלט מתנהגת יפה עושה איזה 5 קקי ביום (היינו בשוק!).

רק עוד שאלה לגבי ההנקה- קראתי בלוחשת לתינוקות שהיא ממליצה כל פעם להניק רק מצד אחד- אבל יועצת ההנקה בבית חולים אמרה לעשות רבע שעה בכל צד..ניסיתי פעם אחת איזה 40 דקות מצד אחד וזה חירפן אותנו...היא לא שבעה ולא הייתה רגועה...

לי אמרו בבית חולים להניק מצד אחד עד שהוא נגמר, ואז להציע את הצד השני. ביעקרון אין זמן מוגדר להנקה - כל תינוק יונק בקצב שונה ולכן אין צורך להתסתכל על השעון ולמדוד זמן. תני לה עד שהיא מתנתקת מעצמה או נרדמת ומפסיקה לינוק. ככה אני עשיתי

ואם את רואה שמצד אחד לא מספיק לה - אז בהחלט מומלץ לתת משני הצדדים בכל הנקה!

ולגבי הפצעים בפטמות - תפילות תפילות ועוד' תפילות. אלה היו הייסורים שלי בהנקה. תקפידי על לנולין אחרי כל הנקה, ועל איוורור. מומלץ גם ללכת עם רפידות איכותיות ומאווררות. וכמו שאמרו לך - לבדוק שהיא אוחזת את כל הפטמה כולל ההילה בפה שלה. אפשר גם לנסות תנוחות אחרות  (לי אישית זה כל פעם רק כאב יותר בתנוחות אחרות אבל זה לא אומר כלום לגבייך).

לעידוד יציאות אני אישית ממליצה לך לעבור לאכול רק קמח מלא בתקופה הקרובה, ולא לגעת בקמח לבן. את לא מאמינה איזו השפעה יש לזה... וכמובן לשתות הרבה (שזה גם טוב להנקה) ולאכול הרבה ירקות, בעיקר עליים, ופירות עם הקליפה שלהם.

לגבי התפרים - קשה לשבת אז פשוט תפרגני לעצמך שכיבה רוב שעות היום   וגם אם את יכולה להשתדל לשטוף עם סבון אינטימי. אולי לא כל פעם שאת בשירותים, אבל יותר מפעמיים ביום.

ב"הצלחה גדולה! ותאמיני לי כל הייסורים של התחלת ההנקה שווים לגמרי את התענוג הזה ואת הברכה שזה נותן לילדה!

(הלוחשת לתינוקות כבר נתבעה פעם על שעצותיה הגרועות בעניין הנקה הביאו להתייבשות של תינוקות ל"ע.)

העצה המקובלת היום אצל יועצות הנקה *מוסמכות* (ונדיר מאוד שיש אחת כזאת בבי"ח) היא לתת לתינוק לינוק מצד אחד עד שהוא עוזב מעצמו, לעשות הפסקה קלה (גיהוק, חיתול..) ולהציע צד שני. ירצה - ייקח, לא ירצה - חופשי. בהנקה הבאה להתחיל מהצד השני.

יש נשים שמסיבות שונות העצה הזאת לא עובדת טוב אצלן, ואז כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה (שוב - מוסמכת) ולגבש תוכנית הנקה שתתאים ספציפית לך.

ולגבי היציאות אני לא יודעת. איזו באסה ):

קודם כל קבלי ח-יב-ו-ק זה ממש לא נעים זה קרה לי אחרי הלידות האחרים שעברתי,באחרון לא ב"ה, פשוט הייתי בוכה בשרותים

מה שהכי עזר לי זה שזיפים יבשים ולשתות המון, ואז יש יציאה רכה וכשהמצב היה ממש קשה ביקשתי נרות גילצרין(לא מומלץ לקחת אותם יותר מידי) ואחרי כמה זמן זה עבר...

ניראה לי זאת תוצאה של לחיצות לא נכונות בזמן הלידה משבשות שם את העניינים, אחרי הלידה האחרונה שהייתה הרבה יותר חלקה ועם דולה, פעם ראשונה מזה 3 לידות שלא היה לי בעיות שרותים אח"כ

אני במקומך הייתי נמנעת מחומרים משלשלים, שזיפים מיבשים עושים פלאים

בפן הפיזיולוגי, שלא נראה לי בריא לא לעשות כמעט שבוע.. זה לא מסוכן???

