את יכולה אפילו לחפש שולחן ערוך כאן באינטרנט, או לדפדף לשרשור שפתחה הרהור עמוק בנושא, שם פירסמו את השו"G בנושא.

אין יותר מידי לאן להתפתל בנושא. לא צריך קשר בין בנים ובנות סתם. בכלל. גם לא המינימום שלום שלום מה נשמע.

בנוגע למקרי צורך, כגון בני עקיבא וכו' - עליך להיות מאוד זהירה, להתייעץ כל עת עם דמות רבנית שאת מקבלת אותה עליך, ולדאוג אף פעם לא לחרוג מעבר לנימוסיות ולצורך המתחייב. לדוגמא - לתכנן פעולות עם המד"ש זה אולי בסדר, אם נגיד ואין לכם אפשרות לנפרד בסניף - אבל בשביל זה לצאת איתו לפיצה ולהישאר לדבר עוד שעתיים אחרי זה - זה ממש לא. זה לא נצרך...

וזה רק דוגמא.

לסיכום - הלכה,התייעצות עם דמות רבנים, ובנוסף השכל הישר, ידאגו לך שלא תיפלי יותר מידי...

אני ממש מרגישה שמה שכתוב בשולחן-ערוך לא מחובר למציאות היום אני הולכת לסניף ואני לא מצליחה אפילו לחשוב איך אני אמורה ליישם את הדברים בשטח!!
אשמח לעזרה!!

(אם הוא מעורב)

וללכת לסניף נפרד או לא ללכת בכלל

קודם כל, איפה שיש אפשרות גם ללכת אולי לאריאל - אפשר לשקולאת העניין. דבר שני, אם ניתן לראות על פני השטח שהנושא הזה חשוב לחבר'ה רבים בסניף, אפשר אולי לגשש בנוגע לאפשרות להפריד את הסניף...זה עסק מסובך, אני יודע, ואם אין רצון חזק של הרבה אנשים זה לא יעבוד, אבל אפשר לבדוק...

דבר שני - מה שאת חושבת שהשולחן ערוך לא מחובר למציאות היום זה בגלל סיבה אחת פשוטה - לפעמים אנחנו כל כך מעוותים את המציאות הטבעית, הנורמאלית, ושהייתה צריכה להיות על פי ההלכה, עד שאחרי זה אין פלא שאנחנו טוענים שהמציאות עכשיו לא יכולה להסתדר עם ההלכה. אנחנו בעצמנו עיוותנו אותה עשד כדי שההלכה כבר לא מתאימה לה... נמשיל את זה לסיר מתכת, שיש לו כמובן מכסה. ברבות השנים אתה נותן עוד ועוד דפיקות לסיר, חזקות יותר וחלשותיותר, עד שהלמעלה שלו כבר מתעקם והפתח נהיה קטן יותר, ואז אתה טוען ובצדק, שהמכסה כבר לא מתאים לסיר : "הוא גדול עליו". ולמה זה? זה בגלל מה שעשו לסיר עם השנים... ומה התיקון? קשה - אבל פשוט לאוג לדפוק את הסיר לכיוון השני. ליישר אותו בחזרה. זה הפתרון שצריך להיות - לא לנסות חלילה לשנות דווקא את המכסה (=את ההלכה) כדי שיתאים לסיר במצבו הנוכחי. מבינה? הפתרון הוא לאלהגיד - ההלכה כבר לא מתאימה למציאות שיצרנו, בעוונותינו, ולכן הפתרון הוא פשוט לעוות ולשנות גם את ההלכה עד שהיא תתאים למציאות. לא!!! הפתרון הוא פשוט לעבוד  על עצמנו חזק לכיוון השני, להיות קיצוניים לכיוון השני, עד שהמציאות עם הזמן תתיישר ותוכל לחזור למצב הקודם שלה כמו שהייתה פעם. עד אז אומנם המכסה עדיין יהיה גדול יחסית - אבל כל עוד לא תעבודכדי להחזיר את המצב לקדמותו, זה ישאר ככה. המכסה לא יקטן רק בשבילך. את ההלכה לא משנים סתם.

וכן, המכסה עדיין רלוונטי בגודל שלו למרות שאנחנו בתקופה שונה. הלכות צניעות זה דבר בסיסי ביהדות שמקורו הרבה יותר עמוק מהתההליכים שמשנים את העולם כיום - כגון פייסבוק, טלפון, ופיצה שאפשר לשבת בה ולשחנ"ש עם המד"ש עד אמצע הלילה. המקור להלכות שכתב השו"ע הוא התורה הקדושה, שהיא תורת נצח. את ההלכות לא "משדרגים" ו"משנים" בגלל שכיום זה כבר לא "מתאים" לנו.

יום טוב.

אבל בוא נגיד שאני כבר מדריכה ולא בסניף הכי דוס בארץ וזה מה שנמצא באוירה ואין שום רצון להפרדה טוטאלית ואני גם לא מאמינה בזה אני חושבת שצריך לבנות את החיים ביחד בצניעות..
שאין בעיה לדבר עם בנים(אבל לא ב3 בלילה לבד..)
שאין בעיה להדריך בצוות מעורב ולעשות הוואי (אבל עם גבול...)
סורי אבל,אריאל מבחינתי זה לא הדרך!!!!

יש בעיה לדבר עם בנים - גם לא בשלוש בלילה (סתם נתתי את זה כדוגמא אקטואלית - בכל שעה זה בעייתי, וגם אם זה לא לבד).

יש בעייתיות מסויימת בלהדריך בצוות מעורב, ועוד יותר בלעשות הוואי משותף (הוואי יוצר חיבור ברמה אחרת... גם אם כבר מדריכים ביחד, מעורב - את ההואי עדיף שהמדריכות יעשו בינן לבין עצמן והבנים בינם לבין עצמם)

ובנוגע להפרדה - במיוחד הדגשתי שרק אם זה ריאלי - ואם לא, להשתדל להיות כמה שיותר טובים. ולא, המושג של "לחיות ביחד בצניעות" הוא לא נכון, לא הלכתית ולא מוסרית. יודעת מה, אולי גם כשאני אתחתן אני אדבר עם כל הבנות בעולם, אעשה איתן הוואי ו"אבנה איתן את החיים ביחד בצניעות, עם כל הבנות וכן, גם עם אישתי"?

לא נורמאלי.

ואריאל - זה כורח. וזאת דרך למי שזה בשבילו. יש כאלה שההפרדה היא הכרחית אצלם, ולכן אם לא תהיה הפרדה בבני עקיבא, הם פשוט לא יהיו בבני עקיבא - ולכן הם מקימים את אריאל (כי את בני עקיבא, כמו שאת יודעת, קשה מאוד להפריד...).

ואגב - את לא צריכה להיות בסניף הכי דוס בארץ כדי להחליט שאת שומרת על הכל. בתוך תוכם, בסופו של דבר, גם כל הבנים יעריכו אותך על זה. מה גם שאת תהווי את הדוגמא הכי גדולה לכל החניכים והחניכות.

צוות לא מגובש=סניף על הפנים

ואיך מגבשים צוות? עושים פעולות ערבי כיף...וכ"ו

לעשות ערב כיף עם בנות גורם לקשר בין בנים לבנות שזה דבר פסול

ולכן סניף מעורב או שיהיה דוס ויתפקד על הפנים או שלא יהיה  דוס יתפקד מצויין ויעבור על ההלכה

הצגת את זה באור כזה, כאילו ההלכה דופקת את הסניף, במקום להודות בטעותך ולהציג את זה באור כזה, שהסניף הוא זה שדופק את ההלכה, בשם "ערכים נעלים" (שאני לא מזלזל בהם חלילה, רק אומר שכל אחד צריך להבין שאפשר גם בדרכים אחרות).

וזה עוד בלי שהתייחסתי ישירות לדברים שלך, שעכשיו אתייחס אליהם...

מה תפקידו של הסניף? מה תפקידה של בני עקיבא? תקן אותי אם אני טועה- אבל לחזק את בני הנוער.

תשמע, לא יודע מה איתך, אם אני הייתי חניך (ולא הייתי) בסניף שבו המדריכים "מתגבשים" עם המדריכות רק כדי לתפקד מצויין כדי שהם יוכלו לחזק אותי יותר - הייתי מרגיש שאני וגם הם צבועים - אני, שבגללי הם צריכים לעבור על ההלכה, והם - שכדי לכאורה לחזק אותי, הם מרשים לעצמם ליפול ולעבור על ההלכה בדברים האלו, כשהם יודעים בבירור שזה גם יכול להוביל למקומות לא טובים (כי כמו שאמר אח.. - אולי באמת ישנם כאלה שיכולים להתגבש עם בנות ועדיין לשמור על דוסיות מעוררת הערצה - וגם זה לעצמו צריך בירור - אבל על כל אחד כזה תמצא עשר אחרים שבעקבות ה"גיבוש" הזה, נפלו, וכעת יש להם חברה/הם מדברים בחופשיות עם בנות/אולי אפילו מגיעים בסוף לנגיעה. וזה לא אני אמרתי - זה הם בעצמם (שו"תים למיניהם, ובעיקר בחברים מקשיבים. שאלה לדוגמא מחברים מקשיבים: "היי, אני מדריך בסניף מעורב. אני יחסית דוס שלא מדבר עם בנות, אבל יום אחד התחלתי להרגיש שאני מתאהב במד"שית שלי - אנחנו מתגבשים ביחד, עובדים ביחד הרבה ולפעמים מכינים פעולה עד אחד בלילה ואז אני מלווה אותה הבייתה ומדבר איתה - כי הרי חייבים להתגבש כי סניף לא מגובש שווה סניף על הפנים - וככה התחלתי להרגיש שאני אוהב אותה. אני לא יודע מה לעשות? להגיד לה את זה? אבל גם היא דוסית כמוני!" שאלה מעין זו ועוד עשרות אחרות נשאלות מידי שנה במוקד של חברים מקשיבים! אם אתה רוצה אני יכול לתת לך את המספר של הרב יוני לביא שיספר לך ממקור ראשון על המספרים ועל מקרים כאלו...). ובעצם - חושב החניך לעצמו במודע או שבתת מודע -  אם הם, המדריכים והמדריכות, לא היו "מתגבשים" ביחד, זה היה מחדיר בי הרבה יותר מוטיבציה בתחום הזה, והיה מראה לי ש"אם המדריך יכול, גם אני יכול" - כי כשאני רואה ש"למדריך מותר כי זה כדי לחזק אותי", אז אני מרשה גם לעצמי. אי אפשר להיות חכם בלילה, להעביר אלף פעולות על למה זה חשוב להתרחק מבנות, למה לא צריך לדבר איתם ומהן גבולות ההלכה בה, אבל בפעם הבאה שהחניך יראה אותך, זה יהיה בערב גיבוש בפיצריה בהקרובה/כל גיבוש שהוא, עם כל מדריכות הסניף...ילדים הם ישרים, ולא רואים עקום - הם רואים בדיוק מה שהעיניים שלהם מראות להם - ובמקרה הזה, צביעות.

אז מה? תגיד לי, הסניף לא יהיה מגובש, ואז הוא יהיה על הפנים ולא הרווחנו כלום! אז זה לא נכון. כשאתה בוחר להציג את זה ככה, ברור שזה יהיה ככה. אבל גם סניף מעורב יכול להיות טוב, גם בלי "גיבוש יתר" בין המדריכים למדריכות (שים לב - אם תתחיל ותתיר  בהתחלה רק "גיבוש למדריכים ומדריכות", בסוף תגיע גם למסקנה שכדי שהסניף יהיה מגובש צריך גם "גיבוש בין החניכים והחניכות" שזה כבר ממש אבסורד...)

הכל תלוי ברצון. אתה יכול להיות נימוסי אל המד"שית שלך, ולא להיות סחב'ק איתה כל הזמן, וכמו שאתה קורה לזה "מגובש" - ובכל זאת להעביר אחלה פעולה על ערך הצדקה, איתה, או על ערך הצניעות, איתה (ככה גם החניכים יבינו יותר את ערך הצניעות, כשיראו שהמדריכה שלהם והמדריך שלהם מקפידים לא לדבר עם בנות שלא לצורך). או על כל ערך שהוא - זה אפשרי.

רק שאתה מראש מציג את זה כאקסיומה שזה בלתי אפשרי, ואז זה באמת בלתי אפשרי.

לא יודע מה איתך, אותי למדו ש"אין דבר העומד בפני הרצון" - ואני בטוח שאת הערך הזה מלמדים בבני עקיבא גם... אז איפה כוח הרצון שלכם? אתם לא יכולים להגיד לעצמכם - אנחנו המדריכים נתגבש ביננו לבין עצמנו, המדריכות תתגבשנה בינן לבין עצמן, ובכל זאת נצליח להרים סניף טוב, מעולה, שגם החניכים שיצאו ממנו בסופו של דבר יפנימו את הערכים האלו מתוך הסניף בעצמו, ולא רק מתוך "מבחר פעולות בנושא הצניעות"? אתם לא יכולים להחליט שאם אתם באמת רוצים, זה גם יקרה? הרי "אין דבר העומד..."? או שאולי - בשקט בשקט - גם אתה בעצמך לא מאמין בערך הזה עליו אתה מחנך שהכל תלוי ברצון? (ובבקשה אל תביא לי את הטיעון המגוחך - "הנה, אם אני רוצה להיות מלכת אנגליה אני לא יכול" או טיעון מהסוג הזה...כי אתה יודע בעצמך שזה לא רציני...).

כלומר, לסיכום החלק הזה - אתה אל תקבע כאקסיומה שצוות לא מגובש = סניף על הפנים, ובמקום זאת תתאמץ למצוא דרכים חלופיות, ולמצוא דרך שבה אתה לא צריך ליישר את ההלכה אל הסניף, אלא את הסניף אל ההלכה - ולמען האמת, אני אגלה לך - בסוף תגלה שזה לא היה כזה קשה כמו שחשבת, תגלה שכשרוצים, ופועלים בחוכמה, רואים שהזווית בין הקו של הסניף לקו של ההלכה היא לא כזאת גדולה ושאפ/שר להרים סניף מעולה שפועל על פי ההלכה, גם בלי להפסיד יותר מידי חניכים...

דבר אחרון - שים לב, שידוע הטיעון שבו משתמשים כדי להצדיק סניפים מעורבים (ובלעדיו ממש לא היו לסניפים אלו זכות קיום הלכתית) ש"אם הסניף לא יהיה מעורב, המון חניכים לא יגיעו - כי הם באים בשביל הבנות" אז אתה אומר, עדיף שיבואו בגלל הבנות, ואני כבר אנסה לחהנך אותם שזה לא נכון ולחנך אותם לכל הערכים של התורה וכלל ישראל - אבל בדרך אתה מחמיץ חלק גדול מהמטרה, בזה שלמעשה אתה משדר להם, ע"י הגיבוש שלך עם המדריכות - אם זה למען מטרה מסויימת שאתה מחליט שהיא טובה, אז זה בסדר "להתגבש" עם הבנות. ואז נוצרת מציאות שבה החניכים אפילו רואים אידיאל בזה שהם באים בשביל הבנות, ומדברים איתן על הברזלים חצי מהפעולה, כי - "לפחות אנחנו באים בגלל זה לבני עקיבא, וזה חשוב - אז זה אומר שמותר לנו לדבר עם הבנות, במיוחד כשגם המדריך עושה את זה בשבילנו..."  אני יודע שזה נשמע מעט מגוחך, אבל יש סיכוי גדול מאוד שהחניכים יחשבו ככה, לאור מה שהם רואים שהולך ב"צוות המגובש" שלהם...).

ובהקשר לזה - האם לעד תצדיק קיום סניפים מעורבים? הרי ברור כמעט לכל הציבור שלנו, וכמעט לכל הרבנים, שחברה מעורבת זה "בדיעבד" - ואותי למדו ש"בדיעבד" צריך לעבוד קשה כדי לפתור אותו ולהגיע למצב "לכתחילה" - ובציאות כיום, רוב הסניפים אפילו לא רואים בעין את הסיכוי שהם יהיו מופרדים, וזה עובר מדור לדור, ממדריך לחניך, שהופך למדריך ומעביר את זה לחניך הבא וכן הלאה... - המטרה היא כן, להגיע בסוף למצב שבו כל סניפי בני עקיבא בארץ יהיו נפרדים, ותקראו לי חרד"ל או לא חרד"ל - זה האמת, וכל גדולי הדור מסכימים איתי (וזה שרב אחד, עם ביסוס הלכתי תמוה וכנגד כל הגדולים, פסק ש"חברה מעורבת צנועה" היא "לכתחילה" - זה לא טיעון, שכן, יחיד ורבים הלכה כרבים, וכאן, זה 99.999999% כנגד 0.000001%...).

כל המציאות של היתר קיום פעולות מעורבות התחילה בכלל בחו"ל, הרבה לפני הקמת המדינה, עם היתר של אחד הגדולים אז בתקופה ההיא, (לרוצים להעמיק - מדובר ברב וינברג, בעל ה"שרידי אש") שהתיר לקיים תנועת נוער מעורבת עקב המצב הרוחני הירוד בתקופה ההיא באירופה, ועקב מצב בו אם לא יעשה זאת יגרם נזק גדול בהרבה - תנועת נוער יהודית בחו"ל חשובה עשרת מונים מכזאת בארץ, שכן גם, כמשתמע, היא בחו"ל, על כל הכרוך בכך... - ולכן פסק בעקבות קודמים לו שבמקרה הזה "עת לעשות לה' הפרו תורתך".

זה בכלל לא המצב כיוםן. אנחנו במצב רוחני הרבה יותר טוב מאז, ולכן הלגיטימציה להתיר עירוב עוד ועוד פחותה בהרבה...

אפילו אתם - תשאלו את ההורים שלכם, או את הסבא וסבתא שלכם - בזמנם, בבני עקיבא, היו רודים ריקודים מעורבים, בנים ובנות ביחד - מי חשב בכלל על איסור נגיעה! - וכיום, כמה סניפים, ומעורבים ככל שיהיו - יתירו ויעשו דברים כאלו כמו ריקודים מעורבים?

