(כמעט) אף פעם לא סיכמתי אבל תירגלתי במהלך כל הסימסטר כך שלמבחנים כמעט ולא הייתי צריך להתכונן.

מומלץ להצטייד במחשב נייד עם נטסטיק ע"מ שתוכל לגלוש בכל מקום ובכל זמן. בעדיפות למחשב עם בטרייה ששורדת הרבה זמן.

 איזה תחום?

(אם מותר לשאול..)

אם אתה גולש כל רגע ובכל מקום, גם סוללה הכי חזקה שבעולם לא תעזור לך. אני דווקא מייעצת לתלמידים לנתק חיבורי רשת כאשר הם בלימודים. חבל על הסוללה שמתבזבזת ובימינו לא קל כל כך למצוא שקע חשמלי להטענה בכיתה, כאשר יש לכל היותר כמה שקעים בודדים בכיתה אחת (יש גם כיתות עם שקע אחד בלבד) והרבה תלמידים עם מחשבים. נטסטיק עולה כסף. בהרבה מקומות לימוד יש רשת מרכזית חינם.

צריך להתחיל להתארגן על ציוד חזרה לבית הספר (ללימודי תואר) ואיני יודעת אם עדיפות מחברות ספירלה או שמא דפדפות וקלסרים...מפחיד אותי להיות מבולגנת..

ולא כמוני

אז עדיף קלסר גדול עם חוצצים מתאימים לכל אחד מהקורסים.

כך את יכולה גם להוציא ולהכניס את הדפים לפי הצורך וגם לצרף דפים שצולמו.

ככה יותר קל להוסיף צילומים שלסיכומים ודפים שמחלקים.

אבל זה מחייב להיות מסודרים

לי המחשב מפריע.. אם אני מסכמת על מחשב והמרצה מתחיל לחפור אני עוברת לפייסבוק.. ואז הלך כל השיעור. (ואל תגידו שאתם לא נכנסים.. זה פשוט קורה מהשיעמום)

ומכשירי כתיבה- עט 0.4, מהדק עם סיכות, אם יש קלסר- מחורר, מרקרים.

זה מה שעולה לי עכשיו בראש...

בהצלחה

קלסר זה לסחוב, וזה להסתכן בבילגונים...

וצריכה משהו נפרד לשמור דפים וצילומים - ושוב - למבולגנים זה ג"כ בעייתי..

אבל באמת,ף קלסר סוחבים כל יום?! זה דיכאון!

וסטיגידיש - תודה! בחורר ומהדק זה מסוג הדברים שלא הייתי חושבת עליהם..

אמי הצדיקה אף העלתה את העניין שאם יבקשו לצלם סיכומים ממני יהרסו את הספירלה..אז נלך על קלסרים..והרבה ניילונים..

יש תיקיות כאלה כמו אקורדיון... מכירים? 

תקבעו לעצמכם זמן קבוע שבו אתם מעבירים ממנו לקלסר. (אני הייתי עושה את זה כל יום... לפחות בהתחלה. אח"כ כבר פעם בשבוע...)

נשמע מבולגן, אבל בחייכם, אתם ילדים גדולים תדאגו להיות מסודרים. קחו אחריות!

ספירלה נהרסות.. ואם זה נגמר לפני סוף הסמסטר זה מבאס להתחיל חדשה...

הכי טוב זה להשאיר אותו בבית, וללימודים להביא רק תיקייה שבה שמים את הדפים של אותו היום ואולי סיכום של השיעור האחרון וזהו. סחיבת קלסר זה סיוט, כבד ומעצבן, אמנם מחשב, גם הקל ביותר, הוא הרבה יותר כבד, אבל זה לוקסוס אחר שמספיקים לכתוב הכול ואין כאבי ידיים בכלל (רק למי שיודע להקליד מהר ובטכניקה נכונה).

אפשר לקחת 'סכם אותי' ודפדפת וכל פעם לצרף..

אבל יש כאן סכנת התבלגנות.

בשביל לא לסחוב- טיפ=

אני עשיתי קלסרים לפי ימים, במקום קלסר אחד גדול- סחבתי אחד קטן עם המקצועות של אותו יום (והיו מספיק מקצועות בשביל קלסר) (אבל גם ככה חלק מהמקצועות היו חוברות שקנינו לקורס או מחברת תווים בנפרד...

ומחברת תווים זה בלאגן!(אין איפה לשים דפים.. ויוצא שמסכמים על חמשות...)

ואם יש דפים אפשר לשים אותם במין קלסר שיש בו ניילוניות (קונים את זה ככה,אין לי מושג איך קוראים לזה...)

קורס שיש בו רק דפים ,מומלץ בניילונית וזהו.

שמחזיק 2 מחשבים בבית: אחד לעבודה ואחד למשחקים. בזה של העבודה אין פלש, פייסבוק וכל אלה...

אבל גם יש לי שני מחשבים:

נייד עם נט,

ונייח לעבודה נטו.

דווקא קלסר אצלי זה מתכון לבלגן...

דפים בד"כ הייתי שמה סתם בתוך המחברת (ספירלה גדולה) וזה היה בסדר

(אבל למדתי מתמטיקה ולא היו הרבה דפים..)

עוד אפשרויות לשמור דפים:

1. לחבר ניילונית לקצה של המחברת ולכתוב על כל דף לאיזה עמ' הוא מתייחס (וגם בעמ' עצמו איזה דף קשור..)

2. לחבר בסלוטייפ כהמשך של הדף 

3. לעשות מקום נפרד לדפים, למספר את הדפים ולכתוב על כל דף לאן הוא קשור וכנ"ל במקום המתאים במחברת...

ובכלל - על כל דף שמקבלים כדאי לכתוב מקצוע, תאריך ומספר (ולמי שיש קלסר - על כל דף בכלל.. )

זה מ-מ-ש עוזר אח"כ כשהולכים לאיבוד...

א. הרבה יותר מסודר- כל דבר בשניה אפשר למצוא.- דף לא כל כך יכול להעלם.

