(כמעט) אף פעם לא סיכמתי אבל תירגלתי במהלך כל הסימסטר כך שלמבחנים כמעט ולא הייתי צריך להתכונן.

מומלץ להצטייד במחשב נייד עם נטסטיק ע"מ שתוכל לגלוש בכל מקום ובכל זמן. בעדיפות למחשב עם בטרייה ששורדת הרבה זמן.

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

אם אתה גולש כל רגע ובכל מקום, גם סוללה הכי חזקה שבעולם לא תעזור לך. אני דווקא מייעצת לתלמידים לנתק חיבורי רשת כאשר הם בלימודים. חבל על הסוללה שמתבזבזת ובימינו לא קל כל כך למצוא שקע חשמלי להטענה בכיתה, כאשר יש לכל היותר כמה שקעים בודדים בכיתה אחת (יש גם כיתות עם שקע אחד בלבד) והרבה תלמידים עם מחשבים. נטסטיק עולה כסף. בהרבה מקומות לימוד יש רשת מרכזית חינם.

צריך להתחיל להתארגן על ציוד חזרה לבית הספר (ללימודי תואר) ואיני יודעת אם עדיפות מחברות ספירלה או שמא דפדפות וקלסרים...מפחיד אותי להיות מבולגנת..

ולא כמוני

אז עדיף קלסר גדול עם חוצצים מתאימים לכל אחד מהקורסים.

כך את יכולה גם להוציא ולהכניס את הדפים לפי הצורך וגם לצרף דפים שצולמו.

ככה יותר קל להוסיף צילומים שלסיכומים ודפים שמחלקים.

אבל זה מחייב להיות מסודרים

לי המחשב מפריע.. אם אני מסכמת על מחשב והמרצה מתחיל לחפור אני עוברת לפייסבוק.. ואז הלך כל השיעור. (ואל תגידו שאתם לא נכנסים.. זה פשוט קורה מהשיעמום)

ומכשירי כתיבה- עט 0.4, מהדק עם סיכות, אם יש קלסר- מחורר, מרקרים.

זה מה שעולה לי עכשיו בראש...

בהצלחה

קלסר זה לסחוב, וזה להסתכן בבילגונים...

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

אמי הצדיקה אף העלתה את העניין שאם יבקשו לצלם סיכומים ממני יהרסו את הספירלה..אז נלך על קלסרים..והרבה ניילונים..

יש תיקיות כאלה כמו אקורדיון... מכירים? 

תקבעו לעצמכם זמן קבוע שבו אתם מעבירים ממנו לקלסר. (אני הייתי עושה את זה כל יום... לפחות בהתחלה. אח"כ כבר פעם בשבוע...)

נשמע מבולגן, אבל בחייכם, אתם ילדים גדולים תדאגו להיות מסודרים. קחו אחריות!

ספירלה נהרסות.. ואם זה נגמר לפני סוף הסמסטר זה מבאס להתחיל חדשה...

הכי טוב זה להשאיר אותו בבית, וללימודים להביא רק תיקייה שבה שמים את הדפים של אותו היום ואולי סיכום של השיעור האחרון וזהו. סחיבת קלסר זה סיוט, כבד ומעצבן, אמנם מחשב, גם הקל ביותר, הוא הרבה יותר כבד, אבל זה לוקסוס אחר שמספיקים לכתוב הכול ואין כאבי ידיים בכלל (רק למי שיודע להקליד מהר ובטכניקה נכונה).

אפשר לקחת 'סכם אותי' ודפדפת וכל פעם לצרף..

אבל יש כאן סכנת התבלגנות.

בשביל לא לסחוב- טיפ=

אני עשיתי קלסרים לפי ימים, במקום קלסר אחד גדול- סחבתי אחד קטן עם המקצועות של אותו יום (והיו מספיק מקצועות בשביל קלסר) (אבל גם ככה חלק מהמקצועות היו חוברות שקנינו לקורס או מחברת תווים בנפרד...

ומחברת תווים זה בלאגן!(אין איפה לשים דפים.. ויוצא שמסכמים על חמשות...)

ואם יש דפים אפשר לשים אותם במין קלסר שיש בו ניילוניות (קונים את זה ככה,אין לי מושג איך קוראים לזה...)

קורס שיש בו רק דפים ,מומלץ בניילונית וזהו.

