א. קושי בחיים- קשה, או שהחיים מתים. יעני, כמה זה דחוף?

ב. מקשר משמעותי מתחתנים, לא?

אבל קושי די משמעותי שפוגע בתפקוד ובמצב הנפשי.

ב. כרגע אין כוונה להפוך את זה לקשר זוגי.

כמה שאפשר מתוך מתוך נסיון ושכל ישר.

אבל מנסיון, אין כמו אנשי מקצוע.

הכוונה הזו ידועה לשני הצדדים,או רק לך?

הכוונה ידועה ואין לי בעיה להבהיר אותה שוב.

אם הוא רצה קשר כזה או אחר איתך, והבהרת לו שלא- זה מאכזב.

את חושבת שיעשה לו טוב להיות בקשר של "נוגע לא נוגע" איתך? {מטאפורה..}

ליצור קירבה נפשית שלא לצורך נישואין - זה איסור וגם נזק לשני הצדדים (כנגד העזרה שמול זה).

גם קשה בד"כ לדמיין מצב ש"אין מישהו אחר שיכול לעזור".

בקיצור - שאלה הלכתית: מצוה מול אפשרות של איסור (ותלוי גם בפרטים: למה החשש, ועד כמה העזרה קריטית) -

שואלים רב.

לא מדובר על לשבת איתו לשחנ"שים, אלא ללמד אותו בהתכתבות איזושהי טכניקה שמיועדת לקושי מהסוג הזה, שברגע שהוא יקלוט אותה הוא יוכל לעבוד לבד. וזו גם הסיבה שאין מישו אחר שיכול לעזור באופן הזה- או איש מקצוע (ואין לו אפשרות כלכלית) או מישו שמכיר את השיטה.

אין לי משהו חדשני להוסיף על תמימות הדעים פה

וגם לא על דעתך התמימה וה"קצת אחרת"

כי עושה רושם שכבר לקחת על עצמך אחריות עליו בעניין הזה

 אז אני מקוה שעוד אפשר להשפיע...

יש מישהו אחר שיכול לעזור  

פשוט הוא יקר לו...(אפשרות כלכלית)

יש דברים יותר יקרים  ! ! !

בהצלחה

אחרת לא הייתי שואלת, ולא הבנתי למה דעתי תמימה?

אתה צודק שאין לי כוונה להסיר לגמרי אחריות אבל זה יהיה במידה מצומצמת אם אחליט לא לעזור באופן הנ"ל.

ומה לעשות שיש אנשים שאין להם אפשרות כלכלית לממן טיפול מתאים?

לגבי התמימה קודם כל זה לא שלילי

זה בעקבות ההקבלה למילה "תמימות דעים" בשורה מעל. אבל (אמנם לא בצורה קיצונית) בכל זאת..

ציטוט מדברייך

"אתם גם יודעים כמעט בוודאות שזה יצור קירבה נפשית בינכם, אולי אם לשניכם תהיה משמעת עצמית חזקה- זה יהיה פחות משמעותי.

מי שנותן יותר משקל לאולי מאשר לכמעט בוודאות זה נראה כאילו יש בך משהו מן התמימות

אבל חשוב להדגיש שאת לא לגמרי תמימה ונסחפת כי בכל זאת את מרגישה שמשהו פה לא משהו.

כוונתי בדברי היא שבסולם הערכים שאני משתדל לחיות לפיו קדושה וצניעות הם כמה דרגות מעל לכסף

נפרט מעט

התלבטות של בחורה שרוצה ללמוד נהיגה

 מורה  לוקח סכום מסוים לשיעור נהיגה  ומורה לוקחת הרבה יותר האם נעדיף בכל מחיר את הזול? או שנכניס שיקול של צניעות?

אם צריך ללכת לאיזה סידור שקשור למשפחה ויש שם מראות לא צנועים היית חושבת ללכת בעצמך לפני שתשלחי את בעלך?  (כדי לחסוך ממנו מה שאפשר?)