תתייעצי עם רופא מה עוד אפשר לעשות, לדעתי

כמובן תגידי לו שאת מניקה. כיום לכל תרופה יש תחליף מותר בהנקה.

ההמלצה כיום היא הנקה מצד אחד,ואם היא לא שבעה להציע צד שני.

לפחות לשחרר את ההתחלה שזה מתקשה ומפריע לכל התהליך (סליחה על התיאור)

אח"כ הגוף יחזור לעצמו וכל התרופות הטבעיות יעשו את שלהן.

אבל לפעמים צריך פוש גם בפן הכימיקלי.

האמיני לי, לצערי יש לי כזה ניסיון ענק בעצירויות אחרי לידה.

מלהשתמש בהם. לא יודעת איך בדיוק עושים את זה!!
הרעיון זה כאב מלחיץ אותי וההתעסקות עם כל האזור שמה מפחידה אותי קצת

תרדי לכמין ישיבה על שרפרף רק בלי שרפרף.

שימי את הנר.

נסי להמתין כמה שרק אפשר (כ-10 דקות)  עם הנר בפנים

ורק אז תלכי לשירותים.

כשאני הייתי אחרי לידה המליצו לי בלניאדו להיעזר ב-2 נרות בפעם אחת אחרי זמן כ"כ ממושך אחרי לידה.

אל תדאגי, אולי טיפהל'ה יכאב, אבל אח"כ הרגשה טובה ומשוחררת

ואח"כ להקפיד המון על מים, המון!!

אהה, עוד משהו טוב- לגרד עגבניות+שמן זית ולאכול את זה על הבוקר עם יוגורט.

עושה פלאים!

לחים לפני כל ארוחה - לא ניסיתי אבל חברה אמרה לי שחולל אצלה פלאות וגרם לשחרור רב ומקל.

מזל טוווווווווווב

והחלמה קלה ומהירה!!

עברתי ב"ה 7 לידות. ב4 הראשונות נלחמתי עם היצור הקטנטן, בליווי צמוד של מדריכות הנקה למיניהן, ותמיד הייתי יוצאת בשן ועין- מוטשת, מזיעה, בוכה, והכי גרוע- פצועה וכואבת... כשגיליתי את פטמות הסיליקון- באה ישועה... אצל החמישי הנקתי עם הסיליקון 4 חודשים... מידי פעם ניסיתי להוריד- ולא הלך, תמיד נפצעתי נורא- עם כמויות של דם שהוא היה שותה. כשהיה בן 4 חדשים- הצלחתי להוריד- והנקתי עד גיל שנה וחדשיים רגיל. וכך היה גם עם הבאים בתור- בכל פעם למשך תקופה שונה נעזרתי בפיטמות הפלא... אני חייבת לומר שתמיד מדריכות ההנקה, שלא נואשתי מלנסות ולהעזר בהן, והיו נורא נחמדות ,התנגדו בתוקף לפיטמות הללו... אבל הכי חשוב- הקשיבי לאשר ליבך אומר לך. אצלי המלחמות המיוזעות הללו לא נשאו שום פרי חיובי... ואני יודעת שזו חוויה שרבות וטובות עוברות... הקשיבי בעיקר לעתמך, למה שנראה לך נכון- לך ולתנוקתך ולא למה שאחרות אומרות- אפילו הן מומחיות כאלו ואחרות... מזל- טוב ורוב נחת!!!

השתמשתי בהן כמה ימים ראשונים בלבד כי היא לא הצליחה לתפוס, ואח"כ ישבתי שעות על גבי שעות להוכיח למתוקונת החדשה שהיא יכולה לינוק בלי זה, כי אחרת אמא שלה תשתגע.....

מנסה לעזור:

תפרים - לשטוף במים כל פעם אחרי שירותים. לכווץ את השרירים לפני שמתיישבים.

תרגילים לבטן - עוד קצת מוקדם...

פציעות - אצלי בלידה ראשונה זה היה ואח"כ הרבה פחות.

בכי - את תלמדי להכיר את הבכי שלה לרעב עייפות טיטול וכו'

גידול קל והרבה נחת!

ואם יש לך מי שיפזר או יאסוף אז בכלל פינוק שכל היום לא צריך לצאת

וגם במילא בחורף כולם מסתגרים בבתים אז גם את... חל"ד בקיץ נראלי הרבה יותר קשה לנוח.. כי נמצאים בחוץ מלא..