שמחזיק 2 מחשבים בבית: אחד לעבודה ואחד למשחקים. בזה של העבודה אין פלש, פייסבוק וכל אלה...

אבל גם יש לי שני מחשבים:

נייד עם נט,

ונייח לעבודה נטו.

דווקא קלסר אצלי זה מתכון לבלגן...

דפים בד"כ הייתי שמה סתם בתוך המחברת (ספירלה גדולה) וזה היה בסדר

(אבל למדתי מתמטיקה ולא היו הרבה דפים..)

עוד אפשרויות לשמור דפים:

1. לחבר ניילונית לקצה של המחברת ולכתוב על כל דף לאיזה עמ' הוא מתייחס (וגם בעמ' עצמו איזה דף קשור..)

2. לחבר בסלוטייפ כהמשך של הדף 

3. לעשות מקום נפרד לדפים, למספר את הדפים ולכתוב על כל דף לאן הוא קשור וכנ"ל במקום המתאים במחברת...

ובכלל - על כל דף שמקבלים כדאי לכתוב מקצוע, תאריך ומספר (ולמי שיש קלסר - על כל דף בכלל.. )

זה מ-מ-ש עוזר אח"כ כשהולכים לאיבוד...

א. הרבה יותר מסודר- כל דבר בשניה אפשר למצוא.- דף לא כל כך יכול להעלם.

ב. לא כבד- לא צריך לעשות חישוב איזה מחברת או קלסר

ג. הכתב יד שלי כל כך לא קריא שסתם לכתוב זה לא יעיל כי אני לא יכולה את הכתב שלי

ד. יותר קל להעביר לחברות סיכומים

אז ככה,

אני משתמשת במחשב לאחר שעברתי קורס הקלדה עיוורת לפני 10 שנים. מהירות ההקלדה שלי - 50 מילים בדקה, זה עדיין פחות ממהירות הדיבור של כמה וכמה מרצים (המספר עולה ועולה משנה לשנה, כנראה, כולנו הפכנו להיות שדרני כדורגל...), אך ממה שאני רואה - תלמידים רבים מגיעים עם מחשבים והתפוקה שלהם מבחינת כמות החומר שבסוף השיעור כתובה להם במחברת היא מאוד מאוד נמוכה. אפשר לומר שללא מחשב ועם מחברות ועט בשיטת אבותינו הם היו מספיקים לכתוב הרבה יותר. הקלדה זה לא לכולם, אלא רק לאלה שמקלידים במהירות.

דבר נוסף - לא כל מחשב, לדעתי, מתאים לסחיבה לקמפוס ולשימוש בשיעורים. מחשבים שגודלם הוא מעל 10 הם לרוב כבדים מעל ומעבר ליכולת של האדם הממוצע לסבול. הם גם לרוב בעלי אורך חיי סוללה קצר והמטען שלהם כבד גם כן. אז מה שאני ממליצה עליו הוא - רק מחשב נטבוק מסך 10 (מי שיש לו בעיה עם העיניים, שיגדיל את התצוגה בוורד, זו לא צריכה להיות בעיה בשבילו עם גודל המסך), לבחור עד כמה שניתן - מחשב עם אורך חיי סוללה ארוך. אין לכם מושג איזה סיוט זה היום לחפש שקע בכיתה, כאשר אנחנו בעידן של "מחשב לכל ילד" (גם לזה שלא יודע להשתמש בו...).

מחשבים שהמסך שלהם גדול מ-10 הם לבטח בזבזני סוללה ומשקלם גבוה. גם בין מחשבי מסך 10 יש הבדל באיכות הסוללה, בררו לפני שאתם רוכשים.

בהצלחה

בשעת הלימודים:

1. לכוון את הגדרות צריכת החשמל ל-"חיסכון בצריכת חשמל". זה מכפיל את אורך חיי הסוללה.

2. אם אפשר לעמעם מעט בהירות מסך, אם לא נשארה לכם הרבה סוללה, זה יכול להעניק לכם זמן נוסף שעשוי להיות לכם מאוד חשוב.

3. לנתק אינטרנט כל זמן שאתם בכיתה ולומדים. חיבור הרשת זולל את הסוללה.

4. לא לראות סרטים בזמן השיעור ולא להפעיל תוכנות שאינכם זקוקים להן - הסוללה תיגמר מהר בצורה הזאת.

