אחותי ספרה לי בשבת שיש אותו לחברה שלה אפילו שהוא עדיין לא יצא לחנויות (כנראה מכירה ת'סופרת).

זה איזה 920 עמודים ולכן לקח כ"כ הרבה זמן...

תוך חודש, לדעתי, זה על המדפים.

אם הוא מודפס כבר, אז למה חודש?

 הוא הגיע  לחנות יפה נוף באלעכד ההי פירסום 

שאלתי היום את אחות של חברה של אחותי,

והיא אמרה לי שאחותה קנתה את מהללאל באיזה הרצאה או משהו שהסופרת עשתה.

הוא עולה בערך 100 שקל ואמור לצאת עכשיו לחנויות.

ושהוא לא מוצלח כמו הראשון, לדעתה...

העלילה? אני כבר לא ממש זוכרת. 

אז ככה....זה לא הסוף...יהיה עוד חלק .

לא ביררתי עליו בכלל, אבל לא ידעתי שהוא ספר חרדי!

הוא חרדי, כן? אחרת לא יפרסמו עליו בתוככי בני ברק...

זאת היתה הפתעה, לראות את הספר שמתדיינים עליו כאן, ברחוב רבי עקיבא בבני ברק

אצלי לא אומרים "חרדי" ו"שווה" באותו משפט! (כשמדובר על ספרים, כן?)

באמת קשה למצוא ספרים חרדים שווים... ולתולעת שכמוני זה מאוד קשה, כי אני מאוד משתדלת לא לקרוא משהו אחר, אז בד"כ אני קוראת ומתעצבנת... אבל באיסתרק ומהללאל תופתעי... אני רק מקווה שבאמת יתחילו להיכתב ספרים דוייסים שיוצאים קצת מתוך המשבצת הזאת...

לא כמו בספרים החרדיים שהדמויות קרטוןיותר עמוקות מהם "אחמד ניגש לרבי "הרב תלמידך ירוחם נמצא במעלית שעומדת להתפוצץ עוד חמש דק'" הרבי לא השתהה כדי לומר תודה  .הוא רץ לאוטו פתח את המנועל בידים המזיעות נכנס סגר את הדלת ופתח באמירת תהילים מתחננת לבורא עולם כשדמעות זולגות על זקנו הלבו. ובמעלית ירוחם היבחין במוט ברזל שעמד בפינה איך לא ראה אותו קודם? אך אין זה הזמן להשתהות בדיבורים הוא לקח את המקל (ולמרות שלא עשה אף פעם כושר לפני זה )שבר את הדלת לרסיסים....המשך יבוא אם למישהו יהיה כוח

אוכלים שם חביתה גבינה וירקות...זה באמת עצוב שזה ככה, כי עכשיו בתור אמא באמת לא הייתי רוצה שהילדים שלי יקראו כל ספר וזה בערך המבחר שיהיה להם..

חיה הרצברג

אי אפשר בשום אופן לומר על הדמויות שלה שהן קרטון...  הכתיבה שלה עמוקה, סוחפת, עשירה, הדמויות מורכבות ואמינות, ויש גם הרבה הומור.

סופרת גדולה. לא רק ביחס לחרדים אלא בכלל.

ספרים:

הפרש, צומת הדרורים, מורה ג'ינג'ית, לנה, עשרה ימים בחנות של קובה, הנערים מביתן שלוש,

ועכשו חדש חדש, במיוחד לנשים ואמהות- מילים טובות. מי שקראה את הקטע החזק שלה: מילים טובות לאמא, תהנה מן הסתם גם מהספר הזה.

לאה פריד

סופרת מצוינת. הכתיבה שלה לא מגיעה לזו של חיה הרצברג, מבחינת השפה וההומור החד השזור בין השיטין. אבל עדיין סופרת טובה מאד.

כתיבה קולחת ואמינה, דמויות מורכבות ואוטנתיות והרבה רגישות אנושית. במגבלות הכתיבה החרדית כמובן.

ספרים:

אפשר לקרוא לך אמא, אבא חוזר, סיפור משפחתי. מן הסתם יש עוד שלא הזכרתי.

יש עוד סופרים טובים... אני צריכה להיזכר.

לא נתקלתי בעוד סופרת עכשוית שמתקרבת אליה, ותודה על השמות לספרים שלא הכרתי.

אבל קצת...חופרת לפעמים.

וזה טוב! אבל לפעמים העלילה קצת נאבדת שם...קצת לא זורמת.

• ספרים: (לא את כולם קראתי אבל מחלק ממש נהנתי..)
  
• עשרים ושמונה שורות
  
• אם אתה לא שם
• כל שנה בסתיו
  
• כשצרבו החולות
• דם כחול
• רק לומר שלום (התפרסם ב'המודיע')
• שתי סיכות ביטחון (התפרסם במשפחה, תחת שם העט נאווה)
• הלילה הולך בשדרות (התפרסם בהמשכים בבקהילה, תחת שם העת "אלישבע שין")
• 22 נדרים
• הדמעה הזו מיותרת
• אלף סודות וסוד
• לא דקה הדממה
  

• אולי זאת הרוח
  
• רק בלחש
• פקעת
  
• בין הטיפות
• על אש נמוכה
  
• תשעים ותשע
• כל הסיכויים
• לחוד וביחד
• הכל יכול לקרות
• שריקות
• קו השבר
• ותמיד לבחור
• לחצוב בסלע
  

יש סדרה חדשה יחסית, בסגנון לא שגרתי. 'סמטה וחצר'. יצא כבר ילד בסמטה, וילד חדש בסמטה. מישהו נתקל?

אני חיבבתי הבת שלי בת 9 מאוד אהבה. הספר מנוקד ומתאים יותר לילדים ונוער . יש עוד אחד "ילדי הבצלים מצפת" אבל לא קראתי אתו.

אם הוא כמו שאתן מתארים, אז הסיפור לא שמרני כ"כ,

אז איך הוא מתפרסם בבני ברק???

והדמות שבפרסומת בכלל שייגץ- בחור עם קפוצ'ון על הראש???

מישהו יכול לתקצר לי את הספר הזה?

העטיפה באמת לא משהו....אז הוא לא שייגץ והוא לובש גלימה של הרב הזקן שלו.

קצת קשה לתקצר 900 ומשהו עמודים וגם לא רוצה להרוס למי שעוד לא קרא....

ואכן ירושלמית צודקת.

יאיר וינשטוק מחבר ספרי סיפור לשבת וסיפור לחג וכו'.

ספרים גאוניים. ממש.

ממש אהבתי את איסתרק.

בעיקרון זה על ממלכת כוזר.

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.