אתה לא קולט שהמצב כיום כל כך הרבה יותר טוב, שזה ממש הזמן לבצע את השינוי - בהדרגה, זה כן, אבל לבצע - ולעבור אט אט למצב שבו החברה לא מעורבת, ואין בעיות כאלו בבני עקיבא...

אם נעשה ככה, כשבני עקיבא יגיעו למצב שבו המחנות שלהם נפרדים לגמרי - אז המצב הרוחני יהיה הרבה יותר טוב בתנועה, והחניכים באמת יספגו ערכי קדושה וטהרה, וצניעות, במלוא מובן המילה (ידוע שאחת הבעיות הצניעותיות הכי גדולות של בני עקיבא היא המחנות...)

לסיכום - אני מסכים שכיום אי אשר לשנות במאה שמונים מעלות בבת אחת - אבל זה לא נותן הצדקה להגיד, בוא נשאיר את המצב על כנו כי אחרת הסניף לא יהיה מגובש, הצוות לא יהיה מגובש, הסניף יהיה על הפנים. כי אחרת לאן נתקדם?

ואנחנו תמיד צריכים להתקדם. תמיד.

אני לא אמרתי שזה בסדר הסברתי למה זה אבסרודי

(כי זה באמת אבסורד התפיסה שבני עקיבא חייבת להתנגש עם ההלכה כדי להיטיב)

אבל זה לא אבסורד בגלל שזה כן אפשרי, גם להיות סניף מעולה ומצליח, וגם לא לעבור על ההלכה בקטע של בנים ובנות.

ובנוגע לאורך, מצטער שזה היה ארוך. מצד שני, אתה לא חייב לקרוא...מי שרוצה שיקרא...

ערב טוב ומעולה!

(והנה, ע-כ-ש-י-ו כתבתי קצר)

אי אפשר להיות סניף מעורב טוב בלי להתנגש בהלכה

אני טוען שאפשר.

ואם לא קראת, אני אחזור בפניך על נקודה עיקרית שהעלתי - אם אתה מאמין ש"אין דבר העומד בפני הרצון" - אז בוודאי שגם דבר זה אפשרי.

או שאתה לא מאמין בזה.

כי בתור קומונר אני ואמר לך שצוות צריך להיות מגובש ואם לא אז המצב של הסניף יהיה בטטה

ואתה קובע שהדרך היחידה להתגבש היא דרך מה שאמרת (ערבי כיף, וכו') - למה?

כי אם ככה אז אני קובע שהדרך היחידה להתגבש היא גם לגעת בבנות, להסתחבק איתן,] לתת להן כיפים, ללכת איתן לבריכה - מה הרי אם לא ניגע בהן לא באמת נהיה מגובשים, תהיה תמיד מחיצה בינינו...?!

אז לא. יש עוד דרכים להתגבש, וגם יש רמות של גיבוש - לא צריך להתגבש בצורה כזאת שמחייבת לעבור על ההלכה.

והכל תלוי - ברצון. עם רצון, אפשר להתגבש גם בלי לעבור על ההלכה.

ולכן סניף מעורב זה בעייתי 

ובכבוד ילמדנו רבנו איך מתגבשים עם בנות בלי בעיות הלכתיות

יש רמות של גיבוש. יש גיבוש בצורה רדודה, שנועד על מנת להחזיק פחות או יותר קבוצה מאוחדת שלא תתפרץ אחד על השני כל רגע, וגיבוש כזה אפשרי בהחלט לעשות גם עם בנות - בעיקר על ידי למידת "כללי המשחק", נימוס מתבקש, ויחס מכבד והדדי.

גיבוש ברמה שמצריך לעבור עברה - הוא כבר גיבוש שלא מקובל הלכתית, כדבריך.

אז בעצם, שאני אבין - אתה מודה שסניף זה בעייתי, אתה מודה שאתה עובר על ההלכה, ואתה אפילו מודה שגם מגע זה דרך להתגבש (כאילו דה...)  - ומזה יוצא שמתישהו החבר'ה אצלך בסניף ירצו להתגבש גם ככה כי אחרת אין גיבוש אמיתי הם יטענו - ואתה עדיין לא רוצה להודות שזאת טעות ואם ככה אז באמת לא צריך את זה ככה, ושלא יהיה גיבוש מהסוג שאתה מדבר עליו? איזה היתר יהיה לך לעשות דבר כזה? אולי בשם "כלל ישראל" תתיר גם מגע ובלבד שהסניף יהיה מגובש?

או שאתה באמת מודה שאתה טועה, ובכל זאת מעוניין להמשיך עם הטעות, בגלל סיבה שעלומה ממני, שחשובה יותר מההלכה?

ואולי יכול להיות שבכלל לא הבנתי אותך נכון וגם אתה חושב בדיוק כמוני (איפה אתה קומונר בעצם?בסניף מעורב/נפרד? כי אם זה נפרד אז למעשה כל מה שהסברתי לך לא שייך אליך... אם זה נפרד, אני מתנצל - הנחתי מדבריך שאתה קומונר בסניף מעורב. ואם זה סניף מעורב - אז כל מה שאני אומר תקף עדיין גם לגביך... שקיצור, אשמח להבהרה שכן אני כבר מבולבל ממך...)

רב טוב!

ומה שאני רוצה להסביר זה למה צריך סניף נפרד

אני חושב שסניף מעורב אסור בתחלית האיסור

מכל דבריך סברתי שאתה קומונר בסניף מעורב.

אני מתנצל.

יוצא שבנושא זה לפחות אנו חושבים אותו הדבר, כנראה (למרות שאני לא טוען שסניף מעורב אסור בתכלית האיסור, אלא, כדברי הגדולים, הוא בדיעבד בלבד, וצריך לפעול על מנת "לתקן עולם במלכות שדי" ולהגיע למצב "לכתחילה". מה גם שממש אסור לזלזל חלילה בכל הדברים הטובים שבני עקיבא גם עשתה, שהם הם הסיבות שהרבנים מתירים בדיעבד את המצב הקיים).

(אגב, כמה חניכים כבר יש באריאל עופרה שצריך בשבילו ממש קומונר? בני עקיבא שם גונבת את הרוב כזכורני. בעצם, אני יכול לשאול את דודים שלי. במחשבה שנייה, אולי הם יסקלו אותי אם רק אזכיר את אריאל בעפרה)

חוץ מזה שגם סניף קן צריך קומונר

וחוץ מזה לפני זה הייתי קומונר בהר חומה

אחי אחי תרגיע.אמרת שאף פעם לא היית בסניף,לא בתור חניך,ובוודאי שלא בתור מדריך.

תרגע עם מה שאמרת.אף אחד,לא נוגע בבנות,הולך איתם לבריכה,נותן להם כיפים וכו'-מתוך גיבוש.תאמין לי.באמת.המצב לא עד כדי כך גרוע,ואתה פשוט מחרטט את השכל.

ועכשיו אני אסביר לך את החשיבות בדבר.אולי אתה גר ביישוב/עיר שמלאה בדוסים.אני,למשל,לא.ככה:חניכים לא יגיעו לסניף,אם לא יהיו שם בנות.כפשוטו.החניכים במקום זה יילכו החוצה ויהיו עם בנות לא מטעם הסניף-שזה ממש ממש גרוע.לכן,מקימים סניפים חצי נפרדים,שיש שם בנות כדי ש"למראית העין" חניכים יבואו בגלל הבנות.אבל תכלס,בפעולות,וכד' מעבירים על שמירת נגיעה,ונגד הקשר עם הבנות.החניכים קולטים את זה.הסניף עצמו הוא חצי מעורב-צוות מעורב,וקבוצות לא.ולכן ישנו סניף מעורב.אם הוא לא היה,חבר'ה היו מדרדרים מחוץ לסניף וכו' עד למצבים של הורדת הכיפה.אז הצוות מעורב,וכדי שצוות יפעל נורמלי,צריך גיבוש!לא אמרתי הליכה ביחד לבריכה או משהו דומה.עושים משחקים,כאלה בישיבה(נפרדת),וכל מיני דברים מגבשים שלא עוברים על ההלכה המקורית.

בקיצור,אם אתה לא מכיר-אל תדבר,תעשה טובה...זה לא נכון בכלל מה שאתה אומר.

(ברור שי שסניפים שהגיעו למצבים האלו,אבל לרוב הסניפים היום יש גבולות..)

מקווה שהבנת.

אבל אף פעם לא אמרתי שאף פעם לא הייתי בסניף. אמרתי שלא הייתי חניך מן המניין ולא מדריך, זה כן.

דבר שני - תעשה לי טובה. ברוך ה' יש לי עיניים, יש לי גם חברים שיודעים להודות באמת וגם נתקלתי בהמון מקרים ואנשים שמספרים בגילוי לב בשו"תים באינטרנט - כן יש נפילות בבני עקיבא, בהחלט ישנם אנשים שם שלא שומרים נגיעה במובן של כיפים ולפעמים מגיעים עד "נשיקה ידידותית בלחי" ודברים כאלה. שלא לדבר על שחנ"שים לתוך הלילה באיצטלא של הכנת פעולה שאם אתה אומר שאת זה אין אז כנראה שאתה פה לא זה שיודע מה הולך... וקלות ראש בזמן ישיבת צוות, שחוק בין המדריך למדריכה ודיבורים שבשום פנים ואופן אי אפשר להגדיר אותם לתעלת. כל זה ישנו בץתנועה - לא כולם, ואולי אפילו לא רובם, מעולם לא עברתי את כל בני עקיבא כדי לבדוק - אבל בהחלט יש. ובכלל - עצם המציאות של התנועה המעורבת הוא בדיעבד ואין עניין לקדש אותו לכתחילה - זה לא אמור להיות ככה א-פ-י-ל-ו אם אין נגיעות וכדומה... זה לא צריך להיות ככה נקודה.

דבר שני  - ממילה אחת במילים שלי שמעתי שפסלתי לגמרי את האפשרות של סניף מעורב? הרי במפורש הזכרתי שזאת הסיבה לקיומו של סניף מעורב, ובגלל שכרגע זוהי הדרך לכן מתירים בדיעבד את המצב! אני לא אומר שכיום לא צריך סניפים מעורבים, אבל בהחלט אומר שכדאי להתחיל לצעוד לכיוון טוב יותר. וזה אומר להתחיל להפריד בהדרגה. גם המצב אצלך בסניף עוד יחסית טוב כשהקבוצות נפרדות - כי בסניפים אחרים ישנם קבוצות מעורבות שזה עוד יותר בעייה.

ועוד דבר - שים לב, אומנם באמת מסבירים למה צריכים סניפים מעורבים בכך שרק ככה החניכים יגיעו - אבל תבדוק טוב, ואת זה אני באמת לא יכול לקבוע לכאן או לכאן - האם במשך רוב הפעולה כל החניכים קשובים למסרים, או יוצאים החוצה לדבר עם הבנות? האם - בטווח הארוך - אתה רואה שזה ממש ממש השפיע על החניכים עד כדי שהם יותר לא יגעו בבנות ולא ידברו איתן לסתם? האם אי אפשר בהדרגה להרגיל אותם לרעיון שעצם המצב עצמו הוא בדיעבד ולכן צריך להחזיר אותו לכתחילה עד שהם עצמם ידרשו את זה? הרי הדור של היום דורש אמת - וזאת חלק מהאמת. אי אפשר להמשיך להציג להם את המצב כאילו ממש אין בזה בעייה שהסניף מעורב בגלל שרק ככה הם יגיעו - צריך להגיד להם שיש בעייה. צריך להגיד להם שבעיקרון הסניף אמור להיות נפרד לגמרי, ורק בדיעבד בגלל המצב עכשיו, הסניף מעורב - אבל אתם תומכים בהפרדתו.

הבעייה היא שלא כולם תומכים הבהפרדת הסניפים.

ונקודה אחרונה, בלי קשר דווקא אליך, ובכלליות - לכל מי שיוצא נגד תנועת אריאל - תבינו, אתם צודקים שאתם צריכים סניפים מעורבים כדי לחבר גם את אלה שלא יבואו לולי הבנות - אבל למה להוקיע עד כדי כך את אריאל? גם הם צודקים בדרכם שלהם. גם להם מותר לדרוש גבולות יותר חזקים  - ובין השאר הפרדה מלאה - בדיוק כמו שאתם חושבים שבדיעבד צריך להיות עכשיו מעורבים, גם להם מותר לחשוב שלמרות זאת הם לא רוצים לקחת סיכונים, ורוצים נפרד לגמרי, ומי שרוצה שיבוא אליהם, ומי שלא - לבני עקיבא. לפעמים אני רואה אנשים שממש מוקיעים את אריאל בכל מיני התבטאויות וזה ממש מכאיב לי (ואני לא מדבר עליך. אני לא יודע מהי עמדתך בנושא כלל).

כל טוב.

לאחד מהר"מים אצלנו יש מערך שיעורים רחב מאוד על זה.

הוא משווה לטלפון סלולרי. הוא טוען שאם נלך לשכונת עוני עם טל' במחיר בינוני וננסה למכור אותו - לא נצליח. ואם נלך לשכונה של "טחונים" כלשונו גם לא נצליח למכור אותו.

אין הכי נמי בסניף מעורב. נביא את המזכ"לים של בנ"ע, עזרא ואריאל. לכל אחד יש ציבור מסויים שבשבילו הוא מנהל את התנועה. המזכ"ל החדש של בנ"ע (שאני עוד לא יודע הרבה פרטים עליו, חוץ מזה שהוא, כמובן, משופם [כדרכם בקודש של מזכ"לי בנ"ע...]) יענה שבנ"ע היא לציבור מסויים (בנ"ע ספציפית לא כ"כ, אבל זה לצורך הדוג'). המזכ"ל של עזרא יגיד משהו דומה, וכן המזכ"ל של אריאל. כלומר, השאלה של סניף מעורב או לא, היא לא שאלה עקרונית, אלא היא שאלה מציאותית. הרי בהאם ההלכה אומרת שזה מצווה/מותר/אסור אין נ"מ... הכל יחסית לציבור שבשבילו התנועה קיימת.

במילים אחרות, אף אחד לא מדבר על הלכה, כולם מדברים על מציאות בשטח. וזה גרוע, לדידי (הר"מ הנ"ל לא חווה את דעתו על כך, כי הוא דוגל באובייקטיביות מרובה; כלומר, הוא נתן דעות נגד ויתן דעות בעד).

ההלכה אומרת כך:

"צריך האדם להתרחק מהנשים מאד מאד."

אני לא מבין היאך זה משתמע לשתי פנים. 

ושניהם אחלה בני אדם

אבל אחד מהם יותר <צ>

(במיוחד כשהוא גר ביישוב בו אתה קומונר).

לא ידעתי שדני הירשברג גר בטלמון (את האמת, גם את זה שאתה גר שם טרחתי לבדוק רק לפני יום יומיים בכרטיס האישי שלך).

בקיצור, מקושר מכל הצדדים...

יום טוב.

אני לא יודעת עד כמה זה פשוט. הרי באמת שאף אחד כיום לא מקיים את האמרות בגמרא ובראשונים לגבי ענייני בנים בנות. בוא נגיד שאין אישה אחת יהודיה (לפחות ככל שידוע לי) שיוצאת מהבית שלה רק פעם בחודשיים, נכון? מה זה אומר- שדברים השתנו. שזה כבר לא חד משמעי. ואין הלכה חד משמעית בנושא!!! זה פשוט בעייתי להגיד שההלכה אומרת לא. יש כ"כ הרבה דעות בציבור מרבנים גדולים מאוד. כמובן צריך לראות מה גורם לדברי הבל וחבורת לצים וכד' ומה תורם ולא מזיק ומה לא פוגע ולא מועיל. אבל לכולנו ברור שהיום ההתנהגות שונה מתקופת הראשונים.

קודם כל, לא יודע מאיפה הוצאת ת ה"הלכה" הזאת שלבת יהודיה מותר לצאת מהבית שלה רק פעם בחודשיים. אשמח אם תביאי לי מקור לזה. <צ> כי אמת ש"כל כבודה בת מלך פנימה", ופעם באמת נשים לא היו עובדות - אבל זה לא אומר שהן לא יצאו מהבית, לא הלכו לעשות סחר חליפין עם השכן בתרנגולת תמורת קילו עגבניות כדי להכין עוף לשבת ("אמא, הבטחת לנו עוף לשבת"...הייתי חייב). כלומר - גם פעם קשרי עסקים, קשרים שנצרכו על מנת לתפקד בחיי היום יום ולא היו בהם משום "שיחה בטלה" היו מותרים.

דבר שני -את ההלכות שאני אמרתי לא כתבו לפני 2000 שנה אפילו לא לפני 1500 שנה. מדובר ברבי יוסף קארו, בעל השולחן ערוך, שחי "רק" לפני כמה 450 שנה - שנכון אומנם שהמצב היום שונה גם מאז, אבל תסכימי איתי שיש הבדל גדול מאוד בין מציאות של לפני אלפיים שנה לבין מציאות של לפני כמה מאות שנים בלבד...

ואין מה עשות, בית ישראל קיבל עליו את מרן השו"ע כפוסק על (לאשכנזים, עם הגהות הרמ"א, ולאשכנזים שהולכים לפי הרב עובדיה וגם גרים בארץ - בכלל רק השו"ע). ולכן ההלכה שכתב מחייבת. (אגב - זה שאף אחד היום לא מקיים את זה זה לא מקור להתיר...גם אין אחד היום שלא מדבר לשון הרע - זה לא אומר שבגלל זה ההגדרות של הלשון הרע ישתנו, רק כי "היום זה לא כמו פעם")

ותשמעי - דברים השתנו, זה כן - אבל דברים שמותרים לכתחילה כיום, היו מותרים גם פעם, ולעומת זאת, דברים שהיו אסורים במפורש ובאיסור חמור גם אז, אסורים גם היום. שחוק וקלות ראש עם האישה אסורים בכל מקרה, לא מנסה איך תנסי להציג את זה. 

