אני מניחה שהיו חברה שרצו לבוא,אבל לא רצו ילדים חולים וכדו'.

אולי נעזור באריזת מזון ? [במידה ואתה צריך,אני יכולה למצוא לך כמה מקומות בי-ם שישמחו.]

כל החוויה זה לתרום מהשמחה שלנו! לא להפוך למכונת אריזה...

בכל מקרה זה דווקא רעיון נחמד, אפשר לעשות משהו לא עם חולים... אולי בית אבות, או בית יתומים...

שם סוף סוף אנשים כמוני יוכלו להגיע (במיוחד אם הם נמצאים במקביל גם בפריפריה בצפון וגם בפריפריה בדרום).

אבל לכל השאר זה יהיה סיוט לנסוע...

שבכל אזור  תהיה התנדבות ואחת לכמה שבועות התנדבות קבוצתית של כולם...

צריך לרשום באיזה אזור אתה גר ובאיזה אתה לומד...

ותחשבו שבפריפריה של הצפון לא יבואו הרבה...

דבר ראשון -גם התנדבות של כולם יכולה להיות בפריפריה, ולא רק במרכז. וגם אם לא בפריפרייה, לפחות קרוב. ברור שהרבה יותר קל לי להגיע לחיפה מאשר לירושלים לדוגמא!!!

ודבר שני - עכשיו באופן ספציפי אני הולך להיות הרבה יותר בפריפריה של הדרום...

ודבר שלישי - זה שלא יבואו הרבה לפריפריה זה כי התרגלתם (המרכזניקים, לא את ענבל, אני יודע שגם את פריפריה) שהכל קרוב אליכם...אולי תשקיעו פעם אחת א-ת-ם ותגיעו אלינו, ולא הפוך?

תחשבו שגם לנו מותר פעם אחת להינות מעלות נמוכה יותר של נסיעות/פחות זמן לטרוח להגיע...

אז לא אמרתי תמיד, אבל לפעמים...

נסה לשכנע אותם להגיע לפה אם אתה מצליח אני נותנת לך עד חצי המלכות (לא באמת. שנינו יודעים שאני לא מלכה ).

יודעת מה, אני זכר את ההבטחה הזאת...

(ולמען האמת, בינינו, שנינו יודעים שאת דווקא כן מלכה...אבל לא המלכה בשבילי...)

סבבה תזכיר לי

ואתה מנסה לשכנע?!

רק ששנינו תוהים למה בדיוק אתם מתכוונים שנמצא "בין השורות". כי אנחנו לא ממש מצאנו...

אבל לקרוא.. אוהו כמה שאפשר

(אם הנושא חפר לך תגידי )

ממש לא חפור.

זה מקפיץ את השרשור

רוצה לומר מה קראת בין השורות כדי שאגיד לך שזה שטויות? (יצא לי חרוז )

יקראו את הלבן שבספר תורה

וכמו שהרב יצחק אמר יגלו שזה לבן על גבי שחור ולא הפוך (כמו בזברה)

סתם סתם.

אני17 תהיה רגוע לא כתוב שם כלום ומסתמא גם אי אפשר לקרוא שם כלום

ועדיין לא אמרת מה קראת

בע"ה התיכנון הוא לעבור להתנדבות באיזורים ופעם ב..לעשות מש'ו גדול של כל נוג"ה [בד"כ בירושלים].

הבקשה של ב.ש.  היא לכתוב תחומים שהייתם שמחים להתנדב בהם, אם זה בתי חולים, בתי אבות, אריזת חבילות לנזקקים, וכל דבר אחר שעולה לכם לראש.. תכתבו.

תכתבו גם מקום ספציפי שאתם מכירים ולא רק תחום (כמובן, אם יש)

כן, זה קצת רחוק לקיצוניים, אבל בכל מקום אחר שנעשה יהיה ליותר אנשים מסובך...

תחשבו על זה שעדיין יש הרבה מהפריפריה שהם אלו שצריכים לנסוע כל הזמן...

אז אם יעשו פעם פעמיים בשנה בצפון, ופעם פעמיים בשנה בדרום - זה לא יהרוג אף אחד. ושאר ההתנדבויות תהיינה במרכז...