כאחת שעובדת בימי שישי, נח להיות בחופשת לידה כששבת נכנסת מוקדם.

לא צריך לצאת מהבית במזג אוויר סוער.

אם התינוק נולד קטן בשנתון או גדול השנתון, לכל אחד יש את היתרון שלו.

בדיוק השבוע יצא לי להיות בבית חולים שבו ילדתי את הקטן, והייתי מגיעה לשם כל יום כשהוא היה בפגייה.

וחשבתי על זה שהיה אז חורף ולא היה חם בדרך מהתחנה לבית החולים.

שאת לא בחודש תשיעי באוגוסטטט

שיש יותר בגדים ללבוש בחודש תשיעי (סריגים וסוודרים)

שהבייבי יהיה מהגדולים בכיתה (אבל זה תקף רק לינואר+)

אפשר להסתובב בבית בלי חזיה ורק לשים קפוצון מטשטש מעל חח

ולא להזיע (או להזיע פחות) בהנקות

סתם חח אולי רק שצריך לעשות פיזורים בחורף עם ניובי.. אבל גם בקיץ זה סיוט אז..

יש לי ילד קיץ וילדת חורף

החורף היה יותר מוצלח בפער...

סוף הריון כשנעים ולא כשנמסים וכנל בגלי חום של ההנקה בהתחלה

מזג אוויר שמזמן התכרבלות כשגם ככה זה מה שהכי זורם בגיל הזה

זחילה בשלב שמתחיל להתחמם ולא צריך מליון שכבות

יומולדת בחורף זה נוח עם מערכת החינוך, שובר שגרה בקטע טוב ולא צריך לדחוף את זה איכשהו ולהקדים בחודש כי יוצאים לחופש...

קיצר

אני בעד לידות חורף לו רק זו הייתה תוכנית כבקשתך...

לי בעבר כשהייתה הפלה טבעית לא נתנו הנחיה כזאת ובאמת נכנסתי להריון חדש בלי וסת באמצע ...

ובכן מקרה גם אם את כן נצמדת להנחיה את יכולה לטבול ולהיות מותרים בלי יחסים, לא שווה בגלל זה לוותר על כל המגע

לעקוב אחרי הבטא לראות שהיא מתאפסת,

ואז יהיה אפשר לשלוח שאריות מה הריון הקודם.

לא יודעת כמה זמן לוקח לבטא להתאפס.

ואז ידעתי שזה בסדר.

הריון חדש מן הסתם יעלה את הבטא מחדש אם היא כבר מאופסת.

אני נכנסתי להריון ישר אחרי ההפלה בלי מחזור כך שזה אפשרי

לא חששו לשאריות שעדיים יש ברחם?

הרופא אמר לי בזמנו כששאלתי על זה

שאם יש שארית רצינית אני פשוט לא אצליח להיקלט

וזהו

כשרציתי למנוע בין ההפלות (עברתי כמה) לקחתי נרות נכון שזה לא בטיחותי אבל אם משמיים צריך להיות הריון יהיה בכל מקרה

אני ממש מאמינה בזה

נוספות?

נשמע לי קצת שהיא הולכת ראש בקיר , סליחה.

איזה עוד אפשרות יש? נראה לי שזה די חסום מכל הכיוונים...

ולא אמרו לי את זה

כבר לא זוכרת אם וידאתי שהבטא ירדה, אבל לא קיבלתי הנחיה כזאת בכל מצב

בכל מקרה היינו אסורים מלא זמן בגלל ההפלה

ואז טבלתי והיינו מותרים שבוע וקיבלתי מחזור...

אבל התנהגנו כרגיל אף אחד לא אמר לנו שזה בעיה

ושאלתי כמה רופאים וקראתי בעצמי

אין חובה כזאת

יש מי שממליץ מסיבות שונות

ובמילא בהתחלה אסורים

ולבדוק שהבטא מתאפסת כדאי לא קשור לזה כדי לוודא שאכן הסתיים

ואף אחד לא אמר למנוע🙏

אם לא היה יוצא לבד היו עושים אולי היסטרוסקופיה להוציא שארית

אם זה נמרח ונמרח הייתי נלחצת רפואית.. ומתייעצת עם פועה גם רפואית וגם הלכתית מה לעשות... כי בעיקרון אם התוכן ההריוני יצא, אין סיבה שזה לא ירד תוך שבועיים ככה מההפלה... (במיוחד שהיתה טבעית) 

ורק אחר כך כשהבטא ירדה לאטטטט אז ראו משהו

ובנס יצא טבעי

בסיטואציה אחרת רופאה אמרה גם להימנע לזמן לא ידוע

התייעצנו עם רב שמבין במצבים רפואיים כאלו והוא אמר להשתמש בדיאפרגמה וזה מה שעשינו (הייתה לי בבית)

רושמת כי לפעמים יש הצעות אחרות שיכולות לעזור.. 

