הייתה לי חברה כזאת, שרק דיברה עם בנים, וכמה שדיברו איתה היא אמרה- אויש נו באמת.. "אל תהיו כבדות... זה כלום.. כאילו שזה יגיע למקרים אחרים.. אני כולה מדברת עם בנים.." קיצ'ר, היא הגיעה ליותר מדיבורים.

אני חושבת שעדיף בהחלט שחבר מאוד טוב של החבר שלך (אם זה אתה..) ולהגיד לו את מה שאתה חושב.. לא להתקיף, אלא בנועם.. ואז אם הוא מראה הסכמה כלשהיא, לקבוע איתו כאילו כללים.. לא ישר- אל תדבר עם בנות בכלל, אלא בהדרגה.. אם הוא יפסיק הכל מייד ולא בהדרגה- יש הרבה סיכויים שהוא יישבר באמצע..

מקווה מאוד שעזרתי.. יש לי עוד המון מה לכתוב בנושא, אבל אני כבר עייפה ואינלי כוח.. אולי מחר בעז"ה..=)))

בהצלח"ה!!!!!!!!

בנאדם לא יכול לבוא לחבר שלו ולקבוע לו כללים גם אם זה בנועם-הוא לא הגננת שלו...

אח-אני מציעה לך פשוט לדבר עם חבר שלך מלב אל לב,כלומר לא לחפש סיסמאות וכאלה אלא לומר לו מה שאתה חושב.

"מה שיוצא מהלב נכנס אל הלב"-זה באמת ככה..

מקווה שעזרתי..

נ.ב.-לאל נשמה-מקווה שלא נעלבת...(שונאת להעליב!!...חח...)

כיפה, שאל את הרב [בעצם, לא. יש לי הרגשה שיש שם רבנים רפורמים עם התשובות שלהם...]

חבל לו לדפוק לעצמו את החתונה שיחשוב בה על בנות אחרות גם אם לא ירצה..זה אוטומתי, מוכח. בלי זה לא יקרה.
ושסתם זה יכול להפיל אותו, בהכל.
לא מרוכז בישיבה וכו' שלא לדבר על נ ג י ע ה ש98% נופלים, ומעט הסיכויים שהוא יהיה בין ה-2% שלא.

כנ"ל 98%- לא יוצא מזה כלום!!!וזה סתם גורם שיברון לב לשתי הצדדים, ומה שיוצא מזהזה רגשות חרטה ויסורי מצפון.

יום אחד שדיברתי עם הרב שלי מהאולפנא הקדושה שלי אז דיברתי איתו על בינו לבינה. והוא אמר לי את הנתונים האלה [מוכח!!] אז אמרתי לו "יופי, ואם אני אהיה ב2 האחוזים שכן יוצא חתונה"? אז הוא אמר לי דבר כ"כ חכם.
אם יש שני משאיות לפנייך ואת חייבת לעבור בינהם ואת יודעת שרק 2% הצליחו לעבור ולא למות וכל השאר מתו, האם תקחי את הסיכון?
התשובה שלי היתה שלילית.
עדיף לי לא לנסות אפילו.

אני חושבת שזה ענק וכ"כ ממחיש את זה ברמה הכי טובה שיכול להיות!!

תביא לו את המשל הזה,
דברי חכמים,
רבנים,
הוכחות.

ובע"ה ה' יביא לו את השכל לכך שזה לא טוב.


תהילה.

זה בכלל לא יפה!!!!!

אינלך מושג עד כמה נעלבתי ממך!!!!!!!!!!

אני דורשת התנצלות מהירה ביותר!!!!!!!!!!!!!!!

| עצבני מאוד מאוד.. יעני- פרצוף אדום, עשן מהאוזניםם |

חחח מתוקה למה שאני יעלב???...חחח.... | מחייך|

(מופנה לאין עוד מלבדו..)


אם את יכולה לעשות רווח בין ההודעה לחתימה שלך, זה יהיה נחמד...=)

ניסיתי להגיד לו שיש עם זה בעיות הלכתיות.. ושחבל שיתחתן עדיין הראש שלו יהיה גם במקומות אחרים אבל הוא לא מקשיב...זאת אומרת הוא אומר אז מה כאילו אני כולה מדבר איתם, נהנה וכדומה ואז כאילו בקשר האמיתי אני יתנתק מהכול...
והדיבור היה בנועם ...
והוא לא מוכן להשתכנע.

יש דרכים אחרות אולי????