ב. לא כבד- לא צריך לעשות חישוב איזה מחברת או קלסר

ג. הכתב יד שלי כל כך לא קריא שסתם לכתוב זה לא יעיל כי אני לא יכולה את הכתב שלי

ד. יותר קל להעביר לחברות סיכומים

אז ככה,

אני משתמשת במחשב לאחר שעברתי קורס הקלדה עיוורת לפני 10 שנים. מהירות ההקלדה שלי - 50 מילים בדקה, זה עדיין פחות ממהירות הדיבור של כמה וכמה מרצים (המספר עולה ועולה משנה לשנה, כנראה, כולנו הפכנו להיות שדרני כדורגל...), אך ממה שאני רואה - תלמידים רבים מגיעים עם מחשבים והתפוקה שלהם מבחינת כמות החומר שבסוף השיעור כתובה להם במחברת היא מאוד מאוד נמוכה. אפשר לומר שללא מחשב ועם מחברות ועט בשיטת אבותינו הם היו מספיקים לכתוב הרבה יותר. הקלדה זה לא לכולם, אלא רק לאלה שמקלידים במהירות.

דבר נוסף - לא כל מחשב, לדעתי, מתאים לסחיבה לקמפוס ולשימוש בשיעורים. מחשבים שגודלם הוא מעל 10 הם לרוב כבדים מעל ומעבר ליכולת של האדם הממוצע לסבול. הם גם לרוב בעלי אורך חיי סוללה קצר והמטען שלהם כבד גם כן. אז מה שאני ממליצה עליו הוא - רק מחשב נטבוק מסך 10 (מי שיש לו בעיה עם העיניים, שיגדיל את התצוגה בוורד, זו לא צריכה להיות בעיה בשבילו עם גודל המסך), לבחור עד כמה שניתן - מחשב עם אורך חיי סוללה ארוך. אין לכם מושג איזה סיוט זה היום לחפש שקע בכיתה, כאשר אנחנו בעידן של "מחשב לכל ילד" (גם לזה שלא יודע להשתמש בו...).

מחשבים שהמסך שלהם גדול מ-10 הם לבטח בזבזני סוללה ומשקלם גבוה. גם בין מחשבי מסך 10 יש הבדל באיכות הסוללה, בררו לפני שאתם רוכשים.

בהצלחה

בשעת הלימודים:

1. לכוון את הגדרות צריכת החשמל ל-"חיסכון בצריכת חשמל". זה מכפיל את אורך חיי הסוללה.

2. אם אפשר לעמעם מעט בהירות מסך, אם לא נשארה לכם הרבה סוללה, זה יכול להעניק לכם זמן נוסף שעשוי להיות לכם מאוד חשוב.

3. לנתק אינטרנט כל זמן שאתם בכיתה ולומדים. חיבור הרשת זולל את הסוללה.

4. לא לראות סרטים בזמן השיעור ולא להפעיל תוכנות שאינכם זקוקים להן - הסוללה תיגמר מהר בצורה הזאת.

5. לנתק כל חיבורי USB - לא לחבר עכבר חיצוני, ובמידת האפשר גם לא דיסק או קי (לשתי שניות כדי להעביר חומר לחבר, אפשר, רק להימנע מוירוסים ולהתקין אנטי-וירוס). 

6. להביא תמיד מפצל לכיתה (כמה שיותר גדול יותר טוב). מפצל לא מי יודע מה טוב למכשירי חשמל, אבל זה יכול להציל אתכם ממריבה עם החבר שלכם שגם לו בדיוק כמו לכם נגמרה ממש עכשיו הסוללה. 

7. אם בכל זאת יום הלימודים שלכם ארוך ועם כל ההשתדלות שלכם הסוללה אינה שורדת את כולו ואין לכם שקע חשמלי בכיתה, תקנו סוללה נוספת ותבואו איתה לכיתה. התענוג לא זול בכלל (300-500 ש"ח), אבל לפעמים אין ברירה. תנסו להסתדר עם סוללה אחת. אם תגיעו למסקנה שאי אפשר, תקנו עוד סוללה.

שמירה על הסוללה חשוב ביותר - השתדלו להטעין סוללה רק כאשר המחשב מודיע לכם שיש לעשות זאת (בד"כ כאשר נשארים כ-10%). אל תטעינו סוללה אם השתמשתם בשליש או בחצי ממנה בלבד, זה הורס אותה. אף פעם אבל אף פעם אל תשאירו סוללה בטעינה לאחר שהיא טעונה ב-100% (כלומר נטענת על ריק..) - זה גומר אותה לחלוטין, תוך שנה-שנתיים אתם צריכים להחליף לסוללה חדשה, ובדרך תאבדו את כל אורך חיי הסוללה לאט אבל בטוח. אם הסוללה טעונה ב-100% יש לכם שתי אפשרויות: א. להוציא את הסוללה ולהמשיך לעבוד עם המחשב כשהוא מחובר לחשמל, ב. לנתק את החיבור לחשמל ולעבוד על הסוללה ללא טעינה.

וכל פעם שאתם לא צריכים לכתוב תסגרו את המסך וצריכת הסוללה תהיה מינימלית

בהצלחה

בבית ספר הייתי היחידה שהייתה עם מחשב..

וגם היה לי אישור להיבחן ככך..

כי אם הכתב יד שלי  והכמות זמן שזה לוקח לי לכתוב ברגיל זה סיוט לי ולמורה..

נקווה שנצליח לגנוב חשמל..

נראה לי באמת אני הולכת להביא מפצל ומעריך ומה לא..

יאווו איזה דיכאון זה..

כבל מאריך הוא בדיוק כמו השם שלו, כבר ארוך....וגם כבד.

חבל על כל המשקל שתצטרכי לסחוב בתיק.

מפצל זה מספיק.

בהצלחה

הלוווו מה את צריכה לכתוב בקצב דיבור של המרצה.

העניין בסיכום הוא לסכם את המרצה.. יעני- לכתוב בקיצור את תמצית העניין..

שלא כל דבר אפשרי מחשב..

נגיד מתמ', פיזיקה וכימיה - למישהו זה אפשרי? עם כל הסימונים וכו'?!

בעזהי"ת.

