זוג ביינישי בדייט שהבת אומרת "וואו, איזה שקיעה מהממת!" והוא מסתכל על השעון ואומר "עדיין לא, יש עוד 2 דקות..."

זה כל מה שעולה לי כרגע, מצטערת...

שששש!!!!!

בס"ד

1-"קשה יש רק בלחם, וגם עליו מברכים".

2."את כל החגים היהודיים אפשר לסכם במשפט אחד-ניסו להרוג אותנו, לא הלך להם, בואו נאכל משהו."

פתאום בא אליו ערבי ומנופף מולו עם סכין, הבייניש עוצם עיניים ומתחיל לברך בכוונה:"למות על קידוש השם" הערבי חשב שהוא ממלמל מילות כישוף, תפס  ת'רגלים וברח, הבייניש רדף אחריו וצעעק "אממ אממ אממ" (יעני שלא יהיה לו ברכה לבטלה)

בייני"ש חוזר הבייתה בספירת העומר, שאול את אשתו "מה יש לא. צהריים?" היא עונה "אתמול היה דג.."

בייני"ש נכנס למכולת תקנות טיטולים, שואל הקופאי "אשריי?" עונה לו "אשריך, אשריך.." [כדי לגוון עם הבייני"ש בת. דלק...]

איך בייני"שים אומרים "איזה פראייר"?     "אשרייך..."

לנהל את כל המדינה בג'יבריש בין נטילת ידיים ל"המוציא" העיקר שלא יהיה "הפסק"..

לא עולות לי עכשיו עוד... מקווה שזה עזר..

איך מרכזניק קורא לדג שלו? מרן הרב...

^זה לא היה מצחיק, אני יודע.

אחת מנשות "קולך" (ל"ע ר"ל) יושבת עם איזה בחור בדייט. שעת שקיעה היתה אז. אומר לה הבחור: "וואו, איזו שקיעה מהממת!" נחרדת הפמיניסטית: "שקיעה?! אוי, תפילין!"

בייני"ש יושב עם אחת בדייט, היא אומרת לו "וואו, איזה שקיעה מהממת--" הוא אומר לה בצקצוק, "שקיעה עוד חמש דק'..."

מכיניסט יושב עם אחת בדייט, היא אומרת לו "וואו, איזה שקיעה מהממת--" הוא אומר לה: "שקיעה? אוי..מנחה!!" 

ועכשיו...

אחת מנשות "קולך" (ל"ע ר"ל) יושבת עם איזה בחור בדייט. שעת שקיעה היתה אז. אומר לה הבחור: "וואו, איזו שקיעה מהממת!" נחרדת הפמיניסטית: "שקיעה?! אוי, תפילין!

אדמור צחקתי גם מהבדיחה הראשונה...

שני תנינים נפגשים.

אחד אומר "שלום, אני תנין!"

השני אומר "אף נמי תנינא!"

בעל שטס בר"ה לאומן , ותוקע את אישתו בבית לחג . 

בייניש נוסע לדייט, איך שהוא מתחיל לנסוע אבא שלו צועק לו- "אורות"! הבינייש: זה בסדר, לקחתי..

כל מפגש אקראי של לפחות חמישה דתיים יוביל להוצאת חולצה לרגל המאורע

עם כל הכבוד לדתיים פריקים של טיולים, להכניס תפילין לתוך טרמוס של תה ולקרוא לזה פטנט זה די פתאטי! 

ככל שעל הטלית שלך יהיו יותר קישקושים וצבעים ככה הסיכוי שאתה כמעט ולא משתמש בה. 

אחד המשפטים שדתיים הכי שומעים במסעדות: "אני הולך לקבל תעודת כשרות עד סוף השבוע" 

עוד אחד: "הכל כשר פה, רק אנחנו פותחים בשבת" 

מסורתים פיתחו את התשובה האולטמטיבית לעיקוף כל האיסורים שבתורה: "אני דתי בלב!" (תוך כדי דפיקות אקראיות באזור החזה).

מדהים איך חילונים מאמינים שתמונה של הבבא-סאלי יכולה לגרום לנו להאמין שהפלאפל כשר. 

רק באתרי הכרויות של דתיים לא תתפלא אם תישאל בשאלון הרשמות: "האם אתה מחטט באף בשבת?" 

משום מה רוב הבנות באתרי הכרויות של דתיים נשמעות כמו גרסה נשית של הרב אמנון יצחק! 

היתרון היחידי בלקחת מתנחלת לאשה זה הרעיון של כיפות חינם לכל החיים. 

ככל שהשם של ההתנחלות יותר מוזר ככה הסיכוי שהוא מורכב מחצי קרוון ובאר מים יותר גדול! 

גפילטעפיש הומצא ע"י פסיכופטים סאדיסטים חסרי טעם, ושלא יעבדו עליכם! 

בשולחן שבת דווקא זה שידפוק הכי הרבה על השולחן זה זה שאין לו שום חוש קצב. 

תמיד יהיה את המעצבן הזה שיתעקש לשיר שיר חדש בשולחן שבת, ותמיד השיר הזה יהיה משעמם בטירוף! 