מצב מתסכל..!

סליחה על הייבוש, אבל אין לי מה להציע..

| מפעיל את גלגלי השכל החורקים | ....

כי אז עושים דווקא בגלל שמזבלים לך ת'סכל וכל זה...(או שכבר עברנו את הגיל הזה?)
באמת צריך להעיר הערה פה ושם אבל אני לא חושבת יותר מיזה
אם תנסה להעביר לו מוסר הוא רק יתעצבן (ככה אני חושבת[מנסיון שלי...])
ואז הוא כבר בחיים לא יקשיב לך...
אבל הוא בטוח יגיע לזה מעצמו... לכל אחד קורא הדאוונים האלה...

בהצלוחה!
-תהילה-

אולי עוזב את הישיבה השנה ואני יודע כמעט בודאות שאם הוא עוזב אז רוב הסיכויים שהוא מדרדר (חוץ מזה שהוא הגיע ממשפחה חוזרת בתשובה )
ואני רוצה לעזור לו עכשיו לפני שיהיה מאוחר....

בס"ד

אגב, זה רק אני שלא נפתח לי החברים מקשיבים?

יצורה!!!! כן בטח! זממש יעזוררר!! אני בעד!!!!

"אתה רוצה להתחתן עם מישהי שכל החיים שלה דיברה עם בנים?...'
...האשה שלך תהיה אחת שהיו לה 4 חברים כבר והיא התנשקה כבר עם איזה 3 מהם לפחות...?'
'האישה האידיאלית שלך צריכה להיות אחת כזו? שמה שעשתה בשנים שלה באולפנה היה לצנטק לבנים ולצחוק איתם ולפגוש אותם?'
'תחשוב שגם הבנות רוצות אותו דבר'.
צדיקה.
אגב, אני לא מסכים לנתק קשרים עם בנות ל ג מ ר י י.
יש קשרים שהם באמת חיוביים. >חברת ילדות..<
הבעיה היא שקשה לדעת איפה חוצה הגבול.

באתר של חברימקשים. התשובה היא של אבינועם הרש. הוא נותן שם מהלך שלם למדריכה איך להשפיע על חניכה אבל זה יכול מאוד לעזור גם לך.. יש שם במאגר הרבה תשובות לעניין. בהצלחה

בשעלבים ואני לא מכיר אותו משם!!!)
הוא בחור תותח!! הוא דיבר איתי הרבה פעמים גם על הנושאים האלה תשלחו לו את השאלה הוא יוכל לעזור מאד!!!

של האתר (דרך כיפה אני לא מצליח להכנס)..

http://www.kipa.co.il/noar/
דרך אגב אם אתה רוצה הנה המספר של אבינועם הוא יוכל מאד לעזור לך:
052-3273384
בהצלחה אחי!!

הוא גם יכול להשוות לנשים שהו איצא איתם בגיל בוגר יותר

או שאת אומרת שצריך להתחתן עם האישה הראשונה שיוצרים איתה?!?!?!

על הנסיון הראשון........(למרות שיש תמיד את המניעות של הפחד של אולי זה לא זה וכו'..)-(אבל זה כבר משו חולני של בני הדור שלנו...)

נראה לי זה הדבק המדובר...