למעט לימודים מחשבים (תכנות)...

אך למעשה, כשהתיישבתי לי בכיתה א' בפעם הראשונה היום, לאחר שתרתי אחר כיסא עם משענת ליד שמאל (מצרך נדיר,מסתבר..) והוצאתי קלסר+דפדפת+שני עטים+מרקר+חיוך מבסוט והתחלתי לסכם, גיליתי שכל מי שמסביבי מבולגן,ומשרבט מילים וציורים במחברתו מבלי הרבה דעת. ואז,פתאום, הרגשתי מסודרת..

מסקנה: הכל יחסי.. גם כמות הפוספוליפידים המתחלקים יפה שורות שורות

אני לומדת יום במדרשה

יום קורסי חינוך + מתמטיקה

יום ייעוץ

ויום מתמטיקה.

אז יש לי שלושה קלסרים יחסית דקים:

א. ליום המדרשה

ב. למתמטיקה

ג. לשאר.

כדי שלא להעמיס על הקלסרים, כל תקופה מסויימת- ארוקן אותם לקלסר גדול (אחרי שאסיים עם הקורסים הנ"ל)

לגבי ציוד קלמר:

יש לי גם כמה עטים וגם עפרון ומחק.

העטים- לסיכומים. העפרון- לתרגולים (ובמתמטיקה יש הרבה.. ).

מומלץ.

קצב ההקלדה והכתיבה שלך,

אני אישית הולך לעבוד עם מחשב ומכשיר הקלטה במקביל כדי להקליט.

זה יכול לעבוד לצד מחברת באותה השיטה.

למה לא מחברת?

זה המון נייר ואולי יקשה לעשות סדר בין הדברים.

למה לא מחשב?

אתה לא יודע על איזו מרצה תיפול ומה יהיה קצב הדיבור.

לך ללמוד קודם הקלדה עיוורת, אני יודע רק חצי.

אז תעשה חושבים מה טוב לך.

ויש קורסים (כמו שווי) שאני עדיין בשיטה הישנה של המחברת והעט

למרות שמלא מחברותיי השתמשו דווקא במחברות...

פשוט בקלסר אפשר לשים מלא חוצצים וזה... וגם אם מחסירים שיעור אפשר פשוט להכניס דף וזהו במקום להשאיר מקום לסיכומים החסרים..

חייבים להצטייד בעטים טובים ונוחים..

ומחורר אם יש קלסר

בהצלחה!

בס"ד

הכי נוח - לי אישית.

בהם מילה.. רק הכנסתי דפים

אני לא יודע באיזו רמה זה קריטי.

מתמטיקה זו אותה מתמטיקה.

מדעים זה אותם מדעים.

לשון ואזרחות זה כלל ארצי אני מניח.

חינוך מיוחד אני משער שלא אמור להיות קשר השקפתי

נשארת עם תנך ותושבע ואולי אנגלית אם זה הכיוון שלך אין לי מושג כמה זה קריטי  ההבדל ביניהן, אני לא למדתי בהן מעולם אבל אתה יכול לקרוא מאמרים שהם מוציאים באינטרנט.

1. זה באמת רעיון טוב לשאול את מי שמגיע מהתחום ויודע, לא יודע מה פדיחה בזה

לדעתי יהיה ביקוש לרואי חשבון בכל מצב גם בדור הבינה המלאכותית אין תחליף לרואה חשבון מניסיון

2. תראה קצת סרטונים תנסה לבדוק אם זה בכלל משהו שאתה מסוגל לעשות במשרה מלאה (ובדרך כלל בתחום הזה+++) אין טעם שתעבוד בעבודה שלא מתאימה לך בכלל

1. כן פשוט מישהו שגר בשכונה שלי נניח לא נעים לי לשאול אותו כמה הגיוני שרואה חשבון ירוויח, כי זה קצת דומה  ללשאול אותו כמה הוא מרוויח.. אבל בסוף זה משהו שצריך לבדוק.

באמת הייתי רוצה להבין לעומק יותר את העבודה של רואה חשבון. גם דיברתי עם מישהי מאוניברסיטה שהיא יועצת לימודים מטעמם והיא אמרה לי שהינה מלאכותית לא תחליף שיקול דעת אנושי של רואה חשבון.

הייתי רוצה להבין יותר את המקצוע, כדי ללמוד בעצמי ולא רק לשמוע דעות מאחרים לגבי זה.

2. איך עם סרטונים אוכל לבדוק אם העבודה מתאימה לי?

יש לך המלצה בנושא?

1. אני לא כזה חזק בנורמות חברתיות אבל אם אותי היו שואלים לגבי המקצוע שלי הייתי שמח לנדב את כל המידע שברשותי. גם בסופו־של־דבר באיזשהו מקום אני מאמין שכל אחד בוחר איפה להיות ביחס לממוצע. אני יכול להרוויח פחות מהממוצע מהסיבה הפשוטה שאני מעדיף עבודה פשוטה בלי יותר מדי ראש גדול. או לחילופין יש כאלה שרוצים לקחת פרויקטים עצומים עד השעות הקטנות של הלילה ולהרוויח יותר. אז זה לא ממש משנה כמה אותו אדם ספציפית מרוויח.

איני עוסק בחשבונאות / הנהלת חשבונות באופן ישיר אבל הייתה תקופה שהייתי צריך לטפל בכל־מיני דברים שקשורים לזה,

ראשית רואה חשבון יודע לבנות דו"חות כספיים וזאת עבודה שמצריכה הרבה מאוד שיקול דעת וסבלנות

גם כמובן כל הפן החוקי־משפטי / רגולטורי של הדברים

והדרכה להנהלת חשבונות מה לעשות ואיך

חייב להיות בזה גורם אנושי

2. לא ממש כי מדעי המחשב לא עניין אותי כל־כך, אפשר לחפש הרצאות על computer science או שיעורים למתחילים או משהו בסגנון ולראות אם זה משהו שנשמע לך בסדר

זה אינטרס של האוניברסיטה שילמדו בה.

ומה שהיא אמרה לי שהבינה המלאכותית לא תחליף שיקול דעת של רואי חשבון.

