וואי איזה סניף בעייתי..

****, זה לא מתאים!... אחרת הוא לא יקלוט את זה... בהצלחה!

'עד שאגע באור'.

הבעיה בסניפים מעורבים כאלה היא ידועה, וממש בעייתית.

אבל..הדרך הטובה ביותר היא לא להתפוצץ על חניך כזה, אלא לקחת אותו לשיחה הכי רצינית בעולם, שתבהיר לו בצורה חד משמעית - שאסור לו לדבר איתך ככה בשום צורה שהיא. אל תישמעי כועסת, אלא רגועה ובטוחה ותסבירי לו גם למה. שהשטחיות הזו לא בשבילך, שאת לא מדברת ככה, לא מאמינה שזה צנוע לדבר ככה ושזה מאוד פגע בך. את יכולה גם לומר שאת מבינה שהוא אמר את זה כמחמאה, אבל לא לקחת את זה כך, ואת דורשת שלא יגיד את זה שוב.

שתביני, הוא יגיד את זה לחברים שלו, והם יבינו את העניין תוך שבוע. [כל זה בהנחה שהם רואים אותך מתנהגת ככה גם עם המדריכים, מכבדת את עצמך, מתלבשת צנוע, לא נקלעת ל'מריבות של מדריכים' כשמתחילים להרביץ עם כפכפים או בקבוקים]. פשוט, את מה שאת אומרת לו בשיחה, את באמת צריכה לקיים, להדגיש ולהבליט. וככה, בעה"י, באמת שיעריכו מאוד את צניעותך.

לגבי הקטע של נעיצת מבטים, כדאי מאוד לחשוב האם אתה לא מתאמץ כדי שיסתכלו עליך. הרבה מאיתנו [כן, גם הבנים אע"פ שזה ידוע בתור 'נחלת הבנות' מנסים להיראות יפה, כ ד י שינעצו בהם מבטים]. דבר שני, אם יש לך משקפיים או עדשות, המלצה שלי היא כשאתה הולך לסניף תוריד אותם. [זה לא פתרון, זה משהו זמני עד שזה כבר לא יפרייע לך]

אחרון, תוודא שאתה לא מעודד את נעיצות המבטים על ידי דיבורים. יכול להיות שאתה פלרטטן לא קטן, ומעודד את העסק=] שים לב לזה, ותהיה אמיתי עם עצמך בעניין.

אולי לא להתפוצץ ולהתיר מחסום לפה, אבל זה לגיטימי לגעור בו! אולי אפילו נחוץ! 

לפעמים בגערה מעבירים את המסר יותר טוב. זה חד משמעי, החלטי, אין מקום לויכוחים. בשיחה הוא עוד יכול להתחמק, להצדיק את עצמו ולהביע דעה.

לפעמים צריך לזעזע בן-אדם כדי שהתוכחה תכנס פנימה.

הוא יעלב? אולי קצת, אבל זה לטובתו. כעבור זמן מה הוא יחזור לעצמו. בכיתה ט' הוא יכול להתגבר. ברור שיש דרך להוכיח ולא לבייש אותו מול כל הסניף...

איזה יופי, מזל שיש מדריכה כמוך שיכולה לעשות סדר בראש שם לחניכים .

תראי, הבחור רואה שאת מדריכה כ"כ מדהימה (ויפה!) ... ומה חינכו אותו ושידרו לו עד עכשיו? שבת שפיצית= בת שכל הבנים רוצים להתחיל איתה! 

אז קודם כל: כמובן שצריך להעמיד אותו במקום. הילד מבסוט מעצמו? כן, גם מדריכים הם בני אדם וגם להם יש נקודות שתופסים אותם לא מוכנים... אבל אפשר לתקן את זה!. תשמע חמוד, אני בכלל מלקסיקון אחר! איתי בן לא ידבר ככה... למה? ופה אפשר לפתח דיונים ולהסביר ולקרב . 

ואם את באמת מבינה מה זה אשה, אם את באמת מבינה את הערך של עצמך, אם את בררת לעצמך את עניין החיצוניות מול הפנימיות, אני בטוחה שתצליחי להעביר את זה לו, ואפילו לעצב אצלו מחד בעדינות כמה תפיסות .

בשביל זה את מדריכה, לא?  

מה לעשות?
קודם כל להבין את המצב. להבין, שלא כזה פשוט שבת תהיה מדריכה של בנים.
שתשחק איתם או תעביר להם פעולות. כיתה ט', זה כבר גיל מספיק בוגר ומבין,
שבדור האינטרנט יכול לעשות עבודה על גוף האדם - או האשה...

אם הבנו את המצב - אז גם נבין שלענות לו משהו כמו -
'אני מזה לא בראש שלהם', זו תשובה טובה בתור התחלה. אבל הנה,
הוא דווקא מבסוט מעצמו ומן הסתם ימשיך להסתכל עלייך, ואם הוא אומר שהחבר'ה
שם מסתכלים עלייך - סמכי עליו, כי הוא יודע את כל הבפנים של הראש של חברים
שלנו, מה שאת בחיים לא תדעי, אלא אם כן תקראי רמזים עבים...

חד משמעית - להתחלף במדריך.
אין שום עניין שבת תהיה מדריכה לבנים בכיתה ט'. זה יותר מאסון,
וזה פשוט להתגרות ביצר. בדיוק אם היא בחורה שמשקיעה בעצמה או שפשוט

יש לה חן טבעי שמושך חבר'ה להסתכל עליה.
זה, רק גבר קטן שמעיז להגיד הכל בפנים. מאחורי מילים שלו, עומדת מציאות
כואבת בהרבה מאוד מהסניפים. וכל יום מתפללים - "ואל תביאנו לידי נסיון".
ויש היום לא קצת חבר'ה שמחפשים הדרכה שיסכימו להחליף איתך - גם אם
זה ידרוש ממך לצאת לגמרי מהסניף כי אין עוד קבוצה של בנות להדריך עליה -
ואם לא תמצאי מהר, תחפשי בנרות, ובעז"ה תמצאי.

אם העניין יותר מסובך,
פשוט להתייעץ עם הרב שלך. לא להגיד לו 'הוא אמר שאני פצצה',
אלא לעשות את זה בחוכמה, ואו להגיד שגלית שיש בעיה להדריך את הבנים
מבחינת צניעות, או אם יש לך אומץ, אז קצת יותר ברור, בלי להתבייש.



שום פתרון אחר לא יעזור.
חינוך, אין פירושו - קח! קח! קח! אל תיגע..!
אלא החינוך מתחיל בעיקר ע"י שלא מכניסים את האדם לנסיון.
אמנם מלמדים אותו איך לא להכנס ואיך לא ליפול אם הוא נכנס,
אבל בשום פנים ואופן, לא בת תלמד - כלומר, לא הנפילה עצמה של הבחור -
תלמד את הבחור, איך לא להכנס לנפילה - שהיא מול העיניים שלו...
(גם) בשביל זה, נבראו הבנים.



וה' הטוב יעזרך.
והלוואי שנלמד ממקרה כזה על עוד מאות מקרים שלא שומעים.
חיים מלאי שמחה ואמונה בעז"ה לכל עם ישראל!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...