אני בשוק!!!!!!!!!!!!
לא שלא ציפיתי לזה, אבל בכל זאת!
גמאני עזרתי בהקמה!!!!!!!!!!!!!!
איזה מדינה מפגרת!!!!!!!!!!!!!!
עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני בשוק!!!!!!!!!!!!
לא שלא ציפיתי לזה, אבל בכל זאת!
גמאני עזרתי בהקמה!!!!!!!!!!!!!!
איזה מדינה מפגרת!!!!!!!!!!!!!!
עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
טובי =][=נקווה שזה ישאר רק ב'צווים' ולא במעשים.
זה הזמן לבוא לשם יותר!
ובאמת כדאי לחזור לשם לחזק יותר...
יש למנהיגים עוד מה לתקן בה..
(וסליחה על הבורות...בדרך כלל אני מעודכן באקטואליה פחות או יותר, אבל בזמן האחרון יש לי הרבה דברים על הראש...)
ביום שלישי שעבר [חול המועד סוכות..],נבנה ישוב חדש מול גבעת אסף.
היום חולקו צווי הריסה,ויש חשש כבד שיהרסו הלילה. (ע"פ ערוץ 7)
אני בכללי לא הייתי בעד המקום הזה. לוידת. לא היה נראלי שזה יעזור בזה שלא יפנו את גבעת אסף. ושלא תבינו לא נכון - אני האחרונה בעולם שרוצה שיפנו מקומות בארץ-ישראל, כמו גבעת אוסף או חלק מהישוב שלי.. (אני גרה בבית אל) וגם כשהיה במגרון ת'עיר אהלים ואת כל הדברים אני הייתי ממש פעילה והכל.. אבל לוידת. עוז ציון לא עשה לי את זה. ונגיד בדודה שלי חגגה שם שמחת תורה. אני לא חושבת שהיאצודקת. ישוב ארץ ישראל זה מווה מאוד חשובה ובגלל זה אני גם כאן היום, אבל בחגים צריך להיות במקום נורמלי.. בבית.. בישיבה.. משו כזה. ולא באיזה מקום בלי מים ובלי חשמל. זה לא שפוי!! בחיי שאני לא מבינה ת'אנשים שגרים ברמת מגרון.. עם מגרון אי לי בעיה. ממש לא. אני מחזקת אותם בכל דבר שיעשו. אבל הרמה.. אין שם מים, אין שם חשמל, אין שם בכל תנאים לגור. ואפילו כבר לתושבי מגרון זה לא עוזר. ואני יודעת את זה משם. מהאנשים של מגן. הם לא מאוד אוהבים ת'חברה ברמה. קיצצ זה לא שפוי. לחזקאת ארץ ישראל, תמקומות הקימים, להקים ישוביםחדשים - בכיפ. אבל כשאתם הולכים להקים ישוב חדש תעשו משו שיהיה בו תנאים. משו שיבואו משפחות, ולא 3 נערים וחצי. כי אם אתם עושים כאלה דברים, אל תתפלאו אח"כ שמפנים אותכם.. אני עדיין לא אורמת שהמדינה צודקת בקטע הזה. ממש לא!אבל גם כל הנוער שבונה את זה לא. מוזמנים להגיד מה שאתם רוצים. ואם הבנתם לא נכון - אני ממש לא בעד הפינוי. רק לא מבינה במה כל המאחזים יעזרו. כל טוב.
ככה זה תמיד במקום חדש. קל וחומר כשבונים התנחלות שעקרונית אין לה אישור.
גם כשהקימו את בית אל, אני מניח, זה היה בהתחלה בקראוונים ובלי חשמל, וה"תנאים הנורמאליים" כמו שאת קוראת להם, הגיעו רק בהמשך. וגם אם יש מקומות שכבר על ההתחלה היו נורמאליים - רוב ה"התנחלויות הבלתי חוקיות" שמקימים, לא ריאלי להגיד שכבר על ההתחלה יהיה בהם חשמל, מים ביוב וכל השאר. את יודעת איזה תהליך מפרך צריך לעבור די להשיג את כל הדברים האלו?
ואי אפשר להגיד שבגלל זה יתיישבו רק ביישובים הקיימים כי אז חצי מההתנחלויות לא היו קמות. אלא ש - את נולדת כבר לתוך מציאות קיימת שבו יש מסביבך כל מה שאת צריכה כמעט, ולכן זה נראה לך הזוי - אבל זה המצב בהתחלה של כמעט כל דבר. וככה בונים את ארץ ישראל.
יישוב כזה כמעט אף פעם לא מתחיל ישירות מאיזה עשרים משפחות, חשמל, מים, ביוב, מקווה והיכל תרבות (טוב בזה, הגזמתי
) - כן, הוא מתחיל בחצי מכולה, שלאט לאט מתווספים אליה עוד קרוואנים, בדרך כלל בשקט בשקט בניסיון להצליח להחזיק עוד במקום, ורק אחרי שהיישוב מתבסס מתחילים לדבר בכלל על כל ה"תנאים הנוחים" שאת מציינת.
זה הכל.
אגב - אם יש לך רעיון לדרך להקים התנחלות בלתי חוקית שכבר על ההתחלה יהיו בה חשמל, מים, ובתי קבע - את באמת מוזמנת להציע את זה לנפשות הפועלות, אני בטוח שהן תישמחנה... (וכן, המשפט האחרון היה בציניות מחוייכת...).
כל טוב וערב טוב!
אז תודה...
אני אמשיך להתעדכן מהאינטרנט...
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...