5. לנתק כל חיבורי USB - לא לחבר עכבר חיצוני, ובמידת האפשר גם לא דיסק או קי (לשתי שניות כדי להעביר חומר לחבר, אפשר, רק להימנע מוירוסים ולהתקין אנטי-וירוס). 

6. להביא תמיד מפצל לכיתה (כמה שיותר גדול יותר טוב). מפצל לא מי יודע מה טוב למכשירי חשמל, אבל זה יכול להציל אתכם ממריבה עם החבר שלכם שגם לו בדיוק כמו לכם נגמרה ממש עכשיו הסוללה. 

7. אם בכל זאת יום הלימודים שלכם ארוך ועם כל ההשתדלות שלכם הסוללה אינה שורדת את כולו ואין לכם שקע חשמלי בכיתה, תקנו סוללה נוספת ותבואו איתה לכיתה. התענוג לא זול בכלל (300-500 ש"ח), אבל לפעמים אין ברירה. תנסו להסתדר עם סוללה אחת. אם תגיעו למסקנה שאי אפשר, תקנו עוד סוללה.

שמירה על הסוללה חשוב ביותר - השתדלו להטעין סוללה רק כאשר המחשב מודיע לכם שיש לעשות זאת (בד"כ כאשר נשארים כ-10%). אל תטעינו סוללה אם השתמשתם בשליש או בחצי ממנה בלבד, זה הורס אותה. אף פעם אבל אף פעם אל תשאירו סוללה בטעינה לאחר שהיא טעונה ב-100% (כלומר נטענת על ריק..) - זה גומר אותה לחלוטין, תוך שנה-שנתיים אתם צריכים להחליף לסוללה חדשה, ובדרך תאבדו את כל אורך חיי הסוללה לאט אבל בטוח. אם הסוללה טעונה ב-100% יש לכם שתי אפשרויות: א. להוציא את הסוללה ולהמשיך לעבוד עם המחשב כשהוא מחובר לחשמל, ב. לנתק את החיבור לחשמל ולעבוד על הסוללה ללא טעינה.

וכל פעם שאתם לא צריכים לכתוב תסגרו את המסך וצריכת הסוללה תהיה מינימלית

בהצלחה

בבית ספר הייתי היחידה שהייתה עם מחשב..

וגם היה לי אישור להיבחן ככך..

כי אם הכתב יד שלי  והכמות זמן שזה לוקח לי לכתוב ברגיל זה סיוט לי ולמורה..

נקווה שנצליח לגנוב חשמל..

נראה לי באמת אני הולכת להביא מפצל ומעריך ומה לא..

יאווו איזה דיכאון זה..

כבל מאריך הוא בדיוק כמו השם שלו, כבר ארוך....וגם כבד.

חבל על כל המשקל שתצטרכי לסחוב בתיק.

מפצל זה מספיק.

בהצלחה

הלוווו מה את צריכה לכתוב בקצב דיבור של המרצה.

העניין בסיכום הוא לסכם את המרצה.. יעני- לכתוב בקיצור את תמצית העניין..

שלא כל דבר אפשרי מחשב..

נגיד מתמ', פיזיקה וכימיה - למישהו זה אפשרי? עם כל הסימונים וכו'?!

בעזהי"ת.

למעט לימודים מחשבים (תכנות)...

אך למעשה, כשהתיישבתי לי בכיתה א' בפעם הראשונה היום, לאחר שתרתי אחר כיסא עם משענת ליד שמאל (מצרך נדיר,מסתבר..) והוצאתי קלסר+דפדפת+שני עטים+מרקר+חיוך מבסוט והתחלתי לסכם, גיליתי שכל מי שמסביבי מבולגן,ומשרבט מילים וציורים במחברתו מבלי הרבה דעת. ואז,פתאום, הרגשתי מסודרת..

מסקנה: הכל יחסי.. גם כמות הפוספוליפידים המתחלקים יפה שורות שורות

אני לומדת יום במדרשה

יום קורסי חינוך + מתמטיקה

יום ייעוץ

ויום מתמטיקה.

אז יש לי שלושה קלסרים יחסית דקים:

א. ליום המדרשה

ב. למתמטיקה

ג. לשאר.

כדי שלא להעמיס על הקלסרים, כל תקופה מסויימת- ארוקן אותם לקלסר גדול (אחרי שאסיים עם הקורסים הנ"ל)

לגבי ציוד קלמר:

יש לי גם כמה עטים וגם עפרון ומחק.