אם יש חשיבות לצניעות ולקדושה אז צריך לדעת שזה עולה כסף וצורך מאמץ

במיוחד אם את יודעת שאצלו קיים משהו כלפייך,

למה סתם לעורר?

זה לא שווה את המחיר?

אין לו? סדרי לו עבודה !

אבל המחיר שאולי תשלמו נראה לי כבד מידי בשביל לחסוך אלף או אלפיים ש"ח

נשמע הרבה כסף על כף המאזניים אבל בשיקולים מהותיים ערך הכסף מתגמד (את לא רוצה שאני אביא דוגמאות)

א. הארכתי

ב. את שאלת

בהצלחה בכל.   ותדעי שלא תמיד זה נוח להיות צדיק תמים

למה להביא עוד אחד על עצמנו?

אפשר לעטוף את זה בשלל אמתלאות ומילים יפות, אבל זה פשוט לא זה.

אם זה לא עניין של פיקוח נפש (וגם אז - עזרה ראשונה בלבד), לא נראה לי שיש היתר לדבר.

הקרבה הנפשית שתווצר היא ודאית ולא כמעט בוודאות.. והיא הורסת, לשניכם.

"משמעת עצמית חזקה"? אין אפטרופוס לעריות.

מעניין מה ברוריה הצדקת הייתה אומרת על כך..(ר' יוסי הגלילי בדרכו ללוד..)

איזו אמת ואיזו מתיקות ההולכות יחד.

ואף אוסיף אם אפשר- חסרים לו חברים שיעשו את העבודה? מישהי בוגרת ממנו שמבינה בעניין? דווקא את? 

פדחנית את בעצמך!

ספציפית בעניין הזה חברים לא יכולים לעזור, הם יכולים להיות אוזן קשבת לתמוך וכו' שזה גם היה יכול להיות טוב.

וכן, חסרים לו חברים, אני לא שופטת אבל אני באמת לא מצליחה להבין את אלה שהיו, היו מודעים למצב ולא עושים כלום.

ברור שהייתי מעדיפה להוריד את זה ממני, אולי גם סובלת מעודף לקיחת אחריות על חיים של אחרים.

יש איזה פטנט שאת המצאת? קשה לי להאמין..

חבל עלייך אחותי, ובעיקר חבל עליו..

סתם...

 לא המצאתי, אבל היא לא מאוד מוכרת ואני מכירה אותה מספיק טוב בשביל להעביר הלאה.

יותר בכיוון של ראיה של התמונה הכוללת כפי שהצגת אותה, ונתינת דעה ניטרלית מבלי להיות צד בעניין..

קצת אחרת במצב שבו הוא הוא נמצא - כשאתה לא נמצא במצב הזה...

אבל אע"כ לא הייתי מתחיל תהליך שיגרום כאב נפשי לחבר שלי.

אם באמת רוצים לעזור אפשר 

לפנות אליו בצורה סמויה בלי שהוא ידע שמדובר בך

א-ם כבר אז סומכת.

ואני מאוד סומכת! אבל העלמה החביבה הזו ביקשה לשמוע קשת של דעות. אז הנה היא מקבלת..

כאשר זה בגבולות התורה.

זו מחלה כלל-ישראלית כזאת.. ערבות הדדית וכל זה.. אשריך!

אבל אני מסכים עם "נקדש את שמך" ועם עוד כמה פה.

אם את ממש רוצה פירוט ממקרים שראיתי אצל אחרים, אוכל במסר.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

אמן, שימחת

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.

מה שהכי נגע בי היה לראות כמה הוא השקיע בסבתא שלי בהקשבה בעדינות וביחס המכבד שנתן לה.

ואצל ההורים התחברתי במיוחד לזה שהם תמיד ביחד גם כשהם לא מסכימים הם עדיין מחייכים אחד לשנייה ויש ביניהם חום יציבות ציניות הומור בעיניי יש בזה משהו ממש קסום.