אז בעקבות דבריה ייתכן שאלמד שם. נשמע לי הגיוני ומסתדר עם האינטרס של האוניברסיטה 

הם מקבלים בונוסים ואחוזים פר כמות האנשים שהם מצליחים לרשום לאוניברסיטה.

אני לא יודע להגיד אם הבינה המלאכותית תחליף רואי חשבון אבל סביר להניח שהאדם האחרון שהייתי דואל הוא מי שיש לו אינטרס כלכלי ישיר לומר לך שלא.

אולי אתה מתכוון לכל מיני משווקים חרדיים שמוכרים קרח לאסקימואים (בכלל אצל חרדים יש קטע ללכת כמו עדר למכללות דפוקות שמרמות אותם). שם באמת האינטרס הוא להכווין למסלולים ומכללות ספציפיים, כדי למלאות כיתות שלהם.

אם מקצוע ראיית החשבון הולך להעלם או לא זה לא שאלה שחכם לשאול יועץ לימודים באוניברסיטה, ברור שהוא יגיד לך שלא כי האוניברסיטה משלמת לו כדי שיביא כמה שיותר אנשים להרשם אליה, מסלול זה או אחר, מעניין לו את הסבתא.

הרי אם מקצוע ראיית חשבון הולך להיעלם, אז היועץ ייעץ לך להירשם למקצוע רעיית עיזים, וגם אתה וגם האוניברסיטה תרוויחו

אני לא יודע מה כל הנהלים, אבל אם יש חוג פחות מעניין ומבוקש, גם לאוניברסיטה לא שווה להשקיע בו ועדיף שתיסגרנה כיתות וזהו. תאמין לי שהם חסכנים ויעילים כמו כל ארגון, אם לא שזה בבסיס המהות של האוניברסיטה (כמו לימודי יהדות בבר אילן), הם מחשבים כמה אפשר שתהיינה פחות כיתות על יותר תלמידים.

ואומר לו שהוא רוצה מוצר מסוים אבל לא בטוח אם המוצר יהיה יעיל או רלוונטי במועד שהמוצר יהיה שמיש, וחתכן שיזרוק 40-50 אלף שקל לפח לא כולל 4 שנים של זמן ומאמץ שהיו יכולים ללכת למקומות מועילים יוצר, מה איש המכירות אמור לענות לו?

מניח שאם אלך למכולת ואגיד לו "באתי לקנות פסטה, אבל בעצם אשתי גרועה בבולונז", אז הוא לא בהכרח ישכנע אותי לקנות ספגטי, אלא ימליץ על מוצר אחר שלו.

אחרי הכל אני פניצי אליו כי יש לו את כל המגוון שאני רוצה.

יש סבירות שהבחור שלנו יילך ללמוד משהו באוניברסיטה, אז לכאורה היועץ יכווין אותו למה שהכי טוב לו ולא לאיזה משהו שיפוצץ כיתות בסטודנעים ממורמרים ואחוזי הצלחה נמוכים. זה לא משתלם לאוניברביטה.

אם לא יתאחם ראיית חשבון הוא יציע משהו בסגנון. אתה מניח שאם אגם רוצה מדמח וראיית חשבון, לא ישכנעו אותו ללכת לארכיאולוגיה

מעניין לו את הטוכעס מרמור הסטודנטים, הוא עושה כסף מזה שיותר ויותר סטודנטים נרשמים דרכו, זה למה האוניברסיטה משלמת לו.

אם בא אליו טרף קל סטודנט עתידי שרוצה ללמוד חשבונאות או מדמח והסטודנט העתידי מתלבט אם התארים הללו יהיו רלוונטיים ביציאתו מהאוניברסיטה הוא לא יכוון אותו להנדסת חשמל או עבודה סוציאלית, הוא בטח לא יכוון אותו ללמוד מכונאות רכב או אינסטלציה, מקצועות שהai לא יפגע בהם בוודאות כמעט מוחלטת.

היועץ ישכנע אותו שאין לו מה לדאוג והתארים הללו בוודאי יהיו רלוונטיים למרות הai ולמרות שלא מעט מומחים טוענים אחרת, היועץ תפקידו לרשום את הסטודנט הפוטנציאלי דרכו לאוניברסיטה וככל שהוא ירשום יותר הוא יקבל יותר יש לו אינטרס מובהק להצהיר שאין לסטודנט הפוטנציאלי מה לדאוג ובטח שלא לחפש משהו במקום אחר.

יועץ לימודים במכון לב בחיים לא יגיד לך, שמע בטכניון הבוגרים מקבלים יותר כסף במדמח כדאי לך לשפר פסיכומטרי ולהתקבל לשם זו השקעה לטווח ארוך גם אם היועץ משוכנע בכך במאת האחוזים הוא לא ייעץ לך דבר כזה.

אם אדם בא ליועץ לימודים ואומר לו שהוא רוצה ללמוד חשבונאות, היועץ לא ישכנע אותו ללמוד משפטים, אין לו שום אינטרס כזה גם אם הוא משוכנע במאת האחוזים שזה עדיף, הוא לא חבר שלך, מי שמשלם לו זה האוניברסיטה ולא הסטודנט הפוטנציאלי ולכן האינטרס של היועץ הוא לו רווחת הסטודנט הפוטנציאלי אלא רווחת האוניברסיטה והוא לא ישקיע גרם אחד של מאמץ בניסיון לשכנע אותך דבר כזה.

אי לכך כשם שעניתי לך שוב ושוב האינטרס הישיר של היועץ הוא לומר שהמסלולים הללו יהיו רלוונטיים ביציאה מהאוניברסיטה גם אם הוא משוכנע במאת האחוזים שזה שקר שהרי האינטרס הישיר שלו שהסטודנט הפוטנציאלי הנ"ל ירשם לאוניברסיטה דרכו, המרמור לא מעניין אותו אפילו לא קצת, הוא לא חבר שלו וברגע ההרשמה היועץ מקבל בונוס מהאוניברסיטה או אחוזים ותמה האינטרקציה של היועץ עם הסטודנט לנצח.

