למי שיש פלאפון----- הייתם יכולים להסתדר גם בלי????? ונימוק.
זה ממש חשוב לי.
למי שיש פלאפון----- הייתם יכולים להסתדר גם בלי????? ונימוק.
זה ממש חשוב לי.
האמת שאני לא סובלת פלאפון!!!.. אני כמעט לא משתמשת בו ומסתדרת מצוין..
יש לי אותו בעיקר בשביל ההורים שלי שאני לא בבית..
לא בגלל שאני מכור
אלא כי זה יותר מהיר ונוח לנהל את העולם מהפלאפונים...(2).
בסוף שנה שעברה שכחתי להביא את הפלא לישיבה
ושבוע שלם הסתדרתי בלעדיו..
אבל בתכלס זה עוזר וכו
עובדה שהיום השארתי אותו באולפנה.
אבל מכיוון שכבר יש לי אותו. אז אני מתרגלת לסמוך עליו..
מה השאלה בכלל?
יכולה להסתדר בלעדיו, אבל התרגלתי לקיומו, אני הולכת לכל חור על הפלאפון, ואפ' לא בכיס, אלא ביד, שמה אני לא ישמע אותו 
זה בסדר זה מתגלה כחכם...
לדוג'.. בחברון, הייתי עם שקית שבתוכה מספר דברים, ופלאפון ביד, באיזשהו שלב שמתי תשקית באיזשהו מקום ושכחתי ממנה, והמשכתי כרגיל, אחרי לאיודעת כמה זמן גיליתי שהשקית לא עלי, אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם גם הפלא' היה בה
כי אם לא הייתי מוצאת אותה הייתי חוטפת אח"כ מנת צעקות אין סופית, עם כל הפעמים שאבדתי/הרסתי וכו' פלאפונים 
מה שכן בשקית היה סידור כחול ומדהים, אמנם הצבע לא משו, אבל אין על הסידורי שלי
, ובתוך הסידור כתוב את שמי עם מספר טלפון [של הבית לא הנייד
] אבל בסוף מצאתי תשקית
מעלה תובנות על החיים, ובכלל- מהי מטרת קיומנו בארץ?
שכוייח ענק!
אבל עם קצת עבודה, אפילו את תצליחי..
בלי בעיה
הוא קיים רק בשביל כל הפעמים שאני נוסעת באוטובוסים או בטרמפים...(:
בס"ד
אני מנהלת חיים שלמים דרך הפלא.
זה דבר כ"כ נחוץ לי.
אולי שהייתי יותר קטנה זה פחות היה לי משמעותי.
אני חייבת פלאפון..
ט!הרוחשבתי שאין סיכוי שאני יסתדר בלי ועכשיו אני מסתדר מצויין כבר כמעט חצי שנה
בס"ד
טפשית לאדם..
בס"ד
יש לי ימים שאני שוכחת את הפלא' בבית, ות'אמת...שלא קורה יותר מדי.
זה תלוי מתי. יש ימים שאני יודעת שאני צריכה את הפלא' כי אני צריכה אותו לדברים דחופים (באמת, ולא בכאילו) ויש ימים שאני בהחלט יכולה להסתדר בלי.
כי תכלס'..אם צריכים אותך,
ולא יסתדרו בלעדייך, ימצאו את הדרך כדי להשיג אותך..
אם זה דרך חברה, המקום בו את נמצאת...וכו'.
וכמו שחלק פה אמרו, פלאפון זה סוג של תלות!
(והפלאפונים של היום....בכלל!! בואו ניקח מחשב איתנו..וזהו.<צ>
)
טיפ לחיים: מידי פעם, כדאי ועדיף לכבות את הפלאפון לכמה ימים...או "לשכוח" אותו בבית
זה שווה! מניסיון...
מקווה שהועלתי
אמרתי כבר פעם שאני מתה עלייך???
תודה רבה אחותי
כנ"ל בריבועבוע!!!
היום פלאפון הפך להיות דבר ממש חשוב.
אם מישהו צריך אותי דחוף הוא יכול להתקשר לפלא'.
בעיקרון הפלא' עלי כל הזמן אבל אני לא משתמשת בו.
כאילו אין לי משחקים ואין לי כלום.
רק מצלמה, שיחות ומסרונים.
לא יותר מזה.
ולא היה כל-כך נורא. אבל אנשים גם לא כל-כך מתקשרים אליי. וגם אם יתקשרו אליי ולא אענה, הם ימצאו כבר דרך אחרת לתקשר איתי.
אפשר להסתדר בכל מצב. האם זה יהיה נוח? זו כבר שאלה אחרת.
מאוד תלוי בהרגלים.
מרוב שיחות אני מלאא פעמים מכבה אותו אז נראלי הייתי מסתדרת(אבל לא למלא זמן-בערך חודש חודשיים גג)
כן- איבדתי ת'פלא' פעמיים, והיה לי רק יותר כיף ומשוחרר בלעדיו.
לא- אין לאנשים איך לתפוס אותי, ולא משנה כמה נרצה לדבר..