אמרת ש"ישי כ"כ הרבה דעות בציבור מרבנים גדולים מאוד" - תבדקי ותראי שבשורשי הדברים, ובנקודות רבות מאוד יש קונצנזוס בין הרבנים. אף אחד לא יגיד לך שמותר לעשות שחוק וקלות ראש עם אישה. רובם גם יסכימו להגדרות של מה זה שחוק וקלות ראש.

יום טוב. (להגיב עוד כנראה לא אגיב כי אני זז לישיבה ואחזור רק עוד כמה שבועות)

ובכל אופן זה אכן קצת מראה את הנקו' שחלו שינויים בדורות.

גם בגזרות והלכות שהיום כל כך מובנות לנו, פעם לא היו מובנות מאליהן.

ולכן, יש מקום לחשוב על מה שמיש'י אמרה ולא לפסול על המקום. 

סע ללמוד קצת תורה צדיק!

לא על כל אמרה של חז"ל אומרים שהיא פחות תקפה היום,
אלא רק מה שהפוסקים כתבו שהיא פחות - אז היא פחות.
השאר? ממש  אבל ממש לא.

כמו שאיזה מישהו פעם רצה להגיד, שמותר לצחוק
עם נשים וכו', כמו שמותר לאשה לצאת היום יותר מפעם ב...
מי שלא מבין את החילוק הפשוט [!] בינהם -
א) שלא יבין. הפוסקים לא חושבים כמוהו, ואנחנו מחוייבים להלכה.
ב) אשכרה שילך ללמוד תורה דחוף. ירבה [מאוד] בישיבה.

לא בקטע הרע ש..ילמד תורה כי הוא ח"ו לא יודע, 

ממש לא התכוונתי לזה,

רק אמרתי שילמד תורה, כי..למה לא?

ממש אשמח אם תביא לי את המקור ברמב"ם (תורה היא וללמוד אני צריך)

אבל בגלל שאני לא אהיה פה הרבה זמן, בבקשה שלח לי את המקור באישי...

תודה!

ובכל מקרה לגופו של עניין - דבר ראשון כמו שאח.. אמר, ודבר שני - לא פסלתי את הבירור מהו שחוק וקלות ראש, אבל כן לא קיבלתי את ההנחה שבגלל שהיום זה לא פעם, לכן "זה בעייתי להגיד שההלכה אומרת לא" כדבריה - כי זה לא בעייתי. השו"ע קבע, פסק, ואנחנו נכפפים למרותו גם אם היה לפני 450 שנה - אפשר על גבי מה שאמר לפרש ולהסביר, אבל לא לחלוק במפורש על מה שכתוב (והדברים כתובים שם בצורה די בהירה למען האמת וכמעט לא משתמעת לשתי פנים...).

את הבירור המדוייק מהם בדיוק הגבולות - גם אני מסכים שצריך וחייבים לעשות. זה כן.

יום טוב!!!

ו..אשלח גם באישי.

הן הכי מסוכנות בתחום הזה.
שנוציא אותן - ממילא, הכל יהיה לנו כ"כ ברור.
ותשאלי - פססט, לא שאלתי מה הכי מסוכן, שאלתי מה עושים...
אז זהו, שכל רופא מתחיל יודע שלפני שעוסקים בלרפא את החולה,
עוסקים, חופרים, טוחנים - מה המחלה, ויותר מזה - מהו שורש המחלה.

אני רוצה להקדים ולומר - כל מה שאומר עכשיו,
הכל זה לא ממני, אלא מדעת רבותינו שלנו (!) הגדולים. ר' מרדכי אליהו זצ"ל,
ר' אברום שפירא זצ"ל, ויבדלו לחיים טובים כל הענקים שרבים הן מלסופרם.
אין פה שום איזו 'פאנטיות' וכו', אני לא איזה יצור מיוחד, או חייזר דוס מוזר.

בחיים שלנו, יש לנו את ארבעת חלקי השולחן ערוך. אבל יש עוד אחד, שנקרא -
"השולחן ערוך החמישי". הוא לא נכתב לפני 400 שנה, לפעמים קצת לא מובן,
אבל הוא זה שת'כלס מנחה אותנו בשאלות - הכי ברור שבעולם, אם רק נרצה.
ולפני שנגשים לפתוח אותו, חייבים מאוד להזיז מחשהי מליבנו. והיא, הנגיעה
האישית.


את מבינה טוב מאוד,
שאין פה כמעט שום בחור שיש לו ידידה, שיבוא ויגיד לך -
תשמעי, אסור ידידה ע"פ ההלכה. כי הוא לא טמבל לירות לעצמו בראש.
אלא מה?! הוא יתווכח איתך, יביא לך מקורות בלה בלה בלה, וינסה להוכיח
מאיזה שו"ת אחד באינטרנט - כאילו שמשם אנחנו פוסקים ת'הלכות, ואפשר
להשתמש ב - 'רב נוח' לי, כשבא לי, חופשי על הבר - וכאילו שאין לנו גדולים,
ספרים ורבנים לשמוע מהם. אין פה שום בחור מבני עקיבא (שאגב, אני מאוד
מעריך את הפעילות שלה, למרות שלא מסכים לגמרי עם הדרך שלה בכל מצב)
בסניף מעורב שיגיד לך שאסור לקרוץ לבחורה. כי - מה?! אתה נורמלי?! פאנט
אתה, לא מבין מהחיים שלך. אי אפשר בב"ע להיות 'נאכס כזה', ובלי לצחוק עם

הבנות, בלי לחייך חיוכים שיכבשו ת'לב, זה לא זה. זה מוריד מהאוירה...
והוא אפילו לא שם לב שיש פה הלכה. הוא לא חלילה רשע או משהו כזה, אלא פשוט
הנגיעות - לא נותנות לו לראות ברור. והוא ינסה לתרץ לך ת'קושיות שתזרקי עליו -
באלפי תירוצים. א) המציאות אחרת ולא כל בן מתאהב בבת.
ב) יש הרבה רבנים (?!) שמתירים חברה מעורבת לכתחילה.
ג) אנחנו לא פאנטי וצריכים להתערב עם החבר'ה כולם.
כאילו, שגדולי הדור שלנו לא ידעו את כל החישובים האלה, והבחור הזה - שבקושי
לומד כמה דפי גמרא בשנה, פתאום נהיה פלפלן משהו חריף אש...
רק - בסוגריים - שאחרי כמה זמן תראי ת'בחור הולך עם בחורה מהסניף לסרט,
ולא תביני מאיפה זה (!..) הגיע, אל תדאגי, גם לזה יש לו תירוץ...

ואני אומר את הדברים בכאב, שאין כמוהו. אבדתי חברים טובים, אבדנו כולנו
עם ישראל בחורים זהב, על חיוכים של בחורות מטופשות שחושבות שהן לא עושות
כלום - וכולה היא שחנש"ה איתנו או נתנה לה ללוות אותו הביתה, מה קרה?!..

וגם פה - כמו בכל הנושאים שהנגיעות יפריעו לנו -
נוכל לראות ברור את המציאות. בעצם לא ברור, למי שנמצא בפנים.
ואיתו, כמעט שלא שווה אפילו להתווכח. עד שלא יעבור עליו איזשהי טלטלה שתעשה
לו איזה סווי'ץ במוח - מובטח לך שהוא ישאר בעמדתו, למרות שהיא נוגדת כל שכל
ישר, ולמרות שמאות מהרבנים שלנו, לא בדרך שלו בכלל. אבל הוא?! הוא יחשוב,
שאם הרב שרלו אמר שהוא בעד 'חברה מעורבת צנועה לכתחילה', אז זהו,
אפשר לצחוק עם הבנות, אפשר לחייך חופשי על הבר כאילו שום לב לא נפצע פה,
ולשבת לפיצה?! בחייאת, גם הרב יבוא איתנו אם נזמין אותו...


ככה הוא יחשוב. ידמיין - מתוך מחשבה. כלומר, יש שלב, שהשכל מסגל לו דרך

מחשבה, שהוא בטוח שהוא חושב על אמת, אבל זה כמו גז בראברס,
והוא רק עף אחורה כמה שיותר מהר...

פתאום הוא לא ראה את העשרות אם לא מאות בנים של הורים דוסים,
שנפלו, התרסקו, לא קמו - רק בגלל הבנות. בגלל היצר הכי חזק כיום בעולם.
ואיפה בני עקיבא מעורב?! בסניפים שיא הדוסים. במקומות שאין שום הצדקה
שיהיו שם, אם המציאות מוכיחה מה שהיא צועקת.

"רבים חלילים הפילה ועצומים כל הרוגיה".


=====


אין שום חולק שהעולם שלנו מעורב.
אין שום חולק שלא נשים חולצות על העיניים.
אין שום חולק שצריך להתנהג בנימוס ולעזור בצניעות.

אבל, את השאר 'אין שום חולק', לא תשמעי מצוטט -
אין שום חולק שקשר בין בחור לבחורה (בגילאים הידועים) אסור.
אין שום חולק שחולצה קצרה או חצאית שעוברת ת'ברך אסורה.
אין שום חולק שלצחקק עם בנות, פשוט אסור.
אין שום חולק שלשיר בחוצות שירי אהבה ולסגוד להם, אסור.
אין שום חולק...


ואלו הנקודות הכ"כ ברורות, שאין עליהם חולק.
ואותם - לא נראה, אם לא נסיר את הנגיעות האישיות, אם לא נשיר בדבוק עצומה -
"וטהר ליבנו לעבדך באמת". בדרך האמיתית, במידה האמת.


ויש עוד הרבה מאוד להרחיב, אבל עד שלא נחליט ונקבל על עצמינו חד משמעית
בלי שום פשרות, שאנחנו רוצים 'באמת' את דבר ה', גם אם זה ימנע מאיתנו
לפטפט עם בחורים מהסניף, וגם אם זה ימנע מאיתנו לקחת את הפעולה מהמדריך
השפיץ הזה - שמה לעשות, אבל יוצא לכם שחנשי"ם ארוכים בגלל החניכים
האלה, אחרי כל זה - אם נקח לנו גדול דור (ואני בכוונה אביא דוגמה שלא היו
עליה חולקים, רב מבוגר עם מסורת, זקן ובעל חכמה שזכינו כולנו להכיר אותו,
הרב מרדכי אליהו זצ"ל. כזה רב ענק בתורה, במידות, דיין ואדם יודע מבפנים
מה הולך, כדברי רבותינו, 'לך אחר הגדול שבחכמה') ונלך איתו יד ביד,
נראה לא רק כמה שהצניעות היא דבר מתוק, אלא כמה שהיא היא יסוד התורה,
היא יסוד היהדות כולה. "מה טובו אוהליך יעקב, משכנותיך ישראל".


ו - למי שאמרה ש - השולחך ערוך 'לא נכנס לה טוב לחיים',
זה בד"כ בגלל הבעיה הזו. אנחנו לא לוקחים אותו ולא מוכנים להתקפל אליו,
אז הוא גם לא מוכן להתקפל, ויש 'כאסח'. אבל אם נתקפל, נעשה את רצון ה'
כי זהו רצון ה' בלי שום נגיעות או רצונות משלנו, אז, נראה כמה שהשולחן
ערוך, שכל הלכה והלכה שם מתוקה מדבש. ב-א-מ-ת ובתמים.




ושוב, מעריך באופן מסוים את ב"ע.
עם זאת, אני חושב שאם רק נרצה אנחנו, בעז"ה נוכל להתקדם יותר -
כן, בצניעות, זו ממש לא מילה גסה - ולהגיע למקומות ששאפו להיות בו אבותינו,
רבותינו וגדולינו, והכל מתוך טהרה, עוצמה ענקית עוד יותר, וקדושה.




כאן אמורה להתחיל התגובה שלי - כי באמת עד עכשיו כמעט שלא אמרתי כלום -
אבל השעה מאוחרת, וגם יש פה מספיק חומר לחשוב עליו, הדבר החשוב,
עוד לפני שנכנסים בכלל לפרטים. ו - אידך, זיל גמור.

"הצנוע מכיר כי לא מפני שנאה על המין הוא מתרחק ועושה גדרים כי אם מפני התכלית הכללי היפה".

זה משפט שכתב הרב קוק זצ"ל.
מול כל החושבים שיש טענה על 'לא להתרחק', אומר לנו הרב קוק זצ"ל,
אנחנו עושים הרחקות, כי זו ההלכה המציאותית, כך דורש מאיתנו ריבונו של עולם.

אלא, שהוא מוסיף - שזה כ"כ מתוק. יש "תכלית הכללי היפה".
ומי שלא חש בהפרדה, בהתרחקות, את התכלית הזו. מי שלא מרגיש טוב עם זה -
הוא אשר אמרנו - הנגיעה האישית, היא המפריעה לו.

כך, שהחסרון הוא לא חלילה לא בהלכה והיא לא צריכה להשתנות בפרטים האלה,
אלא - אנחנו צריכים להשתנות. להגיע עם מוכנות נפשית לשינוי בחיים.

----

ובבקשה, דווקא כי זה נושא רגיש והנגיעה האישית בו חזקה,
לפני שמגיבים על הדברים שכתבתי, נא לקרוא אותם שוב,
ולהבין, שלא חדשתי שום דבר, ושהכל נכתב בכ"כ אהבה אמיתית,
עם מלא הערכה. והלוואי שאני לא יובן אחרת.

כן, אני טיפש- אני לא מבין שום-כלום בהלכה. 

לא, לא שמעתי על השו"ע.  

כן, אני מחפש לי רב שיתיר לי היתרים. 

לא, אין לי ראש-ישיבה עצום שאני הולך לפיו ודבק בו באמת ובתמים. 

למה? כי הדרכתי בבני עקיבא. 

כי כן, כל המדריכים בבני עקיבא הולכים לפי 'מעורבת לכתחילה' , גם אני. 

נכון, אני מסכים שיש אנשים שיגדירו אותך כפנאט. לא אני- אבל  אתה מגדיר אותי כמתירן. שלטעמי, הגדרה בהרבה יותר פוגענית ורעה. 

תודה לך, אדם מבחוץ שלא מבין דבר וחצי דבר מהשיקולים שלי, על עצם היותי בחברה מעורבת בדיעבד,  על זה שאתה מרשה לעצמך להגדיר אותי וציבור שלם כ'מחפף'. 

הצגת את השולחן ערוך החמישי- אני אציג את עקרון המטא-הלכה - ש'מתיר' את הדיעבד הזה לאנשים מתאימים. לא לכל אחד.  לא עקרון מומצא כלל וכלל, זהו עקרון שלפיו פוסקים בענייני כלל-ישראל, עניינים ברומו של עולם.  (תורה, מדינה, צבא, עם...)

ההלכה, תכליתה להטיב לפרט, מעין חוקים, נגדיר בפשטות- טייס אוטומטי.  

אבל- ההלכה, גם תכליתה להטיב לכלל ישראל, ולפעמים- עוברים על ההלכה היבשה בשביל כלל ישראל, כמובן-  שהפגיעה עצמה לא צריכה להיות מכרעת, לא צריכה להיות 'הקרבת החיים התורניים שלך'. 

קחו דוגמה שתסביר: גדלתי בחברה מעורבת. כן, שמעתי שאני כופר- בכל לב, אני מתנצל ע"ז שלא ידעתי שולחן ערוך שהייתי בזרעים- נבטים-ניצנים-מעלות-מעפילים, ועל זה שהוריי שלחו אותי לבית ספר יסודי מעורב. (אגב, רוב הכיפות הסרוגות, בני-עקיביסטיים...ממש כמוני)   

נהייתי בייניש, בישיבה פלונית. עומדות בפני שתי אפשרויות:

אני יכול להתנתק מכל החברה המעורבת, ולשמור על הגדרים החשובים שמציב לי השו"ע.

או שאני אמנם אסתכל (ולא אתבונן) בפני אשה, כשאני אעביר פעולה בליל שבת, אני אולי ידבר עם בת בפורום של חברה מעורבת, אבל לא מעבר לזה, לא אשחנ"ש, לא אדבר בעניינים שלא קשורים וכד'. 

המסקנות של טבלת 'תועלת-פגיעה' מדוגמה זו יהיו כך:

במקרה הראשון-

      התועלת: תהיה שמירה על גדר, הקפדה, על דבר שצריך להקפיד- אבל, מה לעשות- ועברתי עליו כבר- יש לי ידידות, אע"פ שזה אסור ע"פ ההלכה, הנזק- נעשה כבר. 

      הפגיעה: התבדלות- יצירת רושם שכל מי שמתקרב לתורה, מתרחק מהם. התורה לא להם, כלל וכלל. יותר מזה- בהתנהלות כזו, אין מי שמקשר את הקבוצה הזו לתורה.

במקרה השני-

      התועלת:  יש מי שיקשר את הסניף לתורה, יחזק, יכניס מודעות לשמירת הלכות, יקרב, וכו'.

      הפגיעה:  אתה עדיין חיי בחברה מעורבת, נמצא שם, מחזק- ומשתדל לשמור ולהקפיד על כמה שיותר גדרים.

העקרון המטא-הלכתי, שע"פ נפסק לי בשאלת רב (שכמו שאתה לא אומר לי את שם רבניך, אני לא אומר את שלי, ואבקש ממי שיודע לא לומר לך-  רק אומר שהוא רב שיש עליו קונצזנוס מוחלט, רב של כל עמ"י)  אומר שאנשים כדוגמתי יהיו שם, בשביל להגדיל תורה בקרב עמ"י, ולקרבם לקב"ה, בין היתר, ע"י הקפדה על ההלכה.   

לסיום, אני מקווה שתחזור בך על הלעז שהוצאת. 

אני מקווה שכמות דפי הגמרא שאני לומד בשנה מספיקה לי כדי להציג טיעון נגדי. 

אההה! כן. 

אני יודע גם מה תשלוף לי: "מצווה הבאה בעברה" - אגב, כן, למדתי את פרק הלולב הגזול במסכת סוכה. 