בגדול גם שונאת לקנות בגדים, גם לא כזה מבינה בזה.
ולא אוהבת את הציפיה של לקנות חדש לאירוע שלך.

כיף בזה.

לפני כמה שנים שמעתי שיעור מהרבנית רחל בזק שאישה היא כמו הלבנה, וכמו שהלבנה מתחדשת כל פעם, אז גם אישה ואנחנו כנשים צריכות חידוש מידי םעם. כי זאת תנועה בנפש , שמאפשרת לנו להתחיות, לא להיות סטאטיות כל הזמן. האישה מעגלית, דינאמית, מתחדשת , עוברת שינויים ....

אם היו רואים אותי בסביבה עם אותם בגדים כל הזמן, אז יכולה להבין את הסביבה שרוצה לראות משהו אחר, אבל נראה לי שבתכלס גם עגילים או משהו קטן אחר, משפיע על התחושה האישית שלך ועל הנראות.

אולי תקחי לך גזרה שמחמיאה לך (תבדקי איזה בגד מחמיא לך, תבררי מה הגיזרה ואותה תבקשי מהמוכרת בחנות)  ותמצאי בגד בסגנון? ואז הצבע והבד נתון לבחירתך (שיהיה לך נוח ונעים איתו! בגד חדש לא מיועד לתצוגת אופנה...)

ממליצה או ללכת עם מישהי שאת סומכת עליה ומכירה אותך ומה מחמיא לך, או להיכנס לחנות שהמוכרת מבוגרת , לא מעיקה  ומבינה בתדמיתנות/סטיילינג כדי באמת לייעץ לך מה יחמיא ויתאים לך, שתצאי יפה ובסוף גם מרוצה ממה שאת קונה . 

רהיטים.
יש משהו יפה בדבריה של הרבנית, אבל כנראה כל אחת וההתחדשות שלה
במטפחת- אתחדש בע"ה לבת מצווה.

ורציתי להיכנס שוב להגיב על דברייך במסר, אבל לא יודעת איך נכנסים שוב למסר.
 

לוחצת על האופציה "מסרים" ואז נפתח לך אפשרות תיבה של מסר חדש.

את יכולה לכתוב ולשלוח.

או שאעתיק לך שוב את המסר שכתבתי לך ואז אם תרצי תגיבי. 

שאת צריכה לחשוב עם עצמך בכנות,

האם את לא קונה כי באמת את מרגישה וואו עם השמלה שיש לך בארון, או שאת מתקמצנת על עצמך. כי הכי קל לשים אותנו מקום אחרון ולהתקמצן כשזה נוגע אלינו.

יש לך אחריות גם של דוגמה אישית. והבנות שלך מרגישות אותך, אי אפשר לזייף את זה.

אם את ממש שלמה עם זה בכנות, הכי מהמם שיש.

אגב אני קניתי שמלה ממקימי במבצע ב150 שח, אח"כ לבשתי לליל הסדר, לאירוע יוקרתי, והיא יכולה לשמש לעוד דברים.

אבל שמלות השבת שלי פשוטות כי ככה אני אוהבת. אז היה ברור שאני צריכה משהו יותר מרשים.

אולי אם שמלות השבת שלך מפוארות יותר אז באמת לקנות עוד שמלה, זה לקנות עוד ממה שכבר יש ואין קטע.

עוד אגב, אצלי עם המטפחות היה בדיוק להיפך, עצבן אותי ממש לקנות מטפחת שיותר יקרה מהשמלה.

ואני לא הולכת עם זה ברגיל רק באירוע. הלוואי והיה לי אומץ להשאיל ממישהי, זה נגיד היה ממש בזבוז אמיתי מבחינתי ולא מתוך התקמצנות על עצמי.