הם הכירו בסניף כשהיו בני 16. שונים מאוד. משתי שכונות שכנות אך שונות. הוא היה לא רציני, אחד מאלה שכולם חשבו שיוריד את הכיפה. היה יושב בשבת מחוץ לסניף בחבורת בנים צוחקים עם ג'ינסים. תמיד היה מגיע לסניף, בכל שבת. דסי הקומונרית ראתה בו את "הפוטנציאל" והכניסה אותו להדרכה. המדריכים הרימו גבה, והוא מצידו זרם בטבעיות עם קבוצת החניכים הצעירים. הוא הכניס הרבה מהצבעוניות שלו לסניף, שר שירים בקול רועם, סחף את החניכים למבצעים שונים, שיחק איתם כדורגל והכפיל את מספר החניכים בקבוצה. ואז דסי ביקשה ממנה להיכנס להדרכה. ילדה טובה מאולפנה טובה עם קלסרי הדרכה מסודרים שבהם חוצצים צבעוניים. בהתחלה התלבטה, אך נבלעה בעשייה.
נראה שלא תהיה בניהם שפה משותפת, ובהמשך לא יכלו להפסיק לדבר. דיברו על הכל:על הרעיונות השונים, מה כדאי וצריך לעשות, על בגרויות, הישגים, אמונות ודעות והמשיכו לדבר על החלומות שלהם. אחרי שנתיים עזבה את ההדרכה. הוא רצה להתגייס לצבא. בלי ישיבה. היא רצתה לעשות שירות לאומי ומדרשה, להתחזק. הם המשיכו לדבר, לספר, לשתף כל אחד בחייו. כל יום טלפונים, מסרונים, אפילו מכתבים. הכיפה שלו נשארה על הראש. קטנה, מאובקת מאימוני שדה אך עקשנית. היא למדה, התקדמה וחשבה על הלימודים והחתונה. הוא סיפר על החיילים שלו במחלקה, על יורי, נדב בן ואיתי, על המשפחות שלהם, על החברות האמיצה, הפעולות, המסיבות העליזות שלהם, על השאלות והבירורים. היא ספרה על נטע ויפעת, ואחר כך על השיעורים במדרשה בחסידות ותנ"ך על מטרת החיים.
כשבא לבקר במדרשה, בחנו אותו הבנות בעניין. חייל מחויך במדים, שיער קצת ארוך, כיפה קטנה, והיא בחצאית ושרוולים ושניהם משוחחים בטבעיות כאילו ממשיכים שיחה שנקטעה. יושבים יחד וצוחקים.
אחרי פסח התחילו ללמד במדרשה סדנא לחיי משפחה, על זוגיות ומה שיש בה. על ה"בית". היא מצאה את עצמה חושבת עליו, גילתה שיש להם את רכיבי המרקחת הקרויה "ביחד". הוא הראשון שלו היא מספרת דברים, היא מכירה אותו, מבינה אותו, והוא מבין אותה. היא הדמות אותה הוא פוגש בחמשושים, איתה הוא צוחק. אבל אף פעם לא דיברו על זה. ומה הם, שניהם ביחד? ידידים? זוג?
אחרי שלוש שנים וחצי היא התיישבה על ספסל בגן שעשועים ירושלמי, עטופה בפליז והבינה שבכל מקום במהלך השנים הללו הוא היה שם. והנה, הם הפכו ל"ביחד", אך מה עושים הלאה? היא החליטה להתייעץ, ופנתה לאחת הנשים שלימדו אותה. היא הרגישה שהיא תהיה מסוגלת להבין את הסערה שהתחוללה אצלה פנימה. עד היום היא זוכרת את מיץ התפוזים והעוגיות שהגישה לה לשולחן המטבח הקטן. היא דיברהותיארה את הקשר ואת העובדה שצמח בלי תכנון והפך למשמעותי כ"כ, על השפה המשותפת, על השוני הגדול בניהם בחלומות ובחיים.
אחרי השיחה הארוכה שלהם היא בקשה שייפגשו מייד בחופשה הראשונה שלו מהצבא. ישבו על ספסל אחר, ושם היא הסבירה לו. במילים רכות היא דיברה על הרצון שלה להיבנות בחיים ולבנות בית עם מישהו, על הקשר משמעותי ועמוק, על זוגיות יהודית. והוא שתק. השיחרור היה קרוב. החברים שלו תכננו את ה"טרק" בבוליביה. תוכניות נרקמו. אולי להתגייס עם איתי ויורי ל"יחידה לאבטחת אישים". אחרי השתיקה הוא נבהל. הוא הבין שהוא מאבד אותה. הפעם, ידע, מדובר בחיים האמיתיים. בפעם הראשונה הוא אמר שהוא אוהב אותה ואז הגיע תורה לשתוק. היא ידעה שהיא אוהבת אותו. הוא ניסה להוכיח לה שאפשר למצוא את האמצע. הרבה מילים ודמעות עברו בניהם. אף אחד מהם לא רצה לוותר וניסה להיאחז במשותף.
היא התרוממה מהספסל עליו ישבנו, אספה את כלי הפלסטיק מארגז החול והרימה את התינוקת שלה מהחול. "זה היה המון אבל לא מספיק". "ואיפה הוא היום?" שאלתי. והיא ענתה בחיוך קטן ועצוב:"חי את החלומות שלו, ואני חיה את שלי..."

מישו אחר?!...

זה סיפור ממש יפה!

אפשר ללמוד ממנו מלא...

זאת דרך חיים שלו,אם אתה מצליח לשכנע אותו אז סבבה!
אבל אם לא אז....לא!

זה בדיוק היתה השאלה שלי....!!!

שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 

למה באמת

מדהים!