העטים- לסיכומים. העפרון- לתרגולים (ובמתמטיקה יש הרבה.. ).

מומלץ.

קצב ההקלדה והכתיבה שלך,

אני אישית הולך לעבוד עם מחשב ומכשיר הקלטה במקביל כדי להקליט.

זה יכול לעבוד לצד מחברת באותה השיטה.

למה לא מחברת?

זה המון נייר ואולי יקשה לעשות סדר בין הדברים.

למה לא מחשב?

אתה לא יודע על איזו מרצה תיפול ומה יהיה קצב הדיבור.

לך ללמוד קודם הקלדה עיוורת, אני יודע רק חצי.

אז תעשה חושבים מה טוב לך.

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

למרות שמלא מחברותיי השתמשו דווקא במחברות...

פשוט בקלסר אפשר לשים מלא חוצצים וזה... וגם אם מחסירים שיעור אפשר פשוט להכניס דף וזהו במקום להשאיר מקום לסיכומים החסרים..

חייבים להצטייד בעטים טובים ונוחים..

ומחורר אם יש קלסר

בהצלחה!

בס"ד

הכי נוח - לי אישית.

בהם מילה.. רק הכנסתי דפים

1. סטטיסטיקה - תואר ראשון ושני

2. בגדול, כן.

3. החזרתי את ההשקעה מהתואר הראשון, עד כה התואר השני לא השתלם כלכלית.

4. הורים מימנו. (היו לי מלגות לחצי מהזמן)

5. בין 3-5 שנות ותק.

6. לא בדיוק, עובד בתחום שהספיק בו תואר ראשון ומשתמש בידע נוסף שלמדתי שם.

7. התואר הועיל בעיקר ככרטיס כניסה, פחות משתמש בידע מהלימודים ברוב הזמן.

שני - לא.

ביחס למתמטיים אחרים: הנדסות, מחשבים?

אם כי עדיין לא אומר שיש זמן לעבוד בשנה א, ההנחה היא שרק לומדים לפחות בשנה ראשונה. בשנה שניה יש אחוז סביר שכבר עובד במקביל.

ואם יש לך מושג גם מבחינת שכר

אנליסט, דאטה אנליסט, דאטה סיינטיסט (קשה יותר להתקבל כי בשביל זה צריך יכולות תכנות טובים), תפקידים העוסקים בלמידת מכונה, יועץ סטטיסטי, סטטיסטיקאי, אקטואר.

1. חינוך

2. כן, מאוד.

3. לא השקעתי שקל בתואר ב"ה הסבר בתשובה הבאה.

4. עשיתי את תוכנית המצוינות רג"ב (היום רו"ם), כלומר הם שילמו לי על כל התואר + קיבלתי מלגה נוספת לכיס. אחת ההחלטות הטובות שעשיתי! מעבר לחסכון הגדול בכסף קיבלתי שם המון מבחינה מקצועית.

5. מתחילה את שנתי הרביעית כמורה ומחנכת בתיכון.

6. אכן כן, אני אפילו מלמדת רק את ההתמחויות שלמדתי! אחד הכיפיים!

1. פיתוח אפליקציות

2. כן

3. עלות של 2 משכורות ראשונות אחרי הלימודים (קורס+ מחשב ספציפי)

4. עבדתי משרה מלאה במקביל

5. שלב גבוה ממה שחלמתי ויש עוד פוטנציאל אם אני ארצה

6. יש נקודות השקה

1. לומדת עדיין, הנדסת תוכנה

2. לא, אבל אני עדיין לומדת כאמור וזה תואר קשה ומייאש

3. כנל

4. מלגות החזר חלקי

5. סוף התואר

6. עדיין לא

7. יש תחושת ייאוש באוויר כשהתחלתי ללמוד זה היה תואר נחשק עכשיו יש מלא עובדים בשוק ואין עבודות וכל הAI שינה את צורת העבודה ואני מרגישה קצת שפן ניסוי של המכללה שעדיין לומדת איך ללמד בעידן הAI

1. למדתי אחיות -סיעוד

2. אני מרוצה שלמדתי את התואר הזה כי זה נקודת פתיחה טובה למה שאני רוצה לעסוק בו- תחום הרפואה המשלימה

3. כן. זה פתח לי דלתות ופטר אותי מקורסי אנטומיה ואנגלית בלימודים אחרים

4. מילגה

5. עדיין לא פיתחתי ממש קריירה, מסיבות שלא קשורות ללימודים. אבל יש לי חזון

6. לא עובדת בתחום

7. לימודים חשובים לכל העניין של טיפולי גוף, קונבנציונליים ולא קונבנציונליים. אז אם מישהו או מישהי רוצים לעסוק בתחום כלשהו שקשור- ממליצה בחום!