עם ההורים שלי היו מסתדרים עם זה שאין לי פאלפון
אוי, שכחתי ת'פלאפון... ![]()
...
יש! שכחתי ת'פלאפון! ![]()
כל מי שאמר שהוא יסתדר מעולה- כשאתם יוצאים בלעדיו, אתם חושבים עליו, או נזכרים בו בדרך כלשהי??
לי אישית אין פלא', זה כמעט לא מפריע לי, ממש לפעמים אני צריכה ואז אני לוקחת מהאחיות שלי או מאמא שלי...
גם בדר"כ אני עם חברות ולהן בדר"כ יש...
ההורים שלי הם ממש לא הורים לחוצים ולא מפריע להם אם אני בלי...
רק מתקשר איתו פחות או יותר אבל נראה לי שיהיה ממש קשה בלעדיו.
(להשתמש בטלפון ציבורי? חס וחלילה!)
דוגרי, ממש ממש לא
אני כל היום איתו/עליו.
וזה רקל דברים טובים, אז אני אפילו לא מרגישה רע עם זה.
(למרות שבזמן האחרון אני כן מנסה לצאת לאנשהו בלעדיו לכמה זמן;))
באמת שהצחקת אותי עם מה שכתבת בסוגריים...זה מזכיר לי אותי...![]()
כשאמא שלי אומרת שלא יקרה כלום אם אני אשתמש פעם אחת בטלפון ציבורי אני משתגעת...
אני אומרת לה שזה נראה כמו עובד זר לדבר בטלפון ציבורי...
פולי קקאו
אני מנהל תאיתו את כל העולם
P:
סתם, תכל'ס אני צריכה אותו כי אני בהנהגה, עשיתי החודש כבר איזה 400 ש"ח בגללה.. P: אני מארגנת דברים ענקיים עם המכשיר הקטן והמעפן שלי (והוא בהחלט מעפןןן!! ;))
לפני שהייתי בהנהגה.. נראלי שהייתי צריכה אוות בשביל להיות זמינה לאנשים ובעיקר בגלל אמי הנחמדת והלחוצה במקצת 
תכל'ס, אני מכורה כבדה, אם שעה שלמה הוא לא מצפצף מבסיבה כלשהיא אני מתחילה להילחץ ולהמציא סיבות להתקשר לאנשים..
סתם, לא.
אבל אני כל שנייה מסתכלת עליו ובודקת אותו וזה..
בעיה קשה, תכל'ס :/
היה יום אחד שהחליפו לי פלאפון ואז סגרו לי את הסים(כי הביאו לי סים חדש)
ויום וחצי הייתי בלי פלאפון(תכל'ס, זה היה די כיף! הגעתי למסקנה שצריך לעשות אתזה פעם בכמה זמן..!!)-ביום שאחרי הדבר היחיד שעשיתי היה להשלים את כל השיחות שהתקשרו אלי באותו יום...ואת כל השיחות שהייתי צריכה להתקשר לאנשים..
אחח.. אני עושה איזה 300-400 בחודש על ההנהגה, ואין מצב שאני יהיה בלי פלאפון..
זה פשוט יהיה חסר אחריות מצידי-אנשים מחפשים אותי, צריכים לדבר איתי,
עזבו תהורים-זו פחות הבעיה..
יצא לי ימים שכל היום(מ-מ-ש מ-מ-ש בלי הגזמה! אולי חוץ מכמה דקות בודדות..) הייתי בפלאפון-מחוסר ברירה(בעיקר בימים של פרויקטים..)
ועל זה נאמר-אור פניי קורן!(חח.. לא רק של משה רבינו..)
אני מגיל 10 עם פלא'...
אין מצב להתסדר בלי..לכל מקום אני הולכת איתו!!!
אני לא מבינה כלום באתר הזה..חוץ מלהגיב..
לא יודעת מזה כל המסרים,שיחות באישי,חברים..
בקיצר,אם לא אשרתי/הגבתי וכו'.. אתכם/לכם.. אז זה לא משהו נגדכם..
אני פשוט לא יודעת איך משתמשים!!
אין מצב כאילו.
אני רוב היום איתו ביד,יש שם מלא דברים אישיים שלי,סמסים וכאלה .
זה אפילו יותר נח בלי
תיקח רק מתי שאתה צריך..
נערה0אבל אחרי החרמה מצד הבית ספר לכמעט שבוע-...
ראיתי בעיניי מה זה אומר להיות בלי פלאפון...
אבל חוץ משיחות ומוזיקה בנסיעות אני באמת לא משתמשת בו יותר מדי..
בס"ד
בחינת זיכרון..הוא הלך כל היום תזכורת...
מבחינת זכירת טלפונים אני עדיין זוכרת הכל...
רווצה עוד פעם להיות בלי פלאפפוון הימים היפים!
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...
למה אפשר לחוש בדידות ברמה כמעט משתקת והאם זה אמיתי ומה אפשר לעשות עם זה?
אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?
אתה לא חבר בתנועת נוער?
זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)
א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך?
מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?
תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.
ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...