1. אני שונאת להסתובב בחנויות פיזיות. את זה פתרתי בשנים האחרונות באמצעות הזמנות באינטרנט, ובאמת בזכות זה התחלתי להשקיע בעצמי קצת יותר.

2. ההיצמדות למוכר ולבטוח, או לחלופין מה יגידו. אצלי מאז גיל קטן אמרו לי תמיד שיש לי 0% חוש אופנה והתאמת צבעים. כל פעם שאני קונה לעצמי משהו חדש שמוצא חן בעיניי, יגיעו ההערות- זה זקן לך מדיי/ זה צהוב מדיי (אמיתי!)/ מאיפה הוצאת את זה/ שוב פעם קנית משובץ? וכן הלאה וכן הלאה. לכן הרבה פעמים אני מעדיפה ללבוש מה שיש וכבר עבר את טבילת האש ואת האוקיי מהסביבה, מאשר לקנות לעצמי משהו חדש ולהסתובב בחרדת המה יגידו.

אז ברור לי שאני לא דוגמא ללמוד ממנה, רק אומרת שלפעמים זה לא רק קמצנות של כסף, וגם הפותחת בעצמה אמרה שזה לא בגלל הכסף

אבל גם לנקודות שהעלית אני רואה אותם באותו צד של המטבע.

זה להישאר אישה שלא משקיעה בעצמה.

לילדים שלך היית משנה מחשבה/ מאתגרת את עצמך והולכת לחנויות פיזיות?

אז למה כשזה נוגע אלייך את "מוותרת" לעצמך ופחות משקיעה?

כנ"ל הסגנונות והכל.

ושלא תטעי, כמוני כמוך, לגמרי.

אצלי נגיד זה מתבטא שבשביל סידורים לילדים מוצדק לקחת חופש, אבל לעצמי? אני אמצע כבר הזדמנות בין לבין, לא צריך חופש במיוחד.. ואז מוצאת את עצמי חודשים לא מגיעה לדברים שאני רוצה.

לדוגמה בגד ים, שנה שעברה לא היה לבנות שלי, ברור שקניתי להן בתחילת הקיץ. לעצמי יש שמלת בגד ים אבל היא לא נוחה לי. אני יכולה להסתדר ולאלתר פתרון ולחכות להזדמנות על הדרך.

מפה לשם, מילואים ועומס לא הגעתי לזה בכלל.

בנופש המשפחתי בקלות אלתרתי מכנסי בגד ים של בעלי ודרייפיט מהבן שלי. היה סבבה.

אבל אז עלה הנושא והילדים שאלו למה לכולם יש בגד ים ורק לי לא ואני צריכה לקחת בגדים של אחרים..

אז מצד אחד טוב להראות גמישות מחשבתית ומצאתי פתרון לא רע,

מצד שני זה הרבה פעמים אופי וזה לא אירוע נקודתי וחשוב לשים לב גם על הצד הזה ועל מה זה משדר לילדים. אני גדלתי בבית שאמא מקום אחרון בקטע רע. אולי לכן זה מפריע לי יותר.

לגבי מה יגידו- תמיד יש מה להגיד. אי אפשר ולא צריך לרצות את כולם.

מאשר לקנות בגדים לילדים...

נכון שעם המתבגרות זה לא קל, אבל אני עצמי - גם במידות לא פרופרציונליות (נמוכה ושמנה) וגם חייבת שהבגד יהיה לי במאה אחוז נוח על הגוף כדי שאהיה מסוגלת ללבוש אותו (ויש לי כמה וכמה בגדים ששוכבים בארון שקניתי וחשבתי שהם נוחים, ואז גיליתי שלא...)

יש גם את הסטנדרטים הגבוהים יחסית של צניעות שיש לי - אבל את זה גם יש לבנות שלי.

בקיצור, אני מתקמצנת על קניית בגדים בשבילי פשוט כי זה סיוט... וכן, בעוד הבת שלי מתחדשת הרבה בבגדים (לפעמים גם מקבלת מחברות - לה לא מפריע ללבוש יד שנייה, ולי כן), אני נשארת עם אותם בגדים קבועים...

ואולי זה לא "חינוך" טוב מספיק בשביל הבנות שלי, אבל אין לי הרבה ברירה...

היית מתאמצת בשבילה או שהיית אומרת די מוגזם זה מלא טרחה שתסתדר עם מה שיש לה בארון?

