לך לרב פוסק שמבין בהלכה, ותשאל אותו מה לעשות (ותראה לו הפרשיות שלך ושל אותו סופר לחוץ).

תוכל לדבר אתי באישי (איני כותב כעת תפילין, אז אני לגמרי ללא שום אינטרס- רק טובתך).

ב"ה

ולקחתם לכם ביום הראשון, נאמר על ארבעת המינים ולא על תפילין, אין שום בעיה להלוואות תפילין ואפילו רצוי לעשות זאת ע"מ שגם אם צריך לבחור פרשיות חדשות, תוכל לעשות זאת בראש שקט וללא לחץ.

בלי לראות או לפחות לתאר את ה"בעיות", קשה לקבוע אם הבודק אמין או נוכל, לכן הייתי מציאה לדרוש ממנו דו"ח מפורט, מודפס או לפחות כתוב, המתאר את ה"בעיות".

לא להאמין למגיה על עיוור במיוחד אחרי שניסה למכור לך

מילא אם אתה שואל אותו והוא מציע אבל מה שאתה מספר נשמע מאוד חשוד.

כדאי ללכת לרב פוסק בענייני סת"ם או לפחות להתיעץ עם מגיה נוסף ואח"כ להחליט לקנות פרשיות חדשות.

בהצלחה

א. זה לא אמור לעבוד ככה

ב. מלכתחילה לך למגיה שאתה סומך עליו.(לצד השני: אם הוא מכשיר אותם אתה מברך כל יום ברכות על סמך פסיקתו.. כשהוא פוסל זה "רק כסף" )

ג. לאחרר מעשה (שאתה כבר לא סומך- ויש לך סיבה) לך למגיה נוסף

ד. מצטרף לחיים שכדאי להשאיל ולקנות בנחת .

עכשיו סיפורים

א. כשהייתי בתחילת הדרך בסתם ועוד לא עסקתי בתפילין חיפשתי תפילין לעצמי העניין לקח כמעט שנה, כלומר 3-4 חודשים של חיפושים ואחרי שמצאתי סופר כלבבי עם כתב כלבבי הייתי צריך לחכות לו עוד 7 חודשים (משהו בסגנון של "תהיה בקשר עוד חצי שנה לראות מה המצב" לרגע התלבטתי אבל היה שווה ב"ה

ב. סיפור די חדש

יש לנו קרובי משפחה שנכנסו לבית חדש, ומראש סיכמנו שאני כותב להם מזוזות ללא תשלום.

במקביל בקשו ממני לבדוק להם מזוזות כדי לדעת כמה מזוזות חסרות להם.

דא עקא. בעל הבית נזכר בפרסומת של אחד ממפעלי התפילין "לא קונים סת"ם במקום שבודקים לך את הסת"ם הישן"

אז ממש התלבט אם לקחת ממני את המזוזות.

מסקנה :

בכביש אל תהיה צודק היה חכם !

אחר הדברים המחכימים שלכם,

הבאתי את פרשיות לבודק אחר שהרב שלי המליץ.

הוא אמר לי שהוא לא מבין למה פסלו לי את הכל.

יש בעיה שנוצרה עם הזמן בפרשה אחרונה בתפילין של ראש ואפשר רק לחדש אותה.

כנראה נוכל היה הבודק הראשון וטוב שהיה חסר טקט.

טוב שהבעיה שם, ולא במקום אחר..

מגיה הראשון שפסל ליהודי את כל התפילין (כנראה ע"מ להחליף עם חדשות) עליו נאמר "ארור וכו'

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.