אי לכך, שוב, האדם האחרון שהייתי מתחשב בדעתו לגבי השאלה אם תואר בחשבונאות או מדמח יהיו רלוונטיים בסוף התואר תהיה דעתו של יועץ הלימודים.

יש מומחים עם דעות לכאן או לכאן אבל יועץ לימודים שתפקידו להעיד על עיסתה של האקדמיה ויש לו אינטרס מובהק ומובנה בתפקידו לומר לי תשובה גם אם הוא יודע שהיא שקר מוחלט ותפקידו לחרטט אותך למען טובת האוניברסיטה תהיה הדעה הכי פחות רלוונטית בעיני בנושא.

כתבתי והסברתי את דעתי, אתה חוזר על אותן אמירות מאוד צודקות והגיוניות (אם כי לא מאוד נכונות, וזה מידיעה, אבל שיהיה). אבל נגמר לי הכוח להסביר למה כל הדברים המאוד נכונים שלך לא קשורים בכלל למסקנה שלך.

מציע למי שמתעניין, לקרוא את שתי הצדדים ולחלץ מהן את העצות שתעזורנה לו.

ואתה עדיין עומד ומתבצר בעמדתך.

טוב שנגמר לך הכח כי אני אין לי דרך להסביר את העניין טוב יותר.

כשאמרת: "אה יועצת הלימודים מטעם האוניברסיטה

אמרה לך דבר כזה? מוזר מאוד, איזה אינטרס יכול להיות לה לומר דבר כזה? ממש ממש מוזר"

אז התכוונת לומר שיש לה אינטרס. וץאבל בהתחלה לא הבנתי אותך וחשבתי שאולי באמת חשבת שאין לה אינטרס.

ואז בהמשך הדברים הבנתי שהתכוונת לומר שיש לה אינטרס ושעשית את זה במה שקראתי לו ציניות. כי לא באמת חשבת שאין לה אינטרס.

שכר הוא גם פונקציה של קביעות ומסירות ויחסי אנוש, אם אתה עובד טוב ואפקטיבי ירצו אותך, וכן להיפך.

כדאי לבדוק באיזה מקצוע צריך יותר שעות עבודה, יחסי אנוש, הקרבה וחשיבה מחוץ לקופסא - ואז לבדוק במה מבין הכישורים האלה יותר יותר טוב, ובמה לא. זה גם יהיה משמעותי לשכר שלך.

(לדוגמה, יתכן שכרואה חשבון צריך יותר להיות בקשר עם אנשים ולשווק את עצמך ואת החברה שאתה עובד בה, לעומת מדמח. אז ככל שאתה אדם נחמד, תוכל להיות רו"ח יותר פרודוקטיבי ותרכוש יותר ניסיון וותק והמלצות, וככה תוכל להשיג קידומים טובים יותר. אבל אם אתה לא כ"כ סבלני ונחמד, עדיף שתלך למדמח. זו כמובן סתם דוגמה ואני לא בטוח שהיא נכונה בכלל)

לימודים וקריירה - לתכנן את העתיד שלך

מניח שהוא די טוב

על מקצועות, מה אנשים מרוויחים באותם מקצועות ומה הם למדו לשם כך ואולי עוד פרטים, ממליץ לרפרף באתר בתחומים שיכולים לעניין אותך.

בהצלחה

בטח יהיו שישמחו לסייע.

(אני מכיר כמה הורים לילדים אוטיסטים אבל כיום הבנים הטלה בגילים גדולים יותר. אם יעזור לכן אז בשמחה)

היי הורים יקרים, אנו סטודנטיות לקלינאות תקשורת ונשמח לעזרתכם.

במסגרת העבודה הסמינריונית שלנו בשפה, אנו רוצות לבדוק את *הרגלי הצפיה במסכים אצל ילדים עם אוטיזם ועמדות הוריהם לגבי הרגלים אלו.*

המחקר מיועד להורים לילדים המאובחנים עם ASD בגילאי 3-6 במסגרתו תתבקשו לענות על מספר שאלונים. מובטח לכל משתתף אנונימיות ופרטיות, ונדרשת הסכמה להשתתפות במחקר.

אנו נשמח להשתתפותכם במחקר.

מצ"ב קישור לשאלונים:

הרגלי צפייה במסכים אצל ילדים עם אוטיזם ועמדות ההורים בנוגע להרגלים אלו

יש לי חברה שמתחזקת קבוצה של עזרה בשאלונים. שאלתי והיא תשמח להעביר בה. אבל היא ציינה שתי הערות:

1. בתחילת השאלון את מציגה שאלה בינרית- "האם את/ה מסכימ/ה להשתתף במחקר". זה ייצור לך בלגן כי אנשים עלולים לא להבין את השאלה (בעיקר הורים לasd שלפעמים הם בעצמם קצת טועים בפרשנות), ולכתוב "לא". עדיף שתוריגי את השאלה ובמקום זה תכניבי בפתיח "במענה על השאלון אתה מביע את הסכמתך להשתתף במחקר", לא כשאלה.

2. היא ציינה שמהניסיון מי שעונה אצלה זה לא תמיד אנשים שתואמים לאוכלוסיית המחקר (היא אמרה שזה לכ נראה לה קריטי, תכלס במחקרים של תואר ראשון לא יקרה כלום אם יהיו קצת עיוותים... אבל לתשומת ליבך).

אנא אשרי שקראת את מה שכתבתי, ואגיד לה להכניס את השאלון

יש תוכנות יותר חכמות לגוגל פורמס, שאם הבן אדם עונה על השאלה בצורה שפוסלת את השימוש בשאלון, לדוגמה אם הוא עונה שאין לי ילד אוטיסט, או דהוא לא מעוניין להשתתף במחקר), השאלון נסגר במידי ואז זה לא נספר.

גם יש קטע שאי אפשר לענות פעמיים מאותו חשבון גוגל.

בקיצור הכל נהיה אמין ורציני יותר.

אבל לא נראה לי שזה כל כך קריטי לתואר ראשון. אולי כן הייתי נמנע משאלה כזאת כמו שציינת, אבל לא צריך להשתגע.