את אותה משנה שם, בפרק ג' משנה א'  כתב רבי במצווה הבאה בעבירה. למה? למען כלל ישראל. אפילו שהיו מיעוט אנשים שהיו מסוגלים להמשיך ולהעביר את התורה שבע"פ! היה סיכוי שתשתכח. רבי הפעיל שיקול מטא-הלכתי וכתב וערך את התורה שבע"פ, ועבר על איסור מפורש.  

אז בבקשה ממך, יהודי יקר- לפני שאתה מוציא לעז על ציבור גדול מישראל- תבין שלא תמיד אתה יודע הכל כמו שאתה מציג. גם אני לא יודע, ולכן אני סותם ביחס להתנהלותם של ציבורים אחרים. 

אתה מכיר את זה שאתה מנסה להיות שיא הנחמד למישהו?
ואז הוא בא אלייך עם מקל, דוחף ביד שלך, ומתחיל להרביץ לעצמו..
אוו'ץ, אוו'ץ - הוא צועק - למה אתה מרביץ לי?!...

סוג של משהו כזה, נעשה עלי עכשיו. תפסת דברים שלא אמרתי,
ולכן אמרת שאני 'מוציא לעז' (שזה באמת נשמע מילה לא יפה) על ציבור שלם.
לא ראית שכתבתי שאני מעריך, לא ראית שכתבתי שהבעיה העיקרית היא בסניפים שלא אמור להיות שם מעורב כי המשפחה שלהם שיא הדוסית - את זה,
את כל ה - "רוח ההלכה", או איך שלא תקרא לזה - לא ראית, וכאילו שלא התייחסתי למושג הזה.

ומה עשית? רק הצגת אותי כאחד שעוד רגע קלל את הסבתא של בני עקיבא...
ולדעתי, זה דבר שלא ראוי לעשות. אבל יותר מזה - זה לפעמים שופך צבע
מסוים על הבן אדם שדברת עליו, למרות שלא מגיע לו, וממילא הדברים שאמר,
גם אם הם היו נכונים - יורד מהם, משהו בהם נפגם. וזה אני לא רוצה שיקרה,
דווקא בגלל שהדברים עצמם כ"כ חשובים.


====

אתה לא יודע כמה אני קשור לב"ע,
אתה לא יודע כמה אני מעריך את ב"ע,
אז בבקשה, לא לרדת לפאן האישי. מיותר מאוד,
וזו ממש לא המטרה שלי בכל מה שכתבתי.
לכן, הדגשתי ובקשתי - לפני שמגיבים - לקרוא שוב.

------

סלח לי שאני לא מגיב על התוכן של דבריך, כי אם מה שבאת להגיד
זה שב"ע במקומות 'חילונים' זה מעורב - אז על זה אני לא בדיוק חולק עליך,
אלא אם כן במדריכים ששולחים לשם שצריך לבדוק 2000 פעם לפני אם הם
מתאימים.

בכל מקרה - מדבריך, מי שלא מכיר את ב"ע יחשוב שכולה 'טלית של תכלת',
והמצב בשטח הוא ממש ממש לא ככה. אז לך אין ידידה?! אתה לא מצחקק
בכלל עם בנות? אשרייך, על כל אחד כמוך אתה יודע בדיוק כמה יש ש...

קיצור -
א) המצב בשטח לא כמו שנשמע מדברך.
ב) לא כל דבר 'מתירים' בשביל לקרב, במיוחד אם רואים ת'כלס שזה מרחק - את המדריכים עצמם.
ג) אני לא תמים, ואני מכיר טוב מאוד את ב"ע, וישפטו הקוראים בדיוק
למה התכוונתי, והאם ראויה התגובה שלך.


ובבקשה - פעם לא יודע כמה -
לפני שמגיבים, בבקשה לקרוא שוב. להבין בדיוק מה כתבתי,
ולא רק לחשוב "הוא אומר שאני חפיף, והוא עצמו פאנט אש. מוציא לעז"...
זה ממש, אבל ממש לא ככה.

האא, ומשהו לא פחות חשוב.

את כל ה - 'כן' המדוגש שלך בהתחלה, לא צטטת שום משפט שלי.
קח את הנקודות שכתבתי "אין שום חולק", ונראה מה אז יהיה המודגש.


ואחי, שיהיה לך בעז"ה יום מבורך, עם מלא שמחה.
לא בריא, לא טוב ומזיק מאוד לחשוב שאחרים חושבים עליך רע.
חיים מלאי שמחה ואמונה בעז"ה לכל עם ישראל, אמן!

נכון. כי אני מכיר את דעותיך, השקפתך, וממש לא אהבתי את מה שקראתי בין השורות.

אתה יכול להתחמק. חופשי.  

נחמד שיש פה את ההסתייגות הזו, אני עוד אצטט אותה במקרים אחרים. 

אם תתפוס סתירה, בבקשה תגיד לי שאוכל לתקן את השקפתי.
אני לא מלאך, והלוואי שאזכה ל - "וטהר ליבנו לעבדך באמת".
על זה בעצם אני מתפלל כל יום מחדש, ולא מתבייש להגיד שאני תלמיד.

רק, בבקשה אל תעשה דיוקים בין המילים שלי, כי אתה לא מכיר את ההשקפה
שלי לגמרי. והראיה הכי טובה היא התגובה הראשונה שלך כאן בשרשור.
[שאגב, אני אם הייתי מכניס למישהו מילים לפה 'בין השורות', לא הייתי מספק באמירה
של 'טוב, לא עשיתי כלום', ובמיוחד לא באמירה של 'תתחמק', אלא פשוט מאוד - במיוחד אם הייתי מנהל - למחוק את הדיוקים של 'בין השורות'. (ע' בקטע האחרון בתגובה שלך). זה ממש לא נעים, אבל שוב - יותר מזה, 'אין עשן בלי אש', ואם נהיה לרגע עשן, אז כדאי לכבות את האש מלכתחילה, כי אחרת היא 'מכתימה' את התוכן של הצד השני.]


אחי היקר,
תבורך וה' יתן לך כל טוב!

קודם, אני חושב שהודעתי בזמנו באישי למה יש לי סיבות להקפדה עליך. הטעות הראשונה שלי, אם באמת נתתי לכעס לשלוט בי עכשיו, ונשמעתי תקיף מדי, ועוקצני מדי --מצטער. 

טעות שנייה

זה לא בין השורות בכלל. זה הרעיון הכללי מהפסקה המצוטטת למטה שהפריעה לי. 

לא לעז על בנ"ע? יש אידיאליסטים רבים, לא רק אני, מהיכרות וממעורבות. רבים שחיים דיעבד. רבים שחיים קדושה, כנראה שאתה פשוט לא רואה אותם. 

ציטוט ראשון 

"אין פה שום בחור מבני עקיבא (שאגב, אני מאוד
מעריך את הפעילות שלה, למרות שלא מסכים לגמרי עם הדרך שלה בכל מצב)
בסניף מעורב שיגיד לך שאסור לקרוץ לבחורה. כי - מה?! אתה נורמלי?! פאנט
אתה, לא מבין מהחיים שלך. אי אפשר בב"ע להיות 'נאכס כזה', ובלי לצחוק עם 

הבנות, בלי לחייך חיוכים שיכבשו ת'לב, זה לא זה. זה מוריד מהאוירה...
והוא אפילו לא שם לב שיש פה הלכה. הוא לא חלילה רשע או משהו כזה, אלא פשוט
הנגיעות - לא נותנות לו לראות ברור. והוא ינסה לתרץ לך ת'קושיות שתזרקי עליו -
באלפי תירוצים. א) המציאות אחרת ולא כל בן מתאהב בבת. 
ב) יש הרבה רבנים (?!) שמתירים חברה מעורבת לכתחילה.
ג) אנחנו לא פאנטי וצריכים להתערב עם החבר'ה כולם.
כאילו, שגדולי הדור שלנו לא ידעו את כל החישובים האלה, והבחור הזה - שבקושי
לומד כמה דפי גמרא בשנה, פתאום נהיה פלפלן משהו חריף אש...
רק - בסוגריים - שאחרי כמה זמן תראי ת'בחור הולך עם בחורה מהסניף לסרט,
ולא תביני מאיפה זה (!..) הגיע, אל תדאגי, גם לזה יש לו תירוץ...

צריכה להתבטא במעשה. בפועל.
רש"י כותב על 'קדושים', פרושים מעריות.
השולחן ערוך מביא "להתרחק מאוד מאוד מהנשים".

זה, לצערי, לא הרוח הכללי של ב"ע. [חוץ מכמה סניפים]
ו - חוץ מבודדים בסניפים מעורבים ועוד חבר'ה מהסניפים הנפרדים -
המצב ת'כלס בבני עקיבא הוא שלא מתרחקים מהנשים, אלא...

לא אידי' ולא כלום, בוא נדבר בשטח.
במקומות דוסים שההורים שלהם למדנו במרכז - בישיבת הרב קוק זצ"ל
שצטטתי כאן אימרה שלו - הילדים מצחקקים עם הבנות.
זו לא קדושה, נקודה.

====

כל גדולי (!) הדור לא מכירים ת'מושג חבר'ה מעורבת.
רוב ככל הרבנים מכירים בב"ע מעורב, רק בדיעבד.
אותם אלה שהולכים אחרי הרב שרלו (שאני מכבד אותו וכו'), אותם אלה
שבאמת לקחו אותו כרב שלהם (או את שאר הרבנים שמתירים חברה
מעורבת לכתח', שהם באמת בודדים) לכל ההלכות שלהם,
הם - אם הם רואים שהם מצליחים לא לצחוק עם בנות - שאת זה ברור
ששום רב לא יתיר - ולא להסתכל עליהן (שכנ"ל שום רב לא יתיר),
אז, שישמח ליבם.


בפועל, רובם אוסרים אם אפשר נפרד,
והמציאות זועקת. ואם אצלך בסניף זה לא ככה, אז אתה [!] הבודד,
כי אצל כולם ההלכה פשוט צורחת מכאבים.

וגם לא חלקת עלי.

הזכרתי את הדיעבד, וברור שבמקומות 'דוסים' אין צורך בכלל לחברה מעורבת בדיעבד.

שכוייח על זה שאתה מכבד את הרב שרלו, וכו'. 

לגבי האחרונה, זה לא רק אצלי, זה לא רק בסניף שלי, יש רבים וטובים- אני לא אערוב לך שזה רוב, אבל אחוז בולט, בודאי. 

מה זאת אומרת מתירים חברה מעורבת.
בכל אופן כולנו חיים בחברה מעורבת בצורה כזו או אחרת. 
גם ההלכה צריכה לחול לא רק בתנועות נוער, אלא גם בכל החיים וגם אצל מבוגרים והמצב כיום שגם החרדים והמקפידים ביותר על הלכות בינו לבינה- כמו שגם קצת כתבתי לעיל, כן מוציאים את נשותיהם מהבית. וכן יש לי מורות חרדיות בבית הספר, אז בבית הספר לא מלמדות רק מורות,נכון? ובכל זאת הן לא רואות כבעיה ללמד בבית הספר. 
למה צריך להיות הבדל בין החיים האמייתים לבין תנועות הנוער? (אגב יש לי תשובה חלקית לזה אבל גם זה רק בדברי הסייגים שאולי בגיל הנוער צריך יותר סייגים כיוון שאדם יותר פועל על אינסטינקטים ויצר מאשר בן אדם מבוגר. בכ"מ בקשזר להלכה עצמה לא אמור להיות הבדל בין אדם בן מצוות בכל גיל שהוא...)

אבל בכיתות נפרדות. כיתה בנים וכיתה בנות. ולהגיד לך את האמת? מעודי בכל שנותי ביסודי לא ראיתי צורך כלשהו להתחבר לבנות, ידעתי מהבית מה החינוך שלי ומה צריך להיות, ופשוט לא התקרבתי אליהן וגם לא הגעתי לסיטואציות בעייתיות. מה גם שבבתי ספר ממלכתיים דתיים יש קודי לבוש שמי שלא עומדת (/עומד) בהם, לא נכנס לכיתה, אז גם בעיית הצניעות היא פחות בעייה.

ולמען האמת, דווקא בית הספר שאני למדתי בו מלמד יותר מכל על השינוי לטובה - רק בערך חמש שש שנים לפני שאני נכנסתי ללמוד, התחיל תהליך ההפרדה (במדורג) של בית הספר. עד אז הבנים למדו עם הבנות (יש לציין שבעיר שלי יש שני בתי ספר ממ"דים, אחד שבו אני הייתי, ואחד אחר שהוא עדיין מעורב - כיתה בנים ובנות ביחד - אבל גם הציבור שמגיע אליו מועט ביותר, ולעיתים מהציבור לא הכי דתי בעולם אלא יותר מסורתי...) ורק עם לחץ הולך וגובר מצד חלק מההורים וההנהלה, ששרצו בשיפור המצב הקיים, התחילו להפריד - על אף שחלק אחר מההורים ממש לא אהב את זה ולא רצה. בסוף כולם השלימו עם זה ואפילו מודים שזה עוזר ללימודים ולמצב הדתי של בית הספר. אז אולי המצב לא מושלם אבל בהחלט רואים מגמה היום של "שיפור הדתיות" אני קורא לזה, והתחזקות (או בלשון התקשורת והמתנגדים למגמה הזאת: "התחרדות"), והציבור היום יותר ויותר קשוב לעניין הזה ורוצה מצב של לכתחילה. אבל הכל תמיד חייב להיות בהדרגה, כי אם זה יבוא בבום, סיכוי גדול מאוד שזה גם יקרוס בבום אחרי זה...

אין שום אדם (למעט כמה שלא נתייחס אליהם...) שחושב שצריך
לשים מחיצות ברחוב רגיל. לא, הרחוב מעורב.

אבל החברה. מתוך מה ניגשים אליה?
מתוך זה ש - היא מעורבת לכתחילה, ואז אפשר להיות בנים ליד בנות
חופשי, כלומר לא רק לעבור ברחוב, אלא להכיר, לדבר, לשבת ביחד...
או - שהרחוב מעורב, אבל אנחנו, בקשר הנפשי שלנו,
לא מתקשרים עם בני המין השני. ה - 'חבר'ה' שלנו, לא מעורבים מין
בשאינו מינו. כי בת'כלס זה גורם לאלפי תקלות, והמציאות מוכיחה שככה

אי אפשר לשמור על ההכלה כמו שצריך.

===

לגבי מורות בית ספר או בישיבה תיכונית.
בואי נפתח את ספרי הפוסקים ונראה בדיוק מה כתוב שם.
לא לומדים ממה שאנשים עושים, אלא מהפוסקים.
והם כתבו, גדולי הרבנים, שבשום פנים ואופן מורה לא תהיה לבנים
בישיבה תיכונית במצב של לכתחילה. אז את רואה שגם זה בדיעבד,
וגם פה המציאות צועקת שיש בנים שלא חושבים בדיוק על השיעור,
וכו', ודי לחכימא ברמיזא, ואני יודע את הדברים ממקור ראשון שדברתי

עם חברים שלי. [לא חייב להיות שהם אומרים שהמורה פצצה,
אבל יש חוצפים שאומרים 'המורה המכוערת'. ממ, לא לבני תורה. וכמה מתוך
מחשבות אלה לא סופרו לחבר'ה אחרים. קיצור - הפוסקים כתבו לאסור.]


כן! האידי' הוא שב"ע תהיה נפרדת, כמו החיים שלנו,
ואפילו עם יותר גדרות - כי הרי זה חבר'ה צעירים, שהיצר בהם בוער.
המצב היום, לא ככה. ועל זה כואב מאוד.

בסניף מעורב הבנים והבנות לא שומרים נגיעה?

שבחברה מעורבת לא שומרים נגיעה?.

יש סיכוי שזה לא היית אתה אבל ראיתי את זה פה איפושהו.

ועוד משהו:

"אין פה שום בחור מבני עקיבא (שאגב, אני מאוד
מעריך את הפעילות שלה, למרות שלא מסכים לגמרי עם הדרך שלה בכל מצב)
בסניף מעורב שיגיד לך שאסור לקרוץ לבחורה. כי - מה?! אתה נורמלי?! פאנט
אתה, לא מבין מהחיים שלך. אי אפשר בב"ע להיות 'נאכס כזה', ובלי לצחוק עם

הבנות, בלי לחייך חיוכים שיכבשו ת'לב, זה לא זה. זה מוריד מהאוירה"

רוצה שאחדש לך?

יש בנים בסניפים מעורבים שיגידו לך שאסור לקרוץ לבת!

כן תתפלא! לא כולם שם כל היום משחנשים עם בנות!

אתה מכליל בצורה גסה במיוחד.

ועזוב רגע את בני עקיבא.

גם בחברה רגילה נגיד של הפורום (טוב נו היא לא בדיוק רגילה אבל העיקרון)

כן! אנחנו יכולים להציב לעצמנו גבולות!

כן! אני לא אגרר לשחנשים שיקשרו אותי למישהו (ולא. המקרה שאתה מכיר הוא לא קשור לשחנשים אם תהית לעצמך אי פעם )

אנחנ בני אדם מוסריים ואם מישהי מדברת עם בן זה לא אומר שהיא לא דתיה או כופרת אז תפסיקו להציג את זה ככה.

וזה שאני מתעצבנת עליכם זה לא כי אני חושבת שאני לא בסדר אלא כי עצבנתם!

אתם מפרשים שאני מגיבה ככה כי זה נוגע בנקודה רגישה וכי אני יודעת שזה לא בסדר אז אל תניחו הנחות כי אתם טועים.

כי בדרך כלל זה ככה

מה שבטוח שזה הרבה יותר קל ליפול

אני אמנם לא בסניף מעורב אבל בפורום אני כן מדברת עם בנים.

ואני מכירה עוד בנות ובנים שעושים את זה.

רובם שומרים נגיעה כהלכה.

וגם כאלה מסניפים מעורבים עם כל הקושי שבזה יש כאלה שמצליחים.

