וואי איזה סניף בעייתי..

****, זה לא מתאים!... אחרת הוא לא יקלוט את זה... בהצלחה!

'עד שאגע באור'.

הבעיה בסניפים מעורבים כאלה היא ידועה, וממש בעייתית.

אבל..הדרך הטובה ביותר היא לא להתפוצץ על חניך כזה, אלא לקחת אותו לשיחה הכי רצינית בעולם, שתבהיר לו בצורה חד משמעית - שאסור לו לדבר איתך ככה בשום צורה שהיא. אל תישמעי כועסת, אלא רגועה ובטוחה ותסבירי לו גם למה. שהשטחיות הזו לא בשבילך, שאת לא מדברת ככה, לא מאמינה שזה צנוע לדבר ככה ושזה מאוד פגע בך. את יכולה גם לומר שאת מבינה שהוא אמר את זה כמחמאה, אבל לא לקחת את זה כך, ואת דורשת שלא יגיד את זה שוב.

שתביני, הוא יגיד את זה לחברים שלו, והם יבינו את העניין תוך שבוע. [כל זה בהנחה שהם רואים אותך מתנהגת ככה גם עם המדריכים, מכבדת את עצמך, מתלבשת צנוע, לא נקלעת ל'מריבות של מדריכים' כשמתחילים להרביץ עם כפכפים או בקבוקים]. פשוט, את מה שאת אומרת לו בשיחה, את באמת צריכה לקיים, להדגיש ולהבליט. וככה, בעה"י, באמת שיעריכו מאוד את צניעותך.

לגבי הקטע של נעיצת מבטים, כדאי מאוד לחשוב האם אתה לא מתאמץ כדי שיסתכלו עליך. הרבה מאיתנו [כן, גם הבנים אע"פ שזה ידוע בתור 'נחלת הבנות' מנסים להיראות יפה, כ ד י שינעצו בהם מבטים]. דבר שני, אם יש לך משקפיים או עדשות, המלצה שלי היא כשאתה הולך לסניף תוריד אותם. [זה לא פתרון, זה משהו זמני עד שזה כבר לא יפרייע לך]

אחרון, תוודא שאתה לא מעודד את נעיצות המבטים על ידי דיבורים. יכול להיות שאתה פלרטטן לא קטן, ומעודד את העסק=] שים לב לזה, ותהיה אמיתי עם עצמך בעניין.

אולי לא להתפוצץ ולהתיר מחסום לפה, אבל זה לגיטימי לגעור בו! אולי אפילו נחוץ! 

לפעמים בגערה מעבירים את המסר יותר טוב. זה חד משמעי, החלטי, אין מקום לויכוחים. בשיחה הוא עוד יכול להתחמק, להצדיק את עצמו ולהביע דעה.

לפעמים צריך לזעזע בן-אדם כדי שהתוכחה תכנס פנימה.

הוא יעלב? אולי קצת, אבל זה לטובתו. כעבור זמן מה הוא יחזור לעצמו. בכיתה ט' הוא יכול להתגבר. ברור שיש דרך להוכיח ולא לבייש אותו מול כל הסניף...

איזה יופי, מזל שיש מדריכה כמוך שיכולה לעשות סדר בראש שם לחניכים .

תראי, הבחור רואה שאת מדריכה כ"כ מדהימה (ויפה!) ... ומה חינכו אותו ושידרו לו עד עכשיו? שבת שפיצית= בת שכל הבנים רוצים להתחיל איתה! 

אז קודם כל: כמובן שצריך להעמיד אותו במקום. הילד מבסוט מעצמו? כן, גם מדריכים הם בני אדם וגם להם יש נקודות שתופסים אותם לא מוכנים... אבל אפשר לתקן את זה!. תשמע חמוד, אני בכלל מלקסיקון אחר! איתי בן לא ידבר ככה... למה? ופה אפשר לפתח דיונים ולהסביר ולקרב . 

ואם את באמת מבינה מה זה אשה, אם את באמת מבינה את הערך של עצמך, אם את בררת לעצמך את עניין החיצוניות מול הפנימיות, אני בטוחה שתצליחי להעביר את זה לו, ואפילו לעצב אצלו מחד בעדינות כמה תפיסות .

בשביל זה את מדריכה, לא?  

מה לעשות?
קודם כל להבין את המצב. להבין, שלא כזה פשוט שבת תהיה מדריכה של בנים.
שתשחק איתם או תעביר להם פעולות. כיתה ט', זה כבר גיל מספיק בוגר ומבין,
שבדור האינטרנט יכול לעשות עבודה על גוף האדם - או האשה...

אם הבנו את המצב - אז גם נבין שלענות לו משהו כמו -
'אני מזה לא בראש שלהם', זו תשובה טובה בתור התחלה. אבל הנה,
הוא דווקא מבסוט מעצמו ומן הסתם ימשיך להסתכל עלייך, ואם הוא אומר שהחבר'ה
שם מסתכלים עלייך - סמכי עליו, כי הוא יודע את כל הבפנים של הראש של חברים
שלנו, מה שאת בחיים לא תדעי, אלא אם כן תקראי רמזים עבים...

חד משמעית - להתחלף במדריך.
אין שום עניין שבת תהיה מדריכה לבנים בכיתה ט'. זה יותר מאסון,
וזה פשוט להתגרות ביצר. בדיוק אם היא בחורה שמשקיעה בעצמה או שפשוט

יש לה חן טבעי שמושך חבר'ה להסתכל עליה.
זה, רק גבר קטן שמעיז להגיד הכל בפנים. מאחורי מילים שלו, עומדת מציאות
כואבת בהרבה מאוד מהסניפים. וכל יום מתפללים - "ואל תביאנו לידי נסיון".
ויש היום לא קצת חבר'ה שמחפשים הדרכה שיסכימו להחליף איתך - גם אם
זה ידרוש ממך לצאת לגמרי מהסניף כי אין עוד קבוצה של בנות להדריך עליה -
ואם לא תמצאי מהר, תחפשי בנרות, ובעז"ה תמצאי.

אם העניין יותר מסובך,
פשוט להתייעץ עם הרב שלך. לא להגיד לו 'הוא אמר שאני פצצה',
אלא לעשות את זה בחוכמה, ואו להגיד שגלית שיש בעיה להדריך את הבנים
מבחינת צניעות, או אם יש לך אומץ, אז קצת יותר ברור, בלי להתבייש.



שום פתרון אחר לא יעזור.
חינוך, אין פירושו - קח! קח! קח! אל תיגע..!
אלא החינוך מתחיל בעיקר ע"י שלא מכניסים את האדם לנסיון.
אמנם מלמדים אותו איך לא להכנס ואיך לא ליפול אם הוא נכנס,
אבל בשום פנים ואופן, לא בת תלמד - כלומר, לא הנפילה עצמה של הבחור -
תלמד את הבחור, איך לא להכנס לנפילה - שהיא מול העיניים שלו...
(גם) בשביל זה, נבראו הבנים.



וה' הטוב יעזרך.
והלוואי שנלמד ממקרה כזה על עוד מאות מקרים שלא שומעים.
חיים מלאי שמחה ואמונה בעז"ה לכל עם ישראל!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....