ההערות נכונות אבל- כל הסמינריון, ובכללו השאלון ותוכנו עברו ביקורות של המנחה שלנו ושל וועדת האתיקה, ככה שהסוגיות עלו ואושרו כפי שהן (בהתחשב בתקציב ובזמן;) וממילא אי אפשר לשנות (אחרת נצטרך אישורים מחדש ובלה בלה). לגבי ההסכמה למחקר, ההערה אודות הסכמה להשתתפות מופיעה בפתיח.

בכל אופן, כפי שציינתם בהחלט לא קריטי הניואנסים

אז אשמח אם תוכלי להעביר לה.

תודה רבה רבה(:

אם אלו ההוראות אז שיהיה ככה

יש תוכנות יותר חכמות מגוגל פורמס.

כלומר, יש תוכנות אחרות טובות יותר.

ושיש בו משרות.

החלפתי מסלול תוך כדי התואר להרחיב אפשרויות של משרות וגם כתלות בקורסים שאהבתי.
 

כן

ככלל, מה שהכי מושך זה מה שאתה הכי רוצה לעשות. כשאתה רוצה לעשות את זה, אתה מתרץ לעצמך שזה בגלל המשכורת או השליחות וכו וכו.

אם אתה באמת מרגיש שזה לא טוב לך ואתה הולך רק בגלל המשכורת (לדוגמה), תברח מזה, כי לרוב האנשים קשה להחליף מסלול או ללמוד עוד משהו בשלב מאוחר.

אני, אגב, פשוט אוהב ללמוד. אז אני מצאתי את עצמי לומד ולומד דברים שונים (תחת אותה נישה), ואני מתפרנס מתחום הלימודים עצמו

למרות שבדרך כלל למי שאוהב ללמוד קשה להתביית על תחום אחד.

חוץ מאולי להיות ספרן.

השיקולים שלי היו:

– לימודים יחסית קצרים

– האם יש עבודה במקצוע הזה

– האם העבודה קשה או סבירה

– האם התחום מסקרן אותי

מרוצה מהבחירה שלי לא נראה לי שהייתי בוחר שום מקצוע אחר בדיעבד.

בעיקר חופשים- בחרתי בהוראה

כי יש חופשים ואין צורך כל הזמן לשים בקייטנות

ומשרד החינוך זה סוג של עובד מדינה.

רציתי ללמוד משהו שיהיה לי ביד

משכורת מכובדת שאפשר להתפרנס 

אבל זה היה רק התירוץ.

האמת שלא התאים לי והלכתי ללמוד תעודה מקצועית.

נהניתי מקורס ספציפי והרגשתי שהתואר שאני עושה פחות יועיל לי לחיים כמקצוע.

פירוט נרחב יותר באישי, לא רוצה לעשות אאוטינג.

אבל תואר שלישי עזבתי 3 פעמים (וגם במה שבחרתי החלפתי מנחה ונושא וכו תוך כדי נסיעה).

הסיבות לעזוב היו בעיקר עיסוקים שלא אפשרו לי את הלימודים. בדיעבד אני מבין שצריך הרבה ידע ותשוקה לחקור משהו מסוים ("להיות לא פחות ממאוהב בנושא המחקר שלך", כלשון חבר טוב שלי שסיים phd קצת לפני שהתחלתי). ועד אז זה סתם דמיונות שאני רוצה שיקראו לי ד"ר וכדו, אבל לא באמת מסוגל לבצע את זה (וזה אכן הרבה יותר מורכב ממה שזה נראה).

הדברים שכתבתי יותר רלוונטיים לתארים מתקדמים. לגבי תואר ראשון, לדעתי מאוד חשוב לבחור את הנושא הכי ליבתי שמעניין אותך. לדוגמה, אם מעניינת היסטוריה, אז יש סיכוי שאת יכולה ללמוס פילוסופיה ואחר כך לעשות תואר שני בהיסטוריה, אבל סביר שאת הבסעס של האירועים ההיסטוריים הבסיסיים לומדים בתואר ראשון ואז תהיי עם תואר לא רלוונטי מספיק ועם חור לא קטן בהשכלה שדי יהיה קשה להשלים אותו (תואר ראשון הוא ארוך ויקר ולא מאוד יוקרתי, כך שרוב מי שיש לו תואר ראשון לא יחזור לעשות תואר ראשון נוסף).

לכן הייתי הולך על התחום שבבסיס שלו הוא הכי מעניין אותי. תואר שני ושלישי זה הרבה יותר מורכב והרבה פעמים כמעט לא רלוונטי הטייטל של התואר, בפרט אם לומדים תואר שני מחקרי.

בהצלחה גדולה!!

אבל ככלל, לדעתי כדאי להתפתח בתחום שלא חוזר על עצמו מצד אחד, ומצד שני לא שונה מדי וגם כן מרחיב אופקים.

לדוגמה, הרבה אומרים לא לעשות 2 תארים במנהל עסקים (דוגרי, לא מבין מי בכלל עושה תואר ראשון במנהל עסקים, אבל שיהיה...). כי זה כמעט אותו חומר וללא אפיק להתקדם. מאידך, מאוד נפוץ אצל מורים דתיים, שלומדים תואר ראשון בתחום שמעניין (אנגלית, מתמטיקה וכדו), ותואר שני בניהול בחינוך, שזה פותח יותר שערים לריכוז תחום, ניהול בית ספר או ניהול ברשות או בארגונים שונים.

מצד שני, ללמוד משהו מתחום אחר זה גם בעייתי. כי אז הדרישות לא נגמרות... (אם באמת רוצים להחליף תחום זה שווה, אבל לא תמיד יש אפשרות כזו). לדוגמה אם אני זוכר נכון, די בעייתי להתקדם במחקר על משפטים או עבודה סוציאלית בלי תואר ראשון בתחום (אני מדגיש מחקר כי להיות עוד או עוס בכל מקרה צריך תואר ראשון בתחום), ואין קיצורים או שהקיצורים הם לא ממש קיצורים 😉

אישית, אני למדתי תואר ראשון שמאוד בסגנון מדעי החברה, ואת התואר השני עשיתי באותו תחום אבל בסגנון יותר של מדעי הרוח. זה גם העשיר אותי והרחיב לי את ההסתכלות, וגם כשהתקדמתי פחות פחדתי משיטת המחקר וסגנון הכתיבה של העבודות.