אני מכירה מישהו מפה, מהערוץ שחי בחברה חילונית ושומר נגיעה למרות שכל החברים שלו חילוניים.

אז גם אם הוא טועה בדברים אני חושבת שרק על זה צריך להצדיע לו.

כל אחד נופל במשהו.

אם אני "נופלת" בדיבור עם בנים אז אתה נופל בלא לקום למניין (סתם דוגמה אין לי מושג מה האמת) כל אחד נופל במשהו אחר.

בגלל שאתה לא קם למניין אני אגיד שאתה לא דתי?

אז איך אתה יכול לומר שאם אני מדברת עם בנים אני לא דתיה? (זה למען האמת לא כל כך קשור לשרשור אבל קשור אליך)

השאלה האם הוא קורא לזה נפילה או לא

ולכן אם כשתדברי עם בנים זה יהיה מבחינתך נפילה (ולכן תשתדלע שזה לא יקרה)

אז הסיכויים למשהו יותר גרוע קטנה

כמו שאמרת, אבל אני רוצה לגעת בקצרה בכמה נקודות ממה שכתבת.


א) מצער שאני צריך לשבח בחור שהוא שומר נגיעה.
ושוב - שמירת נגיעה נגיד. אבל שחנ"ש אין? צחקוקים פה ושם אין?
חיוכים קורעי לבבות שממיסים כל חלקה טובה של יראת שמיים עמוק בנפש אין?
ודי לחכימא ברמיזא, שאי אפשר ככה להקפיד על ההלכה.

ב) אין שום עניין להכנס לנסיון. שום עניין,

וזה הרבה מאוד פעמים ממש איסור.

ג) לא הופכים או משלימים עם נפילות. את יודעת מהקטעים שלי בפורום,
שאני שיא אחד שלא יפיל אבן אחרי הנופל, אלא יעודד אותו,
אבל להשלים עם נפילות?! אולי זה כי אנחנו לא רואים את העבירה כמו אש.
היית אומרת - לא נורא, שישרף! נשבעת לך אני אשפוך עליו חול...!
לא. בדיוק ככה גם בעבירה. אם נסתכל עליה כמו על אש ושהמרנו את פי ה',
הרבה מאוד מהמילים שכתבת שם למעלה, יראו לנו שהדברים לא
עובדים בדיוק כמו שאנחנו היינו רוצים שהעולם יהיה, בלי נסיונות.

----

זה כבר לא קשור אלי - אבל חלילה חלילה לקרוא למי שלא מקפיד
לגמרי בגלל תאוות או נגיעות אישיות - 'לא דתי'. מה שכן, חייבים לדעת
ולהגיד בפורום, יש עלינו עוד הרבה לאן לשאוף בשביל לקיים את רצון ה'.

זה נראה כאילו אכפת לך בחיים בסך הכל מהמצוות שלך,מהתורה שלך,לא משום דבר אחר.

סבבה,תעשה את זה,אבל מה עם אנשים אחרים שיש להם קצת אידיאלים לסביבותו ולתרומה לחברה?

מה לעשות,לא בכל מקום כולם דוסים כמוך..ואני מסתכל על המציאות,לא על מה שאמור להיות.ואם תגיד להם "אסור ,אסור,אסור"כל היום הן יעיפו אותך מכל המדרגות,ויקראו לך דוס מסריח ועוד שלל כינויים.ולכן אל חבר'ה כאלה צריך לבוא בגישה של "תראה התורה לא כל כך מחמירה.."ולהראות להם שאפשר "לחיות" גם דרך התורה.

תוך כדי זה,אתה מסביר להם בנעימות,בחיוך,לא בתקיפות,על שמירת נגיעה למשל,וכו'.(כשאתה מדריך של קבוצות גדולות)וככה  הם גודלים ומבינים.שאפשר להיות "נורמלי" ולא דוס רצח ביחד עם לשמור על ההלכה.והם נהיים נורמלים.בניגוד למה שיקרה אם יהיו רק סניפי אריאל בכל הארץ החבר'ה האלה יפגשו בבנות לא דרך הסניף,אלא דרך הרחוב-שזה הרבה הרבה יותר גרוע.

ובמקומות האלה,צריך מדריכים שיהיו דוסים!!שיהיה להם גבולות!!י אם אני אלך להדריך בסניף אריאל כאילו לא אכפת לי מהזולת,אז ייכנס מדריך אחר פחות דוס שלא ישמור על גבולות!!אתה מבין?ותאמין לי,יש גבולות.

לא שלא נופלים,לפעמים,טיפה,צחוקים וזה.אבל לרמה של שחנשים אצלנו זה לא מגיע.עובדות קיימות.

בסדר תהיה דוס,אבל אל תפריע לאידיאליסטים שעוד קיימים להיות כמו שהם.

(אני אישית מדריך בסניף עזרא,ואני מכיר גם כמה מבני עקיבא,ואחד מהם,לא שמעתי על אידיאליסט כמוהו.באמת.מה לעשות לא כל בנאדם נועד להיות רב גדול.הוא טוב בקטע של לתרום.להתנדב.עם כל רמת הדוסיות שלו,שהיא גם בסדר.רק שתבין,ותבינו.תקלטו,זה לא כמו שאתם חושבים.פשוט לא!!!)

ומוזמן להסתכל על כל ההודעות בכ"א שלי,
וגם במציאות ב"ה משתדל מאוד כמה שאפשר לעם ישראל.

א-ב-ל,
עזבו כותרת - יסוד החיים. יסוד החיים.
תקרא את הקטע הזה ותבין, שלנו יש ערכים,
אבל שהכל נובע מהקב"ה. ואם יש סתירה בין חסד לצניעות -
אז אנחנו נעשה בדיוק מה שההלכה אומרת לנו.


ואני לא דוס כמו שאתה מדמיין, אלא אשכרה בחור רגיל שמשתדל לשמור על המצוות.
ולא איזה 'סגור, חנוק, מסכן', אלא דווקא ב"ה מאוד בחבר'ה פנימה.


אני לא יודע כמה זמן אתה באתר, אבל תכנס לכ"א שלי ותסתכל, שאני באמת משתדל
להעביר את המסר במתיקות. ובבקשה תקרא מה שכתבתי בכל השרשור, כי שוב פעם,
אתה לא נובע בנקודות שאני נגעתי בהם, וכמעט שאין בנינו מחלוקות חוץ מעוד מילים מיותרות

שאני לא הולך לחזור עליהם שוב.

זה לא כמו שאתה חושב, פשוט לא. (סוג של כזה סיימת את התגובה שלך)
אז רק שתדע אחי, שגם אני מאוד משתדל להיות אידיאליסט,
ומשתדל לתרום לחבר'ה לא פחות מאשר כל מדריך בבני עקיבא,
א-ב-ל - שוב, ופעם עשירית שאני מבקש -
יש מצב שטעית בכתובת. אני לא נגד אידיאלים ולא נגד כלום,
אלא רק אמרתי את דעתי בנידון, והלוואי שלפני שיגיבו, יקראו את כולה.

התורה רוצה שנהיה -
דוסים (בסלנג של החבר'ה..) אידיאליסטים.
קרי - מקפידים מאוד על ההלכה, עם חסד, אהבה וכו' וכו'.

וההפרדה הזו בין 'או דוס או אידי'',
בדיוק על זה אני זועק. שאין כזו חיה בתורה שלנו.


יום מבורך צדיק!

אבל איך שאתה מדבר זה לא נשמע ככה.

אני מבין,המצב הזה,המעורב-ברור(!!!) שהוא בדיעבד.ברור.אבל  צריך להבין את האנשים האלה.הם לא מבינים כמוך על הלכות ברמב"ם,קריצות,צחקוקים, וכד'.מה לעשות?הם מדריכים בסניף ונופלים לפעמים,מה לעשות.קורה נכון?אוקי.בסוף מתוך זה שבנאדם מדריך הוא לומד להסתדר בחיים,הוא מפתח ת'אישיות שזה יתרון אחר.אבל לא משנה.

עכשיו בוא ונדמיין מה היה קורה לולא היה סניף,והוא לא היה הולך אליו מכיתה ד'.ככה:

בכיתה ז'-שמתחיל גיל ההתבגרות,מתחיל גם היצר לבנות.והוא לא חי במקום שמלמדים אותו כל היום לא להתקרב לבנות,הלכות וכד'.הוא רגיל.מציאות.ואז בכיתה ז' בלילות שבת(לדוג')הוא יוצא החוצה ונפגש עם בנות דרך הרחוב(!!!!!!),שבוא לא נדמיין את זה.סבבה?

ולהפך,כשהוא פוגש בבנות דרך הסניף,הוא פוגש אותן-אבל עם גבולות.עם הלכה.(אולי לא כולה,אבל לפחות חלק).אם לא היו בנות בסניף--הבחור הזה,פשוט לא היה בא לסניף.פשוט.נגיד את זה במילים יותר פשוטות-

אם זה היה אריאל -הוא לא היה בא!!ככה!! מ-צִ-י-א-ו-ת!!!אני רציני.

עכשיו אתה יותר מבין?יופי.אני הסברתי לך מציאות אחי.

יום טוב!!

כי זה מה שקורה בשטח אנשים לא מבינים שזה בדיעבד

למשל הולך לשיעורי חיזוק,שיחות חב"ב,כל מיני...הוא בסוף יבין!!אבל עכשיו שהוא בגיל ההתמרדות,וכו'--כל זה לא יעזור לו אם זה לא בא כמו שצריך!!

וגם אם לא-עוד פעם-זה עדיף מאשר בכלל לא לשמור.

בס"ד

ובסוף את מתדתלש"ים..

וסתם לידעתך,הרוב בסוף יוצאים דתיים.איך?אני לא יודע.עוד פעם-מציאות!

אתה בכלל מכיר שאתה מדבר?מצטער על הבוטות,אבל תכיר,תגור בעיר כמוני,ואז תדבר.

בס"ד

ואני מכיר מספיק אנשים גם מטלמון וגם ממודיעין(ומאוד הרבה מקומות)שהם דתלש"ים..ואני אומר לך בבירור שזה מתחיל ממעורב..כן נער מורגל לראות בנות להיות עם בנות ואח"כ בגיל 15-16 יש לו חברה ומגיעים לאן שמגיעים ומשם או שרק ממשיכים ליפול או שמתעלים והרוב ממשיכים ליפול..ואני אומר לך בתור אחד שהיה שם ונפל למקומות נוראיים וב"ה קם מזה..יש לי עוד 2 חברים טובים שהגיעו אחרי הנפילות האלו למקומות עוד יותר גורעים(סמים ופריצות ברמות הגרועות ביותר..)אז כן אני קצת יודע משהו מהחיים שלי..

שהמצב בעיר יותר טוב מביישוב?תמיד יש קצת שנושרים.אבל הרוב?לאן מגיעים?בסוף יוצאים בסדר,נכון?יש בודדים.קורה.אבל תחשוב גם אם חברה ביישוב היו פוגשים בנות דרך הרחוב,לא דרך התנועה.מה אז היה קורה?לא יודע.מה שבטוח יותר גרוע.

בס"ד

נכון בישוב זה קצת..אבל בעיר המצב הרבה הרבה יותר גרוע! ואצלנו בישוב אין "סתם בנות מהרחוב" מי שבישוב גם בנוער וגם בסניף..בעיר זה מצב שונה וזה מתחיל מבנות מהסניף ונגמר בבנות מהרחוב..ואם מההתחלה הם לא היו עם בנות הם אפילו לא היו חושבים על זה..

באמת שאתם לא מבינים...מי שלא נפגש בבנות דרך הסניף,הוא נפגש דרך הרחוב..ולא הפוך...אם אין לכם מושג מה הולך בעיר-אל תדברו.

ולדי"מ-עוד פעם,אין לך מושג...החברה בעיר רובה לא דתית.מה לעשות.אז בנאדם שנשאר דתי זה לא כי ככה החברה אומרת לו...זה כי הוא רוצה!!

ותאמין לי,אתה רואה חבר'ה שלומדים בתיכונים הדתיים,(כאלה שבטח אתה לא מעריץ...)ואחרי שמינית יש רוב במכינות ובהסדר!!מה תגיד על זה??איך זה הגיוני?ואחר כך,הם דתיים כי הם רוצים,ולא בגלל החברה......כי החברה בכלל לא דתית........

באמת,לפני שאתם מדברים,תדעו מושג  או לפחות חצי על המקומות האלו..ומכיוון שאתם לא יודעים,אל תדברו.תודה!!

יום טוב!

וזה הבדל מאד משמעותי!

הבעיה היא שורש הדבר, שהוא איסור גמור...

זה תלוי בשאלה מה אתה מגדיר דתיים

מי שהולך עם כיפה ושומר שבת הוא דתי?

אני חושב שהוא דתי חברתי (דתי כי הוא חי בחברה דתית)

שמורות לאלירז

תתפלא. יוצאים המון דתיים כי הם דתיים!

כי הם בחרו בזה!

זה שאתה קטן אמונה בכל הקשור לציבור הד"ל זאת בעיה שלך ואך ורק שלך.

וסתם לידע כללי: לא כל הציבור הד"ל דוגל במעורב.

אך לא מעט

בשבילי לדבר עם בן זו לא נפילה ובשבילך זה כן.

כמובן שמי שלא מדבר אשריו ואשרי חלקו אבל בשבילי זו יותר החמרה.

כמובן תלוי עם איזה בן, תלוי למה ותלוי כמה.

אני לדוגמה לא משחנשת עם בנים בדרך כלל.

עם רוב הבנים אין לי עניין לדבר חוץ מאלה שאני מכירה ממש.

ועם הרוב אני מדברת כשיש לי על מה ולא סתם.

פשוט שנינו חושבים אחרת בקשר להלכה.

ועייני למטה, איפה שהבאתי ת'הלכה של הרמב"ם,
ובתגובה אח"כ.

"בד"כ",
אומר שיש גם יוצא מן הכלל. ובגלל הדיבורים היוצאים מן הכלל

האלה, מתפתחים קשרים נפשיים.
לא צריך 24 אלף קשרים שיהרסו חלקה טובה בנפש,
מספיק אחד, שרק איתו (למרות שהתגברת על 23 אלף, אבל עליו לא)
נעבור על ההלכה, ונפסיד הרבה מאוד.

א) ברור שיש סניפים ששומרים, ויש גם כאלה שנפרדים וצנועים.
ב) גם את זה לא החלטתי, אבל צחוקים והסתכלויות למינהם שת'כלס גורמים
להרהורים או לקשר נפשי - זה יש, תסתכלי במציאות.


ולגבי שהכללתי במשפט שהבאת, הרי ברור שאני לא מתכוון
לזה וזה בדרך גוזמה, שהרי כל מה שאני כותב פה - זה רק לסניפים המעורבים וכו',
אבל ברור שגם אני יודע שיש סניפים נפרדים וצנועים, וממילא בחורים יודעים
ומקפידים. ואם תרצי, הנה ציטוט מתגובה שלי פה אח"כ -

ושוב, אני לא מדבר על כולם, ויש מדריכים נפלאים.
אבל הדגל של התנועה? ההרבה מאוד מתוך התנועה?
המצב ממש לא ברור, ויש עוד הרבה מאוד לאן לשאוף.


=====

ולא להתפס לקטנות. יש סניפים שבחורי יגידו - ויש פחות סניפים שבחורים גם
ממש מקפידים על זה - אבל כמה סניפים יש שלא?! כמה בחורים טובים
וממשפחות דוסיות נהרסו בגלל שהם נכנסו לחברה כזו? אולי את לא יודעת
כי את לא מדברת עם בנים, גם לא בסניף, אבל אני יודע, ולא מעט. ואז,
שמגיעים לישיבה גבוהה או הסדר, אז קצת עושים להם סדר בראש, אבל נשאר
הרבה מאוד צלקות או השקפות מהעבר, שלא שייכות באמת להם, אלא רק
לחברה שהם נכנסו אליה. ואם היינו יכולים לקבל ת"ח ענק, אז הפסדנו,
בגלל כמה בנות חסרות דעת, שלא מבינות שהן משפיעות על כל בחור. ועכשיו
יבואו אנשים ויגידו - יש רבנים שגדלו בב"ע - ואני אענה, שגם יש 'רבנים' (שבשמיים, הוא יגיע, וישאלו אותו - הרב משה? והוא יענה - אני הרב משה?
כולה משה מההייטק, התבלבלתם. והם יענו - לא! אתה היית אמור להיות
אחד כזה. ומי הפסיד? עם ישראל, כולנו הפסדנו.)
שלא קוראים להם היום רבנים, בגלל שהם גדלו בבני עקיבא, ולא זכו ללמוד
תורה אח"כ, גם כי הקשרים האלה פשוט הורסים כל חלקה טובה בנפש.


====

מסתבר שלא פנו אליך מספיק חבר'ה מהפורום,
כי אני קבלתי לא פחות מכמה עשרות, של התאהבויות בפורום...
ואת לא יודעת כמה בחור שכותב 'חולם' עלייך - או על מישהי אחרת -
וזה מפריע לו בלימוד וביראת שמיים. ואת לא יודעת כמה כל ציחקוק בפורום,
גם אם לא מזיק בנגלה, מזיק בנסתר. משפיע עמוק בתכונות הנפש שאח"כ,
אם לא יצאו לנו גדולי תורה, בהחלט הבחורה יכולה לסמן V על המטרה,
שהיצר הרע גרר אותה גם להיות שותפה בו.
ואם קטנה את חושבת שאת - גדולה את, וכל מעשה קטן שלך משפיע.

ושום, המציאות. המציאות.
את לא יודעת כמה חבר'ה נקשרים פה נפשית - בגלל הש"א.
ואגב, תקראי את מה שכתבתי שגם אני לא חושב שצריך לא לעזור לבת
דודה שבקשה עזרה, אבל נפשית? להתקשר? לא.
וזה הורס, וזה משמיד, גם אם אנחנו נופלים בזה (ולא אמרתי חלילה שאת נופלת
בזה), לפחות נראים ת'שאיפה, ולא נפיל אותה איתנו ביחד.