ובנוגע להגעה - ברוך ה' התחבורה הציבורית היום נוחה באופן יחסי וגם המחירים לפריפריה ירדו ברמה מטורפת!!!

ואני מרכזניקית..אומנם שעתיים נסיעה עד ירושליים ודיי הרבה כסף...

אבל בהחלט מובן שצריך להגיע גם אליכם...

במרכז, בי"ח וולפסון.

בירושלים - בי"ח שערי צדק.

שאלתנו היא: האם יש לכם הצעות לעוד סוגי התנדבות.

תזכורת: מי שמעוניין שנוג"ה תגיע אליו על מנת שיוכל להשתתף בדברים השונים שמתרחשים בשטח צריך לשלוח ל*חזרזיר*:

א. שם ושם משפחה.

ב. אזור מגורים (+אזור לימודים במקרה של פנימיה).

ג. מס' פל'.

מומלץ מאוד! הדברים שנוג"ה עשתה עד עכשיו היו ממש שווים!

אני כבר קופץ לחנוכה, כי רעיון כמו שאני מציע צריך קצת זמן לעבוד עליו...

וצריך אליו לפחות 20-30 חבר'ה שיגיעו.

הרעיון הוא לעשות מסיבת חנוכה לבית ילד כלשהו בארץ. למי שלא יודע - בית ילד הוא למעשה מוסד המאגד בתוכו משפחתונים מספר, ובכל משפחתון יש זוג הורים שאחראי על מספר ילדים/ילדות (בנפרד או במשולב, תלוי באופי בית הילד) שהוצאו מבתיהם מסיבות שונות על ידי גורמי הרווחה. בתי ילד כאלה יש במקומות שונים בארץ, ככה שזה גמיש המיקום. והם מאוד שמחים למתנדבים שעושים דברים כאלה, מניסיון. שנה שעברה הכיתה שלי אירגנה בשיתוף עם כל הישיבה שלי מסיבת פורים - מעין שוק פורים גם עם הצגה היתולית והגרלה גדולה - לבית ילד בחדרה (אם רוצים ללכת על זה אני יכול לארגן שם...) - והצוות והילדים מאוד נהנו. בצוות ממש שיבחו אותנו והודו לנו. זה ילדים שחסר להם הרבה אושר בחיים...מגיעים ממשפחות הרוסות וכו'...

זה ההצעה שלי...

תודה על שתי ההצעות. לוקחים הכל בחשבון.

אגב, בחנוכה נעשה בע"ה משו ע-נ-ק. יש תוכניות לדברים ממש טובים. מי שרוצה לשלוח לגבי זה הצעות-מוזמן בשמחה.

כרגע בשירשור זה אנו עוסקים בדברים שבין אירוע לאירוע.

אז מי שיש לו הצעות-שפכו.

או שאתם כבר סגורים על רעיון לחנוכה?

זה רעיון מעולה יש לנו ת'כוחות להרים את זה אני בעד ממש..

ויחד עם זאת הוא דיי חד פעמי...

תתנו רעיונות למקומות שנוכל להגיע אליהם באופן קבוע...:

1. אפשר להגיע ל"הרצפלד" - הוסטל לילדים בעלי צרכים מיוחדים,

2. אפשר גם..(ואני יודעת שזה ישמע מוזר) ללכת לאחד הבסיסים בארץ, ופשוט לשמח חיילים!

ולעשות להם טוב על הנשמה (אני מכירה קבוצה של כמה חברה שעשו את זה לא מזמן..ואת התגובות אתם יכולים לדמיין בעצמכם, הם עשו להם סוג של פעילות גיבוש, וכל מיני משחקים, ואז שירים וריקודים).

3. כמו שאמרו - אריזת חבילות אוכל לנזקקים!

זהו בינתיים!

שפיצים על

אשריכם~

אבל אם רוצים זה יכול להיות חד פעמי כל שנה...