התהליך הוא מנסיוני:

1. תבחר תת תחום שהדליק אותך בתואר הראשון 

2. תבדוק מי מחברי הסגל חוקרים בנושא הזה

3. תקבע פגישה אישית אצל הרלוונטים ותשאל אותם על תחומי המחקר שלהם. בד"כ אחת משאלות המחקר תעניין אותך יותר.

יש לי נסיון בנושא, מוזמנ\ת באישי.

הבנתי שהתואר ידרוש ממני המון אנרגיות, זמן וכסף, הרבה יותר ממה שחשבתי. וגם הבנתי שאני בכלל לא בטוחה שהכיוון שחשבתי עליו להמשך החיים המקצועיים, אז החלטתי לפרוש.

עכשיו מתכננת להתחיל לימודים במסלול אחר לגמרי.

לבדוק תארים שהלמידה יותר מתאימה לך

מבחינת כמה קורסים מתמטיים

או מדו חוגי לחד חוגי..

אם שילמת הרבה כסף ויש לך עוד קצת כוח יכול להיות שזה כדאי.

כי הבנתי שאני לא רוצה לעסוק בו אחרי שאסיים..

מאז עשיתי כבר 2 תארים בתחומים שחשבתי שכן יתאימו לי ובאף אחד בינתיים אני לא עובדת חחח (עובדת בתחום אחר)

אחרי כמעט שנה וסמסטר, ועברתי תחום בסוף אותה שנה. אחת ההחלטות הטובות שקיבלתי.

נכון, זרקתי שנתיים לפח. אבל מתואר שהיה לי בו רע, עברתי למקום שטוב לי בו ממש.

כשסטודנטים מתייעצים איתי אם לעזוב או לא, לפעמים ההמלצה שלי היא כן לעזוב. כמובן תלוי בסטודנט ובסיבה.

אבל לא לפחד לעזוב תואר אם לא מתאים. זה כולה תואר!

וואו.

לא חייבת כמובן

היום בן 44

התחלתי ללמוד בן 24

התחלתי מסלול מעבר להנדסה נמרחתי שנתיים ולא הצלחתי לעבור

עברתי לאוניברסיטה למתמטיקה במטרה להשתלב עם מדמח ואחרי שנתיים שוב קיבלתי הפסקת לימודים בגלל נכשל פעמיים באותו קורס

ואז חזרתי למכללה עם מסלול מעבר למדעיה המחשב והצלחתי סוף סוף אחרי 6 שנים לסיים שנה א ולעבור לאוניברסיטה לתואר כסטודנט בתקן מסודר

ואז נולדו לנו תאומים ובמקביל למדתי לתואר מדמח שנה ב עם דאגות של פרנסה...

ושוב שנתיים כמעט סיימתי שנה ב ושוב מלחמה ושוב בלגן ושוב נכשלתי פעמיים בקורס ואז ויתרתי ואמרתי שלום אחרי 8 שנים של לימודים וסיום שנה וחצי+ של תואר במדעי המחשב

עם המון ניסיון בהוראה ותגבור בתגלגלתי לעולם החינוך

הדרכתי בפנימיה בגיל 33 לימדתי מתמטיקה לקחתי על עצמי תפקידים משרדיים בישיבה תיכונית הגעתי לאחלה שכר יחסית למצבי... ואז.... הגיע אלינו הקורונה הזכורה לרעה... ושוב הכל התבחבש ומצאנו את עצמינו בחלת...

ושוב החלטתי לחזור ללמוד

חיפשתי וחיפשתי והתחלתי ללמוד מהתחלה לתואר בפיזיקה

הקורסים במתמטיקה עברו בסבבה יחסית אני קצת מתברבר עם הפיזיקה אבל אחרי 6 שנים נוספות בגילי 44 עם שלושה ילדים ומשרה מלאה אני עוד שנה בגיל 45.5 כנראה אסיים תואר ראשון בפיזיקה

ואז אתחיל לחפש את עצמי ואחשוב מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדול...

אולי תואר שני

או חנסות לחפש מקום בתעשיה שירצה להעסיק אותי

או להמשיך בהוראה בצורה מסודרת

אז אם אתם רוצים לשאול שאלה יש לי ניססיון בכל התארים

הנדסה, מתמטיקה, מדמח, פיזיקה (וגם קצת ת.הוראה מהתקופה בישיבת הסדר)

סטודנט נצחי לצערי

הלימודים די סינדלו אפשרויות קידום מקצועי

אני מכיר הרבה אנשים שלמדו קורס תכנות טוב והצליחו להשתלב בתעשיה בצורה ממש טובה

אבל אני לא נתתי לזה זמן לקאות כי כל הזמן הייתי טרוד במבחנים ולימודים ועבודה

מנקודת מבט שלי היום אני אומר הכל לטובה, ומתפלל לשינוי ואומץ לעזוב הכל ולפתוח דף חדש

גם בעולם ההוראה אםאני אצא ואאסוף תלמידים לשיעורים םרטיים וקבוצות קטנות כנראה ארוויח יותר אבל התרגלנו למקום המסודר בלי הרבה כאב ראש עם משכורת בסוף החודש

קשה לעזוב את מקום הנוחות ולחפש אטרקציות

מה גם אני לפני בנייה של בית אז זה לא זמן לחיפוש הרפתקאות

אם יורשה לי, יכול להיות שהאוניברסיטה זה סוג של מקום בטוח בשבילך לעומת דברים אחרים?

כלומר, שיש לך משהו שלא רוצה שהלימודים יגמרו ותגיע "לעולם האמיתי"?