2. מרוצה מאוד

3. בהחלט

4. חלק וחלק.

5. מומחית.

6. כן. לגמרי

לפני 10 שנים סיימתי את הלימודים.

אחרי שנתיים סטאז' בקסלמן (חלק מה-BIG 4) בשכר 5,700 ש"ח לחודש, עברתי לתפקיד עוזר חשב בחברת נדל"ן ציבורית ענקית שכולכם מכירים בשכר 15,000 ש"ח לחודש, אחרי שנתיים קודמתי לתפקיד חשב בשכר 24,000 ש"ח בחודש, גם היום אני באותה החברה ובאותו התפקיד.

השכר הנוכחי שלי הוא 34 אלף ש"ח בחודש + רכב + קרן השתלמות על כל הסכום + בונוס שנתי שתלוי ברווח של החברה. כשהתחלתי את עבודתי בחברה הבונוס הראשון שלי היה שכר של חודש אחד (15,000 ש"ח) באפריל האחרון זה היה 70,000 ש"ח (קצת יותר משני חודשי עבודה).

עבודה לא קשה מדי. יש תקופות שבהן אני מגיע למשרד ובקושי יש לי מה לעשות.

מצד שני לפני פרסום דוחות כספיים לפעמים אני נשאר לעבוד עד הלילה.

ההורים מימנו לי את התואר. האם הוא החזיר את ההשקעה? כבר בשנה הראשונה של אחרי הסטאז' החזרתי אותה.

בעלי עשה את אותו מסלול - סטאז בביג פור, עוזר חשב בחברת נדלן גדולה (שיא הגדילה היתה כשהוא התחיל לעבוד שם, ומהיר מאוד הפכה לציבורית), לא קודם מעבר לעוזר חשב, והמשכורת עלתה בצורה הדרגתית מאוד בשעות עבודה קשוחות מאוד.

אחרי כמה שנים עזב, והיום עובד בחלקיות משרה כחשב/סמנכל כספים. משכורת כמובן בהתאם, למרות שבנטו לא יוצא שינוי גדול מדי, אבל אין להשוות את הזמן בית שלו.

2. כן

3. מניח שכן לא חישבתי

4. מימנתי לבד

5. אני חשמלאי בחברה גדולה השתמשתי ברישיון החשמל שהגיע יחד עם התעודה

6. אני עובד בחשמל

7. אחרי שסיימתי את ההנדסאי קירור ומיזוג אויר לא מצאתי באזור שלי משרה להנדסאי קירור ומיזוג אויר ללא ניסיון וללא רישיון נהיגה אז אמרתי שאני אתחיל לעבוד כעוזר חשמלאי כי קיבלתי עם התעודה רישיון חשמלאי עוזר ונשארתי בתחום, מאז עליתי לדרגת חשמלאי מעשי ובמקביל התחלתי ללמוד גם הנדסאי חשמל.

1. הוראה. תואר ראשון ושני

2. בגדול כן. מערכת קשה. שכר נמוך מדי לדעתי במיוחד בתחילת הדרך (עכשיו הרבה יותר טוב)

   אבל יציבות מטורפת. קורונה. מלחמות. הכל. שכר קבוע.

3. כן

4. תואר ראשון היו מלגות. אבל ההורים בעיקר עזרו לממן. תואר שני יצאתי בפלוס אפילו. כי היו מלגות+ מימון של משרד החינוך

5. מורה כבר כמה שנים. יש גם תפקידים והגשת בגרויות

6. כן. עבדתי בתחילת הדרך בעוד דברים כדי להשלים הכנסה. אבל עכשיו המצב הרבה יותר טוב.

7. לדעתי מי שאוהב את התחום. זה מסלול די טוב.

