אותו לבד תבקשי הדרכה ממישהו או שתילמדי עם פרוש והקדמה

דרך אגב כתבתי את הספר  הזה כחלק מהתוכנית שלי לגרום לכמה שיותר חברה מהפורום להיתאבד<צ>

כל פעם שאני אומרת את זה למורה שלי היא אומרת "נכון"... ממש אחלה...

למה מלמדים את זה סתם ככה? אם יש לזה עומק שיגידו מה הוא... לא שיתנו לנו להסתובב בתסכול...

וב"ה כשהגיע סופו הבנתי את הפונאטה.. אבל זה בעיקר בזכות הפירושים...

מגילת קהלת מזכירה קצת את ספר הכוזרי...

שלמה המלך מחפש את תכלית האדם...ותוך כדי החיפוש הוא מגיע למסקנות ושולל אותן בזו אחר זו עד שמגיע  למסקנה שרק יראת אלוקים היא דרכו הנכונה של האדם

מקווה שהועלתי

ניראה לי ששלמה המלך יתכוון להגיד שבאמת העולם הזה הוא הבל הבלים בסוף כל אדם מת כל ההנאות והכיף כשאדם עושה בעולם הזה זה הבל אבל ככל שהאדם ממלא את חייו בתורה ובמיצוות ובמעשים טובים ככה העולם שלא יש לו ערך. ניראה לי שלמה המלך  לא יתכוון להגיד שהעולם הזה הבל אלה שהמעשים שלך הם הבל. זהוי דעתי.

"סוֹף דָּבָר, הַכֹּל נִשְׁמָע: אֶת-הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת-מִצְו‍ֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי-זֶה כָּל-הָאָדָם. כִּי, אֶת-כָּל-מַעֲשֶׂה, הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט, עַל כָּל-נֶעְלָם: אִם-טוֹב, וְאִם-רָע" (קהלת, יב, יג-יד)

בלי התורה והמצוות, ואם לא היינו יהודים, ולא היה לנו את הקשר המיוחד שיש לנו עם הקב"ה, אז את באמת צודקת, זה מדכא (אז אולי כדי שנתחיל לעבוד על זה?) אז חן חן לך משה רבינו, בהחלט הוספת קצת טעם לחיים שלנו..

כל העניין של הספר הזה, זה לאסוף דעות שיש בעולם, אבל לא בהכרח נכונות, שלמה המלך מביא את כל הדעות שיש, ומתמודד איתם. ובסוף, מזכיר לנו שלא נשכח שהיהדות זה הדרך הנכונה!

סה"כ, האדם חי כאן 120 שנה, ומת. כן. הוא מת. ואל לנו לשכוח את זה. יש משפט שאומר- תחיה את השניה כאילו היא האחרונה, ותכנן את המחר כאילו תחיה עד 120. יש לנו 120 שנה לעשות כאן את המקסימום, להוסיף טוב, להתחבר לרבונו של עולם, לשמח אותו. אבל שלא נשכח, אנחנו סה"כ איזה יצורים קטנים, לא מנהלים את העולם. יש מישהו הרבה יותר גדול מאיתנו. והוא חכם הרבה יותר ממנו, וכל הזמן מחפש איך להיטיב עם העולם, ועם האנשים שהוא ברא. זה בכלל לא מדכא, זה משמח!  הכל פה מכוון, אין טעויות, ואין על הכתפיים שלי את כל כדור הארץ

תלמדי את זה עם המפרשים, הם כל הזמן מזכירים את זה.

בהצלחה כפרה! יש לך אחלה שאלות! (ואם יש לך עוד, מוזמנת לכתוב..)

את שביעסטית, נכון? כי קהלת לומדים בשביעית (אייי.. היו ימים..)

בשורות טובות!

(לדעתי, כן? לא מדרגת ח"ו)

זאת הזדמנות בשבילך לשאול את כל השאלות שלך וגם לדרוש תשובות.

ועם זאת, להיות בנחת.

יש תשובות.

צריך לעמול כדי להשיג אותן, וצריכה להיות גם סבלנות - כי דברים טובים לא מגיעים בכפית.

אבל בסוף, בעז"ה, תביני יותר ולכן גם תתחברי יותר.

את לא מבינה מילה ממה שאת לומדת!!

את חייבת ללמוד את זה אצל מי שהבין לעומק...אנחנו לומדות בכיתה וזה כ"כ מדהים ונכון!!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...