אני ממש נהנתי שנה שעברה מהמסיבת פורים שאירגנו, במיוחד אחרי כל הכאבי ראש שהיו לי באירגונים (הייתי מהמארגנים הראשיים, מודה). אבל אם רוצים ממש ממש ממש מושקע, צריך להשקיע וללכת לשנורר פרסים, לשנורר כסף, להשיג כסף בכל דרך שהיא. אנחנו למשל השקענו ושלחנו מכתבי בקשת תרומה לצורך האירוע, ליותר מארבעים חברות בארץ (כל חברה שהיא בערך), בתקווה להשיג משהו מהם. כמה חברות היו נחמדות ולפחות שלחו מכתב שבהן הן מסבירות למה הן לא תתרומנה לנו, חלק התעלמו התעלמות מוחלטת, ולבסוף נשארנו רק עם חברה אחת שתרמה לנו, אבל איזו תרומה... זאת הייתה שופרסל, שנתנה לנו זיכוי של 1000 שקל לקנות ברשת מוצרים למסיבה... אז בסופו של דבר השתלמה שליחת המכתבים.

היה גם רעיון יצירתי שהעלה אחד מהחבר'ה האחרים, להכין עוגות ועוגיות, לארוז באריזות קטנות, ולתת במרכזי קניות ובמשובים תמורת תרומה צנועה למען הצלחת המסיבהבבית הילד (הוא הי נועז והחליט שנבקש 10 שקלים תמורת כל מארז קטן של עוגיות ועוגות  - ומדובר בכמה עוגיות ופרוסת עוגה, עטויפם בנייר צלופן וקשורים בסרט חמוד - אני הייתי בטוח שאף אחד לא יקנה את זה במחיר כזה, אבל להתפתעתי אנשים - בעיקר בישובים הדתיים שעברנו בהם בסביבה שלנו - תרמו וקנו ברצון (חלק מהם כששמעו מה המטרה, אפילו תרמו כסף ואמרו לנו להשאיר את העוגיות אצלנו ולמכור אותם שוב...איזה חמודים...) - והשגנו ככה בערך אלפיים שקל!!!

אז כאן אולי הדרך תהיה שונה, אבל העיקרון אותו עיקרון - אם רוצים, מוציאם דדרך לעשות מסיבה שמחה (אפשר למצוא מאפייה כלשהי שתשמח לקחת חסות על האירוע תמורת חלוקת סופגניות לילדים וכו'...).

מה דעתכם? אני ממש בעד. 

דברו עם כל הזמן שמח.

מחפשים נואשות מחתימים!!!

שימוח חולים!

אני חושבת שממש שווה לעשות בבתי אבות!!!!

זה אחד ה-דברים!!!!

והיא אמרה לי שממש מחפשים חבר'ה שיהיו כזה עם הילדים בבדיקות שההורים לא יכולים לבוא, או סתם לשחק איתם ולתת הרגשה טובה וחופש להורים, ובתור אחת שהיה -הוא נפטר- לה בנדוד (בן 3) שהיה לו תמחלה ווהורים שלו היו פשוט סחוטים מהשהות איתו כל הזמן, וגם הילדים בבית רצו קצת צומ"י. אז באמת זה ממש חשוב! אני לא אומרת שזה מתאים לכולם כי זה באמת קצת קשה ועומס ריגשי כזה אבל באמת למי שיש לו את זה והוא יוכל לתרום אז ממש אשמח שיפנה אליי באישי/נפתח פה קבוצה מאורגנת (זה יוצא נגיד פעם שבוע, ולמי שגר במרכז/ בצפון/בדרום:גם שם יש בתי חולים) קיצור- זה יכול להיות מבצח תתח אם יצא לפועל.

(נ.ב.- לאחות של חברה שלי קוראים רוני תחי'ה בת טובה. תתפללו.)

"כרמי העיר" וכו'...

להגיש. לארגן. לסדר. מה שצריך...

עם אנשים עם מחלות סופניות או בבית אבות קבוע....

תארו לכם כמה שזה (רע לחשוב על זה וזה אנוכי ואגואיסיטי ומגעיל! ) אותכם מלווים פעם פעמיים בשבוע ילד קטן באמת חמווודדד נסיך! לבדיקות נקשרים אליו,משחקים איתו,ואז הוא פשוט מת יום אחד! 

אותו דבר בית אבות צריך למצוא דרך להתנדב בלי לפגוע בעצמינו..וכן, תגובות כמו איזה רעה צפויות מידי! פשוט אל תכתבו אותם, אני חושבת שזה מאוד אמוד חשוב להתנדב, אבל צריך לשמור על עצמנו

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...