כאילו, יש גבול לכל תעלול, ברור,

השאלה אם בשביל אחרים נתאמץ יותר, ובשבילנו קל לוותר.

אני גם נופלת בזה הרבה, ועדיין חשוב בעיני שזה יהיה גם במודעות איפשהו..

אני בעצמי הייתי ילדה כזו ובאמת בעוד אחותי מתחדשת בבגדים כמעט בלי סוף, אני דבקתי באותם בגדים מוכרים ונוחים שהיו לי בארון...

העניין הוא שגם אין לי כל כך את הצורך הנפשי להתחדש, ואם הייתה לי בת (ואולי עוד תהיה לי) שגם רגישה תחושתית אבל מצד שני אוהבת להתחדש ולהתלבש יפה - כנראה שכן הייתי מתאמצת בשבילה. או שרוב הסיכויים שהייתי שולחת אותה עם בת משפחה אחרת...

ועוד היא בגיל שהיא בטוחה שיש לה טעם מושלם.

וואי זה התמודדות ממש ממש. למזלי היא כן מקבלת את זה שיש לה פחות בגדים פשוט כי היא אומרת לא על מלא דברים.

בכל אופן, אם את שלמה עם זה וטוב לך ואת לא מרגישה שרק על עצמך את מוותרת, אז זה לא חינוך לא טוב.

אם לעצמך את מוכנה להתאמץ פחות, ועל אחרים תתאמצי יותר,

אז כן ילדים מרגישים את זה בסוף.

וזה לא מתבטא רק בתחום אחד של בגדים.

אז אם בתחומים אחרים את משקיעה בעצמך אז הכל טוב.

לא התכוונתי לפגוע באף אחת, ולא אמרתי שבהכרח מי שלא קונה לעצמה זה כי היא מוותרת על עצמה, הצעתי רק לחשוב אם זה יושב על זה, אבל אולי זה לא היה במקום..

מתנצלת אם מישהי נפגעה.

שיהיה רק בשמחות!!

הסיבות שכתבת אלו גם הסיבות מדוע לא בא לי לצאת לקנות בגדים
גם זה מעיק עליי, למדוד להוריד, להתאים לעבור לחנות הבאה. ואין לי את זה גם בצבעים וסטייל. אין.
סיוט מבחינתי.
אני גם מאתריםפ לא קונה, כי איך אדע שזה מתאים לי?
ואני בררנית מאוד- בצבעים, ובסוגי בדים. לא כל בד אני לובשת.

אבל שמלה- לא, כי מבחינתי יש לי.
אני קונה מה שצריכה
סיבה נוספת- שונאת למדוד בגדים, ואז זה לא מתאים, ואז עוד חנות, ושוב למדוד, ושוב להתאים...
סיוט מבחינתי.

זה כדי להרים ולשמוח ולא כדי להעיק.

מצד שני, מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת.

הכנות יכולות להיות מתישות אבל זה מרים אירוע שמח.

את לא צריכה לקנות שמלה כדי שאחרים ישמחו,

ומצד שני, אולי כן תרגישי סיפוק שהשקעת וקנית למרות כל הטרחה הנפשית והפיזית.

אולי ביום האירוע זה ישמח אותך.

יש לך כבר ניסיון באירועים, לא?

על בגד חדש מברכים שהחיינו. את מרגישה שעבורך צריך לברך ברוך שפטרנו?

בוודאי שאת לא צריכה לסבול כדי לעמוד בסטנדרטים.

מי שאוהב אותך באמת, יאהב אותך בכל בגד.

מי אוהב אותך לפי הבגד, אולי לא כדאי להתחשב באהבה שלו..

מה שכתבתי לפני כן זה רק היה כנקודה למחשבה.

לבת מצווה של הבת שלי לא קנינו בגדים חדשים, רק לה קנינו. לבשנו בגדים מהחתונה של אחי שהייתה כמה חודשים קודם (והיו לנו עוד בגדים שקנינו באותה תקופה לחתונה של אחותי שהתקיימה שבוע אחר כך... בקיצור, באמת הרבה הוצאות בתקופה יחסית קצרה, ב"ה).

לבר מצווה של הבן שלי קנינו לילדים בגדים חדשים (זו הייתה הזדמנות להתחדש בשבילם, כי לא היו חתונות במשפחה באותה תקופה🤭), אבל בעלי ואני לבשנו ממה שהיה לנו.