ככל שתבוא יותר עייף לשולחן שבת, ככה הדבר תורה יהיה יותר ארוך . 

בסידור - העמודים של ברכת המזון תמיד דבוקים אחד לשני (משאריות, זה בדוק, תפתחו ותראו בעצמכם). 

בשניה שתחזיק ביד יותר מ'ברכת לבנה' אחת זה הרגע שבו כולם יזרקו לך את שלהם שתחזיר לבהכנ"ס. 

הירח תמיד יהיה מאחורי העץ הכי גדול! 

כל עוד לא עברת את גיל 50 - דג מלוח על קרקר הוא מחוץ לתחום שלך. 

האחרון שיכנס לבית כנסת בערב יום שישי תמיד יכנס עם שיער רטוב. 

בכל תפילת יום שישי תמיד יהיה אחד שיהיה עליו שלושה ביפרים שני אקדחים ועשר מחסניות. 

בבר מצווה תמיד יהיה את המעצבן שיתפוס את הסוכריות ויזרוק אותם על הראש של הילד. 

ותמיד יהיה את זה שיזרוק בחזרה לעזרת נשים. 

בבר מצווה של חילונים תמיד יזרקו את הסוכריות בזמן הלא נכון. 

ככל שילד שעומד מול זקן עושה פרצוף יותר מסכן ככה יש יותר סיכוי שהוא יקבל סוכריה. 

בראש השנה, ככל שהכובע של החזן יותר גדול, ככה אתה תבלה יותר זמן בבית כנסת. 

בראש חודש למרות שדפקו על התיבה ו-17 איש לפניך אמרו בקול "יעלה ויבוא", כשאתה תגיע לקטע הזה גם אתה תגיד את זה בקול. 

בהבדלה בבית כנסת אחרי שמברכים על הבשמים תמיד יהיה את המתפלל הזה שמרוחק קילומטרים מהבשמים, שיעשה כאילו הוא מריח ואז יגיד "ממממ". 

בבדיקת חמץ תמיד ישכחו איפה שמו את הפרור לחם העטוף האחרון. 

שעון שבת תמיד יכבה לך באמצע הכתבה הכי מענינת. 

לרוב אתה תמצא לאחר מכן את אחד מבני משפחתך קורא בחדר מדרגות. 

יש קשר ישיר בין רמת ה"דתיות" לבין רמת המקוריות והביזאריות בתלישת ניר טואלט בשבת ב"שינוי". 

זה לא משנה כמה שתשכנע אותם, נשים תמיד יאמינו שאם הם ישתו מהיין של ההבדלה יצמח להם שפם. 

רק אצל דתיים יש סיכוי גדול שתשמע את העובדה שאתה מתחתן ממשהוא אחר! 

כל דתי שתפגוש יהיה מוכן להבטיח לך שהוא מכיר אחת שקוראים לה "אוחזת בענף עץ השקד". 

רק אצל דתיים תמונות משיעור תורה יכולות להופיע באתר של מסיבות. 

הפרצוף הכי תמוה שתראה בחיים: הפרצוף של מוכר שאתה שואל אותו אם במה שקנית יש קטניות. 

אחרי שקראו "המן" בקריית המגילה וכל הילדים פוצצו את כל הנפצים שלהם, תמיד יהיה את הילד המעצבן שיביא את היריה האחרונה אחרי שהחזן המשיך לקרוא. 

עד שתתרגל להגיד "משיב הרוח ומוריד הגשם "כבר יגידו "מוריד הטל". 

רק דתיים יתקשרו במוצ"ש אחד השני לשאול "לאן יוצאים הערב?" למרות שהם יודעים שיש להם בדיוק שתי אופציות. 

אם תשלח עוגה שאפיית במשלוח מנות, יש סיכוי גדול מאד שתקבל אותה בחזרה מחבר אחר. 

הדבר הראשון שעולה לך בראש כשאתה מקבל משלוח מנות: "מה למען ה' אני עושה עם המיני בקבוק יין הזה? 

אתרוג תימני זה פומלה עם פיטם, ושלא יעבדו עליכם. 

לא משנה כמה שתשמור עליה, אחרי יומים תמיד ישאר לך מהערבה רק מקל! 

אחרי שסוף סוף תתישב בסוכה אחרי שעלית וירדת מאה פעם עם האוכל, תמיד תגלה ששכחת את הדבר הכי חשוב. 

בצומת רעננה תמיד ימצא איזה דתי עם תיק גדול שידפוק לך על החלון שתיקח אותו טרמפ. 

ג'יבריש = הזמן בין נטילת הידים בשבת עד שאבא חותך את החלה. 

הסיבה היחידה שילדים באים לבית כנסת ביום כיפור זה להטריף אותך עם שקית הבמבה שלהם. בדוק. 

פסיפלורה זה הפרי היחידי שלא יאכלו בראש השנה כי לא ניתן להמציא מה יקרה לאויבנו אם נאכל את זה!!! 

תמיד בארוחה בערב שבת היין ישפך על הבגד הכי שווה. 