אז אולי פשוט כדאי שנחפור יותר במציאות.
נראה, נחוש, נבכה כמה חבר'ה נפלו לעולם וכל דורותיהם אחריהם,
בגלל הנושא הזה המתירני של בנים בנות. בגלל איזה היתר שיענו נובע
בשם המוסר - ושכחנו שלנו יש הלכה, שהיא תקבע את המוסר, והיא ממש לא
מביישת אנשים שמוכנים ללכת איתה ביחד, לעשות נח רוח לריבונו של עולם.


[ובבקשה אם את הולכת להגיב, תקראי את כל התגובות שכתבתי בשרשור,
פשוט אני מתחיל לחזור על עצמי.]

שוב צריך לדעת באיזה מקום מה מביא למה. ברור שקשר אישי בנים בנות וצחקוק בנים בנות וכד' זה אסור.
השאלה באיזה מקום עדיף את התנועת נוער המעורבת כי אחרת יהיה עוד יותר גרוע והתנועת נוער משפרת את המצב.
וגם זה לא בהכרח שכל מי שבתנועת נוער מעורבת מגיע למצבים כאלה אבל בגלל שעלולים להגיע לדברים כאלה ראוי לשים גדרים. (אבל עוד פעם- זה לא אומר שכל מי שבתנועת נוער מעורבת לא נוהג לפי ההלכה.)

לא התנגדתי, ויש לשקול ע"פ רבנים גדולים,
ויותר אם כן, יש להכנס לשם חבר'ה שפיצים בטירוף.

אבל במקומות דוסים?! או במקומות של בחורי ישיבה ובנות אולפנה רגלים?
אין שום עניין להכנס את עצמינו לנסיונות כ"כ קשים, שרבים חללים הפילו.

====

כמו בכל תחומי החיים, הולכים על הכלל.

אם גם אם יש בחור ששורד בסניף מעורב בלי לעבור על שום הלכה,
רובם, לא ככה. פשוט כי אי אפשר להיות ככה. אי אפשר להקיף אדם בחורות

יפות ולהגיד לו לדבר איתם חופשי - אבל לבקש ממנו שלא יחשוב עליהם...
וזו רק בעיה אחת, ויש עוד לא קצת. "לא נתנה תורה למלאכי השרת". חד משמעית.

בעצם זה לא כ"כ פשוט במעש.

זה דורש! דורש הקרבה...

באמת-- מה אני מוכנה לעשות בשביל הקב"ה?

כמה אני מוכנה להקריב בשביל מישהו שכ"כ אוהב אותי?

ועושה חסדים איתי בכל רגע ורגע ורוצה רק לטובתי??

קדימה רוחל' זה הזמן שלנו לחשוב על זה

בקיצור הלוואי שנגיע למקום הנכון בזמן הנכון תמיד. ושהקב"ה יוביל אותנו ולרגע לא יעזוב

תסלחי שזה פן קצת יותר אישי.

הרי את מדברת עם בנים, בדיוק כמוני.

נכון בני עקיבא זה לא מצב אידיאלי ואני ממש לא דוגלת בחברה מעורבת לכתחילה.

אבל איך את או כל אחד אחר פה יכול לבוא ולהגיד לא לדבר בכלל עם בני המין השני בזמן שהוא עצמו עושה את זה?

למה אתם גורמים לי להרגיש כאילו אני הילדה הכי הכי רעה קיימת בארץ כי אני מדברת עם בנים?

השאלות היו מופנות גם לאח.

תכל'ס אתם לא עוזרים לי למשל, רק גורמים לי להרגיש כאילו אני כופרת כאילו אין לי יותר חלק בכם.

כן אני מדברת עם בנים וכן אני לא חושבת שיש עם זה בעיה כמובן עד גבול מסוים.

למה בגלל זה אני צריכה להרגיש כמו איזה אפיקורסית?

כי אני אחרת מכם?

לא ממש העברתי את תחושתי אבל אני מקווה שהבנתם ושתשימו לב לדרך הניסוח שלכם.

וממש מסכימה עם אריאל.

לקרוא בדיוק מה כתבתי למעלה בתגובה.

תגלית חדשה - גם אח.. מדבר עם בנות, שצריך. אם בת דודה שלי תצטרך
שאני אעזור לה להרים משהו, אני ממש לא הולך להפנות לה פנים,
אלא לעזור לה כמו בחור טוב, וזהו. כנ"ל אם אדם צריך לנהל עסק, ובשביל
זה הוא צריך לדבר עם אשה, גם הפוסקים מסכימים שמותר.
לא אמרתי בשום מקום שאסור לדבר עם בנות, כי זה לא נכון.
אם זה צורך אמיתי ממש - מותר דיבור טכני בעניין, ולסיים.
צורך אמיתי = לדוג', לצורך נישואין (ולא מגיל 16...) - חובה לדבר!

אבל הבעיה, שזה לא נשאר שם. זה עובר לציחקוקים, שחנשי"ם עמוקים,
עד שיושבים לאכול ביחד - גם בסניף - עם מבטים אחד על השני...
ואם את לא מאמינה לי, כנסי לחברים מקשיבים, תסתכלי כמה שאלות מגיעות
רק מהחבר'ה של בני עקיבא, לא לחינם. כשמחממים ת'יצר, כשיש לך מצב נתון
מול הפנים, בחורה שאתה מכיר אותה, וגם יכול - כי לשיטתך זה מותר -
להכיר אותה חופשי, זה פשוט מדרון חלק למטה.


איך אני מתנהג במצבים אחרים שהם לא לצורך נטו?
משתדל ע"פ ההלכה. קרי - לא לצחקק בכלל עם בנות, לא לשאול אותן
שאלות פרטיות, כי זה לא ענייני, וכמובן שלא לצאת למקות בלוי ביחד.
אין לי חברה, אין לי ידידה, ואין שום בת שבקשר איתי - גם לא 'אהלן, מה קורה'
ברחוב, וברור שלא קשר נפשי עמוק. האא, ואני עקרונית כבר בגיל של חתונה,
אבל עדיין, לא ארמה את עצמי שכל קשר עכשיו יהיה כאילו למטרת חתונה..
[לגבי פה בפורום, פעם הייתי עונה לבנות על שאלות באמונה וכו', היום ב"ה
כבר לא וכל אחת נתקלת בנימוס במילים שאני מעדיף שלא לדבר איתה -
גם לא בשיחה אישית, גם למרות שהיא יודעת שלפתח איתה קשר אני ממש לא
הולך, גם למרות שזה רק בדברים של אמונה, גם למרות שאני לא נותן (!!) שום
פרטים על עצמי, תראי רק כמה הגבלות וכו' וכו', ובכל זאת, היום כל בת שתפנה,
אני נותן לה כתובת אחרת שיענו לה. חברים מקשיבים וכדו'.]
ובפורום עצמו - אם תמצאי הודעה אחרת באיזשהו שרשור, שלי, שצחקתי

עם בחורה, או הרצתי איזה דברים לא נצרכים, אני אישית לא זוכר פעם
אחת כזו. וגם אם יש פעם מזמן איזה משהו 'קטנטן' ממש, היום זה בעז"ה
כבר לא יהיה.


אגב, אחרי כל זה, רק חשוב לי להדגיש,
שאני ממש לא מחוץ לחבר'ה, אני ב"ה מעורה מאוד עם חברים שלי בפנים,
בשמחה, באחווה, פועלים כשצריך, יוזמים ומשתדלים לתת לעם ישראל.


ובכל מקרה, לא בי באנו לדון, אלא בתוכן הדברים.
אבל בבקשה, לפני שמגיבים - שוב, לקרוא טוב את התוכן בתגובה הראשונה,
ואז ממילא תחסכו ממני לכתוב דברים אחרים.

באמת רציתי לשאול יש הכשרה מיוחדת למדריכים בסניפים מעורבים?

אני פשוט חושבת שזה לא הסגנון של אנשי הפורום (סורי על הישירות..)-מי שלא לבוש הכי צנוע מי שמדבר עם בנים ולא רק בשיחה אישית אלא גם בסניף בפיצה בקפה נחשב כופר ושוב אנשים תעצרו שניה לפני שאתם עפים על להחזיר את כ-ל העולם בתשובה לא כולנו מגיעים מאותו מקום...
אתם מדברים על פעיליות נפרדות ועל איראל כדרך חיים,אבל מה לעשות יש כאלה שבשבילהם זה לתפס עוד צעד בסולם,ואני לא אומרת, זה גם קשה ומסובך...
אבל מול התגובות שלכם פה אני עומדת נבוכה מול הסולם בשלב הכי תחתון ואתם מדברים איתי על השלבים הגבוהים....סורי אבל לא כולנו שם לא כולנו חיים בחברה נפרדת לא כולנו באריאל או נעבור לשם בשנה הקרובה..לא כולנו לא מדברים או אומרים שלום לבנים..
כן, מה לעשות יש פה כמה אנשים פושטקים,שלא מטאטים את רחבי השומרון עם אורך החצאיות שלהם..
אבל הם עדיין רוצים לעבוד ולהתקדם..

אבל אני רוצה לתקן משהו.

הסולם התחתון זה אנחנו שמדברים ככה, הסולם העליון זה הטוהר והתמימות וחוסר הידע של מלא יהודים טובים שפשוט שאובים בתוך העולם הזה בלי יידע.

ואצלם התיקון הוא רק חיצוני, כי ברגע שזה יתוקן, הלב שלהם זהב.

אבל אצלנו, אצלי, זה לא ככה. צריך לתקן גם את כל הנשמה, את כל המידות והיהירות, הגאווה. 

ואני לא מדבר בשם כולם כדי ח"ו לא להוציא לעז, אלא רק על עצמי.

פושטק? כולנו פושטקים. 

'אנכי עפר ועפר..'

צודקת. אין שום עניין להריץ את העולם קדימה יותר מידי,
וצריך לעשות לאט לאט, על זה אין שום חולק.

א-ב-ל,
אני מדבר על משהו אחר. על השאיפה! זהו, בדיוק זה.
השאיפה. אם לא נדע מהי, בחיים לא נוכל להתקדם כמו שאת רוצה.
וכל עוד נחשוב שלצחקק זה 'טוב', אז המצב גרוע.
ורק את זה באתי לעקור, זהו, לא מעבר. כי כל עוד שלא נעקור את
המחשבה הזו ואת הנגיעה האישית הזו שאומרת לנו - "זה טוב, ככה זה
צריך להיות", מה אמרת שאת רוצה? להתקדם ולעבוד? אין לך על מה,
לשיטתם - לא יודע בדיוק של מי, אבל של הצד השני - את מושלמת.

רק באתי להגיד, שלכולנו יש עוד מה לעבוד. מאמין וככה גם הבנתי

ממך שאת מסכימה, אז אנחנו ממש לא חולקים.

תצליחי בעז"ה, והנה קחי משפט חשוב -
לאט לאט אבל בדרך בלתי מתפשרת.

לא להוריד שאיפות. לא להגיד שאנחנו במצב 'אחלה'.
להגיד - אנחנו יודעים שהמצב לא טוב ויש עוד הרבה לתקן -
אלא שקשה, ואנחנו באמת עובדים על זה. באמת באמת,
משתדלים כמה שיותר לתקן ולהגיע לשאיפה האמיתית.


ואם תקראי את התגובה הראשונה שלי למעלה - מה שבקשתי

כבר כמה פעמים לקרוא אותה טוב - תראי, שלא זלזלתי בשום דבר,
אלא רק אמרתי - "יש עוד הרבה לאן לשאוף, זה ממש לא המצב
האידיאלי, ומי שמסוגל חייב להתקדם הלאה".

ומה שנשאר לי לברך, זה רק בהצלחה לכולנו בעז"ה.
לילה מבורך לכל עם ישראל!

וחוץ מזה- כל הכבוד! אם אני הייתי הולך לסניף כזה תוך כמה זמן או שהייתי מתפרק/מתפקר או שהייתי עוזב.

ואני בנדם שמחשיבים אותו כדוס, לדעתי גם פה בפורום.

לא הבנתי. יש איזשהו היתר בעולם לקרב בחורות ע"י שאתן להם חיבוק?
האא, למה זה שונה?! ציחקוקים עם בנות, שחנשי"ם שמקרבים ת'לב,
לא כ"כ שונה מחיבוק. זה לעבור על ההלכה, וזה לעבור על ההלכה.

מוזמנת להכנס לקטע שכתבתי פעם -
עזבו כותרת - יסוד החיים. יסוד החיים.

ובואי נצא מנקודת הנחה שאותי את לא יכולה להאשים ב - 'הפקרת הנוער',
כי כמה שאת דברת עם בחורים במציאות, דברתי מן הסתם פי כמה ממך
עם בנים, על כל התחומים שתרצי, וגם הדקים שאם את תדברי איתם על
זה, אשכרה ה' ירחם. וכל המהות שלי שאני נמצא פה בפורום וכותב קטעים,
זה להכנס ללבבות.

א-ב-ל,
אם אצלכן מדריך כמעט יושב על בחורה,
אם היית שואל את הרב אליהו זצ"ל אם לעזוב או לא -
אני חותם לך כמעט בעיניים עצומות, הוא היה חותם לעזוב.

מי יקרב אותם? לא את שהבחור יראה לך ת'קעקוע בכתף,
ולא את שתצטרכי לעבור על ההלכה - או הוא לעבור על ההלכה בגללך.
וזה שאת שומרת נגיעה זה צריך מה להיות? כפיים? סליחה,
מי שהמציא ת'מושג הזה צריך לחשוב עליו עשרים פעם.

זה כ"כ ברור מאליו שאת שומרת נגיעה. אמרת פעם שאת 'שומרת חזיר',
לא. אז גם שמירת נגיעה, זה חמור לא פחות. אבל צחקוקים, שחנשי"ם,
את שומרת שלא לעשות?! אם כן, אשרייך אחת מתוך אלף,
999 כמוך נופלות, אז אל תתירי דבר שאין הציבור יכול לעמוד בו.


לגבי לקרב,
רוצה קירוב אמיתי? יש. לא חסר. לא חובה דרך שם,
אלא בכלל מותר הלכתית דרך שם.


====

ו - כדאי ללמוד טוב את השקפת רבותינו,
כי אחרת אנחנו יכולים כ"כ להתלבל.

ואגב, אני טוען שהרבה מהחבר'ה שיורדים ברוחניות,
זה דווקא בגלל שהם חייבים בחברה המעורבת הזו.
אם רק נרים ראש ונחליט - אנחנו איפה שאפשר (באמת אפשר,
ויש כאלה הרבה מאוד מקומות!) להפריד - מפרידים בלי שום חילוק,
אז ממילא יהיו הרבה יותר נוער נושר, ואני חותם על זה.


ושוב פעם המאה, ובבקשה תקראו טוב את מה שכתבתי,
כי יש כאן לא משתמש אחד שהגיבו מתוך נגיעות אישיות.

גם אם יגידו לי שכל סניף מקבל 'הגדרה עצמית',
בדיוק על זה כואב. על עשרות או לא יודע כמה סניפים,
שיכולים להיות מופרדים...!! (כמו דעת רוב ככל גדולי הדור לאורך כל הדורות)

היי, לא לשכוח. רובם של החבר'ה דתיים מלידה,
ככה שאם אנחנו צריכים להחזיר את עצמינו בתשובה לאט לאט,
אז זה אומר שהמצב קשה. ואם המצב קשה, צריך להבין למה הוא קשה,
ולא לקחת את המחלה (העירבוב בין המינים) ולשים אותה כפתרון,
כל עוד דור אחד של כזו טעות, והבנים של ההורים האלה דתלשי"ם,
או אפילו חופשי דתיים לייט עם חצאיות קצרות שלא דמיינו אבותינו,
בלי לימוד תורה לבנים כי יש 'תורה ועבודה', ועם בנות בחוץ...

אני צועק על ה -
'חברה הדוסית', שמסכימים לה סניף מעורב. על זה!
וחברה דוסים = כמעט כל בחור שנמצא בישיבה תיכונית או בחורה באולפנה.
ואי אפשר להגיד עליהם - "תן להם מעורב, כי אם לא הם בפאב",
סורי! אבל לא פאב, ולא זה! פשוט ב"ע תותח נפרד, עם שיעורים של רב
שיקרב אותם, יפעל יותר בפתרון, מאשר עירבוב בין המינים שיוצר
לעבור עוד על ההלכה.

====

האא, ואני כן הייתי צריך שעות להסביר לבנים במציאות (לא לבנות..)
מה רע בלא לשמור נגיעה, בלי שום לעבור על ההלכה.


ובקיצור?
השאיפה, צריכה להיות קדימה.
אתם הרי מודים שהמצב קשה, אז אל תנסו להצדיק את המצב הזה
כ - אידיאל. 
נכון, צריך לשאוף לשפר שגם אני טוען ככה ועל זה כל השרשור הזה,
אבל כאיזשהו אידי'?! צריך לדעת שהמצב הוא פשוט לא טוב,
ולא לסבן שום פינה.

אני חושב שהיא התכוונה לאלה שאומרים "ברור שאסור" "שולחן ערוך מפורש!" וכל המשפטים האלה שהרבה פעמים הם לא קשורים. למה? כי לא כולם במדרגה/מצב שהם הולכים דוך לפי השו"ע, ויש כאלה שהם אפילו רחוקים ממנו מאד אבל הם מנסים להתקרב.

וכשאתה אומר לבנאדם כזה "תפוס שתי מטר מבנים/בנות" "תעזוב את הסניף" או כל מני דברים עם דרישות גבוהות זה לא עוזר אם לא מזיק

עם בחורי ישיבות ובנות אולפנות. [אלה רוב המדריכים בסניפים]
אין שום סיבה שלא נגיד להם את ההלכה בפנים.
נכון - בשביל שזה לא יזיק נמתיק להם את זה ונקרב את דעתם אל ההלכה,
נשלח אותם לרבותיהם שיעזור להם, אבל להסתיר את ההלכה מול...
בחורי ישיבה?! אבוי לנו.