לבר מצווה של התאומים קנינו בסוף לכל הילדים בגדים חדשים (מלבד החליפות של התאומים, שזה משהו שהם ביקשו במיוחד, כל הבגדים היו זולים), ואני גם קניתי שמלה, כי גם ככה רציתי שמלה חגיגית שמתאימה להנקה (כי לא הייתה לי אז). היא יחסית הייתה יקרה (בערך 300 ש"ח), אבל מבחינתי אלבש אותה גם בבת המצווה של הבת הבאה שלי (או את אחת מהשמלות שיש לי מחתונות אחיי).

שורה תחתונה - תעשו מה שטוב לכם

זה גם קצת קשור איפה עושים את החגיגה, אם זה אולם של ממש או לא...

כל אחת והסטנדרטים שלה.

בעיניי זה לא עניין של חדש או לא,  זה עניין של כמה בנוח אני מרגישה עם מה שיש.

אם זה יפגע לי מהחוויה,  אקנה.

לפעמים דווקא לקנות ותחושת הבזבוז יפגעו בחוויה.

שמלה שכבר לבשתי בחתונה של אחות

וכמה פעמים בחג כמו ר''ה וכו'

וגם בבת מצווה של בת אחרת כמה שנים קודם....

לא מצאתי משהו שבאמת שימח אותי אז קניתי מטפחת יפה וזהו. השמלה במצב מעולה (ולמרבה הפלא עלתה לי בערך 100 ומשהו שח).

לעומת זאת בארוע אחר דווקא מצאתי 2 שמלות ששימחו אותי ומשמשות אותי כבר הרבה שנים.

ככה שבקיצור תעדי מה שבא לך

זה לא באמת קריטי

הייתי עם תינוק, ובעל במילואים. בקושי היה לי זמן וכח ללכת לקנות לילדה עצמה. אז לבשתי שמלה שאחותי קנתה פעם במבצע בברצה שעלתה לה פחות מ100₪. אפילו מטפחת לא קניתי ולקחתי ממנה...

טוב, זה בלי הקליפ.

הגננת הייתה מנגנת לנו בחלילית את השיר הזה כל יום בגן

איזה הזוי

בחיי לא עלה על דעתי שזה שיר עצוב או משהו בכיוון עד שהערת עכשיו

יש שם שיר שנקרא בוקר טוב

מקסים🙂

מה המטרה של השרשור הזה?

כאילו, מוזיקה את יכולה לשמוע מה שכיף לך, מה המטרה שכולן יכתבו אילו שירים הן אוהבות?

של ילדים..

אני לא מכירה הכל..

את האלבום 'פלא' של עלמה זוהר.

אוהבים אצלי במיוחד את 'גלגולים' ואת 'לילה'.

עוד שירים פחות מוכרים זה 'ילד פעם'. אבל צריך להתחבר לסגנון (קצת שטותניקי כזה)

וכמובן, הכבש השישה עשר. האלבום המועדף לנסיעות (אני הייתי אמא בתקופה שהיינו משמיעים לילדים שירים מדיסקים...).

שלוש ברצף

אחרי שבןע מהאחרונה עוד אחת

אחרי שבועיים מהנוספת עוד אחת

לא נתקלתי מעולם

יש לי בחמישי שיחה עם הרופאה.

הם גם ככה מקבלים כל חודשיים מפחידמאותי לתת כזו כמות

מאשר כל חודשיים לתת.

(בסבב הראשון אני נותנת רק יומיים, ולא שלושה)

יצא לי גם לעבור על ידיות הבית עם אקונומיקה

המכונה שלי כבר לא יודעת מה זה 40 מעלות..אני כל חודש סביב הרתחות חדשות

החלפות מצעים

מגבות כל יום מחליפה

ציפורניים

ופשוט כל פעם מחדש 2 הקטנים שלי בסבב.

ביצים תולעים נמצאות באלף ואחת מקומות

אין דרך באמת להשמיד אותן

תזמיני כמוסות שום ופרוביוטיקה מאייהרב , זה זול שם ותתני להם בוקר וערב, אמור לעזור בע"ה

המסקנה בעיקר היא לחזק את הגוף (הבנתי שהם מגיעות כשמערכת העיכול חלשנ) ואת הנפש (לפי הרפואה ההוליסטית התולעים מגיעות כשאנחנו נותנים למשהו להיות טפיל עלינו בנפש) ולא להשתגע במרדף אחרי ניקיון מטורף

מישהי אמרה לי שאמא שלה חולתתתת ניקיון  ממש ממש ועדיין כילדים היה להם מלא תולעים...