אני לא יודע להסביר את מה שקרה לי

אני יודע לומר שלא ידעתי להתמסר ללימודים

תמיד התעסקתי בעוד דברים (בעיקר חיפשתי עבודות שונות) שבמבט לאחור במקום להשקיע 3/4/5 שנים

הרשתי לעצמי להתברבר ולהסתפק גם בעבודות מזדמנות

יש לי כמה מחשבות על הגורם לזה אבל זה לא רלוונטי כי זה בסוף סוג של תירוץ...

אני עברתי, לפני בערך 8 שנים.

מה שעזר לי זה לשים את הלימודים בעדיפות שניהף כלומר לא להיות רק עליהם. זה עזר לי לקחת הכל בפרופורציה, ולעבור אותם שלב אחרי שלב, פשוט בהתמדה כמו בתיכון- באולפנה.

דבר נוסף היה שהמקום שלמדתי בו מאד ניסה להקל את הדרישות ולתת תמיכה כמה שאפשר לסטודנטיות..

מה קורה, מה אפשר לעזור לך?

שני דברים קוראים במקביל…

א. ב"ה בהריון ראשון עכשיו, מה שקצת מוציא אותי מריכוז..

ב. אני בניגוד אליך לצערי, לומדת במקום סופר קשוחחח עם דרישות מעל לממוצע🥴

שמחה בשבילך על הסעיף הראשון, וקצת פחות על הסעיף השני..

פשוט להמשיך. להמשיך כמה שאת יכולה. ללמוד למבחנים, להשקיע בעבודות, לעבור על החומר מדי פעם.

ולקחת את כךל ההקלות שמגיעות לך, שאני לא יודעת בדיוק מהן אבל בטוחה שיש.

יכול להיות שזה כרגע בעדיפות נמוכה יותר מההריון, אבל זה יעזור לך להניח את שלב הלימודים מאחורה ולהתקדם קדימה בהמשך.

שמסיימות עכשיו תואר בסיעוד

אחת מהן גם ילדה באמצע

והצליחה בכל זאת לשמור על ציונים גבוהים

לא קל בכלל

אבל אפשרי

שרדתי כדי לספר...

כמו שכתבו לפני- לזכור שזה לא הכל בחיים.

לי עזר לשאוף ל'עובר'. ואכן כך בערך היה..

ולעבוד כסטודנט לסיעוד בבי''ח, זה מכניס ממש לאווירה, ומביא את התיאוריה לשטח.

ממליצה מכל הלב! אחלה בחירה!!

היתה אווירה טובה.

לא ממש קשה

רוב המרצים היו טובים ומובנים

הפסיכומטרי של המדינה.

קורס מקוון חינמי שנמצא באתר קמפוס IL.

הקורס בנוי בצורה מעולה ואיכותית, לומדים את הדברים לפי הסדר, עם שיעורים מוסברים היטב, הרבה תרגול וסימולציות.

אבל צריך לדעת לשבת ללמוד מול המחשב לבד. יש להם גם מסגרות בתשלום של ליווי בכמה מסלולים ואז את יותר מחוייבת לקצב של קבוצה, יש שיעורי זום וגם הדרכות פרטניות.

אבל מפנה אותך להתרשם מזה הפסיכומטרי של המדינה - קורס פסיכומטרי מקיף בחינם | קמפוס IL 

אמנם יקר יחסית אבל שווה כל שקל (אם נכנסים לזה ולוקחים את הדברים ברצינות)

אם את צריכה ציון גבוה, צאי מנקודת הנחה שתצטרכי לעשות כמה.

אני עשיתי עם הפסיכו של המדינה ואחכ שיפרתי עם הקורס של מד ג'ניוס שהוא מומלץ מאד בשביל שיפור בציונים גבוהים (650+)

בהצלחה רבה!

שתדע שזה סתם לא נעים

קיבלת מתנה מטורפת מה' זה לא שלך בכלל

תהיה בענווה 

למדתי אולי אלפיים שעות בשביל זה

ראוי מאוד להגיד על זה כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה

אם השקעת ככ הרבה שעות זה רק אומר שקיבלת חוץ משכל גם כוח רצון התמדה ומשמעת עצמית

ולעשות רק מבחן אחד, מאשר לנסות להשקיע אחרי ולעשות כמה

אגב, מי שרוצה אני יכול לעזור לעבור על הפעם הראשונה

כל אחד צריך ציון אחר. כתלות במה רוצה ללמוד ובממוצע הבגרויות.

יש מקצועות שמספיק 550-600

מנגד, לרפואה למשל, גם 720 מומלץ מאוד לשפר כמה שאפשר (גם אם הבגרויות מעל 115)

ולפותחת - כמה את צריכה בערך? כמה זמן וכסף יש לך להשקיע? האם יש לך משמעת עצמית?

בגדול חושבת שמי שיש לו משמעת לגמרי יכול לבד בעזרת הפסיכו של המדינה, ולהשיג ספרים (מסירה/יד2)

אני צריכה באזור ה600 [עוד לא סגורה סופית על המקום לימודים שארצה... אבל 600 אמור להספיק]

האמת שתכננתי להשקיע את השנה הזו בעיקר בפסיכומטרי כי אין לי זמן לעשות כמה... מקווה בעז"ה להצליח בראשון ולכן רציתי לקחת קורס טוב...

והאמת הופתעתי מהמחירים היקרים... ולכן מתלבטת על הפסיכו של המדינה כי הוא בחינם - וגם אם אקנה את התוספות למיניהם הוא יוצא זול משמעותית ממש לעומת קורסים אחרים...

אבל מתלבטת גם לגבי המשמעת העצמית שלי 😉

רוב האנשים צריכים לעשות כמה ומשתפרים לאט לאט

האמת היא שהתלבטתי אם לעשות את הפסיכומטרי במרץ או ביולי...

מצד אחד אם אעשה במרץ אוכל לעשות גם את של יולי במידה ולא אגיע לציון הרצוי...

מצד שני ליולי יהיה לי יותר זמן ללמוד...

לכל הממליצים לעשות בקמפוס IL - עברתם בפעם הראשונה? לכמה הגעתם?

תודה גדולה לכולם!!

הגעתי ל600+. הספיק למה שרציתי

(האנגלית שלי היתה מזעזעת וזה ממש הוריד לי את הציון)