   כמו שכתבתי. יש יציבות. עם תואר שני והגשת בגרויות מגיעים לשכר סביר משהו כמו 16 ברוטו. אפשר גם יותר אם עובדים מעל 100% משרה (שזה עדיין פחות ממשרה מלאה בשאר המשק)

1. תקשורת חזותית עם תעודת הוראה

2. אני בשנה האחרונה של התואר, עדיין מוקדם מידי להגיד לגבי המשמעות בשוק העבודה. הרבה דברים באופן ההתנהלות של המוסד כמו רמה מקצועית וניהול בירוקרטי, אני לא ממש לא מרוצה מהם.

3. ברור שעוד לא

4. שנה אחת החזר מלגת פריפריה, שנתיים מלגת פר"ח ושנה אחרונה כנראה אממן לבד.

5. מתחילה סטאז' בהוראה

6. טכנית כן, בתכלס לא. אני רוצה להיות מעצבת גרפית. אני עובדת בהוראה רק כי זה חלק מהמסלול של התואר, אבל לא שוללת לחלוטין את האופציה, נראה איך יילך.

1. קלינאית תקשורת

2. בגדול מרוצה ושמחה בבחירה שלי.

3. ההורים מימנו את התואר. אבל בכל מקרה ברור שהעבודה לאורך השנים החזירה הרבה יותר מסכום הלימודים.

4. כנ"ל - ההורים מימנו (וגם קיבלתי איזו מלגה, נראה לי של משרד החינוך שהפחיתה את שכר הלימוד).

5. עובדת כבר 12 שנים באותו מקום (בי"ס חנ"מ) ושמחה שם.

6. כן, עובדת במה שלמדתי.

7. אחד היתרונות מבחינתי הקלינאיות תקשורת זה שיש יחסית מגוון גדול של אפשרויות תעסוקה. גם מבחינת תוכן וסגנון עבודה (אודיולוגיה, שפה, תקשורת, גמגום, קול, אכילה, ועוד), וגם מבחינת מסגרת עבודה - פרטי, עמותות, קופות חולים, בתי חולים, משרד החינוך וכו'. בגדול העבודה במסגרת ציבורית (משרד הבריאות במשרד החינוך) פחות מתגמלת מאשר בפרטי. אבל לי באופן אישי מאוד נוח לעבוד במשרד החינוך, למרות הביקורת שיש לי עליהם, והיחס שלהם שלא ממש מושך עוד עובדים פרא-רפואיים גורם למחסור גדול, שמוסיף עוד עומס על מי שכן במערכת... אני נהנית קודם כל מחופשים עם הילדים, שעות עבודה מתאימות לאמא (רק בקרים, ואני גם בחרתי את גודל המשרה שלי ושעות העבודה שלי לפי היכולת והאיזון מול הבית. לא בכל עבודה זה מתאפשר הגמישות זו, אפילו לא לכל מורה זה מתאפשר). וגם סגנון העבודה בבי"ס זה משהו שאני אוהבת - לא רק טיפולים פרטניים, יש גם הרבה קבוצתי, הדרכת צוות, חשיבה מערכתית ופרויקטים בית ספריים, ועוד.

אבל איך זה עובד עם חופשים של משרד החינוך?

אין משמעות לרצף טיפול, או מקרים שבהם ההפסקה הזו בעייתית?

אולי זה מתפרש רע. אבל השאלה הזו היא לא ביקורת (עלייך בטוח לא, אולי על המערכת), וזה לא התחום שלי בשום צורה, רק קפץ לי בקריאה ומסקרן אותי

למען האמת, הבעיה האמיתית במשרד החינוך היא הרבה מעבר להפסקה הטיפולית במשך החופש. יש מחסור כל כך גדול של מטפלות שלמעשה אין לי כמעט תלמידים שמקבלים טיפול פרטני. עם רובם אני עושה טיפול קבוצתי (אחד או שניים בשבוע בד"כ), והדרכת צוות להמשך עבודה והתנהלות גם כשאני לא בכיתה.

דווקא מבחינת ה'חופש' זה פחות בעייה בעיני. כשמקבלים טיפולים דרך הקופ"ח לרוב מקבלים סדרה של 9-12 טיפולים, לפעמים מקבלים אישור לכמה סדרות, לפעמים עושים הפסקה ואחר כך רואים אם צריך המשך (ןלרוב גם שם יש הפסקה באוגוסט, ממה שיצא לי להכיר). אז במשרד החינוך יש רצף של כמה חודשים של עבודה, עם הפסקות בחגים ועוד הפסקה ארוכה יותר בחופש הגדול. וחוזרים לעבוד שוב עם חשיבה מחודשת כשמתחילים שנה חדשה.

