זה פתח לבריחה מהתמודדות. או כמו שהרב שלי אומר "אתה עשוי משאריות? מחומר אחר? הגוף שלך הוא כמו של כולם". רק צריך לדעת איך לשלוט בו. אבל את צודקת, זה קשה לעשות. בגוף חומרי, הנשמה רוחנית, שניהם מושכים לכל צד... צריך לשים לב לפעולות שלנו ולבדוק אם הן נוטות יותר מדי לכיוון מסוים ומדכאות את השני.

כן, מכיר את ההרגשה. לאחרונה זה יותר חזק. אבל זה לא יעצור אותי מלעשות. כל עוד לא מדובר בכפיות טובה, זה נסבל. לפעמים זה טוב. כן, שלא מכירים במה שעשינו. ככה אני יודע שאני עושה בשביל לעשות, ולא בשביל פידבק. קשה להתמיד בזה. מודה, גם לי קשה מההתעלמות לפעמים. אבל בשביל זה אנחנו כאן, להשתדל. זה מחשל.

כשאני חושב על זה יותר לעומק, אנחנו הרבה פעמים עושים דברים שהם לא כל-כך גדולים, אבל "אדם קרוב אל עצמו" ובגלל שבאותו רגע הוא עסוק רק בזה - מבחינתו זה הדבר הכי גדול שיש. לעשות דברים טובים זה באמת הדבר הכי גדול, אבל הם לא תמיד בולטים. אז לפעמים זה לא פייר לבוא בטענות.

תדעי שלפחות אני מעריך אותך. 

אתה צודק בקטע של לא אוהב ת'אמירה מה לעשות אבל זה פשוט ככה אני כמו שלבנאדם אחר יש בעיה של תזונה אז אני פשוט בנאדם עצלן! לא ממש עצלנית אני בעיקרון דיי פעילה.. בסניף, בבית אבל אניי מדברת על . אוקיי דוגמא: 

אמרתי לאמא שלי שאני אשטוף ת'מטבח היום ואמרתי לה עכשיו אין לי כוח ואז היא מתחילה להתעצבן למה אני זה.. ולמה אני זה.. ושאני לא עושה שומדבר בבית!!  למה?? למה להגיד ככה? למה לא לזרוק מילה טובה ? כי אני כן עושה הרבה ואני דווקא עושה ת'דברים שחשובים באמת פשוט בשקט בלי שאפחד יודע שאני עושה את זה אז היא בטוחה  שאני לא עושה כלום ואני אומרת לה אני עושה מלא וכנראה שאת לא רואה כי אני עושה דברים בשקט.. ואז היא אומרת את עושה אבל לא מספיק וגם כשאת עושה אז עד שאת עושה.. וואלה עד שאני אבל כשאני עושה אז הפוך כן תעריכי תני מילה טובה.. י-ח-ס! וכל הקטע של העצלנות התחיל מזה שאני עושה דברים ורק מקטרים לי שאני לא עושה כלום אז אני פשוט לא עושה כי כשאני עושה לא מעריכים וזה פוגע!!

כאילו מה?? אנשים לא יודעים להעריך היום? קשה לאנשים להגיד מילה טובה למישו אחר? לשמח לו ת'לב?

זה מוכר. אני לא חושב שיש פה מישהו שלא עמד במצבים כאלה.

אבל זה קטע במשפחה. לפעמים מה שאנחנו עושים נראה מובן מאליו כי כבר רגילים לזה שאנחנו ב'תמונה'. לפעמים גם הפוך וגם אנחנו לא רואים מה עושים לנו. לפעמים זה מוזר לשנות נקודת מבט. גם לי זה קורה, המון.

את צודקת בזה שצריך לתת מילה טובה.

אבל את ההורים כבר אי-אפשר לחנך...

אפשר לנסות להעלות את זה באיזו הזדמנות, ברוח טובה. לדבר. אם זה יעזור - נסי.

קיצור גם אני די עצלן כזה ואין לי כח לעשות כל מני דברים. הבעיה היא שאני מוצא לעצמי תירוצים (שהם הרבה פעמים נכונים) למה לא לעשות דברים.

תכלס זה באמת מעצבן שאני עושה משו אז הרבה פעמים כן אומרים תודה אבל זה כזה תודה של 'סוף סוף הוא עושה משהו העצלן הזה' וזה מעצבן רצח.

מה אתה עושה כשעושים לך את זה?

קיצור גם אני צריך פיתרון .

אבל יכול להיות שאחרי שמתגברים על זה ולא מפסיקים רק בגלל ההערה הזאת אז מתישהו מתחילים להעריך את זה באמת.  (אאל"ט היום הרגשתי שאמרו לי תודה או כל הכבוד או משו כזה וזה היה באמת ולא כזה ציני אז אולי.. )

תרגלי את האנשים שסבביך שאת לא עושה כולם.. ואז שאת עושה את המשהו הכי שטןהם מאוד מעריכים!

מנסיון

אני מדריך כבר לא יודע כמה ...

ואפפעם לא קיבלתי מחמאה אחת מאמא של חניך...

סתם אני רק שבועיים, אבל זה מה שתמיד אומרים::

למה בכלל שאני אקבל מחמאה על זה שאני מדריך?

וכשפעם אחת אני והמד"ש שלי (כן כן, מד"ש, אנחנו סניף נפרד). הלכנו בדרך לעשות פעולה ואיזה אמא אמרה לנו כל הכבוד וכו' זה בכלל לא היה רגיל.

קיצור אל תצפה להרבה מחמאות. אני מדריך כבר שנה שלישית ולא קיבלתי הרבה פניות(טובות.. לא כולל "מתי נגמרת הפעולה?") מהורים.

וואי וואי וואי..

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...