ותמיד זה יהיה על הבן אדם שמתעצבן הכי מהר. 

תמיד ימצא האחד שיגיד לאחותו שללמוד למבחן בהיסטוריה למחרת אסור בשבת, אבל הוא בעצמו קורא בינתיים אם יש שידור חוזר של מכבי-חיפה-מכבי-ת"א שנערך, כמובן, בשבת. 

כולם מחכים בקוצר לחד גדיא - וכשמגיע הזמן - כולם שפוכים מהיין - ומקצרים לחמשיר. 

וכן , כולם מתבלבלים אם "שונרא" זה חתול, גדי, שור, נר, מקל, צייד או סתם קללה בארמית. 

הילד הקטן בבית תמיד יסרב לשיר סולו את 4 הקושיות. 

הזייפן הכי גדול יתנדב במקומו. 

תמיד יפול עליך להגיד את "רשע - מה הוא אומר?".. 

בודדים גוזרים מ"המוסף לשבת" את החלק הטעון גניזה. 

שני דוסים יוצאים לדייט ראשון אז האיש שואל את האישה מה שמך אז האישה עונה ק-לי שבע לאחר מכן שואלת אותו האישה מה שמך האיש קולו נבהל ולא יודע מה לענות לאישתו הצדקת ואומר קליקקו (למי שלא הבין אליהו)

בדיחת עלי: (Ele עם מבטא מגניבי כבד)

מה זה המקלחת בעלי? --מדיח כלים

מה זו הטרמפיאדה בעלי?--  מייבש כלים. 

מה זה רוצח מעלי?-- כלי שמלאכתו לאיסור...|סטגדיש| 

אומרים שזה סיפור אמיתי. אני בהסתייגות...

2 קבעו להיפגש בצומת עלי, היא הגיע לפנייו ושלחה לו סמס "מתי תהיה בעלי?"

[3.2.1. אההההה... חח.. ]

אומרים שיש לזה גם חלק ב' [אולי זאת רק המצאה של רעיטיסטיות.. ]

הוא שלח לה חזרה "מתי שתהיי בשלה"

[1.2.3. אה? אהה.. .שילה, זה בלי י'.. נכון...]

שמעתי ממישהו שמכיר אותם....

איפה טובלים בעלי- במקוה כלים!

זוג חוזר בתשובה מתארח שבת אצל מכרים.

בנטילת ידיים פתאום האישה מתחילה לחפש"טבעת..."טבעת"...בשביל לשים בפה...

זוג דתלשי"ם מטיילים ביחד, אחד מוציא תפוח, מברך בורא פרי העץ ואוכל.

השני אומר לו- "הי שכחת?? אנחנו כבר לא דתיים!!"

הראשון נבהל ומיד אומר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד!" 

שני ביינישים משחקים כדורסל

אחד זורק לסל, לא פוגע - אומר לו השני  - תכוון!

עונה לו הראשון - לשם יחוד ...

למה בייניש שותה מרק עם כף?

מדין לבוד...

בדיחה על המרובעות של הר המור - במרכז תפסו אחד מעשן, בהר המור תפסו אחד מחייך...

יום אחד מגיע אברך צעיר ואישתו אל ראש הישיבה  -

באנו לשאול שאלה  -בשעה טובה נולד לנו ילד, אני רוצה לקרוא לו  אברהם יצחק והיא רוצה לקרוא לו צבי יהודה - מה נעשה? 

עונה להם רה"י  תקראו לו איציק (אברהם יצחק צבי יהודה קוק...)

מי שלא הבינ/ה  חלק מהבדיחות - זה בסדר בדיחות של ביינישים לא תמיד מצחיקות....

למה בינייש שותה מרק עם מזלג -מדין לבוד..

(מזלג ולא כף...)

אחד עם ראסתות (ככה כותבים???..) ניכנס למרכז, פוגש אותו אחד בינישים ושאל אותו נו, אני רואה שהחלטת ליהיות הרב הנזיר.. עונה לו ההוא עם הראסתות "תיזהר שאני לא יהפוך אותך לרב זצ"ל"...

בעזהי"ת

מכיניסט נכנס למרכז. מחייך אליו אחד המרכזניקים, 'מה, אתהרוצה להיות הרב הנזיר?' מתעצבן עליו המכיניסט, 'מה, אתה רוצה להיות הרב זצ"ל?!'

אנשים שוכחים את השורה הבאה:

המתדלק: "מזומן?" הבייניש: "בכבוד..."

יהודי אחד ביום כיפור נאנח "אוי, כמה שאני רעב..."

טוב, יום כיפור, הגיוני...

יום אחרי יו"כ חבר שלו רואה אותו יושב על הספסל ונאנח, נוא שואל אותו למה הוא נאנח... החבר- "אוי, כמה שהייתי רעב..." 

ועוד אחת-

בייניש אחד פוגש חבר באמצע דייט-

הבייניש: "זאת בת דודה שלי"

הבחר: "כן, היא הייתה בת דודה שלי שבוע שעבר..."

יש ביינישים שדורשים על זה את הפסוק "אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך" (פרשת השבוע - לך לך)...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...