קודם כל- אולי הם עושים דברים מועילים במחשב, עבודה או משו שקשור...

דבר שני- זה מפריע לך שהם מכורים, נכון? אז זה מוכיח לך יותר מכל דבר אחר שזה לא טוב...

ב"הצלחה נשמה!

אבל אני מבינה את זה שהם אומרים לטובתך כי הם רואים עד כמה זה לא טוב להיות מכורים והם אולי פוחדים שגם את תהיי כמוהם..

בבחינת "נאה דורש ונאה מקיים". והורים זה לא רק דיבורים. לפעמים כשאין לא ממשים את הרף שהם הציבו, זה יכול מעורר אנטי ולעשות 'דווקא'.

להפך את צריכה ללמוד מהם ולהבין למה זה לא טוב...

הם נדפקו זהו הלך להם החיים...

אבל הם רוצים שגם לך לא ידפו החיים ולכן הם לא נותנים שזה יקרה לך...

כמו שאם תשאל מישהו שמעשן בדוגרי אם כדאי להתחיל ג"כ לעשן הם יגידו לך שלא..

בס"ד

מנסיון, הדבר שהורים הכי לא רוצים זה שהילדים להם "יירשו" מהם את החסרונות שלהם, לכן כשהם רואים את הילדים שלהם עושים משהו שלהם אישית קשה בו- הכי כואב להם לראות את זה! לכן בדברים האלה הם הכי מציקים.

לפעמים זה באמת מעצבן, אבל זה תמיד ככה.

נראה אותך כשתהיי אמא

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....