ואם רק נקום ונתחזק אנחנו, כל אחד במקומות בתחום הזה,
לא נצטרך להסתיר ת'הלכה שלנו.

להסתיר הלכה מבחור ישיבה?! אז למי בדיוק כן נגלה אותה?!
לפרויקט השו"ת...?!
אם זה אסור - אז נגיד בפה מלא -
"גבר, זה אסור".

עכשיו מה? עכשיו בוא נראה איך בדיוק אנחנו מתגברים כמו גברים על היצרים.
עכשיו אנחנו איתך ביחד ללכת לכיוון השאיפה. אבל הבעיה היא שאנחנו
מסתירים את השאיפה - מסתירים את ההלכה - היום להגיד בבני עקיבא שרוב
ככל גדולי הדור סוברים שאין מושג כזה 'חברה מעורבת לכתחילה', זה...
"התחרדות". התחרדות?! למה רוב ככל הרבנים שלנו מסכימים עם זה?!
ממש, אבל ממש לא. ואם כן, אז אנחנו חרדים לדבר ה', כדברי הנביא.

===

זו הבעיה שרק הולכת וגודלת כמו כדור שלג.
אנחנו צריכים לחזק את עצמינו ב - 'לא לדבר עם בנות'...?!
אם כן, אז אל תהיה מדריך. מדריך זה אחד שיש לו שאיפות ברורות בתורה
ומשתדל בה ב-א-מ-ת (ומי שמצחקק חופשי לא יכול להגיד לאף אחד שהוא
משתדל באמת, ורואים קולטים ויש כאלה שברור לא משתדלים ב-א-מ-ת..)
ראבק, אתה מדריך בב"ע ששמה לה לדגל קודם כל את התורה! אתה לא מדריך
באיזה הצופים או לא יודע מה...
מדריך הוא אחד שלא צריך חיזוקים פשוטים וכ"כ ברורים. כ"כ כ"כ ברורים לכל
אדם מתחיל לשמור תורה ומצוות. את רוצה שהוא יהיה דוגמא אישית?!...
ה' ירחם. ועכשיו המשפט הכואב -
עם דוגמה אישית כזו, אין שום פלא שאלה שרמת הרוחניות אצל בחורי
הישיבות האלה או אצל בנות אולפנות האלה - שאת אומרת שהם נמצאים
שם למטה - אין שום פלא שהיא נמוכה. התפוח לא נפל רחוק מהעץ...

ושוב, אני לא מדבר על כולם, ויש מדריכים נפלאים.
אבל הדגל של התנועה? ההרבה מאוד מתוך התנועה?
המצב ממש לא ברור, ויש עוד הרבה מאוד לאן לשאוף.

וכן, אנחנו נגיד את השו"ע בצורה הכי ברורה שיש. (+ נתמוך במי שקשה לו,
אבל שידע שהוא למטה, שיש לאן לשאוף, ולא יחשוב שהוא כבר בשאיפה למעלה...)
במיוחד לבחורי הישיבות ולבנות הצדיקות שלנו. כי אם לא נגיד ככה חד -
אין שום סיכוי שנגיע לפסגה שהדריכונו רבותינו לצעוד לשם.

אבל זה הרבה יותר כשה. כי כשמציבים לי מטרה האינסטינקט שלי זה או לרוץ אליה או לעזוב אותה.

וזה ממש קשה ללקת בעקביות.

הוא מ ר י ם את כולנו >>> ל-ה-נ-ח-ת-ה...

^ קטע אחד החשובים להתקדמות הרוחנית בחיים.
אישית, למדתי והתקדמתי מהרעיון הזה כ"כ הרבה.

משפט המפתח -
התקדמות איטית בלתי מתפשרת.


כמובן, עם הרבה תפילות.
לילה טוב אחי, ומוזמן לאישי בשמחה!

אל תגיד שאתה שומר תורה ומצוות

זה מה שהקרא דתי לפי דעתי או דתי חברתי (דתי כי הוא חי בחברה דתית)

לא אומרים חטא כדי שיזכה חברך

כי אולי את כזאת!

אם את מרגישה שמשהו זז אצלך כשאת קוראת את מה שכותבים פה על לדבר עם בנות כנראה שתכלס את מבינה שזה לא בסדר

וגם אם לך זה לא מזיק אז לבן שאת מדברת איתו כן

וידוע מאמר חז"ל "אל תרבה שיחה עם האישה באשתו אמרינן אשת חברו קל וחומר"

הבחורה לא אפיקורסית ולא כלום,
אלא רק בת מלך צדיקה ששואפת להתקדם.

בחיים אל תכתוב ת'מילה 'אפיקורסית' על כזה נושא,
כי למרות שאני בטוח שלא התכוונת לזה,
זה גורם 'קצת' לא נעים בלב.
קיצור, יש עריכה תגובה, הכי בריא לכולנו.


אשריך אחי, שיהיה לך לילה מבורך,
וחיים מלאי שמחה ואמונה בעז"ה!

ואני יסביר ברור שאת לא איפקרסית בגלל זה אבל מה שהתכוונתי שיש מגמה בציבור הדתי של ביטול חלק מהמצוות (שמירת נגיעה לדוגמא) ומי שמבטל חלק מהצוות אפילו רק אחת הוא אפיקורס

ודרך אגב 'קצת' לא נעים בלב לפעמים דווקא עוזר

ועוד למיטב זכרוני מדובר על מצוות דאורייתא ולא דרבנן בענין אפיקורסות. אני צודקת? (אם לא בבקשהתתקנו אותי שאני אדע להבא=) )

באותה מידה שאתה מביא את הרמבם אני יכולה להביא אותו.

(וכן אני שומרת נגיעה אם תהיתם אי פעם)

יש עוד ראשונים ואחרונים חוץ מהרמב"ן וכולם סוברים דאורייתא. מה גם שהשו"ע ונושאי כליו פוסקים לפי הרמב"ם אז אין מה להתווכח בכלל... ו"אחרי רבים להטות"

הרמב"ם הוא היחיד שפסק דאורייתא.

אבל זה לא משנה כ"כ, 

מה ההבדל בין דאורייתו לרבנן? שניהם הלכה משמים..

ואסור לבטל אף אחד מהם, ואפילו לא מנהג.

אם מלך גוזר לבטל מצווה, ואף מנהג - ייהרג בל יעבר, ולא יבטל המצווה.

יותר בפן של המלצה ודבר ראוי לעשותו\לךא לעשותו

סליחה אבל לא קראתי את כל התגובות,ואולי אני בטעות יחזור על דברי מישו אחר,אז סליחה.

דבר שני-לעניות דעתי הבעייה היא של כל אחד בעצמו.

אסביר ת'עצמי-כל בן אדם צריך ללכת מול המראה ולהגיד בשיא הכנות לעצמו האם הוא מסוגל?וכמה?

לדוגמה לפלוני קשה להתגבר, אז הוא יודע שאם הוא ידבר עם בנות, זה יגרור אותו לדברים ממש לא ראויים (לפי דעתו). וואלה שילך לתנועה נפרדת.

ואם ד"ר אריק אומרת שהיא יכולה להסתדר בסניף מעורב-אז שכוייח עצום כל הכבוד (בשיא הרצינות,הלואי עלי).

דבר שלישי-שכל אחד עומד מול המראה שיחשוב על ההלכה ואולי הוא בעצמו לא מתגבר,אז הוא תולה את זה שהוא בסניף מעורב,בזה שיש רבנים שמתירים.

דבר רביעי-האם מישו שמע מרב (באוזנים שלו) שמעורב זה לכלתחילה???

דבר חמישי ואחרון-תסלחו לי אבל יש הבדל רב בין בני עקיבא לאריאל, קוראים לזה עזרא...

ערב צח לכולם...

עקרונתי זה לא שקיימים רק שני איסורים- נגיעה וייחוד והשאר זה רק סייגים על מנת לא להגיע למצבים כאלה?
ועניין שיחה ושחוק עם בנות- ברור שהוא לא ראוי, כמו מושב לצים ואולי יותר גרוע, אבל אם יש בזה איסור הלכתי ספציפי או שזה סתם דבר מאוד לא ראוי? 
נ.ב- זה לא אומר שאני בעד תנועת נוער מעורבת. אני רק רוצה לדעת את ההלכה כי זה מאוד חשוב בענין הזה. כי אז יותר אפשר לדעת מה אפשר לעשות ומה לא- במקומות שהז פוגע אז ברור שלא לעושת אבל במקומות שזה מועיל אז זה טוב וכדאי (בענין תנועה מעורבת וכד').

הלכות איסורי ביאה פרק כא'

ב  ואסור לאדם לקרוץ בידיו וברגליו או לרמוז בעיניו, לאחת מן העריות; וכן לשחק עימה, או להקל ראש.  ואפילו להריח בשמים שעליה, או להביט ביופייה--אסור; ומכין המתכוון לדבר זה, מכת מרדות.  והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אישה, ונתכוון ליהנות--כמי שנסתכל במקום התורף; ואפילו לשמוע קול הערווה, או לראות שיערה--אסור.

===

ומי שחושב שזה 'לא אפשרי', זה אפשרי מאוד.
ולא רק זה, זה מאוד מתוק לשמור את הקשר הנפשי, לאחת והיחידה.
ובסופו של דבר, כך כולנו צריכים לנהוג ע"פ הוראת רבותינו שלנו.

השאלה מה

אף אחד לא חולק שמותר לשאול בת:"מה השעה?"

אבל סתם לדבר ללא תכלית אסור

זה מה שנקרא להקל ראש

ואני כמעט ולא מצליח לדבר עם מישהו בלי להקל ראש (זה פשוט משעמם!)

קשה לי להאמין.

נכון לפעמים בטעות באמצע השיחה מקילים ראש אבל בכללי מדברים על דברים רציניים בדרך כלל או דברים שצריך בהם עזרה טכנית.

יהיה צחוקים (מה לעשות אני אדם כזה)

זה לא עובד ככה.
ואגב, אני לא אמרתי בשום מקום שאסור לשאול בת - לדוגמא -
מה השעה. אלא התכוונתי למה שכתבתי, תסתכלי שם.

אין 'טעות', ואין 'באמצע', אלא בפועל -
זה קורה בהתחלה, ובכוונה.
לא מתוך רשעות, אלא כי זה כיף לדבר עם בנות.
כי לא מודעים לאיסור של צחוק וקלות ראש.

===

וגם נגיד דיבור שהוא רק על הצבא, אבל ממש רק שנשאר תמיד 'רק',
צריך לבחון שהוא לא יוצר חיבור נפשי. דברים טכניים, צריך מאוד
לבחון את עצמינו שזה נשאר רק שם. ואם זה עובר 'בטעות',
או 'באמצע שיחה' - אז מותר מאוד לשים גדר וגם לא לדבר על
"רק על הצבא", כי ת'כלס, כמו שאמרת, זה לא נשאר שם..

אין לי מה לשחנ"ש עם בנים.. ואנ'לא עושה את זה.

יהיה מי שיקשיב לשטויות שלי מתישהו בע"ה...

מה שכן אני מסכימה שיש המון מה לתקן.. אני בנתיים עושה ת'השתדלות שלי.

בהרבה הקרבה ושמחה.

וכן, כשצריך.. מדברת. על מה שצריך

תגובות איכס.

ואל תתחילו לומר לי משפטים כמו "קשה לך לתמודד עם האמת",

מכיר כמה וכמה רבנים, שלא רואים פסול בחברה מעורבת כשהיא ראויה ועל רמה.

כשהיא לא מובלת על ידי גחמות פלירטוטים וכדו', שמחה היא לא פסולה, כשהיא לא גוררת לדבר עבירה.

רמב"ם כותב - במקום שיש הרבה נשים והרבה גברים מותר להיות יחד שהרי אין חשש שיבואו לדבר עבירה.

כמו כן, כשבחור ובחורה מדברים לצורך - זה מותר הלכתית [ראו שו"ת שרידי אש] לחלק מהדעות.

אז בבקשה, מי שרוצה לומר על אנשים שהם כופרים ואפיקורסים,

שייבדוק טוב טוב את מידותיו ואח"כ יקשוט אחרים.

כי לפני שהוא מתחיל להוציא לעז על אנשים שהוא בכלל לא מכיר

כדאי לו לבדוק טוב טוב מה בדיוק הוא אומר.

ומכיוון שאני לא ראוי באמת לבקר אף אחד, [ואני לא ציני], אני רק כותב את זה כנקודה למחשבה, לא ביקורת כלפיי אף אחד ספציפי. במקום להתחיל לדבר על אנשים אחרים, בואו ננסה כל אחד לעבוד על המידות שלו, במקום לדבר על תנועות נוער שלימות, בואו נדבר על עצמנו. ל'כופרים' אפשר לשאול כמה כשאנחנו מדברים עם בחורה, אנחנו באמת עושים לש"ש? ול'צדיקים' כמה כשאנחנו לומדים תורה אנחנו עושים את זה לש"ש?

מישהו מכם יכול להעיד על עצמו שהוא באמת צדיק? 

ואע"פ שתוכחה היא דבר יפה, [ואפילו מצווה!] אבל בכל זאת אמר על מצווה זו רק עקיבא "תמהני אם יש בדור מי שיודע להוכיח".

ביאסתם את הלילה.

אם ביאסנו את הלילה, זה אומר שהרגש חטף מכה מסוימת.
והרגש - לפעמים - נמצא שותף אי שם לנגיעה האישית.


קודם כל עוד לא זכיתי לראות שנמחקו הלכות תוכחה.
והטענה הזו של - קודם קשוט עצמך, לא קבילה בדיון הזה.
כי אני משתדל (!) בחיים, זה א'. ב', אדם עם השקפה צריך שתהיה לו דעה
ברורה כמעט על כל דבר שזה בחיים. מה דעת תורה, דעת ה', דעת רבותינו.
ולא באתי לזרוק פה בננות על שום אדם, אלא מישהי שאלה למעלה,
אני עניתי את מה שאני יודע ומשתדל לקיים.

לגבי הרבנים - עניתי על זה כבר למעלה,
אבל שוב בקצרה - על כל אחד שתראה לי שדוגל 'מעורב לכתחילה',
אני מביא לך עשרות של רבנים (אם לא אפילו 100, או מי יודע, אולי הרבה יותר)
רבנים שחושבים בדיוק הפוך, שלא יותר קטנים מהרב הזה..
ב - אין לנו שום זכות לסחוט היתרים, ומי שזה לא הרב שלו - לא יכול
להשתמש בהיתר כזה. כמה אנשים יש להם רב כזה שמתיר?! לא רב בישיבה,
אלא הרב שלהם שהם הולכים אחריו?! בודדים. כי יש כאלה רבנים בודדים.
ג - גם אותם רבנים דורשים 'מעורב צנוע', וצחוקים - זה לא צנוע...!
על זה אין חולק, ככה שגם אם מעורב, אז זה ממש להיות 'נאכס' בין הבנות,
ובשום פנים ואופן לא להתחיל לשחנ"ש כאילו היא אשתך...
ד - המציאות, המציאות זועקת! השכל הישר שלנו מורה לנו שהמציאות הולכת
דווקא עם רוב רובם של הרבנים ועם כל גדולי הדור - נפרד!
[וחלילה לשים ברזלים ברחובות שיפרידו, אלא כולנו יודעים מה הכוונה.]

ואגב, לא הבנתי מה הקשר בין הרמב"ם שהבאת, לבין ב"ע.
גם אם אין בעיה של יחוד, יש עוד עשרות של בעיות, שעליהן אני מדבר.


וה' נתן לנו שכל, להתבונן בלי נגיעות אישיות.
והמצב היום בב"ע - עיין בשאלות שנשלחות מידי יום ביומו לחברים מקשיבים,
ממדריכים (!) של ב"ע - שה - "מעורב", זה גרוע, גם בגלל שזו לא ההלכה לרובם,
וגם לבודדים שכן, המציאות אומרת שהם לא עומדים בזה.



ושה' יתן לך בעז"ה יום מבורך,
ושחלילה לא יהיה מצב של 'ביאוס לילה'.
חיים מלאי שמחה ואמונה בעז"ה לכל עם ישראל!

אבל יש הרבה סניפים שזה לא ככה.
חוצמזה, צריך לשים לב שלא התנועת נוער יוצרת את הצחוקים בין בנים לבנות אלא עצם היותם ביחד בישוב\שכונה בעיר. התנועת נוער בד"כ רק מעלה. בסניף שיכולה להיות תנועת נוער נפרדת והחבר'ה יבואו ויקבלו אידאלים וערכים- אחלה. בסניף שבו אם יהיה נפרד דווקא החבר'ה שיותר זקוקים לזה (סניף פחות "חזק") אז דווקא ראוי לעשות מעורב כי יקטין את העבירות שיעשו ולא יגדיל וזה גם יגרום לכך שאולי מתישהו יבינו את הבעיתיות של מעורב (לא לחנך בסניף למעורב אלא להסביר תמיד שראוי שיהיה יותר נפרד מעכשיו...וגם לשמור על זה בפעולות על נגיעה וכד' שלא תהיה- בשביל זה צריך כמובן מדריכים טובים ויראי שמיים.) 

אח- וגם אחרים אשמח לתגובות גם להודעה הזאת וגם להודעה ששאלתי על האיסורים...
תודה רבה רבה! 

ומצטרפת לאיחולך שיהיו בעז"ה חיים טובים לכל עמ"י ויהי רצון שלא יעלבו יותר מהדיון הזה ורק יקחו ממנו את הדברים הטובים! =)

התוכחה לא באה מרצון רע בכלל. לא באה אליך בשפיטה. אני גם לא מספיק שומרת על כל דבר כמו שצריך. אבל זה לא העניין, כמו שכל אדם שרוצה לקיים מצוות כמו שצריך- רוצה שיגידו לו על דברים שהוא לא יודע , כמובן בצורה נעימה, כך גם הוא צריך לעשות לאחר. עכשיו אף אחד לא בא בשפיטוה אל אף אחד כיוון שאף אחד לא מלאך. לא באים בטענות, באים לעזור. אני אישית מאוד אשמח אם גם את ואחרים תגידו לי אם אני עושה דברים אל בסדר. זה מגמה של כולנו. להשתפר יותר ולעשות את רצון ה'. ואיננו רוצים לפגוע בך או באחרים.