(ובתור אמא לפעוט במעון שיקומי שגם שם יש חופש, אמנם קצר יותר אבל גם הפסקה ברצף הטיפולי - דווקא בחופש היו התקדמויות בדברים שלא קרו לאורך השנה. גם בזכות שעבדתי איתו על פי הדרכה שקיבלתי מהצוות, לבקשתי, וגם כי יש דברים שעובדים עליהם הרבה זמן בלי לראות שינוי, והשינוי קורה לפעמים דווקא בהפסקה..)

למדתי הנדסאי כימיה, כל הלימודים כמעט במימון המענק של אחרי צבא, עסקתי בתחום בתעשייה הבטחונית. בזמן הקורונה התקשיתי לנהל את זה עם תינוקות קטנים כי במעבדה לא עובדים מהבית וזה חיוני ואין מסגרות. הבנתי שפחות מתאים לי להיות הגיבורה הלאומית עח הבית והחלטתי לעשות הסבה ולמדתי חשבות שכר. ההשקעה החזירה את עצמה, כבר שנה רביעית בתחום. מרוצה.

אין מקצוע שאין בו חסרונות אבל בהתחשב בכלל המערכות והמלחמות שהגיעו אחרכך, הנוחות והגמישות במקצוע החדש עשתה את שלה וזה גם מעניין מאוד. גם המעבדה מעניינת אבל אולי בגלגול אחר כי היום אני מרוויחה יותר ולא ממצה עדיין את פוטנציאל ההשתכרות

ביחס לוותק. אבל העבודה הראשונה בתחום תמיד בשכר נמוך ונשארתי בה קצת יותר מדי כי היו בה תנאים מעולים אבל שכר נמוך ואופק התפתחות מקצועי מוגבל.

עכשיו אני במשרה מס 2 עם עלייה של 30 אחוז ונסיקה משמעותית בידע המקצועי הנדרש לתנופה בהמשך. זה נחשב מקצוע רווחי ביחס להשקעה בו. אחותי בתחום כבר 10 שנים ומרוויחה 20+, יש לי קולגות עם 6 שנות וותק שמרוויחות 17+,מנהל מדור שכר יכול להרוויח גם 30k.

תלוי איפה עובדים

1. מה למדתם? מדעי המחשב ואחרי שנים הנהלת חשבונות

2. האם אתם מרוצים? סה"כ כן, ב"ה

3. החזרתם כבר את ההשקעה? תואר ראשון יכול להיות שהחזרתי בכלום זמן שעבדתי בתחום. הנהלת חשבונות החזרתי תוך חודש...

4. חייתם על מילגות או מימנתם לבד? קיבלתי קצת מלגות לתואר. ואת הלימודי הנהלת חשבונות העבודה מימנה חלקית.

5. איזה שלב בקריירה אתם? 4 שנות נסיון

6. האם אתם עובדים במה שלמדתם? תואר ראשון עבדתי ממש קצת. הנהלת חשבונות אני עובדת כיום.

7. פרטו באופן חופשי.

   בעייתי כל הקטע של התארים. מצד אחד מי שאין לו תואר נחשב פחות, מצד שני יש כ"כ הרבה אנשים שלמדו ולא עושים כלום עם התואר שלהם. או כי הם למדו כדי לסמן וי או כי הם נכנסו לעולם התעסוקה וגילו שזה לא בשבילם.

   על עצמי אני יודעת להגיד שאחרי שהתחתנתי הבנתי שזה לא בשבילי. חיפשתי עבודה שתתאים לי בתור אמא. גם מצד השעות, גם מצד המרחק וגם מצד המעסיק. היום ב"ה אני יכולה להגיד שהגעתי למקום כזה. וזה לא שלא ביררתי את העניין לפני שבחרתי מה ללמוד. אבל עד שאתה לא במציאות הזו, אתה לא באמת יודע...

1. הפרעות בתקשורת

2. מאד מרוצה

3. כן

4. ההורים מימנו

5. עובדת בתחום כבר מספר שנים

6. כן

כאשר פתחתי שרשור להשכלה באופן כללי?