אז עזבי תפסיקי לרדוף אחרי הזנב של עצמך עם כל הכביסות זה בטוח מנכס לך וגם לילדים, זה לא רלוונטי לדעתי..

בבצלח!

ובלילות קשים שן שום בטוסיק אין ברירה 

להביא להם לאכול (בתוך אוכל) שום כתוש

ולדעתי עזר לי לטווח ארוך יותר מהוורמוקס. כבר הרבה זמן לא היה לנו.

אני רוצה יותר כמניעה.

כי כשיש תולעת אני פחות רוצה לסחוב את זה כי זה יכול להיגרר לסיוט.

דבר ראשון על הבוקר (על קיבה ריקה).

עובד אצלי כמו קסם, יותר טוב מוורמוקס.

אפשר גפ לשים סיכות שמחזיקות את הבובו לשיער, אבל זה לפעמים קצת מותח את השיער ופחות נוח

ושהמטפחת תהיה קשורה טוב. אפ עושים קשירה הפוכה אז לשים סיכות תפירה לחזק את הקשר והמיקום של השוונצים שיוצאים

גם לך @השקט הזה 

לא מזמן הייתי בחתונה וכל החברות הנשואות פשוט פתחו את הקשר של המטפחת ורקדו ככה, עם קצות המטפחת על הכתפיים (רחל אימנו כזה) לי הקשר לא נפתח, אבל המטפחת כל הזמן החליקה אחורה, אז פתחתי גם את הקשר ואיכשהו זה מנע ממנה ליפול. ואז כשנגמר הסבב הלכנו ביחד לשירותים לקשור את המטפחות מחדש.

זה לא עושה כאב קאש אחרי זה.

מין הרגשה שהמח תפוס

אבל אני מוכנה לסבול בשביל שלא יזוז באירוע.

שונאת כל רגע לרוץ לתקן, וגם הקשירה יותר מורכבת באירוע אז באסה

איזה ריקודים כבר יזיזו לך את המטפחת? 😅

יש את הסרט החדש עם הפס סיליקון עם הנקודות

תראי למשל אצל אביה ששון.

לא התנסיתי בעצמי אבל נשמע שזה בדיוק מיועד לזה. 

יפה שאת זוכרת❣️

זה חתונה של גיסתי...

אני ארקוד לפי היכולות שלי בשטח

האמת בכל מקרה אני לא ממש אוהבת לרקוד

בטח לא בחתונות...

אבל בכל זאת גיסה...

וכן חודש זה עדיין משכב לידה.

אולי אם המטפחת זזה זה מרמז להרגיע עם ההשתוללות.. אפשר לשמח בלי לקפוץ מדי (שזה מה שמעיף את המטפחת, לא?)

תהני ותבלי בנעימים, ותשמרי על עצמך.

אחת בכל צד זה מחזיק לי מעולה

לרוב נרדמת בזה שאני מניחה בעגלה או במיטה עם מוצץ ושמיכה וזהו.

לפעמים זה בהנקה ולפעמים צריך גם לנדנד...

זה בדיוק התסכול שלי... 

לקחתי קורס שינה ועזר חצי קלאץ

בגדול מה שכן עזר ברוב הפעמים זה דווקא להקדים את שעת ההרדמה

ראיתי שאני מרדימה אותו שהוא שפוך אז הוא לא מצליח לחבר את מחזורי השינה

וגם לעשות הרפיה הדרגתית ומשמעותית לפני הכניסה למיטה

ואין מה להקדים כשזה במהלך היום.. אין לה עדיין שעות קבועות..

בלילה יותר קל לה לחבר.. במשך היום ישנה חצי שעה כל פעם

האמת שנראה לי שלכל הילדים שלי היה שלב כזה ועם הגיל זה השתפר, נראה לי סביב 8-9 חו'.... לפעמים ניסיתי לעבוד על זה ולפעמים קיבלתי שזה המצב. אם ההרדמות הן קשות אז זה ממש סיוט, אבל אם הם נרדמים בקלות אפשר להסתדר עם זה.

שלי לפעמים מתעורר, יונק וחוזר לישון (גם ביום).