אם הגעת למסקנה שאת רוצה לעבוד את ה' לגמרי,

אז מה הקשר להגדרות?

כלומר, בוודאי שאת צריכה להגדיר לעצמך.

מה ההשקפה שלך, מה הכוחות שלך, ואיפה את נמצאת עכשיו.

אבל שום דבר מהנקודות האלה לא מתבטא ב"דוסית", "דתי לייט" וכו'.

יש "דתיים לייט" שיש להם שאיפות גדולות וגם מאמץ רב בפועל.

ויש "דוסים" שאין להם שום שאיפה להתקדמות רוחנית. הכיפה שם, לפעמים הם אפילו מאמינים בזה. אבל לדרוש מהם יותר? הגזמת.

קוראים לזה "קטנות".

זאת דרך חיים!

אל תסתכלי על הגדרות, על שמות..

תסתכלי על התורה, על עצמך, ועל רבנים מכוונים כמובן.

תחפשי ותבדקי מה שטוב, מה שנכון.

זה לא שפתאום הניצוץ נופל מהשמיים, אנחנו כל חיינו עסוקים בחיפוש...

תחנכי את הילדים שלך להיות יהודים טובים!

ככה זה לפחות נראה לי...

לא שאני ממש יודעת. אני אוכל לדעת רק אחרי שאני יעבור את זה...

אבל זה נראה כאילו אין ממש רגע אחד של ידיע ברורה של באיזה כותרת אני נכנסת.

עכשיו- ברור. זה משתנה כל שבועיים [במקרה הטוב..] או כל שעתיים [במקרה היותר מסובך..]

בעתיד- לא שאנ ייודעת. אבל נראלי שלאט לאט את מתאפסת על עצמך. פחות או יותר..

בכל נקודה את בוחנת את המצב ומוצאת את הדרך שלך.

ברור שאת לא נשארת במקום. והתזוזה- היא דו צדדית.

בדיוק בשבת יצא לי לדבר עם מישי' על משו' שהתקשר.. לא משנה על מה בדיוק דיברנו, אבל בשלב כל שהוא היא אמרה שפעם היא לא הייתה חושבת על לפתוח ספר תהילים אם היה קורה משו' [ח"ו..]  והיום [אחרי שכבר כמה שנים היא אומרת תהילים קבוע כל יום], היום זה אחרת..

ברור שהיה פה שינויי... ולא מדובר בנערה מתבגרת.. מדובר באישה בת 40+

השינויים קורים. וכל נושא ונושא הוא בפני עצמו. את לא צריכה להגיע למסקנה שאת כזאת או אחרת. "דוסה" או "לייט" או "דוסה לייט"

את לא צריכה לקטלג. בטח שלא את עצמך.

את לא תדעי שאת כזאת או אחרת. את פשוט תהיי עצמך.

[מקווה שלזה התכוונת... יצא לא קצת מסובך..]

בס"ד

חשוב לדעת שכל יהודי חייב לרצות לעבוד את ד' בכל כוחו ולא משנה באיזה צד של המפה הוא.

השלב הבא הוא-אחד יגיד שהוא עובד את ד' בזה שהוא רועה צאן,

השני יגיד שלעבוד את ד' זה להתגייס לצבא ולחיות בתוך עיר חילונית,

ואחר יגיד שמה פתאום,המדינה היא כופרת,ולעבוד את ד' זה לדבר יידיש ולגור ב100 שערים.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...