עכשיו כן מאוד מפריע לי מילים כמו אפיקורסית במיוחד כשזה לא כ"כ קל לקבוע מי אפיקורוס ומי לא. תגידו לי זה מאוד קל- מי שמחליט שאחת מן המצוות היא לא מצווה בשבילו. אבל גם מי שלא מקיים כמעט אף פעם אחת מן המצוות לא בהכרח החליט שהוא לא צריך לקיים אותה אלא כי זה קשה לו. ואנחנו לא בוחן כליות ולב, כמו שד"ק אריק אמרה, וזה דבר מסובך מאוד לקבוע חד משמעית על אדם שהוא אפיקורוס וזו מילה חמורה מאוד אז כדאי להזהר.

בכל מקרה, אני לא כנתי פה אף אחד בתארים 'נהדרים' של כופר וכו',
אז אני פטור מלענות על זה.

ואני פשוט אעתיק לפה קישור, תגובה מלמעלה שתענה על הכל -
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t389880#4676153


======


נכון, אני לא אלוקים,
אבל יש לי אלוקים.
והוא, הוא זה שאמר לי לכתוב פה את מה שאני כותב.
יש עניין כזה בתורה שנקרא 'תוכחה', ולא, לא באתי להוכיח, אבל יש גם עניין -
משהו כמו 'לפזר הלכות'. והכי יש עניין, לענות לבחורה ששאלה בתחילת
השרשור, וזה בעצם כל העניין שלי פה. לענות לפותחת השרשור.
לא - גם נביא אני לא - אבל יש לי הלכה, ש'נבאה' את רצון ה'.
פשוט מאוד, ותסלחי לי שלא אאריך.

נראה לי שאמרתי לך כבר 'אשריך' על מה שאת כן עושה, ואם אצלך
אין שום כלום בעיות צניעות - אז בעיקר לא דברתי עליך, ואני לא מבין
למה את 'חמה' כ"כ. אני דברתי על אותם מקומות שכן יש בעיות, ורובם
זה ככה, ולמציאות אי אפשר לדבר בגרש שנוגע, היא חותכת.

ודי, אני חוזר על עצמי הרבה. נראה לי שמה שרציתי להגיד, נכתב.
עכשיו - ישפטו הקוראים. ישפטו ספרי גדולי רבותינו.


תצליחי בעז"ה, וה' יאיר דרכנו.
האא, סתם הארה - להגיד לבחור ישיבה דבר הלכה מתוך אהבה,
זו ממש לא כפייה דתית. ואם כן, הבעיה היא בה, לא בכפייה.

בואי אני אספר לך. כדי להרשיע בן אדם בעבריה כגון אונס, שכיבה עם אשת  איש, עבודה זרה, חילול שבת, או עוד הלכות רבות שאין לי כוח לכתוב עכשיו - בשביל שבית דין יוכל להרשיע בדבר כזה, הוא היה חייב עדים והתראה. בלי עדים, גם אם האדם עצמו בא ואומר לבית דין "חטאתי, תשפטו אותי" הם לא יכולים.הם לא יכולים לתת עונש לאדם ללא עדים והתראה. עכשיו בואי ננתח את המצב - מה זה עדים והתראה? זה אומר שבן אדם רואה מישהו אחר עומד לשכב עם אשת איש, ואומר לו :"אחי, אסור לך, זאת עבריה. אם תעשה את זה דינך ככה וככה... (חייבים להגיד גם מה העונש, לפי התורה)" - והאדם אומר לו :"אני יודע שזה עבירה ובכל זאת אני עושה את זה. אני יודע מה העונש ובכל זאת אני עושה את זה" - ואז העד רואה בעיניים שלואת עובר העברה מקיים את העברה. צריך שני עדים כאלה.

עכשיו, - תנסי להבין רגע מה הולך פה - בית הדין, על סמך עדותם של שני העדים האלו, יכול להרשיע בן אדם באונס, שמשכב עם אשת איש, בעבודה זרה, בחילול שבת - ורק על ידי עדותם. מי שעושה את זה ואפילו אלף אנשים רואים את זה ולא מתרים בו ושומעים ממנו בפירוש שהוא עושה את זה מתוך ידיעה שזה אסור ומה העונש - ואפילו אלף בני אדם רואים, אי אפשר להעניש אותו את המקסימום. אי אפשר לבצע בו דין תורה בבית הדין.

והרי יכל האיש להגיד - אבל אסור להם לעדים לשפוט אותי, הם לא אלוקים, הם לא יכולים להגיד לי מה מותר ומה אסור - מי הם חושבים את עצמם? זהו. שמותר להם. ואף חובה עליהם. אם יש סיכוי ואפילו קטן שבקטנים שאם תגיד לאדם שהוא עובר עברה ותנסה להחזיר אותו לדרך הישר -  והוא יחזור - אזי חובה עליך לעשות זאת, ואם אתה לא עושה זאתאתה פושע בעצמך. מי אמר לך - אולי האדם איננו יודע את חומרת המעשה? אולי הוא לא יודע שזה איסור דאורייתא מפורש? אולי הוא לא יודע מה התורה כותבת (או ההלכה) על עונשו של העובר עברה זו? לכן על המעיר להעיר, ולו כדי שהעובר עברה יהיה מודע למעשיו ואז יבחר במודע. את עניין העונש - את זה אני באמת משאיר לקדוש ברוך הוא ולסנהדרין - ואני בטוח שגם אח.. לא התכוון לזרוק אותך עכשיו מגג בית הדין או לקרוא לך בראש חוצות "זונה" (וסליחה על הביטוי החריף", או לקבוע שילדת ממזר. ממש לא. זה לא התפקיד שלו. מה שכן התפקיד שלו, זה לנסות לעזור לעם ישראל. זה התפקיד של כולנו.

לכן כן - אם את מחללת שבת, מחובתי לוודא שאת מודעת בדיוק להשלכות המעשה, ומודעת בדיוק לחומרה, ולעונשים שכתובים בתורה לגבי זה. להעניש אותך בעצמי אני לא יכול וגם לא רוצה - אבל להוכיח מצווה עלי. אולי תחזרי בתשובה. מצד שני, אדם שבבירור אין שום סיכוי שתזיז אותו מעמדתו ובטוח שיעשה את העברה - אותו באמת אין מצווה להוכיח כי:"כמו שמצווה לומר דבר הנשמע כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע", ו"מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין".

ולגבי שורשיך היהודיים - דבר ראשון, מקובלנו מחכמים שמי שמתגייר, כנראה יש בנשמתו ניצוץ מהעם היהודי (כבר מהשמיים, לא הכוונה במציאות שבמשפחתו היה איזה יהודי, אלא שה' זרק בו ניצוץ מהנפש היהודית) ולכן הצליח להתגייר (שזה עסק מפרך למי שעושה את זה באמת מתוך רצון להתגייר) - ולכן כן, למרות שבמקור סבא וסבתא שלך גויים - בגלל שאמא שלך התגיירה, יש לך ניצוץ של נפש יהודיה. חוץ מזה שאם ההורים שלך חינכו אותך בדרך היהדות מאז שהיית קטנה, על ברכי התורה וההלכה - "גירסתא דינקותא" אמורה להיות דבר יותר חזק אפילו מ"שורשים", כי זה מה שהטמיעו בנפשו של הילד מאז שנולד, ורק שינוי חזק מאוד גם במציאות וגם בנפש שלו, יגרום לו להרהר ולהשתנות שוב לכיוון השני - אותו דבר נגיד כמו ילדים בשואה שהוברחו למנזרים וגודלו שם כמו נוצרים לכל דבר, במיוחד כשהיו רכים בגיל ולא זכרו בכלל את עובדת היותם יהודים - ברבות השנים הןם נהיו נוצרים לכל דבר וגם אם יגידו להם שהם יהודים - רק שינוי עמוק מאוד יגרום להם להתחיל להרהר שוב בדרכם (בהנחה שעשו אותם קתולים מאמינים חזקים), ולחזור ליהדות. ואי אפשר להאשים אותם על זה.)

בנוגע לגיור לצרכים שונים ולא לצורך אמיתי של התחברות לעם ישראל - שם באמת אין ניצוץ יהודי, ולמרות שבהלכה היבשה קשה מאוד לבטל גיור כזה (אלא אם כן מוכיחים מעל לכל ספק שלא היה כשר הלכתית) הרי שלגבי הילדים, באמת אין להתפלא אם בשורשם יהיו גויים ולא ישמרו תורה ומצוות.

אז אינני מבין - את לא שומרת שבת, אבל כן שומרת נגיעה? כי אם כן - תמהני עליך מאוד. מה ההגיון שעומד מאחורי זה, אשמח אם תגידי לי. כי באמת - כל אותם חילוניים שאינם שומרים שבת, תורה ומצוות - אינני תמה עליהם מדוע הם נגעים בבנות, כי זה הדבר הטבעי שיקרה בגלל היצר שנטע בנו ה' - כל התמיהה שלי היא על מי ששומר תורה ומצוות (וכן, שבת היא בסיס בעולם שמירת המצוות. למעשה, לרוב על ידי שבת מגדירים מיהו דתי ומיהו לא. מי ששומר נגיעה, נותן צדקה, אוכל כשר, אבל לא שומר שבת - עם כל הכבוד לא, הוא לא דתי. לעומת זאת מי ששומר שבת - זה הבסיס, ועליו עוד מספר דברים - כגון כשרות, וטהרת המשפחה). לכן - אם את דתייה - עלייך לשמור שבת. ואם את לא דתייה - אשמח לדעת מה טעמך לשמירת הנגיעה. 

בדבריי לא התייחסתי דווקא ספציפית למה שד"ר אריק אמרה על עצמה אלא לרעיון הכללי, והגבתי כאילו אני מתייחס אליה. אם היא שומרת שבת או לא - את זה אני לא באמת יודע. וזה גם לא משנה. כי עצם הרעיון שהועלה פה והמסר שהיא ניסתה להעביר, היה שגוי מבחינתי, גם אם היא בעצמה כן שומרת שבת והכל.

בנוגע לפיסקה האחרונה שלי - בה רק תמהתי בגלל הנתונים שפירטה על עצמה, שמצד אחד לא שומרת שבת, ומצד שני שומרת נגיעה, ולא הבנתי כיצד דבר כזה הגיוני בכלל -אבל אם את שומרת שבת אז שוב, אני מתנצל, אני הבנתי דברים כהוויתן (צריך להיזהר כשכותבים דברים ולא מבהירים ב<צ> או משהו, שזה לא רציני...).

יום טוב ושבוע טוב.

הוא אפיקורס?

במקומות שאכן צריך שיהיה ככה, ויש הרבה מקומות כאלה,
ממילא הישוב היה מרגיש 'ריח באויר' אחרת, יותר צנועה.

בקיצור - סניף שמחנך -
גם אם הישוב, המבוגרים שבו לא מתנהגים ע"פ ההלכה,
הרי מה כל המטרה של ב"ע? למה מקימים סניפים במקומות חילונים?
לעשות הכל מתוך תורה, אז התורה הראשונה שלנו אומרת לנו - הלכה.

ויכול להיות שאתה צודק בקשר לנגיעה האישית,

אבל גם יכול מאוד להיות שאתה לא.

לא זכית לראות שנחמקו הלכות תוכחה - אבל מכיוון שהסציפו אותן [על משקל ספציפיות]

למצב שבו 'דבריך יהיו נשמעים' אז במובן מסויים 'כביכול' כל מחקו אותן. לכן אמר ר' עקיבא את מה שאמר, כי כדי לקיים את מצוות תוכחה המצב צריך להיות שיישמעו דבריך - ואם דבריך נאמרים בצורות מסויימות, אז, כן..מצוות תוכחה לא מתקיימת בשבילך!

קשוט עצמך אכן קבילה בדיון הזה, נמאס מ'דוסים' שיודעים לצעוק בכל מקום 'הפרדה' אבל אומרים לשון הרע כאילו זה כלום. [ושלא תבין לא נכון, אני בחור דיי דוס ]

אממ..נראה לי שעיקר תגובתי לא הייתה כלפיך, מה גם שידעת לכתוב אותה בכבוד, אלא כלפיי אחרים שלא עשו זאת. אז..לא אישי בכלל, כן?

ואני כותב את מה שאני יודע, ומשתדל לקיים ב"ה:]

אני לא אתווכח בעניין הרבנים, רק אומר שהרבה מהרבנים שאני מכיר בחיי [קרי, בכל מסגרת בה למדתי עד עכשיו ובאיזורי המגורים שלי], לא מעט רבנים ממש לא נגד.

יכול להיות שהמסגרת הזו לא מתאימה לכל אחד, או שצריך לעבוד קודם על מידות לפני שזה מתחיל להיות כלל ציבורי. אני לא יודע את כל הסטטיסטיקות בקשר לכמה בחורים 'בבנ"ע' נפלו בכל מיני דברים וכמה בחורים מ'אריאל' נפלו, אז פשוט אצטרך להניח שאתה כ ן יודע - ולהאמין. 

פשוט צורת ההתבטאות, המתנשאת, המגעילה, העלתה לי את הפיוזים. [שוב, אח יקר, ממש לא בכרח מהתגובה שלך, שום דבר באמת לא אישי!]

*ולאלה התוהים מה אני עושה ער תמיד בשעות ל א שעות, עברתי ניתוח השבוע, משום מה הכאבים הכי נוראיים בלילה אז אני מתעורר כל הזמן:]*

סתם כנקודת אגב.

ואני מקווה באמת כמו שאמרת שלא התכוונת לתגובות שלי,
כי השתדלתי לכתוב בשמחה, באהבה ומתוך כבוד.
מה שכן - נושא רגיש מאוד, שהנגיעות אישיות שבו צפות -
מן הסתם יהיו פה 'פצועים קל, פצועים קשה',
אבל לא מהדיבור, אלא מתוכן הדברים. קשה לאדם לשמוע,
שאסור לדבר עם בת. זה כואב לו בפנים, יוצר אנטי טבעי.

וטוב שכך. אנחנו בעד לפגוע ביצר הרע ע"י לימוד הלכות,
ככה בעצם ממיסים אותו ונותנים לו להרגיש שהוא כבר לא יתפוס עלינו.


ובכל מקרה, נראה לי שאני אסיים כאן ת'דיון,
ומקווה שכל אחד ישפוט בשכלו אחרי שהוצאו הנגיעות האישיות.
גם אני, כמו כולנו, בחור שמשתדל, למרות כל הנסיונות שכבר ישנם.
לך אחי ולכולם, שנזכה בעז"ה לקדש שם שמיים מתוך קדושה וטהרה...!

ואני מוסיף עליה את ההערות שלי.

חז"ל אסרו קלות ראש (חיים לא רציניים וקלילים) בהקשר המעורב, ואני חושב ששם זו נקודת המפתח.

לפני שאתה/את קמים ויוצאים מהבית בשביל ללכת לסניף או לקניון, תחשבו מה המטרה שלכם.

אם המטרה שלכם חיובית ורצינית, ומטרתה לקדם את העולם - אז לכו על זה, ואם יש שם בנות/בנים - תתייחסו אליהן בצורה חיובית ובעיקר עניינית.

אם ליציאה אין מטרה חוץ מבילוי טפשי (וזה הרבה פעמים המצב גם כשמדובר בבנים בלבד ובדוסים) - וותרו על זה, ולכו לעשות משהו אחר.

כשעסוקים בפעילות חיובית, יש פחות סיכון לנפילות גם במעורב. וכשעוסקים בפעילות שלילית או חסרת ערך - מתפתחת לעיתים שיחה רדודה בוטה ומזיקה, גם אם המעורבים הם רק בנים.

תהיו יעילים, תקדמו את העולם, והקב"ה יסייע בעדכם.

וקירוב דעת לא אומר שהראשים שלכם אחד ליד השני...
אלא כבר לפני זה הרבה מאוד - כבר שמרגישים 'קליק' בנפש,
זה כבר אומר שהמצב לא טוב מבחינה הלכתית, וגם נפשית.

וכך כותב החינוך:
כלל הדבר הוא שלא יעשה האדם שום דבר בעולם המביאו לידי הרהור בנשים, לא במעשה ולא בדבור ולא שום רמז לקרב דעת האשה הקלה עם דעתו, אלא באשתו לבד.

והנה המשך למי שרוצה:
ומכל מקום, לפי הדומה מכל מה שהזהירו זכרונם לברכה אין אדם רשאי לזוז ממוסרם הטוב, ואף על פי שהוא מוצא עצמו חשוך התאוה קצת, לא יאמר כיון שאני מוצא עצמי כן מה איכפת לי אם אסתכל בנשים כי יודע אני בעצמי שלא יתעורר יצרי בכך, שהרבה אמרו כן ונכשלו. ועל זה רמזו זכרונם לברכה באומרם כי היצר בתחילה חלש מאוד והולך ומתחזק על האדם הרבה, עכ"ד.


קיצור - אסור צחוקים, ואסור שחנשי"ם. [שצריך לשמור לאחת והיחידה..]
שחנשי"ם וכל הדברים שמקרבים את הדעת בניהם.
מה מותר? טכני אמיתי, ונטו.

ועל זה אמר הרב קוק זצ"ל -
"הצנוע מכיר כי לא מפני שנאה על המין הוא מתרחק ועושה גדרים כי אם מפני התכלית הכללי היפה". (יש מצב שהסברתי כבר על המשפט הזה לעיל)

אח.. ב"ה צודק .. אתה חוזר

תקוע בתקוע, עכשיו אתה באמת תקוע בתקוע  

החלמה מהירה...

אשריכם  ישראל.

אח- זה מה שניסנו להגיד כל הזמן.

תקוע בתקוע רפואה שלמה במהרה!!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...