א. נכנסתי לזה כי היה לי ניסיון עבר בתחום וידעתי כמה אני מחוברת אליו ושיש לי כישורים טבעיים בתחום.

ב. לא היה מעורב בכלל השיקול כתואר קל. אני אפילו מתבאסת מזה שהוא היה קל מידי ולא מספיק מקצועי, הייתי רוצה לקבל הרבה יותר ידע מקצועי ממה שקיבלתי.

ג. מאוד מרוצה שבחרתי בתחום.

ד. אני אכן עוסקת בזה גם היום, מתחילה עכשיו את שנתי הרביעית בחינוך והוראה בתיכון.

ה. מאוד מרוצה מחיי היום יום! אחת העבודות הכי מספקות שיש! בטח כשיש לי את הכישורים ואני מרגישה מימוש עצמי מלא ואני מרגישה שמעריכים אותי על הכישורים האלה. כן הייתי רוצה שיהיה פחות דורש 24/6, אבל יתכן שזה יגיע עם השנים וההתמקצעות..

אני מאמינה מאוד שהמקצוע הזה שייך רק למי שיש לו אש בעיניים, חדור שליחות, ובאמת יש לו את הכישורים המתאימים. בלי הדברים האלו מגיעים לשחיקה מאוד מהירה. מי שמגיע לתחום כי זה מקצוע 'נוח' לא ישרוד הרבה זמן (הדור של פעם כן הצליח לשרוד גם בלי כל הנ"ל, אבל לעניות דעתי היום לא תשרוד מכל מיני סיבות..).

להשוות בין המקצועות

(יש לי תעודת הוראה שידעתי מראש שאף פעם לא אעשה בה שימוש)

הכי קשים

והכי לא מתגמלים

לא באמת מפתה

היחידה שלי (בתור בחורה דוסית שלא רוצה ללמוד במקום מעורב, ומקצועות ריאליים לא מתאימים לה).

אבל לא עסקתי בזה מעולם (למעט ניסיון כושל קטנטן אחד), והשתמשתי בתואר הראשון כמקפצה ללימודי התעודה שלמדתי אח"כ (שדרשו תואר ראשון), ובזה אני עוסקת היום.

(גם בתואר בהוראה בחרתי במקצועות שמעניינים אותי ויכולים לספק מקצוע מעבר להוראה)

אם תוכלי לפרט גם אם במסר אני אשמח

תודה

למדתי עריכת לשון, ואני עובדת כעצמאית. היו שנים קשות שבהן לא הכנסתי כמעט, אבל עכשיו ב"ה יש עבודה יציבה למדי (עדיין זה לא קבוע כמובן וגם לא יוצאת משכורת גבוהה מאוד, אבל מספיקה לי).

אני חושב שלחלק גדול מיועצי המס יש לפחות תואר אחד מתחום הפיננסים, מנעס, חשבונאות וכדו' אבל אני לא מכיר את התחום מספיק כדי לענות על זה.

מה שאני עושה כרגע זה עובר על

אנטומיה פיזיולוגיה בקצב 8 עמודים ביום...

לוקח מה שצריך משם בגדול..

ורושם אנגלית - כי הבנתי שיש דגש על שפה שם

פשוט לא שוים יותר מידי.

יש מעט מאוד נישות באקדמיה ששווה ללמוד אותם מהצד של פרנסה.

יש רפואה ופרא רפואה, STEM, משפטים וראיית חשבון, הוראה ואדריכלות, זהו בערך.

אם המטרה היא פרנסה אפשר ללמוד מגוון תעודות ורישיונות שלא באקדמיה, תיווך נדלן, רתכות ומסגרות, אינסטלציה ושיפוצים, טכנאים וחשמלאים למיניהם, רישיון מנוף או טרקטור או מלגזה או משאית, הלוואי שהציבור החרדי (והציבור הישראלי בכלל) יתמקד בזה במקום בתארים מיותרים במדעי הרוח והחברה, אין שום פרנסה בתחומים האלה.

כמו שכתב ריה"ל "ואל תפתיך חוכמה יוונית שאין לה פירות כי אם פרחים".

גם מעניינת אותי ההזדמנויות שיש ללימודי תואר "מהדרין"

אגב אולי בפרוג יהיו תשובות רלוונטיות יותר

קמפוס שטראוס,

יש להם מכינה לגברים, מניח שיש גם לנשים אבל לא יודע